המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com
הפלא של אנה
כללי , ספרים למבוגרים / 25 ביולי 2017

את הספר “הפלא של אנה” קראתי מתוך סקרנות. בכל זאת אמה דונהיו כתבה את חדר הנהדר ולמרות שהיה לי די ברור שלאיכויות שלו לא נגיע, קיוויתי למשהו מעניין. ליב (אליזבת) נשכרת על מנת לצפות באנה, ילדה שלטענת משפחתה הפסיקה לאכול כבר ארבעה חודשים ובכל זאת חיה חיונית ועירנית. גם עולי הרגל כבר מגיעים לכפר הנידח באירלנד, וועדת הנכבדים המקומית (הכומר, הרופא, החנווני ועוד כמה) שכרה שתי אחיות שיוכלו להגיש דו”ח על העניין. לליב וגם לקורא ברור שמדובר ברמאות/טריק/אחיזת עיניים. אף אחד לא יכול לחיות בלי אוכל במשך ארבעה חודשים, אבל ליז לא רואה ולא מוצאת שום זמן שבו הילדה אוכלת. המתח הנבנה בתחילת הסיפור הוא האם ליז בסוף תאמין שהילדה לא אוכלת (אין סיכוי), או שנגלה איך הילדה מקבלת מזון, אולם גם זה אינו סוף הסיפור שכן העניין אינו האם הילדה אוכלת או לא, אלא למה היא לא רוצה לאכול, ולמעשה מדוע היא מנסה למות. הספר אינו רומן היסטורי, אמנם כימשון תפוחי האדמה והרעב באירלנד משמשים לו רקע, אבל הוא היה יכול להתרחש במקומות רבים אחרים לפני מאה וחמישים שנה, בהם היו אנשים מאמינים יותר, ומאמינים פחות. לעומת הקצב המהיר בחדר, והמתח בחלקו הראשון, בספר זה מתח פחות ואני לא הצלחתי להזדהות עם אף דמות בסיפור, אנה תאכל או לא…

ספר שחושל בגיהנום
כללי , ספרי עיון / 11 ביולי 2017

את שפינוזה הכרתי מילדות, אבל בעיקר בתור הרחוב הסמוך לביתי בתל-אביב. ידעתי גם שהוא מוחרם, שהוא מומר ושהוא מהולנד. על מה ולמה בדיוק, אלו לא כל כך נושאים שעניינו ילד צעיר וגם ברבות השנים ולמרות שיש לי עותק ישן של מאמר תיאולוגי מדיני (מת”מ) בבית לא ממש התעמקתי בכתביו. הזדמנות טובה להתחיל להתעמק, בצורה מונגשת וידידותית, אם כי לא כזו הבאה על חשבון עומק הדברים, היא בספר “ספר שחושל בגיהנום”, כך קראו לספר מתנגדי שפינוזה, כאילו השטן בכבודו ובעצמו כתב את הספר. לעצם נתינת השם הרי שזו שטות מוחלטת, בוודאי מבחינת היהדות, שהרי גם השטן עצמו, הוא בסך הכל ממשרתיו של האל, ובוודאי שהשטן אינו כופר באל ואינו חיצוני לאל. הספר מתחיל בכמה פרקי רקע שעוזרים להבין את תמונת המצב של אירופה בכלל והולנד בפרט במאה ה-17. אם יש משהו שמעולם, אבל מעולם לא הצלחתי להבין עד הסוף ואפילו לא עד האמצע, וכבר התייאשתי מלנסות, זה את המצב הפוליטי של אירופה בתקופה לפני נפוליאון. לא שאני יודע מה היה מצבה אחרי נפוליאון, אלא שלפניו, אירופה המורכבת ממדינות, נסיכויות, חצרות, ערי ממלכה, דוכסיות, מדינות חסות, האימפריה הרומית הקדושה (שכפי שנאמר, לא הייתה אימפריה, לא רומית וממש לא קדושה), מלחמות אינסופיות, רפורמציה דתית ועוד, היא בלאגן בלתי נסבל ובלתי אפשרי להבנה. הרקע…

הדב פדינגטון
כללי , ספרי ילדים / 10 ביולי 2017

הצטערתי כמו רבים לשמוע על מותו, אמנם בשיבה טובה, של מייקל בונד, מחבר הספרים שכה אהבתי בילדותי על הדוב פדינגטון, דוב פרואני שמשפחת בראון אימצה בתחנת הרכבת. לפני כמה שנים תורגם הכרך הראשון בסדרה ועתה תורגם הכרך השני “עוד הרפתקאות של הדב פדינגטון” מחדש לעברית. הילדים שלי כבר גדולים, אבל אני מתוך התרפקות על העבר נהנתי מאד לקרוא בספר, ואני מקווה שבעתיד ילדי יקריאו אותו לילדיהם. ואם לא הם, אני אשמח להקריא אותו לנכדים. הספר נכתב לפני כמעט ששים שנה והרבה דברים השתנו בעולם, אבל יש גם דברים שלא. ניקח את שני הפרקים הראשונים בספר החדש. בפרק הראשון, משפחת בראון רוצה לעשות תמונה משפחתית חדשה הכוללת את הדב פדינגטון שהוא כבר חלק מהמשפחה. יהיה קשה למדי להסביר לילד של ימינו, שפעם לא היה אפשר לעשות 5000 סלפי ביום, והפקה של תמונה משפחתית הייתה אירוע שלם. כולם התקלחו והתלבשו במיטב מחלצותיהם (בתקווה שהילד יבין גם את הביטוי הזה) והלכו אחר כבוד לסטודיו של הצלם שם היה נדרש טקס ארוך ביותר וגם לאחריו לא היה אפשר לראות את התמונה אלא לאחר שעברו כמה שעות. אכן לילד בן ימינו יראו הדברים כמו סיפור מהאגדות. לעומת זאת בפרק השני, מחליטים במשפחת בראון להקצות לפדינגטון חדר משלו, ובבית יש חדר המתאים לצרכים ודורש שיפוץ. כמו…

ופשוטים הדברים
כללי , ספרים למבוגרים / 9 ביולי 2017

עת הגיע אלי הספר “ופשוטים הדברים”, ידעתי מיד שני דברים. הראשון הוא ששום דבר לא יהיה פשוט, והשני הוא שצריך לחפש את הקשר ללאה לגולדברג ולשיר “את תלכי בשדה”. אכן תוך כמה עמודים הבנתי ששום דבר לא פשוט, אבל האזכור הישיר הראשון של השיר הגיע רק לקראת סוף הספר. וכך כאשר קולה של חווה אלברשטיין ממלא את ראשי בלחן הנפלא של חיים ברקני, קראתי את הספר תוך תהיה נוספת מה ההצדקה לשם האנגלי Simple Story והאם גם כאן נעשה ניסיון לחקות את עגנון. אז לפני שאתם מתחלים לקרוא את הסקירה, אולי כדאי שצלילים אלו ילוו גם את הסקירה. האזינו להנאתכם. לכאורה אכן סיפור פשוט. יאיר, גרוש טרי בשנות השלושים. את דירתו עזב, ומעבודתו הוא מפוטר, מתגלגל לעבודות שירות בבית אבות. תלוש כתוב בגב הספר, ואכן יאיר תלוש לחלוטין. על היחסים בינו ובין אירית, אשתו לשעבר, אין אנו יודעים כמעט כלום. הוא טוען שהיא מרחיקה ממנו את הילדים, ואילו היא, מאשימה אותו, אולם ללא פירוט. ניואנס דק  מגלה שהבת הבכורה שלהם די גדולה, כבת 15 או 16, ואילו הבן הוא בגן. פער גילאים של עשר שנים בין שני הילדים, כאשר אחת נולדה כשהזוג צעיר מדי, מעלה כמה סימני שאלה, אולם הספר לא טורח לפתור בעיות אלו ומשאיר את הקורא להתמודד בעצמו אם…

דרך הרשע
כללי , ספרים למבוגרים / 2 ביולי 2017

בסופו של דבר אני יכול להאשים רק את עצמי. הרי את ספר הבלש הראשון של ג’יי. קיי. רולינג נטשתי באמצע תוך הבנה שלו היה הספר נשאר עם שם העט רוברט גלבריית, אף אחד לא היה מסתכל לכיוון שלו, ותעלומת גילוי הכותב האמתי הייתה תעלול יחצני. את הספר השני לא טרחתי לקרוא ומשום מה התפתיתי לקרוא את השלישי, ובזבזתי עליו לא מעט זמן. קמרון ורובין מקבלים רגל בדואר. כן, רגל אמתית. כזו שהייתה פעם מחוברת למישהו, או מישהי. קמרון ישר יודע מי יכול להיות השולח, הבעיה היא שיכולים להיות ארבעה כאלו, ולמרות שזה עניין למשטרה, קמרון ורובין מנהלים חקירה עצמאית, כל זאת על רקע עיסוק באותן דמויות של פסיכופתים בעבר, החתונה המתקרבת של רובין, והבעיות הרגילות של קמרון (מעשן יותר מדי, תלוש יותר מדי, וללא הרבה לקוחות) ועכשיו ננמק למה לא נהנתי מהספר. כמו הספרים הקודמים בסדרה היא מנסה להתחכם. פעם זה עם המון ביטויים בלטינית ובספר זה עשרות ציטוטים של איזו להקה שאף אחד לא מכיר, ולמען האמת גם לאף אחד לא איכפת, חוץ מהמתרגם האומלל. ואולי זו הבעייה, כי לי כקורא לא ממש איכפת מהדמויות. קמרון סטרייק? לא בדיוק דמות מעוררת אהדה. רובין? גם היא מעצבנת בדרכה שלה, אולם אנחנו נלמד עליה משהו בספר שיתן הסבר כלשהו לכך. בספר…

ברכת התנינים
כללי , ספרים למבוגרים / 20 ביוני 2017

סיפורים קצרים הם סוגה בעייתית. כולנו אוהבים סיפור קצר מפעם לפעם. כזה המופיע בעיתון, או שמקבלים כקובץ, אבל מה עושים עם ספר שלם של סיפורים קצרים? הבעייה היא גם בעיה טכנית. אין אפשרות מעשית להדפיס סיפור קצר ולמכור אותו בנפרד, אולי עכשיו בעידן הדיגיטלי בפורמט של סינגל, כמו במוזיקה, אבל לא על נייר. אז מה כבר אפשר לעשות? לאגד אסופה של סופרים שונים או של אותו סופר במשך זמן רב. אסופה יכולה להיות מובחנת לפי נושא, או כעבודת לקטורה, ואילו אצל אותו סופר יש לחכות זמן לא מועט עד שיצטבר מספיק חומר. לדעתי מוקדם להספיד את סוגת הסיפור הקצר, העידן המודרני מחייב התמודדות שונה איתה, בעיקר בדרכי ההפצה. הנה רעיון: קנו את הספר, אבל קבלו באימייל סיפור אחד מדי שבוע. ההמלצה הכללית שלי בקבצי סיפורים קצרים היא לצרוך אותם לאט. סיפור אחד בשבוע. אבל זו עצה לקורא ולא עצה למבקר, שצריך לקרוא לפחות את רובו של הספר, וכאן ראיתי שמחד יש סיפורים בעלי מאפיינים דומים מאוד וסיפורים שונים על גבול הסוריאליזם. ייתכן ושינוי סדר הסיפורים היה יכול לסייע בשבירת האחידות בחלקו הראשון של הקובץ, ואלי דווקא מאחר ומדובר בחומרים מעורבבים, ישן וחדש, מאת הסופר, דווקא הם קובצו יחדיו. איני יודע. מישהו השקיע בסדר הסיפורים מחשבה, אולם לקורא מותר לשבור אותו ולבחור…

מטוסים ומכוניות להרכבה
כללי , ספרי ילדים / 18 ביוני 2017

שתי סדרות מדליקות של מטוסים דינוזאורים ומכוניות להרכבה עצמית הגיעו אלי לאחרונה. אחת בנייר רגיל והשנייה בנייר קרטון קשיח. שתיהן מאפשרות בניית דגמים יפים בצורה פשוטה ומהנה. הערכות ניתנו לחברים שלהם ילדים בגילאים המתאימים שהתבקשו לנסות ולחוות דעה. בסדרה הקשיחה אין צורך בדבק או במספרים ולאחר שמוציאים את חלקי המטוס/מכונית ממקומם, מתגלה מתחתם כיתוב נוסף עם פרטים על הדגם שמרכיבים. בדגמים מנייר רגיל יש להוציא את החלקים בזהירות מהדף (להיזהר לא לקרוע), לקפל ולהדביק. הילדים קראו את המידע המעשיר שהיה בספרים ושיחקו בדגמים. הספרים מרהיבים ומושכים את העין ובניית הדגמים מהנה. הערה שהתקבלה על הדגמים הקשיחים היא שהחיתוכים לא תמיד מדויקים מספיק ולפעמים נדרשת עזרת מבוגר בביצוע חיתוך קטן נוסף, כדי שהחלקים ייכנסו למקומם. אחד הילדים קצת התאכזב שהדגם של המכונית הקשיחה לא נוסע. כמבוגר זה היה לי ברור, אבל אולי כדאי להורה להדגיש זאת לילד לפני הבנייה. הדגמים של המטוסים והדינוזאורים מנייר רגיל בנויים כך שכן יעופו, בדומה למטוסים מקיפולי נייר, ובכך מאפשרים עוד הנאה מהדגמים לאחר הבנייה. שימו לב שהדגמים יכולים להכיל חלקים קטנים ולכן מומלצים לילדים מגיל 4 ומעלה. הטקסט עצמו מנוקד וברמה של ראשית קריאה. הילדים שניסו את הספרים הם בכיתה א’ אולם גם אחד האחים בכיתה ו’ לא טמן ידו בצלחת, בנה ושיחק בדגמים. טוב מראה…

ליפול על ארון
כללי , ספרים למבוגרים / 15 ביוני 2017

ליפול על ארון הוא סיפור קצר של נלסון דה-מיל, סטייל שרלוק הולמס. הבלש ג’ון קורי אפילו לא מצליח להתחיל את ארוחת הבוקר. בדיוק כשהוא בא להזמין, מפקדו מתקשר ושולח אותו לחנות ספרים, שם אירעה תאונה מצערת, ובעל החנות, אוטיס פארקר, נהרג כאשר ארון ספרים כבד התמוטט עליו. תאונה? לא בטוח בכלל. מול עיננו וכמעין חדר בריחה מהיר וקצר, תיפתר התעלומה שלב אחר שלב, רמז אחר רמז, עד שג’ון קורי יוכל לעזוב כמנצח, ולהגיע סופסוף לארוחה המיוחלת, שכבר תהיה ארוחת צהרים. לפי ההוצאה, הספר הוא הראשון בסדרת ה-BiblioMysteries. סדרת סיפורים מאת סופרי מתח מפורסמים המתקיימים בעולם הספרים והספרות – חנויות ספרים והעובדים בהם, ספריות וספרנים, ספרים נדירים, מוציאים לאור, חוקרים ואספנים. כל אלה ואחרים משמשים כדמויות המרכזיות או כסביבת ההתרחשות בעלילות הסיפורים הנבחרים שבסדרה. הספרים הבאים שיצאו לאור בסדרת ה- BiblioMysteries  יהיו “מוזיאון הנשמות הספרותיות” מאת ג’ון קונולי, ו”בת הלוויה” מאת איאן רנקין. נהנתי מהסיפור, המתח אינו העיקר בו, אלא דרך הגילוי, וסיקרן אותי מה עוד יצא בהוצאת טרה. מבין הספרים בחרתי את #ברלין45. ספר היסטוריה קצרצר המתאר בציוצי טוויטר את נפילת ברלין. אם קראתם וגם אם לא, את הספרים “נפילת ברלין” של ביוור, או את “14 הימים האחרונים בבונקר של היטלר” של פאסט, או ראיתם את הסרט המצוין הנפילה (ולא רק את…

לא אנושיים
כללי , ספרים למבוגרים / 13 ביוני 2017

לפני כמה חודשים סיפר לי שי סנדיק, בסודי סודות כמובן, שלכבוד שבוע הספר הם רכשו את זכויות התרגום של הספר החדש מאת פיליפ קלודל וגם שקלודל יבוא לבקר בארץ. איזה כיף להיות מקורב ולשמוע סודות לפני כולם, כאשר אצל סנדיק זה בדרך כלל כעשר דקות לפני שהדבר מתפרסם בעמוד הפייסבוק שלהם. אבל זמן מה אחר כך קיבלתי ממנו את ההודעה המשונה הבאה:  “את הקלודל החדש אני לא מביא לך”. זה היה קצת תמוה ובעודי תוהה, הוא כתב הודעה נוספת: “לא מתאים לך, גם לי בקושי”. לא הייתי כותב על כך אבל שי פירסם את ההתלבטויות שלו לגבי הספר ברבים. ואילו אני, מתוך סקרנות ביקשתי בכל זאת לקרוא את הספר, ואכן הספר לא קל לעיכול, ומהפך את הקיבה, לאו דווקא בגלל הבוטות המינית שבו, מזה לא התפלאתי, בכל זאת קלודל צרפתי, ובסיכומו של עניין ואפילו עוד באמצעו, שכן הספר הוא אסופת סיפורים קצרים שאחרי כמה מהם כבר עומדים על טיב כולו, ההודעה ששלחתי לשי אחרי קריאתו הייתה: “הוא גאון!”. רצח, גילוי עריות, קניבליזים, אנטישמיות – הכול ישנו במראה המזעזעת אותה מציב קלודל לקורא המדושן בעולמו. בעולם שהרגש נעלם ממנו, ואהבה היא מושג שלא קיים, הדברים מתנהלים אחרת. יש חוקים ויש סדר, וכולם חייבים לשמור עליהם. למשל אסור להאכיל את הקופים בגן החיות….

יהדות קיומית
כללי , ספרי עיון / 11 ביוני 2017

יהיה זה קל מדי, ולחלוטין לא הוגן להתעלם מספרו של אלחנן שילה, “יהדות קיומית” או לפטור אותו באמירת “נו, עוד ניאו-רפרומי” כבדרך אגב מזלזלת. אבל לא אני האיש המתאים להגיב או להתעמת עם כל טענותיו, מה גם שרבות מהן כבר התפרסמו בעבר במוסף מקור ראשון, ובוודאי לשמחת העורכים, זכו לשלל תגובות. גם סיום המסע של המאמרים שהחלו במקור ראשון והסתיימו בספר בהוצאת שוקן, אומר דרשני ומהווה נקודת התייחסות עוד טרם הקריאה, בכך שנראה שבחירת ההוצאה מכוונת גם לקהל היעד, ואני נתפס כאן מראש בעמדת התגוננות וזו לא העמדה בה אני רוצה להיות. איני מכיר את אלחנן שילה, ולכן אנסה רק להעיר כמה הערות על דברים שראיתי וקראתי, אין בהם משום התעמתות אלא הבעת דעתי האישית. אולי אני טועה, ואולי מקורות אחרים יסתרו את דברי. טוב שכך. דיון טוב מברר ומחדד עמדות, ועם קושיות צריך להתמודד, לא לברוח מהן. לגבי הבעייה הדיכוטומית שאדם צריך להגדיר את עצמו כדתי או חילוני, אין לי מה להרחיב. היא נכונה והיא בעיה ישראלית שלפעמים לא קיימת בקהילות יהודיות בעולם. אשתי סיפרה לי זאת כבר לפני שנים באומרה שאנשים רבים כשעלו לארץ, היו צריכים להחליט האם הם חילונים או דתיים, בחו”ל הם היו חלק מהקהילה האורתודוקסית גם אם לא דקדקו בכל מצוות הדת, אולם בישראל, גם…