המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

קיץ בלתי מנוצח

25 ביולי 2012 גדי איידלהייט

ספרה של רותה ספטיס, קיץ בלתי מנוצח, מתאר את מסעות הייסורים של תושבי ליטא שגורשו מבתיהם בתחילתה של מלחמת העולם השנייה. ליטא ושאר מדינות הבלטיות, החליפו ידיים כמה פעמים, והסוביטים לא היססו להוציא להורג עשרות גברים ששירתו בצבא הליטאי או שהיו בעלי תפקיד בממשל, ולגרש את נשותיהם וילדיהם למחנות כפייה בסיביר ובקוטב. לגירושים אלו לא קדם כמובן כל משפט ונערים מעל גיל מסוים נשלחו כלאחר יד לרכבת הגברים (המובילה לכלא ולהוצאה להורג) או לרכבת הנשים והילדים (המובילה לסיביר). הרוסים הסתמכו הרבה מאד על הלשנות וליטאים רבים שיתפו פעולה עם הרוסים
גיבורת הספר היא לינה, נערה בת 15 שמשפחתה מגורשת. אביה נשלח למקום אחד ואלו היא, אימה ואחיה יונאס, בן 11, מגורשים לסיביר. יונאס הוא בדיוק בגיל הבעייתי והאם נאלצת לשחד את החיילים בשעון זהב יקר – “שאלתם פעם את עצמכם כמה שווים חיי אדם? בבוקר ההוא חייו של אחי היו שווים שעון כיס”
התלאות לא נגמרות ובמשך שנה המשפחה נודדת ממקומות למקומות בתנאים תת-אנושיים ולבסוף מגיעים לחוג הארקטי. שם בסוף הספר מגיע המלאך הגואל, הדמות האמיתית היחידה בסיפור, ד”ר לזר סולומונובץ סומודורוב (השם נשמע מאד יהודי), רופא שפשוט מציל את מי שהצליח לשרוד עד אז.

הספר נכתב במקור לבני נוער. השפה יפה וקולחת. הפרקים קצרים והספר נקרא בנשימה עצורה, קשה להניח אותו מהידים. מתאים מאד גם למבוגרים וגם לנוער מגיל 14 אבל הוא בהחלט לא ספר קל ומתאר חוויות שיזכירו לנו מאד מחנות ריכוז מהשואה.

הספר מתאר פן פחות ידוע של מלחמת העולם השנייה. לנו כיהודים, שמכירים היטב את פשעי משטר סטאלין, ייתכן ויהיה קושי מסוים להזדהות עם הסבל של הליטאים. לאחר שהנאצים כבשו את ליטא וגירשו את הרוסים, ליטאים רבים נשמו לרווחה, אולם גורל היהודים (שגם רבים מהם גורשו על ידי הרוסים ואולי אודות לכך חייהם ניצלו) היה רע ומר, וכמעט כולם הושמדו ונרצחו, בשיתוף פעולה גדול של האוכלוסייה המקומית. הספר אינו עושה השוואה אלא בא להציג צד פחות מוכר של אותה מלחמה. בספר אמנם יש דמות משנה יהודית שאפיונה משתנה מפעם לפעם, אבל הסופרת מודעת מאד גם לסבל של היהודים, והיא עונה על כך בראיונות איתה.
אחת הסיבות שהנושא פחות מוכר היא שגם לאחר שהמוגרשים חזרו (וזאת רק לאחר 1953, כאשר סטאלין מת ולאט לאט ניתנו חנינות, על פשעים שמעולם לא בוצעו), המשטר בליטא היה עדיין סוביטי וכמובן היה אסור לדבר על מה שקרה. כמו יהודים שחזרו לעירם לאחר המלחמה וגילו כי השכנים לא ממש רוצים אותם, גם מגורשים ליטאים אלו “זכו” לגורל דומה. רק לאחר נפילת ברית המועצות, החלו לעסוק בנושא זה והתגלו מכתבים ישנים ומסמכים מתקופה זו.

שמו המקורי של הספר “בין גווני אפור” מצביע על חוסר ההבחנה בין טוב לרע (פרט לרוע של סטאלין והיטלר, כל אחד בפני עצמו), כאשר גם חלק מהרוסים בסוף סייעו למגורשים והגיבורה כחלק מתהליך ההתגברות המשונה והלא טבעי שנגזר עליה נאלצת להתמודד גם עם הבנה זו של המציאות.

הספר מומלץ מאד לקריאה, באתר האנגלי של הספר, בעצמה נכדה של מגורש מליטא, ניתן למצוא מידע נוסף, ראיון עם הסופרת וכן שאלות לעיון שאפשר לשאול במסגרת קריאה משותפת של הספר.

הערה אחת על התרגום. בעקבות קוראים מסוימים שטענו לנימה מעט אנטישמית בספר (על ידי אפיון מסוים של דמות כיהודי), פתחתי בהתכתבות עם הסופרת. השתכנעתי שאין שום אנטישמיות בספר אבל על הקושי להזדהות עם הליטאים כתבתי למעלה. כמו כן מצאתי מספר שינויים (שאיני יודע אם הם טעויות או מכוונים) בתרגום שאולי גם יכולים לשנות מעט את התפיסה של אותה דמות.

קיץ בלתי מנוצח

קיץ בלתי מנוצח
רותה ספטיס
מאנגלית: נועה בן פורת
הוצאת ידיעות אחרונות
תעש”ב 2012
342 עמודים

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *