המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

שברים נאספים לשירה

11 בספטמבר 2017 גדי איידלהייט

שירה היא תפילה, ותפילה היא שירה ולכן אין להתפלא על כך שבתפילה נכללים שירים רבים, גם אם מכנים אותם פיוטים, ואין להתפלא על שאחד ממקורות היניקה של השירה הוא התפילה עצמה.

בדומה לאוסף “הלילה הזו כולו שירה“, קובצו על ידי צוות גדול, עשרות שירים שכולם מתכתבים עם תפילות הימים הנוראים. יוצאים מתוכם וחוזרים אליהם.

פרקי הספר על סדר הזמן: אלול, סליחות, ראש השנה, שופר, מי במים ומי באש (ונתנה תוקף), יום כיפור, כפרות, פתח לנו שער ונעילה. בישראל של היום, כבר לא ניתן להפריד בין יום הכיפורים ובין מלחמת יום הכיפורים, וחלק מהשירים מתייחסים לאותה מלחמה. באפן מודע נבחרו שירים מהעשורים האחרונים (ורובם לאחר מלחמת יום הכיפורים), אולי מתוך כוונה לחבר עוד יותר את השירה להוויה הישראלית הנוכחית, ולא לזו של חלוצי השירה העברית בראשית המאה העשרים ועוד לפניה. השירים מגוונים ממשוררים ותיקים עד משוררי ימינו כולל אנשים שכלל לא הציגו את עצמם כמשוררים.

הנה קטע קצר מהמבוא לספר:

“פתח לנו שער
הפיוט שזכה למספר הגדול ביותר של אזכורים בשירה המודרנית הוא הפיוט “פתח לנו שער”. לקראת סוף “תפילת נעילה” אנו מבקשים למשוך עוד קצת את פתיחת השערים ומתחננים לפני האל: “פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום…”
השירה מחיה את ציור השער ההולך וננעל. ט. כרמי כותב על כך שמישהו נלכד בשער, והמשוררת אגי משעול כותבת על הרֶגל המכחילה בין הדלת למשקוף. זהו הניסיון האנושי, שהמשוררים חווים כאילו הוא קורה במציאות, לעצור את סגירת השערים.

המשוררת אורה ערמוני חווה את הבקשה “פתח לנו שער” כתפילה לזולת לפתוח את שערי לבו. המשורר יאיר הורביץ רואה בתפילה זו את כמיהתו של האדם לפרוץ את גבולות הצמצום האנושי ולהצליח להגיע השמיימה, והמשוררת אגי משעול רואה את פתיחת השערים כרגע שבו האדם חווה משהו אלוהי, תובנה או מראה שקשה מאוד להעביר במילים, והוא מבקש להישאר עוד רגע בתוך אותה חוויה. “

איני מבקר שירה, ושירה היא אחת הסוגות בהן הבנתי מעטה.  שמחתי לראות שלצד כל שיר נוסף ביאור קטן, דברי הסבר ופרשנות, דבר שלא תמיד מקובל בספרי שירה המגישים את השירים כמות שהם ומשאירים את כל עבודת הפענוח לקורא. כמובן שפרשנות זו היא הצעה בלבד, והיא נכתבה על ידי העורכים, ולא על ידי המשוררים עצמם. גם לכך התייחסו העורכים במבוא:

“ההארות לשירים
לכל שיר כתבנו הארה, התייחסות קצרה, זווית קריאה אישית, ניסיון לתת פה למילות השיר. המטרה היא להנגיש את השירים לקהל רחב יותר ויחד עם זאת לתת ביטוי לנקודה אחת, מיוחדת, המצויה בשיר, לנסות להבהיר את הקשר המיוחד של השיר לימים הנוראים ובעיקר להעלות אפשרות לדיון משפחתי משמעותי ורלוונטי בעקבות השאלות שהשיר מעלה. חשוב לנו להדגיש שההתייחסויות לשירים נכתבו על ידי מורים לספרות ועם זאת אינם אלא בגדר הצעה לקריאה בשיר. (ההדגשה במקור)”

מבחינתי ההארות אלו חשובות ומאפשרות לי הבנה ראשונית כלשהי, ממנה אני יכול לנסות ולגשש את דרכי למקומות אחרים ושונים, אולם כאשר יש כבר מעט אור ולא כסומא באפלה.

וכך גם שם האסופה. השברים, קול הגניחה הבוקע מהשופר, ומבטא את שברונו של האדם מול בוראו, מול עצמו ומול העולם, בימים אלו. שברים אלו נאספים ליציאת מכלול חדש. מכלול מאחד, מכלול ישראלי, מכלול שראוי לעסוק בו, לכל מי שלצד המסורת, רוצה להגיע לפן חוויתי חדש.

בעוד שהספר הקודם, שעסק בפסח, העלה מתח כלשהו, אותו היו צריכים העורכים לפוגג, שאין בכוונת הספר לפגוע במהלך הסדר אלא רק להצטרף אליו, הרי שספר זה פטור מבעייה זו. ראש השנה כולל ארוחות חגיגיות רבות, בהן החלק התוכני מצומצם לברכות סדר הסימנים המסורתיים. בשאר חלקי הארוחה אפשר ומומלץ להציג, להקריא ולדון בכמה שירים מהאוסף. בין אם בבחירה מושכלת מראש ובין אם בבחירה אקראית. הספר מתאים מאוד גם כמתנה למשפחה ולמארחים.

 שופרות / נעמה הנקין

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *