ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

פורים – הלכה ממקורה

21 בפברואר 2016 גדי איידלהייט

ספרו החדש של הרב יוסף צבי רימון בסדרת “הלכה ממקורה” עוסק בחג הפורים ובכל חודש אדר ומצטרף לספרים הקודמים בסדרה בנושאי ארבעת המינים, ליל הסדר, הגדה של פסח ושנת שמיטה. הספר כולל לא רק פרקי הלכה אלא גם פרקי פרשנות והגות. פרקי הספר הם: דיני חודש אדר, קריאת המגילה, מצוות היום, פרזים ומוקפים ופרק אחרון בנושא פורים משולש (כאשר שושן פורים חל בשבת – אירוע נדיר למדי והעיסוק בו לרוב מופיע כנספח של סוגייה סבוכה יותר – “ערב פסח שחל בשבת”. הפעם הבאה בה נידרש לכך תהיה רק בשנת תשפ”א). כמקובל בספריו של הרב רימון נעשה שימוש נרחב ומועיל בתרשימים ברורים ובהירים לסיכום ההלכות.

בספר שלושה חלקים: את הראשון נכנה – תאכלס, קיצור הלכות פורים. אין לכם זמן לקרוא את הכול ואתם רוצים לדעת רק את ההלכות? זה החלק בשבילכם, סיכום קצר לפי הפרקים שמנינו למעלה. חלקו השני של הספר שיכונה – העיוני, חוזר על אותם נושאים בהרחבה, דרך כל המקורות השונים עד להכרעה ההלכתית. חלקו השלישי הם נספחים – הלכות היתולי פורים, ובעיקר לאילו דברים לא כדאי להגיע בפורים, תפילת ערבית בנוסחים השונים ומגילת אסתר. בין לבין מופיעות גם הרחבות בנושאי אישים, פירושים קצרים על כמה נושאים במגילה (לא פירוש מלא) ותוספות שונות, המהוות מעין הפוגה וקטעי העשרה.

שתי הערות קטנות לדברים שאולי צריכים תיקון: לדעתי רוב הנספחים אינם נחוצים. הדיון בהיתולי פורים הוא חשוב אך היה יכול להיות חלק מדיני מצוות היום, מאחר והוא בא להגביל מעט את ההתפרעות הנפוצה לעתים עקב המצווה לשמוח בפורים וממילא מופיע דיון נרחב (אליו נתייחס בהמשך) בנושא השתייה בחג.כמו כן, הספר אינו צריך לשמש כסידור והכללתה של תפילת ערבית ומגילת אסתר מוסיפה לו אורך ונפח לא נחוצים. איני רואה סיבה לקחת ספר זה לבית הכנסת לשמיעת מגילה, זהו ספר ללימוד בבית. הערה נוספת היא לגבי האיורים שחלקם מופיעים לרוחב הדף ודורשים מהקורא להפוך את הספר. בעיני זה פחות נוח והיה אפשר למצוא פתרון יצירתי גם לכך.

שיטת העריכה של הספר גוררת בהכרח חזרות מסוימות בין החלק הראשון (תאכלס) וחלקו השני העיוני. מרבית התרשימים, שמהווים בעצמם סיכום, מופיעים דווקא בחלק השני ולא בראשון. מכאן נראה לי, שהתרשימים אינם מהווים תחליף ללימוד, אלא יותר כלי לשינון ולזיכרון כאשר כבר מכירים את הסוגיות עצמן. לצורך דיון בתוכן עצמו נביא דוגמה מהפרק העוסק במצוות שתיית היין ואף ההשתכרות. הדיון בנושא זה נרחב – 13 עמודים!  נתחיל דווקא ממסקנתו של הרב רימון:

“הלכה למעשה, במציאות בימינו, שתיית אלכוהול והגעה לשכרות עלולות להביא לנזקים נפשיים, חברתיים ובריאותיים, ויש פריצות גדולה בתחום זה. לכן, ראוי שלא לשתות יין, פרט לכמות קטנה – בישום מועט. כל אחד ינהג באופן שבו השתייה המועטת תביא אותו לתוספת רוחניות ולהתקדמות בעבודת ה׳, ולא להתנהגות בזויה; לשחרור מועט של המסגרים והמיצרים הפנימיים, המביא לידי קדושה, ולא לשכרות המביאה לידי ביזיון. כאשר ישנו ספק — עדיף שלא לשתות כלל, או לשתות מעט מאוד, ולנהוג כשיטות המסתפקות בשתייה מעטה מאוד של יין.” (עמ’ 287)

הופתעתי מעט לגלות התייחסות ספציפית לשתיית יין לנשים שמלווה אפילו בהסבר ביולוגי/פיזיולוגי:

“נשים צריכות להיזהר משתיית יין אף יותר מגברים, כיוון שהאנזים המפרק יין (אלכוהול דהידרוגנז (ADH)) נמצא אצלן במינון נמוך יותר מאשר אצל גברים, ולכן האלכוהול מתפרק אצל נשים בצורה איטית יותר מאשר אצל גברים. בנוסף, נשים הן בעלות אחוז שומן גבוה יותר מגברים בממוצע, ולכן האלכוהול, שמתמוסס במים ולא בשומן, מגיע אצלן לריכוזים גבוהים יותר לעומת גברים.”

ומדוע הדיון בסוגייה נרחב כל כך? הסיבה היא כי: “למעשה פוסק השולחן ערוך (תרצה, ב) את דברי רבא ללא כל סיוג: חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי” (עמ’ 286), בכך הולך השולחן ערוך אחרי הרי”ף והרא”ש ולא כדעת הרמב”ם, אולם הרמ”א כבר מסייג בהתאם לדעות של ראשונים אחרים: “הגה: ויש אומרים דאין צריך להשתכר כל כך, אלא שישתה יותר מלימודו, וישן, ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. ואחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוין לבו לשמים.”. על מנת להגיע למסקנה לימינו השונה מדעת השולחן ערוך יש צורך בדיון נרחב ובהבנה שנזקי ההשתכרות עולים על התועלות הרוחניות שיכולות לנבוע ממנה, ולכן עדיף לשתות רק מעט יותר מהרגיל.

הראשונים עצמם התלבטו בעקבות סוגיית הגמרא הידועה, המביאה את ההלכה כפשוטה ואחר כך מעשה נורא שממנו לומדים על הצורך להגביל אותה: “חובת השתייה בפורים הגמרא (מגילה ז:) עוסקת בהגדרת חובת השתייה בפורים. היא מביאה הלכה, ומיד לאחריה סיפור: אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי. איבסום, קם רבה שחטיה לרבי זירא. למחר בעי רחמי ואחייה. לשנה אמר ליה: ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי! — אמר ליה: לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא.” (עמ’ 281). בתרגום חלקי, שתיית היין גרמה לרבה להרוג את רב זירא, ורק למחרת כאשר התפכח וראה מה קרה ביקש עליו רחמים והחייה אותו. קשה עד בלתי אפשרי להביןאגשה זו כפשוטה אולם ברור שהיא מצביעה על הנזקים הקשים משתייה מרובה של יין. מהדיון אפשר לראות את מגמות הפסיקה השונות: האם נצמדים רק להלכה הכתובה בגרמא, או שגם הסיפורים והאגדות המופיעים בגמרא רלוונטיים לפסיקת ההלכה.

כל העניינים האלו מסוכמים בתרשים הנאה להלן:

שתיית יין בפורים - סיכום השיטות

שתיית יין בפורים

לאחר פסיקת ההלכה, עובר הרב לדון בצורה מחשבתית בעניין שתיית היין ומביא מבחר טעמים (למצווה, לא ליין) – תפקידו של היין במגילת אסתר, היכולת להינתק מהסביבה ומהשכל, נכנס יין יצא סוד הדרך בה כאשר אנו מבושמים, אנו מבטאים יותר טוב את הפנימיות שלנו (ומקווים שהביטוי לפנימיות זה יהיה חיובי ולא בהמי חלילה) ועל האפשרויות לשתות משקאות אלכוהוליים אחרים. הדיון מדגים היטב את השילוב בין פרקי ההלכה לפרקי המחשבה שיש בספר. גם דעות אלו מסוכמות בקיצור נמרץ (שאינו מהווה תחליף לקריאה) בתרשים:

מדוע שותים יין - סיכום השיטות

מדוע שותים יין – סיכום השיטות

מדוע שותים יין

לסיכום, הספר מצטרף לספריו הקודמים של הרב וכולל דיון בהיר ושווה לכל נפש אך מבלי לוותר על עומק ויסודיות. ולמרות שהרב פוסק שמצוות משלוח מנות היא דווקא במאכלים, ידועה (וגם מובאת, כמובן, בספר) דעתו של בעל “מנות הלוי” (רבי שלמה אלקבץ הלוי מחבר הפיוט “לכה דודי”, ראו עמ’ 25) המכונה כך, על שום ספרו ובו  פירושים למגילה, שהביא לחותנו כמשלוח מנות. ולכן מעבר למשלוח המנות הרגיל, אפשר בהחלט לצרף עותק של הספר כמשלוח מנות לחברים ולמשפחה או למאחרים בסעודת פורים, להרבות אחווה, שלום ודעת.

פורים הלכה ממקורה - כריכת הספר

פורים הלכה ממקורה

פורים – הלכה ממקורה
הרב יוסף צבי רימון
מרכז הלכה והוראה תשע”ו (2016)

ניתן להשיג את הספר בחנויות הספרים או בפנייה ישירה למשרדי מרכז הלכה והוראה 02-5474542/7 office@halachaed.org

 

מגב הספר

  • מדוע צמים בתענית אסתר?
  • מה נותנים במתנת לאביונים?
  • מתי חוגגים בר מצווה בשנה מעוברת?

בספר זה, כמו בשאר ספרי “הלכה ממקורה”, ימצאו את מבוקשם הן המחפשים הלכה למעשה לבני כל העדות, הן הלומדים סוגיות בעיון המחפשים את סיכום השיטת וסידורן בבהירות ובנעימות.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *