המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!
מישמס – שגיאות בספרים
מישמס / 29 ביולי 2018

“שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין” אומר דוד המלך בתהלים י”ט, ואמנם מהקשר הפרק נראה שדוד מדבר על עברות שבשגגה, אולם אנו נדבר על נושא שגיאות וטעויות בספרים והאם מבקר ספרים צריך להתייחס אליהן בסקירה שלו. נתחיל מכך שיש הרבה סוגי טעויות ושכולם טועים מתישהו. גם אצלי בסקירות תמצאו טעויות, מכל הסוגים. אפילו בסקירה זו תמצאו כי הכנסתי כמה בכוונה כדי שיהיה לכם עוד יותר מעניין לקרוא. טעויות דקדוק ועריכה (אין פלא, אני לא עורך לשוני), טעויות כתיב וטעויות הגהה, ולפעמים גם טעויות עובדתיות. למזלי אני יכול ללחוץ על כפתור ערוך ולתקן את הסקירה מתי שבא לי אבל בספר זה בעייתי וצריך לחכות להדפסה הבאה. אני יכול לטעון לזכותי שבאתר אינטרנט פרטי ונטול תקציב אין אפשרות למעבר של עורך ומגיה על הטקסט, אולם בספר יש צוות שלם שאחראי על היצירה ולכן הציפיה היא למציאת כמה שפחות טעויות, ורצוי שכלל לא. טעויות כתיב הן הנפוצות ביותר. אני מחליף את המילים אם ועם (הנה טעות, רציתי לכתוב עם ואם) המון פעמים, לפעמים יש טעויות תקלדה (הלחם של תקלת הקלדה) כאשר מקישים במחשב אות סמוכה לאות שרצינו. לפעמים בודק האיות בוורד מוצא את הטעות ולפעמים לא, לפעמים בודק האיות בעצמו משתגע (נסו להעתיק פסוקים ותראו מה קורה) ואין אפשרות להשתמש בו ועוד כהנה וכהנה. איך מונעים טעויות כאלו?…

בזכות הנובלה
מישמס / 17 ביולי 2018

מדי כמה ימים הסיטואציה הבאה חוזרת על עצמה. אני מגיע הביתה ובתיבת הדואר או בסניף, שלושה או ארבעה ספרים חדשים. טרם הספקתי למצוא מקום לספרים שהגיעו כמה ימים או שבועות קודם וכבר הגיעו חדשים. סיטואציה דומה ישנה אצל כל מבקר ספרים, ואלו הנמצאים במערכות עיתונים בכלל מוצפים. חדש מפני ישן תוציאו, אז אני מרפרף על מה שהגיע. לפעמים אני מעלה תמונה עם כיתוב לפייסבוק, שזה מדור “התקבלו במערכת” החדש. התמונה המבטיחה שלמרות שלא נצליח לכתוב סקירה על כל ספר, דבר שפשוט אינו אפשרי, לפחות התייחסות כלשהי יש, וגם הודעה לאנשים שעוקבים שהנה יצא ספר ואולי זה יעניין מישהו ובכך יצאתי קצת ידי חובתי. למעשה זו עדיין מטרת המדורים האלו גם בעיתונות המודפסת. אז איך בוחרים מה לקרוא? כמובן שלפעמים יש ספרים שאני מחכה להם, בגלל הנושא, בגלל הסופר או בגלל סיבה אחרת. לכל אחד יש ספרים כאלו, שונים כמובן, והם בוודאי יקָראו. ישנם גם ספרים שאני לא מבין כלל למה שלחו אלי, שאין לי יכולת או רצון לסקר ולאלו ננסה למצוא בית חם אחר. ויש את כל האחרים. ספרים שבהחלט יכול להיות שהייתי שמח לקרוא לו רק הייתי יודע שכדאי להשקיע את הזמן, אבל היי, אני זה שצריך לקרוא את הספר כדי לספר לאחרים אם שווה להשקיע את הזמן. מלכוד…

הרשימה על רשימת הספרים שאתם חייבים לקרוא
כללי , מישמס / 7 ביוני 2017

נתחיל בניתוח הכותרת. האם רשימה זו היא על “רשימת הספרים שאתם חייבים לקרוא”, או האם זו רשימה על “רשימת ספרים” שאותה אתם חייבים לקרוא? נראה לכם שזו סתם התחכמות? אתם צודקים וכך גם אותן רשימות ספרים או רשימות בכלל שמתפרסמות לעתים, והרשימה האחרונה פורסמה באתר הארץ. 196 ספרים שכל בן תרבות חייב לקרוא. פחחח אחד גדול. איפה הלינק, אתם שואלים? בכוונה לא שמתי. מה הבעיה עם רשימות כאלו? הרשימה הספציפית היא כלל אינה רשימה. היא אוסף של רשימות שחיברו אנשים רבים וטובים, חלקם חברים שלי, אבל היא לא נכתבה כרשימה. לו ישבו אותם עשרה אנשים ביחד ודנים ברשימה עד שיצא עשן לבן, למשל שדרוש קונצנזוס של לפחות שמונה חברים על ספר כלשהו, אולי היה ברשימה ערך כלשהו. גם אז חייבים לוודא שחבר המציעים מורכב מאנשים מגוונים המייצגים את החברה כך שתתקבל רשימה מייצגת. איזו חברה אתם שואלים? שאלה מצוינת. המון ספרים רשימה הם ספרים בעברית שלא תורגמו מעולם, כך שבברור זו רשימה שהיא רק ישראלית. האם רק ישראלים הם בני תרבות? לרוב אנו נוטים לחשוב את ההיפך. אבל כמובן שרשימה צריכה לפנות לקהל מסוים, אז נניח שפונים לקהל הישראלי. ברשימה ישנם המון ספרי ילדים. רובם אכן קלאסיקות, אבל קלאסיקה אינה בהכרח יצירה הקשורה לבן תרבות, מונח שגם משמעותו לא ברורה….

200 שנה למותה של ג’יין אוסטן
כללי , מישמס / 6 ביוני 2017

לציון מאתיים שנה למותה של הסופרת ג’יין אוסטן, נערך אירוע צנוע במעון שגריר בריטניה בישראל מר דיוויד קוורי. במקביל צוינה יציאת התרגום החדש לספר “מנספילד פארק” בתרגומה של לי עברון ובהוצאה משותפת של תמיר//סנדיק וא(ה)בות, המוציאות במשותף תרגומים חדשים של כל כתבי אוסטן. באירוע הוגש תה של שעת מינחה (אבל גם קפה, כי בכל זאת אנחנו בישראל), מגשי סקונס, כריכי מלפפונים ופירות טריים. הכול כמובן בכלי חרסינה, בכל זאת המעמד מחייב. התמונות באדיבות ההוצאה וצולמו על ידי יוטבת פלטר-דיציאן. האורחים התבקשו להגיע בלבוש מהתקופה ואכן נראה שחצר המעון נלקחה היישר מאחוזה ביורקשייר. לא היה קשה לשים לב שרוב הנוכחים היו נוכחות, והגברים היו מיעוט שבמיעוט. הייתי מופתע מכמות הנשים שבאו בתלבושת תקופתית והסתבר לי שרובן חברות במועדון ג’יין אוסטן הישראלי. חלקן אפילו תפרו לעצמן בגדים בסגנון. מבין הגברים, באופן לא מפתיע, רק אחד טרח להתלבש בבגדי התקופה, והוא כמובן מחבר פוסט זה. אמנם אישה צריכה להשקיע יותר: שמלה, שמשייה, כובע, כפות ומניפה, ואילו הגבר צריך רק צילינדר, סרט לבן הקשור סביב הצוואר (קראווט) וז’קט ארוך. בכל אופן, זכיתי למחמאות רבות על הספורטיביות. מאיה קרבטרי, אחת ממייסדות המועדון, סיפרה לי מעט על אודותיו. המועדון הוקם לפני קצת יותר משלוש שנים ביוזמה של מאיה ושל חברתה רינת. הרעיון היה לכנס קבוצה קטנה של מכרות וחברות כדי…

יריד ספרים עצמאיים
כללי , מישמס / 2 ביוני 2016

קריאת כיוון – יריד הספרות העצמאית ה- 3 מגיע בפעם הראשונה לתל אביב ויתקיים בטוקהאוס בנמל ת”א ביום חמישי 9.6 בשעות 22:00- 17:00 וביום שישי 10.6 בשעות 18:00- 10:00. יריד “קריאת כיוון”, יוזמה של יותם יעקבסון, קם על מנת ליצור פלטפורמה עצמאית ובלתי תלויה למכירת ספרות עצמאית, לאפשר לציבור להכיר את היוצרים עצמם, למחות על הדואופול ששולט בשוק הספרים בארץ- היום יותר מאי פעם על רקע ביטול חוק הספרים (!) ובעיקר ליהנות ולרכוש ספרות משובחת.  ב”קריאת כיוון” ישתתפו כ- 45 סופרים, משוררים, מאיירים ומו”לים פרטיים. נותרו מקומות אחרונים למשתתפים נוספים והמעוניינים יכולים לצור קשר עם טוקהאוס בטל. 03-5445500 ספרות עצמאית נתפשת במקרים רבים כספרות נחותה, כזו שלא מצאה לה אכסניה בהוצאות ספרים מוכרות, אולם מסתבר הולכים ומתרבים כותרים איכותיים, מכל ז’אנר שהוא, שיוצריהם בחרו להפיק אותם באופן עצמאי. הסיבות לכך אינן כלכליות בלבד. בשוק הדורסני האינטרסים של ההוצאות הם בראש ובראשונה כלכליים ולא ספרותיים. כך, לצד הבעייתית הגדולה במערכת היחסים הכלכלית בין היוצרים  לבין ההוצאות לאור, המפיצים והחנויות, יצירות רבות נדחות בשל המחשבה שאינן מכירות דיין. לראשונה היריד מתקיים בתל-אביב, בטוקהאוס, ביתן 12, יריד המזרח, על גדות הירקון צמוד לגשר ה”מנעולים”. עד כאן הודעת היחץ כפי שהגיעה וכעת כמה מילים על ספרות עצמאית. הוצאת ספר עצמאי בימינו היא מלאכה קלה…

שירים ותרגומים
כללי , מישמס / 2 בפברואר 2016

תרגום היא מלאכה קשה. תרגום שירים היא אפילו משימה קשה יותר. שיר טוב מספר סיפור, ותרגום מדויק שלו כמעט בלתי אפשרי כאשר עוד מנסים לשמור על המשקל והתאמה ללחן המקורי. נביא כאן שתי דוגמאות משנות השישים לגירסאת עבריות לשירים מוכרים. הדוגמה הראשונה, היא דוגמה לגירסה לא מוצלחת, למעשה קשה לקרוא לה בכלל תרגום או עיבוד. השיר “בית השמש העולה” The house of the rising sun, הוא שיר עם אמריקאי המספר על מקום מפוקפק (שהיה או לא היה, אבל כמותו היו גם היו) המשחית נערים ו/או נערות, תלוי בגירסה המדויקת של השיר, שכמו כל שיר עם יש לו יותר מגירסה אחת.  מי לא שר אותו? בוב דילן, ג’ימי הנדרקיס, דוראן דוראן, הנשרים, הדלתות, כל מי שאתם רוצים (חפשו ביוטיוב ותמצאו עוד גרסאות רבות), אבל לא נגזים אם נאמר שהגירסה המוכרת וזו שהתקבעה בתודעה היא גירסת הלהקה הבריטית, “החיות” The Animals. מה הפך גיסה זו לאהובה כל כך? אולי הקול של אריק בורדן, אולי מנגינת הליווי, האקורדים של הגיטרות ובעיקר הליווי באורגן של אלן פרייס, שאפשר לשמוע בלופ אינסופי. לשיר יש גירסה עברית הנקראת “רחוק רחוק מכאן”. המילים של לאה נאור אינן תרגום לשיר המקורי ופרט למילה בית המופיעה בהן, אין שום קשר לשיר המקורי. יש קשר צלילי בכך שהמילה כאן מתחרזת עם המילה Sun ובזה…

חדר – בין ספר לסרט
כללי , מישמס , ספרים למבוגרים / 1 בפברואר 2016

סקירה על הספר והסרט חדר. את הספר קראתי לפני שהתחלתי לסקר ספרים, אבל יציאת הסרט היא הזדמנות טובה להשלים פערים. “חדר” הוא כל העולם. יש בו כיור ומראה וצוהר קטן שממנו רואים לפעמים מטוסים. יש גם חרק או שניים ואפילו עכבר אבל כל השאר: כל שאר האנשים, המקומות והדברים הם לא אמיתיים. הם קיימים רק בטלוויזיה. רק אמא אמיתית, וניק שבא לפעמים ומביא להם אוכל ושאר דברים. לג’ק למעשה לא חסר כלום. אם אתה לא יודע שאתה מפסיד משהו, אתה לא מפסיד כלום, אבל אמא יודעת ולא מסוגלת יותר… מכאן מתחיל הספר/הסרט. זהו סיפור על אומץ, על הקרבה, על היאחזות בחיים, על תמימות ילדותית, על אהבה. הנושא קשה, אבל לאחר צאת הספר (וכנראה גם לפניו) נחשפו סיפורים דומים, מזעזעים אפילו יותר. זו המציאות, וספרות טובה וקולנוע טוב, לא עושים הנחות. מומלץ לקרוא ולראות. בין ספר לסרט השאלה הזו עולה כמעט בכל עיבוד קולנועי ולרוב מלווה באמירה שהספר היה יותר טוב. יש לכך כמה סיבות, מעבר ליכולת של הספר להציג יותר תוכן ונפח ולעסוק במבחר נושאים הוא משאיר לנו הרבה מקום לדמיון והסבירות שהדמיון שלך והדמיון של הבמאי, שממילא גם ביצע עיבודים ומתבסס על תסריט שאינו חייב להיות זהה לספר (ולרוב רצוי שלא יהיה), היא כמובן אפסית. כך גם במקרה שלנו….

סבטלנה אלכסייביץ
מישמס / 8 באוקטובר 2015

סבטלנה אלכסייביץ מביילארוס היא זוכת פרס נובל לספרות לשנת 2015. השם שלה אינו מוכר לי, לידיעתי שום יצירה שלה לא תורגמה לעברית. היא נולדה בברית המועצות בשנת 1948 וספרה הראשון יצא לאור בשנת 1985 ועסק במלחמת העולם השנייה אבל מנקודת מבט של הנשים, נקודת מבט שהייתה אז חדשה. לאחר מכן חזרה לעסוק בנושא ומנקודת מבט של ילדים. בהמשך הקריירה כתב ספר המתאר ניסיונות התאבדות של אנשים שלא הצליחו להתמודד עם נפילת הסדר הישן שן המשטר הקומוניסטי וספר על אסון צ’רנוביל. כפי שנאמר בארץ היא אינה מוכרת והדבר מצביעה בעיקר על מיעוט התרגומים של ספרות לעברית. כמעט כל הספרות המתורגמת היא מאנגלית כאשר משפות אחרות התרגומים נעשים כמעט בפינצטה, בודדים מדי שנה.לפחות לפי אתר ויקיפדיה (האנגלי, בעברית עדיין אין ערך) יצאו לאור שבעה ספרים שלה בלבד מתוכם רק ארבעה תורגמו לאנגלית. למראית עין נראה שזו לא היקף יצירה מספק בשביל זכייה בפרס נובל. בדיקה נוספת  מראה שרק שני ספרים שלה זמינים לרכישה באתר bookdepository  וגם באמאזון המצב לא ממש שונה. יש להניח שבקרוב (מאד) יצאו ספרים שלה בעברית ואז כמובן צפו לביקורות בנוסח “האם הגיע לה לזכות?”. אני בוודאי שאיני יודע. שיקולי הוועדה והדיונים שלה הם תמיד חסויים, אולם לא ניתן להכחיש כי שיקולים משיקולים שונים, שאינם קושרים לספרות, קיימים ועולים. ספרות שהיא בעיקרה…

ספרים קוליים ומוקלטים
כללי , מישמס / 1 ביוני 2015

חווית הקריאה היא חוויה אישית. יש את הספר ויש את הקורא. ספרים קוליים מכניסים ממד חדש לגמרי, הקריין או הקריינית. כל אחד מדמיין את הקריאה בצורה ובקולות שונים ופתאום מכניסים לנו שותף לתהליך. ספרים קוליים אינם עניין חדש. אני זוכר בילדות שהיינו מקישים כליום לסיפורים ברדיו (תסכיתים) ובתקליטים, אולם אם לפני שלושים שנה ספרים קוליים היו רק בתחום סיפורי הילדים, בעיקר בגלל הסיבה הטכנית שסיפור ילדים יכול להיכנס לתקליט אחד, מקסימום שניים. דרך אגב, המקור למילה אלבום בהקשר של תקליט או דיסק הוא בגלל שבעבר על תקליטי 78 ישנים בהם כל צד היה מספיק לרבע שעה כשרצית להאזין ליצירה ארוכה, נניח האופרה נישואי פיגארו, קיבלת אלבום גדוש בהמון תקליטים… הנפחים השתנו אבל המונח נשאר. ספרים מוקלטים שימשו תמיד את אוכלוסיית כבדי הראייה. זה לא היה הכי נח, עדיין היה מדובר במארזים לא קטנים של קלטות ואחר כך דיסקים. אבל כל זה היסטוריה והיום לא צריך כלום, אפילו לא לצאת מהבית. רק חיבור לאינטרנט והספרייה היא וירטואלית לגמרי. ערכו של השירות לכבדי ראייה הוא ברור מאליו (האופציה של הדפסת ספרים בכתב ברייל יקרה הרבה יותר ). קיבלתי מנוי התנסות מחברת iCast המפעילה ספריה וחנות לספרים קוליים בעברית. האתר נח מאד וההיצע מגוון וגדל כל הזמן. הפקת ספר קולי אינה תהליך זול…

רשימות מומלצים – מישמס
מישמס / 31 במאי 2015

זה קורה לכל אחד בהרבה נושאים. מבקשים רשימה של מומלצים ואז יושבים וחשובים ומנסים להרכיב רשימה. זה קרה לי השנה לקראת שבוע הספר התבקשתי להכין רשימה על ספרים מומלצים מהשנה האחרונה. על אחד לפרט מעט יותר ועל אחרים רק לכתוב. הבקשה הופנתה לעוד כותבים והתוצאה הודפסה בעמודי האמצע של מוסף שבת בעיתון מקור ראשון תחת הכותרת מפת ההמלצות. המשך ההמלצות הופיעו בדפים אחרים במוסף כדוגמת ספרי השנה וספרי ביכורים. כדרכן של רשימות, מי שבפנים מרוצה מאד ומי שבחוץ פחות והתגובות לא מאחרות לבוא. אבל מה עם הספר הזה ומה עם זה? והשיא הוא תגובות כגון אלו: “רשימה שנעדרים ממנה הספרים הטובים של השנה אבל לא מחמת חתרנות אלא סתם מחוסר הבנה, ככה זה נראה. וגם, רשימה שאין בה אף ספר של זיקית נגועה בבורות או בזדון.”. תגובה שמראה בעיקר את חוסר ההבנה של המגיב לנושא של הרשימות. נעדרים ממנה הספרים הטובים של השנה. אילו למשל? כל הספרים הטובים? אין אף ספר אחד טוב ברשימה? חתרנות? חוסר הבנה? תריסר אנשים חתומים על הפרוייקט, אף אחד מהם לא מבין דבר? כולנו בורים? והשיא, כולנו בזדון?מהם בכלל הספרים הטובים של השנה? זה כל כך אישי ולכל אחד ממילא תהיה רשימה אחרת, והן עשויות להיות שונות לגמרי. המבחר כל כך גדול וכל אחד אוהב…