המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

צפנת ישעיהו

17 במרץ 2016 גדי איידלהייט

“חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה” כך פותח ספר ישעיהו. ספרו של הרב כרמל תוחם את עיסוקו רק לשנים עשר הפרקים הראשונים (מתוך 66) וכבר בתחילת הסקירה נאחל לרב שיזכה להשלים הפירוש לספר.

ההקדמה עוסקת כולה בפסוק הראשון. מי היה ישעיהו, מאין בא ומה היה הרקע ההיסטורי לנבואתו. לאחר מכן מתואר פרק ו – נבואת ההקדשה ואחריו חוזרים לפרק ה’ ובקפיצה לפרקים ב’ ג ורק לאחרים לפרק א’ הפרק הפותח את הספר. כזה הוא ספר ישעיהו, כתיבתו אינה רציפה, ברוב הפרקים אל מופיע תיאור זמן כלשהו, והקורא צריך לשער השערות בימי מי נאמרו הנבואות. חלקו האחרון של ספר ישעיהו מפרק מ’ ואילך מעורר עוד שאלות קשות וההשערה הרווחת במחקר היא שנביא אחר חיבר חלקים אלו. הרב כרמל אמנם אינו מפרש פרקים אלו אולם מבחינתו אלו נבואות של ישעיהו שנאמרו בתקופת מנשה, אולם לא היו נבואות המיועדת למלך אלא לעם הנמצא במשבר רוחני. לא נתעכב על נקודה זו אלא נסקור את עיקר הספר.

שני חלקים לספר – פרקי עוזיה (א-ו) ופרקי אחד (ז-יב). לאן נעלם יותם? לא ברור, אך יותם מתואר כמלך צדיק וכנראה לא היו אז נבואות הנצרכות לדורן. כל חלק פותח בכל הפרקים באופן רציף, ולאחריהם פירוש פסוק אחרי פסוק (בחלקו הראשון של הספר, לא לפי סדר הפרקים). הפירוש מביא את הפרשנים המסורתיים, ובמקומות בהם דבריהם אינם מסתפקים מציע הרב פירוש משלו.

הנה דוגמה לפירוש על משל הכרם המוכר מפרק ה’:

א אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן: ב וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם-יֶקֶב חָצֵב בּוֹ וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים”

פסוקי “משל הכרם” מהווים חלק כמעט בלתי נפרד של כל תכניות הלימודים בתנ”ך. קולמוסים רבים נשתברו ונהרות דיו נשפכו בהסבר פרשייה זו, ודנו כמעט בכל היבטיה. לכן נתרכז בהסבר כללי של מטרת הנביא במשל זה. הפסוק הראשון מעורר שאלה: מי הוא בעליו של כרם זה, ה”דוד” או ה״ידיד”? שאלה נוספת מתעוררת תוך כדי עיון בפסוקים הבאים: מי הוא הנאשם ומי הוא השופט? אם ה”שופט” הוא “יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְאִישׁ יְהוּדָה” וה”נתבע” הוא הכרם, מדוע “יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְאִישׁ יְהוּדָה” מוגדרים כ”כֶרֶם ה׳ צְבָאוֹת” וכ”נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו”? ואם עם ישראל הוא ה”נאשם”, כיצד אפשר לדרוש ממנו “שִׁפְטוּ נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי”?

נראה כי המפתח לזיהוי הדמויות במשל הוא הבנת מטרת המשל. נראה להסביר, בהמשך לדברינו בהקדמה, כי גם פרק זה ממשיך לעסוק בשאלה מדוע נגזרה גזרת חורבן על בית המקדש, אמנם עדיין רק כאפשרות ולא באופן מוחלט. כמו כן יסביר לנו פרק זה אילו חלקים בחברה היהודית, יושבי ארץ יהודה, היו הגורמים האחראים לירידה רוחנית זו.

ביאור המשל:
נראה להציע כי המגדל והיקב, שתפקידם להבטיח שהיבול היוצא מן הכרם ישתמר וישתבח, מסמלים את המקדש. הכרם שייך גם לדוד וגם לידיד. הדוֹד הוא דָוִד המלך האדריכל ומי שהכין את כל חומרי הבנייה שיועדו לבניין המקדש. הידיד הוא שלמה-ידידיה שבנה את המקדש, בפועל, על פי מגילת המקדש שקיבל מדוד אביו. פרי פועלם של השניים מוטל בספק על פי נבואת ישעיהו.
מצבו הרוחני של העם בממלכת יהודה בתקופת עוזיהו היה כנראה טוב ויציב. אין כמעט ביקורת, לא בספר מלכים ולא בספר דברי הימים, על התנהלותו הרוחנית של העם בתקופה זו. גם הנביאים של תקופה זו – הושע, עמוס, וישעיהו – אינם מזכירים בביקורתם את השכבות העממיות. לכן אפשר להזמין את כלל יושבי ירושלים ואת איש יהודה לשפוט את החוטאים. כפי שיפורט בהמשך הפרק, מי שקלקלו היו בני החברה הגבוהה על חלקיה השונים: העשירים, החכמים, האליטה האינטלקטואלית, הקצינים הגבוהים והשופטים.
“משפט” המקדש והחברה הגבוהה מקבילים למשפטו של עוזיהו. הזעזוע העובר על המקדש כתוצאה מישיבת הקב”ה על כס המשפט המתואר בפרק ו, מקביל ל”משפט” הכרם והמגדל בפרקנו.
גם הנביא ירמיהו הזהיר שנים מרובות מאוחר יותר:
כֹּה אָמַר ה׳ אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ (ירמיהו ט כב).
המחזיקים במוקדי הכוח הללו (חכמה, דרגה צבאית גבוהה או עושר) עלולים לבוא לידי גבהות לב ועלולים לנצל את מעמדם לרעה.

 

לספר ישעיהו פירושים רבים, ועוד רבים יהיו. בין הפירושים המודרניים ניתן למנות את פירושו של עמוס חכם בסדרת דעת מקרא ואת פירושם המשותף של הרב יואל בן נון והרב בני לאו בספרם “כציפורים עפות” (גם אני הקטן הצעתי פירושים משלי לחלק מהפרקים המשמשים כהפטרות (כרבע מהספר) לדוגמה פרק א – הפטרת שבת חזון ופרק ו – הפטרת שבת יתרו וגם לסוגייה מי כתב את חלקו האחרון של ספר ישעיהו יש לי הצעה). כל הפירושים האלו ואחרים מוסיפים נדבך להבנת הנבואה. במדרשים מופיעות כמה עובדות ביוגרפיות מעניינות על ישעיהו. מסופר שאמוץ אביו היה אחיו של המלך אמציה (כלומר ישעיהו הוא בן דודו של המלך עוזיהו) וכן שבתו של ישעיהו התחתנה עם המלך חזקיהו, ושבנם, המלך מנשה, נכדו של ישעיהו, הוציא את סבו להורג. למדרשים אלו אין מקור בפסוקים. פירושו של הרב כרמל הולך רבות בעקבות מדרשים אלו ומקבלם כהנחת מוצא. אני עצמי איש של פשט שאמנם נהנה לקרוא את המדרשים אך רואה בהם יצירה של הדרשן שבאה להביע רעיון מסוים ולא ראייה היסטורית ולכן לא מבסס את הצעות פירושי על המדרשים. והנה למרות שהייתי אמור אולי להתנגד להצעות אלו של הרב כרמל, דווקא הראייה האחרת פתחה אפשרויות נוספות. נכון, לא אפשרויות של פשט, אבל אפשרויות אחרות בשבעים הפנים לתורה. הספר מומלץ לאוהבי וללומדי התנ”ך.

כריכת הספר צפנת ישעיהו

צפנת ישעיהו

צפנת ישעיהו
מעוזיה עד אחז
הרב יוסף כרמל
הוצאת מגיד ומכון ארץ חמדה 2015

מגב הספר

הנביא ישעיהו פעל באחת מהתקופות הסוערות והדרמטיות ביותר בחיי האומה הישראלית, תקופה של ציפייה למשיח שנשברה ברעש אדמה נורא, וחוללה גם מהפך רוחני ופוליטי. האור בקצה המנהרה הפציע שוב רק בימיו של חזקיהו.
צפנת ישעיהו: מעוזיה עד אחז מפגיש אותנו עם שלושה מלכים שעמדו בצומת היסטורי זה בתולדות עמנו: עוזיה, המלך שדרש את האלוהים אך לקה בצרעת בעקבות חטאו; יותם, המלך הצדיק ביותר בתולדות עמנו; ואחז, המלך אשר הכיר בקב”ה אבל לא האמין בהשגחתו.
בביאורו לנבואות ישעיהו, נצמד הרב יוסף כרמל, אב בית דין ותלמידו של הרב שאול ישראלי זצ”ל, לדברי חכמינו וגדולי הראשונים, ומציע דרך מרתקת ללימוד תנ”ך בעקבות חז”ל. קריאה זו מבהירה את התכנית האלוהית ומבררת סוגיות עקרוניות באמונה. צפנת ישעיהו מגלה לקורא את משמעות הנבואות לדורו של הנביא ואת הרלוונטיות שלהן לדורנו.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *