ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com
יריד ספרים עצמאיים
כללי , מישמס / 2 ביוני 2016

קריאת כיוון – יריד הספרות העצמאית ה- 3 מגיע בפעם הראשונה לתל אביב ויתקיים בטוקהאוס בנמל ת”א ביום חמישי 9.6 בשעות 22:00- 17:00 וביום שישי 10.6 בשעות 18:00- 10:00. יריד “קריאת כיוון”, יוזמה של יותם יעקבסון, קם על מנת ליצור פלטפורמה עצמאית ובלתי תלויה למכירת ספרות עצמאית, לאפשר לציבור להכיר את היוצרים עצמם, למחות על הדואופול ששולט בשוק הספרים בארץ- היום יותר מאי פעם על רקע ביטול חוק הספרים (!) ובעיקר ליהנות ולרכוש ספרות משובחת.  ב”קריאת כיוון” ישתתפו כ- 45 סופרים, משוררים, מאיירים ומו”לים פרטיים. נותרו מקומות אחרונים למשתתפים נוספים והמעוניינים יכולים לצור קשר עם טוקהאוס בטל. 03-5445500 ספרות עצמאית נתפשת במקרים רבים כספרות נחותה, כזו שלא מצאה לה אכסניה בהוצאות ספרים מוכרות, אולם מסתבר הולכים ומתרבים כותרים איכותיים, מכל ז’אנר שהוא, שיוצריהם בחרו להפיק אותם באופן עצמאי. הסיבות לכך אינן כלכליות בלבד. בשוק הדורסני האינטרסים של ההוצאות הם בראש ובראשונה כלכליים ולא ספרותיים. כך, לצד הבעייתית הגדולה במערכת היחסים הכלכלית בין היוצרים  לבין ההוצאות לאור, המפיצים והחנויות, יצירות רבות נדחות בשל המחשבה שאינן מכירות דיין. לראשונה היריד מתקיים בתל-אביב, בטוקהאוס, ביתן 12, יריד המזרח, על גדות הירקון צמוד לגשר ה”מנעולים”. עד כאן הודעת היחץ כפי שהגיעה וכעת כמה מילים על ספרות עצמאית. הוצאת ספר עצמאי בימינו היא מלאכה קלה…

שירים ותרגומים
כללי , מישמס / 2 בפברואר 2016

תרגום היא מלאכה קשה. תרגום שירים היא אפילו משימה קשה יותר. שיר טוב מספר סיפור, ותרגום מדויק שלו כמעט בלתי אפשרי כאשר עוד מנסים לשמור על המשקל והתאמה ללחן המקורי. נביא כאן שתי דוגמאות משנות השישים לגירסאת עבריות לשירים מוכרים. הדוגמה הראשונה, היא דוגמה לגירסה לא מוצלחת, למעשה קשה לקרוא לה בכלל תרגום או עיבוד. השיר “בית השמש העולה” The house of the rising sun, הוא שיר עם אמריקאי המספר על מקום מפוקפק (שהיה או לא היה, אבל כמותו היו גם היו) המשחית נערים ו/או נערות, תלוי בגירסה המדויקת של השיר, שכמו כל שיר עם יש לו יותר מגירסה אחת.  מי לא שר אותו? בוב דילן, ג’ימי הנדרקיס, דוראן דוראן, הנשרים, הדלתות, כל מי שאתם רוצים (חפשו ביוטיוב ותמצאו עוד גרסאות רבות), אבל לא נגזים אם נאמר שהגירסה המוכרת וזו שהתקבעה בתודעה היא גירסת הלהקה הבריטית, “החיות” The Animals. מה הפך גיסה זו לאהובה כל כך? אולי הקול של אריק בורדן, אולי מנגינת הליווי, האקורדים של הגיטרות ובעיקר הליווי באורגן של אלן פרייס, שאפשר לשמוע בלופ אינסופי. לשיר יש גירסה עברית הנקראת “רחוק רחוק מכאן”. המילים של לאה נאור אינן תרגום לשיר המקורי ופרט למילה בית המופיעה בהן, אין שום קשר לשיר המקורי. יש קשר צלילי בכך שהמילה כאן מתחרזת עם המילה Sun ובזה…

חדר – בין ספר לסרט
כללי , מישמס , ספרים למבוגרים / 1 בפברואר 2016

סקירה על הספר והסרט חדר. את הספר קראתי לפני שהתחלתי לסקר ספרים, אבל יציאת הסרט היא הזדמנות טובה להשלים פערים. “חדר” הוא כל העולם. יש בו כיור ומראה וצוהר קטן שממנו רואים לפעמים מטוסים. יש גם חרק או שניים ואפילו עכבר אבל כל השאר: כל שאר האנשים, המקומות והדברים הם לא אמיתיים. הם קיימים רק בטלוויזיה. רק אמא אמיתית, וניק שבא לפעמים ומביא להם אוכל ושאר דברים. לג’ק למעשה לא חסר כלום. אם אתה לא יודע שאתה מפסיד משהו, אתה לא מפסיד כלום, אבל אמא יודעת ולא מסוגלת יותר… מכאן מתחיל הספר/הסרט. זהו סיפור על אומץ, על הקרבה, על היאחזות בחיים, על תמימות ילדותית, על אהבה. הנושא קשה, אבל לאחר צאת הספר (וכנראה גם לפניו) נחשפו סיפורים דומים, מזעזעים אפילו יותר. זו המציאות, וספרות טובה וקולנוע טוב, לא עושים הנחות. מומלץ לקרוא ולראות. בין ספר לסרט השאלה הזו עולה כמעט בכל עיבוד קולנועי ולרוב מלווה באמירה שהספר היה יותר טוב. יש לכך כמה סיבות, מעבר ליכולת של הספר להציג יותר תוכן ונפח ולעסוק במבחר נושאים הוא משאיר לנו הרבה מקום לדמיון והסבירות שהדמיון שלך והדמיון של הבמאי, שממילא גם ביצע עיבודים ומתבסס על תסריט שאינו חייב להיות זהה לספר (ולרוב רצוי שלא יהיה), היא כמובן אפסית. כך גם במקרה שלנו….

סבטלנה אלכסייביץ
מישמס / 8 באוקטובר 2015

סבטלנה אלכסייביץ מביילארוס היא זוכת פרס נובל לספרות לשנת 2015. השם שלה אינו מוכר לי, לידיעתי שום יצירה שלה לא תורגמה לעברית. היא נולדה בברית המועצות בשנת 1948 וספרה הראשון יצא לאור בשנת 1985 ועסק במלחמת העולם השנייה אבל מנקודת מבט של הנשים, נקודת מבט שהייתה אז חדשה. לאחר מכן חזרה לעסוק בנושא ומנקודת מבט של ילדים. בהמשך הקריירה כתב ספר המתאר ניסיונות התאבדות של אנשים שלא הצליחו להתמודד עם נפילת הסדר הישן שן המשטר הקומוניסטי וספר על אסון צ’רנוביל. כפי שנאמר בארץ היא אינה מוכרת והדבר מצביעה בעיקר על מיעוט התרגומים של ספרות לעברית. כמעט כל הספרות המתורגמת היא מאנגלית כאשר משפות אחרות התרגומים נעשים כמעט בפינצטה, בודדים מדי שנה.לפחות לפי אתר ויקיפדיה (האנגלי, בעברית עדיין אין ערך) יצאו לאור שבעה ספרים שלה בלבד מתוכם רק ארבעה תורגמו לאנגלית. למראית עין נראה שזו לא היקף יצירה מספק בשביל זכייה בפרס נובל. בדיקה נוספת  מראה שרק שני ספרים שלה זמינים לרכישה באתר bookdepository  וגם באמאזון המצב לא ממש שונה. יש להניח שבקרוב (מאד) יצאו ספרים שלה בעברית ואז כמובן צפו לביקורות בנוסח “האם הגיע לה לזכות?”. אני בוודאי שאיני יודע. שיקולי הוועדה והדיונים שלה הם תמיד חסויים, אולם לא ניתן להכחיש כי שיקולים משיקולים שונים, שאינם קושרים לספרות, קיימים ועולים. ספרות שהיא בעיקרה…

ספרים קוליים ומוקלטים
כללי , מישמס / 1 ביוני 2015

חווית הקריאה היא חוויה אישית. יש את הספר ויש את הקורא. ספרים קוליים מכניסים ממד חדש לגמרי, הקריין או הקריינית. כל אחד מדמיין את הקריאה בצורה ובקולות שונים ופתאום מכניסים לנו שותף לתהליך. ספרים קוליים אינם עניין חדש. אני זוכר בילדות שהיינו מקישים כליום לסיפורים ברדיו (תסכיתים) ובתקליטים, אולם אם לפני שלושים שנה ספרים קוליים היו רק בתחום סיפורי הילדים, בעיקר בגלל הסיבה הטכנית שסיפור ילדים יכול להיכנס לתקליט אחד, מקסימום שניים. דרך אגב, המקור למילה אלבום בהקשר של תקליט או דיסק הוא בגלל שבעבר על תקליטי 78 ישנים בהם כל צד היה מספיק לרבע שעה כשרצית להאזין ליצירה ארוכה, נניח האופרה נישואי פיגארו, קיבלת אלבום גדוש בהמון תקליטים… הנפחים השתנו אבל המונח נשאר. ספרים מוקלטים שימשו תמיד את אוכלוסיית כבדי הראייה. זה לא היה הכי נח, עדיין היה מדובר במארזים לא קטנים של קלטות ואחר כך דיסקים. אבל כל זה היסטוריה והיום לא צריך כלום, אפילו לא לצאת מהבית. רק חיבור לאינטרנט והספרייה היא וירטואלית לגמרי. ערכו של השירות לכבדי ראייה הוא ברור מאליו (האופציה של הדפסת ספרים בכתב ברייל יקרה הרבה יותר ). קיבלתי מנוי התנסות מחברת iCast המפעילה ספריה וחנות לספרים קוליים בעברית. האתר נח מאד וההיצע מגוון וגדל כל הזמן. הפקת ספר קולי אינה תהליך זול…

רשימות מומלצים – מישמס
מישמס / 31 במאי 2015

זה קורה לכל אחד בהרבה נושאים. מבקשים רשימה של מומלצים ואז יושבים וחשובים ומנסים להרכיב רשימה. זה קרה לי השנה לקראת שבוע הספר התבקשתי להכין רשימה על ספרים מומלצים מהשנה האחרונה. על אחד לפרט מעט יותר ועל אחרים רק לכתוב. הבקשה הופנתה לעוד כותבים והתוצאה הודפסה בעמודי האמצע של מוסף שבת בעיתון מקור ראשון תחת הכותרת מפת ההמלצות. המשך ההמלצות הופיעו בדפים אחרים במוסף כדוגמת ספרי השנה וספרי ביכורים. כדרכן של רשימות, מי שבפנים מרוצה מאד ומי שבחוץ פחות והתגובות לא מאחרות לבוא. אבל מה עם הספר הזה ומה עם זה? והשיא הוא תגובות כגון אלו: “רשימה שנעדרים ממנה הספרים הטובים של השנה אבל לא מחמת חתרנות אלא סתם מחוסר הבנה, ככה זה נראה. וגם, רשימה שאין בה אף ספר של זיקית נגועה בבורות או בזדון.”. תגובה שמראה בעיקר את חוסר ההבנה של המגיב לנושא של הרשימות. נעדרים ממנה הספרים הטובים של השנה. אילו למשל? כל הספרים הטובים? אין אף ספר אחד טוב ברשימה? חתרנות? חוסר הבנה? תריסר אנשים חתומים על הפרוייקט, אף אחד מהם לא מבין דבר? כולנו בורים? והשיא, כולנו בזדון?מהם בכלל הספרים הטובים של השנה? זה כל כך אישי ולכל אחד ממילא תהיה רשימה אחרת, והן עשויות להיות שונות לגמרי. המבחר כל כך גדול וכל אחד אוהב…

לארי טרמבלה – הפרדס -מישמס
כללי , מישמס , על הקריאה / 19 באפריל 2015

שי סנדיק מהוצאת סנדיק ספרים לא מפסיק להפתיע. בשיחה אקראית הוא סיפר לי על ספר שמתוכנן לצאת בהמשך השנה –  L’Orangeraie – הפרדס ( ואי אפשר להתעלם מהמוזיאון בפריז הנושא שם זהה). “אני לא מוציא לאור ספרים שאני לא יכול לקרוא בשפת המקור ולכן ההוצאה מתמקדת בספרים באנגלית ובצרפתית אבל מנסה לגוון במקומות ובהיכרות של הקהל הישראלי”. כך אמר וההפתעה שלי הייתה גמורה, כי לחטוף את ספר הביכורים של אמה הילי לפני שמישהו שומע עליה (אליזבת איננה)  ולהוציא לאור סופרת ברומן ביכורים באותו יום בו הספר יוצא באנגליה (הצרה עם עזים וכבשים) , לזה כבר התרגלתי, אבל להוציא לאור לראשונה בעברית סופר שפעיל כבר שלושים וחמש שנים והוציא עשרות יצירות (בעיקר מחזות), זה מפתיע. עוד יותר מפתיע ששמו של הסופר לארי טרמבלה ( Larry Tremblay) לא מופיע כלל במנוע החיפוש גוגל בשפה העברית! כלומר זה היה נכון עד אתמול. היום הוא מופיע ולראשונה בעברית ולראשונה באתר שבוע הספר ותזכרו איפה קראתם עליו לראשונה! הקרדיט כולו להוצאת סנדיק ספרים (אם בקרדיטים עסקינן, הספר הוא תרגום ביכורים של רוני אפרת ועורכת התרגום היא אוסנת יקירה). אז קצת פרטים על סופר זה: לארי טרמבלה (כך ההגייה הנכונה בצרפתית, אל תנסו לקרוא את השם כאילו הוא באנגלית) הוא סופר מקוויבק, יליד 1954, היה מועמד פעמיים…

מישמס – עיון או פרוזה
מישמס , על הקריאה / 18 באפריל 2015

מה אני קורא יותר? פרוזה או עיון? אני קורא יותר ספרי עיון. במיוחד בקטגוריות של ספרי יהדות, מדע והיסטוריה ולפעמים גם ביוגרפיות ופחות פרוזה. יש לזה כמה סיבות. אני אוהב ללמוד ומספרי עיון אני תמיד מצפה ללמוד משהו חדש. ספרי פורזה מטרתם שונה – החל מאלו שכל תפקידם הוא להעביר את הזמן בנעימים, ספרים המכונים לעיתים ספרי טיסה, ועד כאלו הבאים לרגש אותך או להציג תובנות על החיים ונפש האדם, מה שמכונה באופן כללי ספרות. כמבקר ספרים גיליתי שלספרי העיון יש יתרון עצום כמבקר והוא שאני יכול להעריך בדקות בודדות אם כדאי לי לקרוא ספר עיון. כמעט לכל ספר הקורא הממוצע יעיף מבט בכריכה, יבדוק אם יש לו מידע קדום על הסופר, ויקרא את הטקסט האחורי (שלא נכתב על ידי הסופר). זה נחמד, אבל לא נותן יותר מדי מידע. הכריכה יכולה להיות מטעה מאד (כריכה מדהימה לספר בינוני, או ספר פנטסטי עם כריכה לא מושכת בעליל), הטקסט האחורי יכול להיות שיווקי מאד ולעיתים גם לכלול מיני-ספויילרים שיכעיסו את הקורא. מאותה סיבה גם דפדוף אקראי בספר פרוזה לא יתן לנו כלום. בספר עיון המצב שונה. מטרת הספר מאד מוגדרת. בין אם היא פרישת ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה, התמקדות בחיי החברה של יצורים ימיים או הסבר על ניסויים כימיים שאפשר לעשות…

מישמס – ביכורים
מישמס , על הקריאה / 13 באפריל 2015

מה הכותרות המשונה הזאת? בסך הכל זה הכינוי לפניה שרציתי לכתוב כבר הרבה זמן: “מיומנו של מבקר ספרים” או בקיצור מישמס. נתחיל אותה בשיחה על ספרי ביכורים. דווקא נושא מתאים לרשימת הביכורים בנושא חדש. אנשים מהשורה שהחליטו לכתוב ספר. יש הרבה כאלו. מי יודע, מי מהם יצליח ויהיה “הסופר” הבא. כל אחד צריך להתחיל. אחת הטענות היותר מוצדקות כנגד חוק הספרים היא שהוא די קבר את ספרי הביכורים. בעבר זה עבד ככה: היית נכנס לחנות וניגש למדפי 4 במאה ולוקח שני ספרים שעניינו אותך. בדרך לקופה המוכרת הייתה אומרת לך תיקח גם את החדש של ההיא. ספר ראשון שלה וכבר קיבל ביקורת מעולה בהארץ. אז לקחת. ממילא עניינו אותך רק שני ספרים אבל צריך להגיע לארבעה. בשביל המבצע. מה איכפת לנסות. אולי אפילו לא קראת את הספר אבל לפחות קנית. כיום כל זה לא רלוונטי. את רוצה את ספרו החדש של עמוס עוז ואין שום סיבה וכמעט אפס סיכוי לרכוש על הדרך גם ספר אחר של מישהו שמעולם לא שמעת את שמו ושאפילו ביקורות לא כתבו על ספריו. לי כמבקר החיים יותר קלים. הספרים מגיעים אלי כך שהשיקול הכספי לא קיים, אבל בהחלט צריך להשקיע זמן בספרים אלו והזמן דווקא יקר יותר מכסף. הרבה סופרים התייאשו ומוציאים בהוצאות עצמיות. גם…