ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

שתי השמשות של דדיקה

6 באוגוסט 2015 גדי איידלהייט

ספרה של מגי אוצרי, שתי השמשות של דדיקה, מתאר את קורותיה של דדיקה, בת העדה הגיאורגית (כך מקובל כיום למרות שהסופרת נוקטת בכוונה בצורה הישנה – גרוזינית) – סיפור ילדותה בגיאורגיה, משפחתה, חייה בתור ילדה, התבגרותה ונישואיה, עלייתה ארצה והקמתה של משפחתה שלה.

זהו ספר מרגש, מצחיק, עצוב, נוגע ללב, ולפעמים גם מרגיז. אני לא יודע הרבה על יהודי גיאורגיה, או גיאורגים בכלל (פרט לכך שאם לא שינו את שמם הוא כמעט תמיד יהיה עם הסיומת שווילי) והספר נותן חלון הצצה לאוכלוסיה זו, אולם הוא עושה זאת הצורה שאינה מייפה את המציאות ולפעמים מחצינה אותה בכל כיעורה (בעיקר בהקשרים של אונס, ניצול נשים ומעשים מגונים). שני מפרשים רחבים פרושים על כל עלילת הספר. הראשון הוא “עוטה עור הנמר”, האפוס הלאומי של גיאורגיה שנכתב במאה ה-12 על ידי שותא רוסתוולי (יצירה זו נכתבה במנזר המצלבה שבירושלים שם גם רוסתוולי קבור). זוהי יצירתו היחידה ששרדה. המפרש השני הוא מכתב ח”י המשפחות, מכתב אותו שלחו י”ח משפחות לארגון האומות המאוחדות עם בקשה שיעזרו להם להגר לישראל. גיאורגיה הייתה חלק מברית המועצות הקומוניסטית ולאחר מלחמת ששת הימים התעורר רצון עז בקרב חלקים מהאוכלוסיה להגר.

בסיום ספרה, מבקשת הסופרת מכל הקוראים לקרוא את הטקסט של מכתב ח”י המשפחות, אך לא מצרפת אותו לספר. לא הכרתי את המכתב קודם קריאת הספר ואכן כדאי לקרוא אותו גם בנקודה זו בסקירה. קחו לכם כמה דקות. הנה קישור למכתב המלא. הטקסט מרגש ומתאים גם לימינו וראוי גם להכניסו לתוכניות הלימודים. אמונה תמימה וטהורה זו כבר עשויה לשבור כמה סטיגמות. וכמו במכתב, אביה של דדיקה רופא מצליח ואמיד מהעיר כותאיסי (כתובתם היא מהרחוב בו גרו מרבית המשפחות ששלחו את המכתב), נאלץ להגיש טפסים אחר טפסים בדרך להשגת האשרה ואף להתפטר מעבודתו ולהגיע עד פת לחם עבור הויזה שלא מגיעה בחייו.

מפעם לפעם משתנה הפונט ואנו נחשפים לקטע קצר מעוטה עור הנמר בתרגומו של בוריס גפונוב. היצירה תורגמה בגיאורגיה בשנת 1969, בדיוק בשנה בה נכתב מכתב המשפחות. בסיפור מופיעים מספר קטעים בהם נסיכת גיאורגיה, יורשת הכתר מאחר ולמלך אין בנים, על הקשיים שלה כאישה, ועל מלחמתה לעצמאות נשית. מעין פמיניזם מוקדם. איני מכיר את כל היצירה ואיני יודע עם זו מגמתה הכללית אולם אלו הקטעים שנבחרו להיות משולבים בספר.

עלילת הספר הולכת קדימה ואחורה. נעה בין ההווה לעבר ובין ישראל לגיאורגיה. אנו לומדים על חייהם של היהודים בגיאורגיה, על קשיי הקליטה בארץ, על חוסר האפשרויות והזלזול שהרגישו כשעלו, על שפתם המשונה לנו, ועל הדור שכבר גדל בארץ ומנסה בכל כוחו להשתלב תוך שמירת המסורות הותיקות. למעשה לכל עלייה ולכל עדה היו וישנן בעיות דומות באופן כללי, אולם שונות בפרטים. לכל פרק יש כותרות, שם של דמות בסיפור. לעיתים אחת מהדמויות הראשיות ולעיתים רק דמות שהמספרת נתקלת בה ולא תופיע יותר כלל בסיפור. לאט לאט אנו מגלים את כל הדמויות המרכזיות אולם אנו שמים לב כי דווקא שמה של המספרת, הבת של דדיקה, אינו ידוע לנו. גם פרט זה יתברר בסוף הסיפור בפרק החותם ששמו זהה לפרק הראשון – “אני”.

אם אתם מעוניינים לראות ולקרוא עוד קצת מעוטה עור הנמר, מומלץ מאד לצפות במצגת של דובה פרימרמן. כדאי גם להתרשם מהכתב הגיאורגי היפה.

באדיבות ההוצאה קטע קצר מהספר

שתי השמשות של דדיקה - כריכת הספר

שתי השמשות של דדיקה

שתי השמשות של דדיקה מגי אוצרי
זמורה ביתן 2015

מגב הספר

זהו סיפור על אהבה נכזבת בין ילדה נבונה, עצובה וזנוחה לבין אמה הנוקשה והזועמת, שאליה היא כמהה ובדרישותיה הבלתי אפשריות היא נאבקת לעמוד. זהו גם סיפורה של שושלת נשים קשות ומרות, החל מימי מלחמת העולם השנייה בגרוזיה הססגונית ועד שנות השמונים בחיפה האפרורית.
גיבורת הספר מגוללת את סיפור חייהן של אמה וסבתה, המתובל בריחות ובטעמים המכשפים, המסתוריים והרחוקים של רחוב ג´אפרידזה שבעיר כותאיסי, בהווי יהודי גרוזיה ובמעשיות מאוצר הספרות הגיאורגית. במקביל נפרשת ילדותה של הבת הדחויה, השנואה והמוכה, המנסה, מתוך סיפור חייה של אמה, להעניק משמעות לחייה שלה ולמצוא נואשות מפתחות ללבה הקר של אמה.
ספר הביכורים של מגי אוצרי הוא יצירה חשובה ובשלה להפתיע, השופכת אור מכאיב על סיפורה של קהילה ייחודית מנקודת מבט נשית ופמיניסטית מפוכחת, מלאת אכזריות וחמלה.
בעברית חושנית ועשירה היא מפליאה לתאר רגעים של יופי ועליבות כאחד, ומוסיפה נדבך חיוני ומקורי מאוד לסיפור ההגירה הגדול.
שתי השמשות של דדיקה הוא סיפור ישראלי מאוד, ובה בעת גם סיפור פרטי מאוד על משפחה אחת וילדה קטנה אחת.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *