המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

200 שנה למותה של ג’יין אוסטן

6 ביוני 2017 גדי איידלהייט

לציון מאתיים שנה למותה של הסופרת ג’יין אוסטן, נערך אירוע צנוע במעון שגריר בריטניה בישראל מר דיוויד קוורי. במקביל צוינה יציאת התרגום החדש לספר “מנספילד פארק” בתרגומה של לי עברון ובהוצאה משותפת של תמיר//סנדיק וא(ה)בות, המוציאות במשותף תרגומים חדשים של כל כתבי אוסטן.

באירוע הוגש תה של שעת מינחה (אבל גם קפה, כי בכל זאת אנחנו בישראל), מגשי סקונס, כריכי מלפפונים ופירות טריים. הכול כמובן בכלי חרסינה, בכל זאת המעמד מחייב. התמונות באדיבות ההוצאה וצולמו על ידי יוטבת פלטר-דיציאן.

פירות וכריכונים לתה של שעת מינחה

פירות וכריכונים לתה של שעת מינחה

האורחים התבקשו להגיע בלבוש מהתקופה ואכן נראה שחצר המעון נלקחה היישר מאחוזה ביורקשייר. לא היה קשה לשים לב שרוב הנוכחים היו נוכחות, והגברים היו מיעוט שבמיעוט. הייתי מופתע מכמות הנשים שבאו בתלבושת תקופתית והסתבר לי שרובן חברות במועדון ג’יין אוסטן הישראלי. חלקן אפילו תפרו לעצמן בגדים בסגנון. מבין הגברים, באופן לא מפתיע, רק אחד טרח להתלבש בבגדי התקופה, והוא כמובן מחבר פוסט זה. אמנם אישה צריכה להשקיע יותר: שמלה, שמשייה, כובע, כפות ומניפה, ואילו הגבר צריך רק צילינדר, סרט לבן הקשור סביב הצוואר (קראווט) וז’קט ארוך. בכל אופן, זכיתי למחמאות רבות על הספורטיביות.

שגריר בריטניה, שי סנדיק וכמה משתתפים באירוע

שגריר בריטניה, שי סנדיק וכמה משתתפים באירוע

מאיה קרבטרי, אחת ממייסדות המועדון, סיפרה לי מעט על אודותיו. המועדון הוקם לפני קצת יותר משלוש שנים ביוזמה של מאיה ושל חברתה רינת. הרעיון היה לכנס קבוצה קטנה של מכרות וחברות כדי לשוחח ביחד על יצירתה של אוסטן. בפועל הוקם מועדון ג’יין אוסטן הראשון וכנראה גם היחיד בארץ. האירועים נוצרו בפייסבוק והשמועה על המועדון עברה בעיקר מפה לאוזן. הדיונים הראשונים עסקו בספריה של אוסטן, כאשר לכל דיון מונו שתי מנחות שתפקידן להוביל את האירוע. הרכב החברות והחברים השתנה, ובשלב מסוים הצטרף גם שי סנדיק, שפריצתו לעולם המול”ות נעשה עם תרגום מחדש של תבונה ורגישות. לאחר דיון מעמיק בספרים, עברו במועדון לדון בעיבודים השונים ליצירות אוסטן והן בנושאים רוחביים, לרבות: המבנה החברתי והכלכלי של אנגליה של אוסטן, רקע פוליטי של התקופה, מין ומיניות בספריה של אוסטן, “המידה הטובה” לפי אוסטן, אופנת ריג’נסי ומשמעויותיה החברתיות והפוליטיות, סוגיות בתרגום ספריה של אוסטן , מה בין אוסטן לברונטה, ועוד. אמנם נראה שמרבית הדיונים הרלוונטיים נעשו, אך מצד שני העניין והקריאה באוסטן ממשיכים, והמועדון ממשיך כל העת לגדול, יש הרבה מצטרפות חדשות, מתפרסמים תרגומים חדשים ואירועים כמו ערב זה מכניסים רוח חיה חדשה.  כיום חברות בקבוצת הפייסבוק כ-180 חברות וחברים.

חברותמועדון אוסטן

חלק מחברות מועדון אוסטן

לאחר דברי ברכה של השגריר, הועברה לקהל הרצאה על ידי ד”ר הלנה קלי מחברת הספר “ג’יין אוסטן – הרדיקלית הסודית” שהחלה בתיאור השטר החדש שמוציא הבנק האנגלי על ג’יין אוסטן, את אי הדיוקים שיש בו, וסקירת הקריירה הספרותית שלה וחייה בכלל ובעיקר הצגתה של אוסטין ככותבת מתוחכמת המטמינה בספריה מסרים, ביקורת חברתית ועוד. כמובן שהרצאה זו נותנת נקודת מבט אחרת לגמרי על אוסטן ועל הראייה השגורה שלנו של ספריה כרומנים רומנטיים קלילים ותו לא. אפשר להתחבר לתיזה של קליי ואפשר לא לקבל אותה ולטעון שלא תמיד צריך להפוך כל דבר בהתאם לדעותה אישיות של החוקר, אך בכל אופן לשמוע את הדברים היה מעניין ובסוף האירוע עוד המשיכו דיונים רבים בנושא. למעוניינים, עיקרי התיזה נמצאים באחרית הדבר שכתבה ד”ר קלי לתרגום החדש.

ד"ר הלנה קלי ושי סנדיק

ד”ר הלנה קלי ושי סנדיק

גולת הכותרת של הערב הייתה סדנת ריקודי שורה בהנחייתה של נעמי כרמי. המוזמנים התייצבו בשתי שורות, גברים מול נשים, או ליידיז מול ג’נטלמנז אלא שאז התגלתה בעייה קלה, רק שני גברים אמיצים התייצבו לריקודים (אחד מהם הוא אני ואת השני אולי תצליחו לזהות לבד) וכך חלק מהליידיז הפכו לג’נטליידיז. התחלקנו לרביעיות, כאשר הרביעיה הראשונה, כולה מבנות מועדון אוסטן רקדה בצורה מעוררת השתאות, ושישמה כרביעיית הדגמה. הסתבר שהן עשו חזרות רבות לאירוע, והתוצאה בהחלט נראתה לעין. התחלנו ללמוד את צעדי הריקוד, שנראים פשוטים מאד בתאוריה אבל דורשים אימון רב לביצוע יפה ומתואם. אני בעיקר השתדלתי לא לדרוך על אצבעות הרגליים של העלמות שעמדו לצידי. בסוף הסדנה כבר לא ידעתי מה קדימה ומה אחורה, איפה ימין ואיפה שמאל.

סדנת ריקודי שורה

סדנת ריקודי שורה

שסה, שסה, שסה (צעד רדיפה) ז’טה אסמבליה ועוד כל מיני שמות מוזרים (בהנחה שאת הקודמים רשמתי נכון) לצעדים. כולם נהנו מאוד מהריקודים. הרגשנו כמו משתתפים בסצינה הלקוחה הישר מאחד הנשפים הרבים המתוארים בספריה של אוסטן ובספרות התקופה. לאנשי האצולה הזוטרה לא היה יותר מדי מה לעשות, וכאשר התפנו מתחביביהם: תפירה, ציד, רכיבה על סוסים וכיצוא באלה יכלו להשקיע זמן רב באימוני ריקוד לקראת הנשפים והחיזור אחר עלמות החן. כן, חיים טובים היו פעם לאצילים, או לפחות ככה אנו מדמיינים, אבל כדאי לקרוא את הספרים של אוסטן. האצילות מחייבת, אבל בוודאי שאינה מתכון או ערובה לאושר והצלחה, כפי שאוסטן מיטיבה לתאר בכל אחד מהספרים שלה.

 

 

 

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *