ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

שטום

6 בפברואר 2017 גדי איידלהייט

אתחיל מהסוף. שטום הוא ספר שחשוב לקרוא אבל מסיבות שונות ממה שחשבתי לפני הקריאה. הפרק הראשון אותו תוכלו לקרוא באתר ההוצאה, מסוכם למעשה בטקסט על גב הספר, בן ואמה מתכננים לזייף פרידה על מנת לשפר את סיכוייו של בנם הסובל מאוטיזם להתקבל לפנימיה המתאימה לצרכיו. הפרק הראשון מתחיל את הספר בצורה משעשעת שיכולה להטעות את הקורא כי הטון המשעשע מסתיר מאחוריו הרבה דברים רציניים. טון משעשע זה ממשיך ויש הומור בספר, אבל אל תטעו, זה ספר רציני, ההומור משמש כאן כלי בלבד ואינו המטרה.

לכאורה הנושא הוא האוטיזם של ג’ונה הבן, ילד בן עשר עם תפקוד של ילד בן שנתיים ובנוסף לכך לא מוציא מילה מהפה. שטום (אילם). אבל הספר מלמד מעט על אוטיזם ועל ההתמודדות עם אוטיזם. קורא זהיר ימצא כבר בפרק הראשון רמזים לשלל הבעיות המשפחתיות שיצוצו בהמשך הספר. בן סובל מבעיית שתייה ומבעית יציבות תעסוקתית. אמה חולמת על קריירה אבל לא מסוגלת לסמוך על בן, בן ואביו גיאורג לא מדברים מאז יום כיפור (וכה אנחנו מבינים שהם יהודים). ככל שהעלילה תתפתח אנחנו נבין שג’ונה הוא לא השטום היחידי. גם גיאורג לא מדבר הרבה, לפחות לא עם בן. בן מופתע לגלות את שם המשפחה האמתי של אביו ועוד עובדות על משפחתו של אביו ועל משפחתו שלו שלא ידע אף פעם.

אנו מגלים שבן הוא לא יוצלח אחד גדול. יש לו נסיבות מקלות, בעיקר הפרידה של הוריו, אבל חוסר היכולת שלו לסיים משימות, תכונה אופיינית לגברים, מוגזמת במיוחד. כל פעם שצריך לעשות משהו הוא מעדיף לשתות או לעשן, או את שניהם, העיקר לא לעשות. לא פלא שהוא מפתח בעיית שתייה וגם בעסק ששייך לאביו, שרודה בו, הוא מפשל לא מעט. וכך הפרידה המזויפת מאמה מכריחה את בן לקבל אחריות על עצמו ולוקחת אותו למסע המתקדם במקביל למסע הערעור על החלטת המועצה המקומית שלא לממן לג’ונה פנימיה וכל זה קורה כאשר הוא, גבר לא צעיר, נמצא בבית אביו, איש שהפוליטיקלי קורקט מאחוריו ולא מתבייש להגיד שהוא הבין שכדי לא להתאכזב מבן, מעולם לא היו לו ציפיות כלשהן ממנו. שום ציפיה ושום אכזבה, אבל הוא אהב אותו. אני כבר לא יודע מה יותר גרוע. להגיד לילד שהוא מאכזב אותך, או להגיד לו שהוא לא יכול לאכזב אותך כי ממנו אתה לא מצפה לכולם. ללא ספק בן נעלב, אבל הוא מבין בעצמו שאת עיקר הנזק הוא גרם לעצמו, והבנה זו היא מצליחה לשחרר אותו במעט כמו גם ההבנה שאביו, למרות כל היחס הנוקשה, אכן אוהב אותו.

לצערי עלי לעצור כאן, מחשש ספוילרים, ולא לערוך ניתוח ודיון מקיף בספר. השלם של שטום גדול מסך חלקיו. לכאורה ספר על אוטיזם, אבל האוטיזם הוא רק ברקע, כגורם מתגבר וכקטליזטור לנושא האמתי של הספר. מערכות יחסים לא מתפקדות בין בני זוג ובין הורים וילדיהם. ההורים של אמה ואימו של בן נעדרים לחלוטים מהסיפור, סוג נוסף של חוסר תפקוד. “אז אהבת או לא אהבת את הספר?” שאל אותי המו”ל שי סנדיק. וכמו מערכות יחסים, זה מורכב. זה לא ספר “לעוף” עליו, למרות שאני מניח שימצאו לא מעט סקירות שיתבטאו בסגנון זה, אבל כפי שאמרתי זה ספר מומלץ וחשוב לקריאה כי הוא גורם לך לחשוב, איפה אתה בסיפור הזה, ואיך מערכות היחסים שלך, והאם גם אתה בעצמך סוג של שטום?

כריכת הספר שטום

שטום
ג’ם לסטר
מאנגלית: גיא הרלינג
תמיר סנדיק 2017 (במקור 2014)

מגב הספר

בן ואמה ג’ול כורעים תחת נטל הטיפול בבנם האוטיסט, ג’ונה, ונאחזים בתקווה שיצליחו להכניס את ג’ונה לבית ספר בתנאי פנימייה, שתואם את מצבו ואת צרכיו. אלא שאותו מוסד נמצא, לרוע המזל, מחוץ לגבולות הרובע שבו הם מתגוררים. כדי להגדיל את סיכוייהם לנצח במאבק משפטי בלתי נמנע, מציעה אמה לזייף פרידה ולהציג בפני בית המשפט תמונה של אב יחידני הנאבק לגדל את בנו הנכה לבד. החלטה אסטרטגית זו מחזירה את בן להתגורר בבית אביו המזדקן, גיאורג. וכך, בבית קטן בצפון לונדון מוצאים את עצמם יחד שלושה דורות של גברים לא מתקשרים – אחד שאינו מסוגל ושניים שאינם רוצים.

בספר הביכורים שלו מגולל ג’ם לסטר סיפור על אבות ובנים, על אוטיזם בתפקוד נמוך ועל מערכות יחסים בתפקוד נמוך עוד יותר. שטום הוא רומן ביכורים מלא עוצמה, משעשע, מריר ושובר לב ומעל לכול זהו ספר על היכולת למחול ולמצוא קרן אור באפלה החשוכה ביותר.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *