המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

רכבת הבוקר לפריז

7 באוגוסט 2017 גדי איידלהייט

אני אוהב ספרים קצרים ולכן שמחתי מאד בספר מהסדרה הקטנה של כתר. רכבת הבוקר מטרואה (בהערת אגב, נעיר כי זוהי עיר לידתו של רש”י, וגם של הסופר) לפריז (בשעה 6:41, כשם הספר במקור) מפגישה את ססיל ואת פיליפ שמגיע למקום הפנוי האחרון שנשאר בקרון. כבר מרחוק שניהם מזהים אחד את השני. יצאו בעבר. הרחוק. לפני 27 שנים. רק לכמה חודשים, אבל הם נגמרו בצורה כל כך גרועה, את זה אנו מבינים בהתחלה אבל לא יודעים בדיוק עד כמה, שהמפגש המחודש מרתיע את שניהם. כל אחד מזהה את השני וכל אחד מנסה להתעלם מהשני ולא להסגיר שהוא זיהה אותו, תוך גלילת קורות הרומן שלהם, בשני קולות המתחלפים מדי פרק, שסופו יפענח מה קרה שם.

סיפור בתוך סיפור, על גלגל החיים. פיליפ שהיה הצעיר כובש הלבבות מתגלה כגבר לא מוצלח במיוחד, אמנם התחתן ואב לשני ילדים, אלא שהוא התגרש מזמן, כל מערכת יחסים היא אסון, עם הילדים אין ממש קשר, חברים? נו יש איזה חבר שהוא נוסע לבקר, קריירה? התקשה למצוא עבודה. ססיל לעומת זאת הפכה להיות אשת עסקים מצליחה, למעשה אותו שפל אליה הגיעה ביחסיה עם פיליפ הוא מה שעזר לה להתרומם. בשעה ומחצה של הנסיעה יתבררו הדברים. היא גם נשואה ויש לה בת מתבגרת, בית נאה בפריז ולמעשה כל מה שהיא צריכה. לכאורה כמובן.

וכך הרכבת נוסעת במהירות (אין תחנות ביניים) ואנו במתח, מה קרה בלונדון ששינה את כל מהלך חייהם של הגיבורים, אך בעיקר מה יקרה כשהרכבת תגיע ליעד בעוד לא מעט זמן? תקראו, תהנו ותגלו!

 

כריכת הספר רכבת הבוקר לפריז

רכבת הבוקר לפריז

רכבת הבוקר לפריז
ז’אן פיליפ בלונדל
מצרפתית: רמה איילון
הוצאת כתר 2017 (במקור 6h41 2013)

מגב הספר

השעה 06:41, בוקר יום שני. הרכבת יוצאת בדרכה אל פריז. ססיל חוזרת מעוד ביקור בבית הוריה ובמצב רוח מזופת עולה על הרכבת של 06:41. בראשה מתרוצצות מחשבות על הוריה המזדקנים, על בעלה ובתה בת ה-17 שסירבו להצטרף אליה, על החברים הנדירים שעוד נשארו לה ועל הקשרים שנפרמים לאחר גיל ארבעים. בעודה שקועה בשרעפים, נהנית מנקישת הדלתות הנטרקות ברכבת, מתיישב לצידה גבר כרסתן, המובס, רופס, כתפיו שחוחות. היא מזהה את פיליפ לדוק, אותו לא ראתה יותר מעשרים וחמש שנה – העלם המושך והבלתי מושג ששינה את נתיב חייה. פיליפ, מצדו, נפעם מהפיכתה של הבחורה האפרורית שאת לבה שבר לאשת הקריירה המצודדת היושבת לצדו. ברכיהם מתחככות. מלבד מילות נימוס אקראיות, הם לא פוצים פה. יש יותר מדי משקעים ביניהם, יותר מדי מה לומר… שתי הנשמות התועות נפגשות שוב כמו להעריך מחדש את חייהן. בלא יודעין הן פוצחות בדואט חרישי המגולל את סיפור אהבתן הבוסרית והפוצעת.
בקפיצות אלגנטיות בין הזמנים ובין הקל לכבד, מוביל אותנו ז’אן-פיליפ בלונדל בין זרמי תודעתם הסבוכה של גיבוריו, המניעים את הסיפור כמו קווים מקבילים על פני מסילת הרכבת.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *