המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

פלא

7 במרץ 2014 גדי איידלהייט

סקירה על הספר פלא של ר”ג פלאסיו. אוגוסט הוא ילד בן 10 שסובל משילוב בעיות גנטיות שגרמו לעיוותים קשים בפניו. במשך שנים הוא עבר עשרות ניתוחים ונשאר בבית. נקודת הפתיחה של הסיפור היא בהתלבטות של הוריו האם לשלוח אותו לבית ספר רגיל. התלבטות בו הם משתפים אותו ומחליטים שחייבים לנסות. לאוגוסט, אוגי, אין בעיות שכליות , ההפך הוא ילד חכם ונבון אולם המפגש שלו עם ילדים אחרים אינו פשוט כלל. לאוגי חששות מרובים הנובעים כמובן מהשונות שלו, ובמיוחד מהשנייה הראשונה שבה מישהו רואה אותו ושם לב לפניו

“אני רוצה לחשוב שאני מסוגל להסתיר את ההפתעה שלי. אני מקווה ככה. אבל הפתעה היא אחד הרגשות שהכי קשה לזייף, בין אם אתה מנסה להיראות מופתע כשאתה לא או שאתה מנסה להיראות לא מופתע כשאתה כן” (מפי ג’סטין – עמ’ 196).

מגיל אפס הייתי בבריכת השחייה של בית הלוחם. במלתחה ובשטח הבריכה רואים כמעט כל מה שאפשר: משותקים, נכים, קטועים, פרוטזות מכל סוג, כלבי נחייה מדהימים, כוויות, צלקות ושאר פורענויות המתרגשות ובאות לעולם. גם הטקס בו אבא שלי היה יכול להחליף את העין לא היה נראה לי חריג וכשהבנתי שלא כל אבא מסוגל לעשות את הטריק, העניין כולו היה ממש “קול”, למרות שבאמצע שנות השבעים, לא דיברו ככה. גם ילדי שוהים בבריכה עם סבא וסבתא והמסקנה היא שלנכויות חיצוניות פשוט מתרגלים.

הספר פלא, מוביל את הקורא במשך שנת לימודים אחת, דרך מוחם של שישה ילדים. אוגוסט מתחיל את הסיפור ובהמשך עוברים לילד אחר ולנקודת המבט שלו. בכל מעבר הסיפור חוזר מעט אחורה בזמן, מגיע לנקודת המפגש עם סוף החלק הקודם  וממשיך הלאה. הילדים מחולקים לשתי קבוצות גיל: אוגוסט סאמר וג’ק – ילדים בגילו של אוגוסט (כיתה ה’) ואוליביה, ג’סטין ומירנדה – שלומדים בתיכון (כיתה ט’). פרקי הספר קצרים מאד, מה שמועיל לקריאה בגיל צעיר.

הסופרת, ר”ג פלאסיו, כתבה את הספר לאחר שהתביישה שלא הייתה מסוגלת להימצא במקום אליו נכנסה ילדה עם עיוות בפנים. הספר הוא ספר ילדים: הספר כתוב לילדים, מסופר על ידי ילדים, בשפה מתאימה לילדים, לא גבוהה, בלי מסרים סמויים – כולם גלויים מאד, למבוגרים אולי ייראה  מעט שטחי, אבל ברמה מצוינת לקהל היעד. הנה תיאור של כמה מהדמויות הסובבות את אוגי.

כמובן שלא כל הילדים מחבבים את אוגי. ג’וליאן למשל, מנסה להיות נחמד כדי להרשים את המנהל אולם הזיוף שלו נקלט מהר מאד והוא הופך להיות מנהיג המתנגדים לאוגי, שנשאר מבודד מאד. הילדים יזהו מיד את ג’וליאן כנבל הראשי ובצדק, אולם היה מעניין לשמוע את הסיפור מנקודת המבט שלו הנעדרת מהספר.




את סאמר אנחנו אוהבים. נכון שהיא ישבה ליד אוגי בחדר האוכל מתוך רחמים, כי אף אחד אחר לא ישב אבל מהר מאד היא נהייתה חברה אמיתית שלו בלי שאיכפת לה מה כולם אומרים. לג’ק, דווקא היה איכפת מה כולם אומרים, והוא רצה להיות בצד של המקובלים וגם חבר של אוגי. איך זה מסתדר?

ויה, אחותו של אוגי, היא האחות הגדולה שלא מתלוננת כמעט אף פעם. מצב לא הגיוני, שמוביל בסופו של דבר לקונפליקט. ויש גם דמויות משנה חשובות פחות ואירוע מכונן שמשנה את כל התמונה לקראת סוף הספר – מתכון של ספר ילדים קלאסי.

כל דמות מאופיינת על ידי איור. בכל האיורים ולכל הילדים יש פגמים, ואף פעם לא שתי עיניים. לכולנו יש פגמים – פנימיים או חיצוניים, ואם כל הפגם הוא חיצוני, צריך להתרגל אליו ולא למנוע מאיתנו להעריך את האדם הפנימי. זהו המסר החשוב של הספר שעובר בצורה יפה וברורה לילדים.

על התרגום חתומים שני מתרגמים:שהם סמיט ואמנון כץ. התרגום של הספר קולח, ונראה שהסלנג האמריקאי הותאם לסלנג הישראלי. בראש כל חלק מופיעים ציטוטים שהתרגום שלהם בעייתי, רובם בעלי משמעות כפולה שלא עוברת היטב בתרגום. לי צרם מעט התרגום “הרחק מעל הכל, כדור הארץ כחול ואני כבר לא יכול” לשירו של דייויד בואי Space Oddity. להערכתי ילדים ממילא מדלגים עליהם או חסרים את היכולת לקשר אותם לסיפור ותרומתם מועטה.

גם מבוגרים יהנו מהספר, אפשר לקרוא אותו עם הילדים, אפשר לשוחח עליו עם הילדים. ייתכן ובגינה ראיתם פעם ילד בעל צרכים מיוחדים או שנראה שונה: נכה, תסומונת דאון או בעיות אחרות. ייתכן ואתם או הילדים לא ידעתם איך להגיב. אחד המורים של הילדים, מר בראון, מלמד בכל חודש אימרה לחיים. כל האמרות מרוכזות בסוף הספר ומהוות אפשרות נוספת לשיחה בין ההורים לילדים. מר בראון מבקש מהילדים לשלוח לו אמרות שלהם בחופשה, וגם הן מופיעות בספר. אם לילדכם יש אמרות כאלו, שילחו אותן לסופרת. היא תשמח לקבלן (פרטים באתר האינטרנט של ר”ג פלאסיו)

הנה סקירה קצרה בוידאו וקטע קריאה קצר מהספר

פלא - כריכת הספר

פלא

פלא
ר”ג פלאסיו
תרגום: שהם סמיט ואמנון כץ
הוצאת זמורה ביתן תשע”ד

מתוך גב הספר:
קוראים לי אוגוסט, ואני לא מתכוון לתאר את עצמי. איך שלא תדמיינו אותי — זה הרבה יותר גרוע.
להסתגל לבית ספר חדש זה לגמרי לא קל, אבל אם אתה סובל כמו אוגוסט מעיוות נדיר בַּפָּנים, ההסתגלות ממש קשה, כמעט בלתי אפשרית.
עד כיתה ה’ אוגוסט לא למד בבית ספר. עכשיו הגיע הזמן לנסות להשתלב בחברה של ילדים רגילים, כי בתוך־תוכו, אוגוסט מרגיש שהוא ילד לגמרי רגיל.
האם  גם אחרים מסוגלים לראות אותו ככה — חכם, שנון וחבר נאמן — ולא רק יצור מעוות ומפחיד?
ומה יקרה לכם כשתפגשו את אוגוסט?

לקריאה נוספת

הורים ללא סוף – על הורות לילדים עם צרכים מיוחדים

4 Comments

  • יואב 14 באוקטובר 2014 at 13:34

    בנוגע לאוגוסט. הוא נכנס לבית ספר כשהוא עולה לכיתה ה (ולא ב)בבית הספר ביצ’ר

    • גדי 14 באוקטובר 2014 at 13:50

      תודה! תיקנתי. שגגת הקלדה של אותיות קרובות.

  • חסוי 25 באפריל 2016 at 13:01

    קראתי את הספר ספר יפה אך יש לי שאלה
    מהו העיוות? אוזן אחת גדולה שפה שסועה?

    ?

    • גדי 25 באפריל 2016 at 16:33

      אין לי מושג. כפי שכתוב בספר עצמו. מה שתדמייני, יותר גרוע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *