המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!
הקרטוגרף של שטח ההפקר
כללי , ספרים למבוגרים / 6 ביוני 2018

כבר כמה שנים שמציינים מאה שנה למלחמת העולם הראשונה. נוכחתי בכך גם בביקורים באירופה וגם בתחום הספרותי. יצאו הרבה ספרי עיון על המלחמה וגם ספרי פרוזה, ואחד מהם תורגם עכשיו ומביא סיפור מהחזית ומהעורף. החזית: הגיס הקנדי בצרפת ובעיקר בהכנות לקרב רכס וימי, שבויקיפדיה נאמר עליו: “הקרב נחשב בהיסטוריוגרפיה של קנדה כמיתוס מכונן של הלאומיות הקנדית ולידת האומה הקנדית”. העורף: כפר קטן לחופי האטלנטי בנובה סקוטיה. אנגוס מקגארת’ מתגייס לצבא, בעיקר על מנת לחפש את גיסו, אבין האנט, שנעדר בקרבות (כנראה בקרב על הסום). אנגוס הוא אמן ונווט ימי וחשב שישרת כקרטוגרף בודד ויצייר מפות בלונדון תוך סריקה של בתי החולים. אבל במלחמה כמו במלחמה הוא מוצא את עצמו בחזית, מקבל דרגות קצונה, מוביל חיילים לקרב, ומנסה להישאר עם חייליו בחיים. בהחלט לא מה שהוא ציפה לו. בבית, בנובה סקוטיה הרחוקה, אשתו הלן חווה משבר מהיעדרותו הממושכת של אחיה ובנו סיימון-פיטר מנסה להתבגר ולהתגבר ללא תמיכה הורית, כאשר סבו, דנקן, אביו של אנגוס, מתנגד למלחמה, ואזרחים קנדים ממוצא גרמני נחשדים כמחבלים. לאנגוס הם לרוב לא דואגים, מאחר ואינם יודעים כלל איפה הוא מוצב. שתי העלילות מתרחשות במקביל וקטעי המלחמה מבוססים על האירועים שהיו, אולם לא נותנים תמונה מלאה על מהלך הקרבות, אלא תמונה מקומית ברמת פלוגה או גדוד. העלילה בצרפת, כמתחייב…

החיים הנסתרים של העצים

הייתה לי הרגשה שאוהב את הספר הזה. אני חובב עצים, ונהנה לצפות בהם, לאכול את פרים (עכשיו עונת התות), ולהתרשם מפריחתם. כבר הכריכה בישרה טוב. על הכריכה חתך בגזע עץ שאפילו מרגיש כמו עץ ואפשר לעבור עליו עם האצבע ולהרגיש כל טבעת גדילה. למשורר ע. הילל העניין עם עצים היה פשוט מאד: “מה עושים העצים? צומחים”. זהו. פשוט צומחים. הרחוב בו אני גר הוא בעיני היפה ביותר בגבעת שמואל. לא בגלל הבניינים שהם די מכוערים, אלא בגלל שכולו עצים ולכן הוא מוצל גם בימות הקיץ, יש בו  ציפורים רבות, והפריחה הצבעונית יפה ביותר. כנראה שפטר וולבן היה מתעבצן עלי שכן אני רואה בעצים בסך הכל תשתית. תשתית לצל, לציפורים, לפרות, ליופי, ואילו הוא? בשבילו העצים הם משהו אחר ולאורך כל הספר  הוא ינסה לשכנע אתכם שהעצים עושים הרבה יותר מכך. כמה יותר? מחבר הספר יוצא מההגדרות המקובלות ומשוכנע שהעצים הם יצורים שבכלל שייכים לעולם החי ולא לעולם הצומח וככאלו הם עושים הכל: חושבים, סופרים, זוכרים, חשים, מדברים, שומעים, טועמים, מריחים, זזים (לאט), מנהלים קשרים חברתיים, עוזרים ותומכים בחלשים בחברה במערכת סוציאלית מורכבות והם בעלי אופי, יש עצים הרפתקנים ויש זהירים יותר, לא מסוגים שונים, אלא שני עצים מאותו סוג שגם נמצאים בדיוק באותו מקום. פטר וולבן התחיל את קריירת היערנות שלו…

מבצר החורף

מה המחיר שצריך לשלם על מנת למנוע מאויב להשיג נשק גרעיני? כבד, כבד מאוד, ועדיין אין ברירה אלא לשלם את המחיר הזה, שכן האפשרות האחרת גרועה יותר. משפט זה אינו קשור לאיום האיראני, אלא להיסטוריה של מלחמת העולם השנייה בו נעשו מאמצים גדולים לעיכוב וביטול תוכנית הגרעין הגרמנית. הפיסיקה הגרעינית הייתה תחום פורח והיא גויסה, בשני הצדדים לטובת המאמץ המלחמתי. הגרמנים היו תלויים באספקת מים כבדים ממפעל בנורווגיה, ולשם כוונו מאמצי הבריטים והאמריקאים. נורווגיה נכבשה במהירות על ידי הצבא הגרמני ושועבדה לטובת הכובש הנאצי. חלק מהנורווגים שיתפו פעולה עם הממשל, וביניהם קוויזלינג, ששמו הפך מילה נרדפת לבוגד, אולם נורווגים רבים תמכו במחתרת. סוכנים ולוחמי מחתרת העבירו מידע על הפעילות במפעל ומורק, מפעל בו יוצרו המים הכבדים, ועל כך שקצב הייצור עולה ועולה לפי דרישת הנאצים, כאשר לא ברור כלל מה התועלת במים הכבדים. אולם בלונדון ידעו היטב למה אותם מים משמשים ועד כמה חיוני לעצור את התפוקה ונהגו תוכניות שונות לחבלה במפעל. כל אלו מתוארות בספר. את המפעל כולו לא היה אפשר להשמיד, זהו מפעל ענק, מוגן היטב, הפצצות מהאוויר יעשו רק נזק קטן לחלקיו הקריטיים הקבורים תחת מטרים רבים של בטון, ויפגעו קשות באוכלוסיה המקומית, בעידן בו לא היו מכשירי ניווט או פצצות חכמות, והפצצות נפלו איפה שבא להן,…

בחזרה מעמק רפאים
כללי , ספרים למבוגרים / 30 באפריל 2018

אין מקריות אצל חיים באר. בשום פרט, קטן כגדול. כולם מחושבים וכולם ימצאו את דרכם לעלילה בדרגת חשיבות כלשהי. ואמנם בספרים רבים יש לראות בהודעה הלקונית בראש הספר “האירועים בספר זה הם פרי מוחו של המחבר וכל קשר ביניהם לבין המציאות” מעין מנחה מעושה הנדרשת על ידי עורכי הדין, אך בספר זה יש עוד יותר להתעלם ממנה, וזאת אף לפני שתגיעו אל אחרית הדבר בה מעיד על עצמו באר כי הוא מערבב מציאות ובדייה. וכך יש לשים לב לכל פרט. חלקם יפענח הקורא בעצמו, חלקם יתפענחו אגב שיחה. חלקם אולי נועדו בידי באר להראות את רוחב ידיעותיו ואף להתנאות בהן. ניקח לדוגמה את שמו של הסופר המת עליו, ועל מה שנעשה במה שהשאיר אחריו, סובב הספר כולו. אלישע מילגרוים, שהתפתה לנצרות וכמובן מקושר מיד לאלישע האחר, אך גם שם משפחתו מילגורים – רימון ביידיש, יתפענח בסיפור, וכך עוד פרטים רבים. חלקם יישארו לא מפוענחים ובוודאי לא יטרידו כלל חלק מהקוראים, אולם תנו דעתכם שאין הם נטולי חשיבות. וכי דבר של מה בכך שמתרגם ספריו של מילגרוים לאנגלית יושב בקולג’ “כל הנשמות” האוקספורדי דווקא ולא באחד מעשרים הקולג’ים האחרים? וודאי שלא. בין אם הרמז הוא לציידי הנשמות מטעם המיסיון שצדו את מילגרוים אל חיקם, ובין אם אופיו המסתורי מעט של קולג’…

עיניהם צופות באלוהים
כללי , ספרים למבוגרים / 29 באפריל 2018

לפני שבוע או שבועיים, שודרה בתוכנית רואים עולם, כתבה על מוזיאון חדש הנבנה במונטגומרי שבמדינת אלבמה לציון מעשי לינץ’ שנעשו באזרחים שחורים. בכתבה הסתבר שמעשים נוראיים אלו, לא רק שהיו שכיחים, אלא שבניגוד לתפיסה המקובלת, לא בוצעו בידי חברות קו קלוקס קלן מכוסי פנים בחשכת הלילה אלא לעתים נעשו בראש חוצות ולמעשה היוו את הבידור של העיירה, כאשר מועדם פורסם מראש והמוני נשים גברים וטף באו במיטב מחלצותיהם לצפות במחזה המזעזע בו שחור אומלל, לעתים גם אשה, הוצא להרוג ללא עוול בכפו. חשדות על גניבה, מבט לא זהיר לעבר נערה, או סתם בגלל שניסה לממש זכויות חוקיות שהיו לו. כל אלה היו עילה למוות אכזרי. ועל רקע כתבה זו שקעתי לספרה של זורה ניל הרסטון, שנכתב בשנת 1937, באותו זמן בה נעשו חלק ממעשי לינץ’ מתועבים אלו וחשבתי לגלות בספר מעין קפסולת זמן. טעיתי. הספר כמעט ואינו עוסק ביחסי שחורים לבנים, וללינצ’ים אין כלל זכר. באחרית הדבר מובא שאכן הייתה על הרסטון ביקורת שהיא נמנעת מעניינים אלו, אולם במבט רחב לאחור, ייתכן שהרסטון הקדימה את זמנה ובחרה לעסוק בחיים הפשוטים. אולם חיים פושטים אלו, הם למעשה משאת הנפש לשיוויון, עצמאות ויכולת בחירה. ג’ייני קרופורד צאצאית לעבדים משוחררים. סבתה זוכרת את תוקפת העבדות ומבחינתה, עם ג’ייני תעביר את חייה בבטלה, דיינו….

להתראות עכו
כללי , ספרים למבוגרים / 10 באפריל 2018

עכו. מפרץ, חומה, עיר עתיקה, מוסלמים נוצרים ויהודים. כנסיות מסגדים ובתי כנסת, שוק, אבירים, צלבנים, אסירי המחתרות. הרבה היסטוריה יש לעיר הצפונית. הספר “להתראות עכו” הוא הזדמנות מעניינת לקרוא על אחד הפרקים, שאמנם ידוע, אבל לא בפרטיו, בתולדות העיר – תקופת המצור של נפוליאון בשנת 1799. נפוליאון עטור ניצחונות במצרים ויפו ורוצה להמשיך צפונה אולי בדרכו לאיסטנבול ומשם דרך היבשת לצרפת, מה שיבסס את מעמדו כשליט לא מנוצח, קיסר העולם, מוקדון של המאה ה-19. אבל עכו קשה עליו. מולו יריב קשוח אחמד פאשה אל-ג’אזר. שליט עריץ כל יכול, המטיל את אימתו על תושבי עכו. הידע שלי על שליט זה התמצה בעובדה שבמסגד שהקים והקרוי על שמו מוצב שעון שמש נאה שאף זכה לככב בסדרת בולים. לכינוי הקצב הוא זכה עקב מנהגו לקצץ אוזניים, לכרות אפים ולעקור עיניים של מתנגדיו, ולפעמים גם של תומכיו, רק שלא יחשבו להפוך למתנגדים, וזה במקרה הטוב. במקרה הרע, יזכו הבוגדים לחאזוק, שיפוד על מוט עץ שגורם למוות איטי. הספר לא חוסך בתיאורי העינויים הקשים, שבוודאי ירתיעו חלק מהקוראים, אולם גם בימינו ובמרחק קצר מכאן, שליט אכזר אחר טובח כבר שנים בבני עמו בשיטות אכזריות לא פחות. גם נפוליאון עצמו בסיום תקופת המהפכה הצרפתית שלא הייתה עדינה במיוחד, ידע לבצע מעשים אכזריים. כרגיל סובלות מכך קודם כל הנשים,…

מחרוזת ירקן
כללי , ספרים למבוגרים / 8 באפריל 2018

אני מאד אוהב את סדרת תיבת פנדורין ( ראו בסקירה על מרכבת היהלום) וממתין בקוצר רוח לכרך חדש. שנתיים עברו, תקופת המתנה בלתי נסבלת אך הפיצוי הגיע בכרך הנוכחי, הפתעה, בוריס אקונין מגיע לביקור בישראל, וההזדמנות נוצלה לצילום משותף ולהקדשה אישית (סימנית יפנית לא לגמרי ברורה).כאשר מגיע פנדורין חדש, כל הספרים מונחים בצד, ואני מתפנה מיד לעסוק בו. הכרך עבה מאד ושונה מהרגיל. מדובר בעשרה סיפורים, שבעה קצרים ושלושה ארוכים יותר, נובלות, המוקדשים כל אחד לסופר מתח אחר ונכתבים בהתאמה לסגנונו ומשלבים את הגיבורים שלו, בצורה כזו או אחרת. לפחות בפתיחה מופיע איזה סיפור מוקדש לאיזה סופר. ידיעותי בסוגה אינן מאפשרות לי לזהות את כל ואפילו לא את רוב המחוות הנמצאות בטקסט. לא תמיד זו אשמתי, חלק מהסופרים כמעט ולא תורגמו לעברית, והמתרגם המופלא יגאל ליברנט קימץ הפעם בהערות שוליים. למעשה היה יכול להיות נחמד לקבל לאחר כל ספר מעט רפרנסים לספרים המקוריים, אבל אקונין, ידען על אנציקלופדי, סומך על קוראיו שיחשפו בעצמם ללא סיוע. אני מקווה שליברנט שכל מי שרוצה להעשיר את ידיעותיו ראוי שיעקב אחריו הפייסבוק יספק לנו קצת חומרים בהמשך. הסיפורים עצמם בעלי אותו מבנה, אולם הסגנון משתנה בהתאם לסגנון הסופר המקורי, ככל שידיעותי משיגות. העלילות נעות בכל רחבי העולם, מיפן ועד ערבות אמריקה ומשתלבות בעלילות עשרת…

הוראות אחרונות
כללי , ספרים למבוגרים / 14 במרץ 2018

הוראות אחרונות מאת ניר חצרוני הוא ספר מתח יעיל. רק באמצע הקריאה הסתבר לי שהוא ספר המשך (ולא ספר נוסף) לספר הקודם, אבל זה לא ממש משנה לקריאה. סוכן “הארגון” שהיה מאושפז במשך 10 שנים לאחר שניסה להתאבד ונכשל מתעורר ויוצא למסע נקמה. מי שקרא את הספר הקודם “שלוש מעטפות” יודע מה הוא עשה, ומי שלא קרא, יגלה את זה מהר מאד. מדובר בפסיכופת חסר מעצורים, שגם שיחקו לו במוח, סוג של היפנוזה או טיפול בחלומות, לא ממש משנה, ואין לו עכבות משום סוג. אם צריך לחסל מטרה, הרג משני של עוד 10,000 אנשים נחשב למשהו סביר לחלוטין. ואם צריך לחסל את “הארגון”, אין מספר קורבנות שהוא גבוה מדי בדרך. כמה סוכנים של “הארגון” מנסים לעצור אותו ובעיקר לעשות את זה בשקט, שחס וחלילה לא ידעו על כל הבעיות שהם עשו בעבר. אין להם הרבה זמן, הם די מפגרים במצוד, והסוכן הפרוע הכין להם הפתעות לא נעימות לרוב. הם רוצים למנוע את מסע ההרג אבל יותר מכך, הם רוצים להגן על עצמם. והוא לא הפסיכופת היחידי, יש עוד כמה. ועם כל כך הרבה פסיכופתיים ברור שלהיגיון אין בכלל מקום ואכן הספר לא רק שלא הגיוני, אלא מופרך לחלוטין. אני לא מדבר על הפיתוחים הטכנולוגיים המוזכרים, כולם אפשריים ובטח יש אפילו…

שרוכים
כללי , ספרים למבוגרים / 12 במרץ 2018

נתחיל את הסקירה בדברי שבח לאנשים שהם קצת מאחורי הקלעים. הראשונה היא אורנית כהן-ברק, עורכת הסדרה הקצרה של כתר שמלקטת אחלה של ספרים. בתעשיית הספרים אורנית היא שם מוכר, אבל בקהל הרחב קצת פחות, והבחירות שהיא עושה בסדרה זו מעולות. השבח השני הוא לעיצוב הכריכות, גם בסדרה זו, אך כאן איני יודע עם אותה מעצבת אחראית לכל הכריכות. הכריכה של ספר זה עוצבה בידי עדה ורדי, מינמליסטית, יפה וקשורה תוכן הדוק לקשר הספר. כוס נשברת – מזל טוב! חתונה! אמנם מנהג שבירת הכוס הוא לזכר החורבן ולכך שכאשר בית המקדש חרב, השמחה אינה יכולה להיות מושלמת, אבל נראה שטקס השבירה הוא האות למחיאות כפים, צעקות מזל טוב ולפתיחה במוזיקה סוערת חיבוקים ונשיקות. אולם הכוס השבורה יכולה לייצג גם את השבר בחיי הנישואים, מה שמתואר בספר זה. חמש נקודות מבט שונות יש לנו על חייה של משפחה משנות השבעים ועד ימינו. הסיפור מתחיל במכתבים חד צדדיים שונדה כותבת לאלדו שנטש אותה ואת שני ילדיו לטובת מישהי צעירה ויפה. כל זה קרה בשנות השבעים. במערב מוסד הנישואין כבר היה בימי התפרקותו. בארץ המצב כנראה היה עדיין טוב יותר.  ונדה כועסת ונבגדת ומבטאת את זעמה. בחלק השני אנו פוגשים את ונדה ואלדו ביחד, וטעיתי לחשוב שהעלילה חזרה אחורה, עד שהגעתי לכך שמדברים על מטבע…

שוקולד מריר

מה שמשך את תשומת לבי היה פרט קטן שצוין לגבי הכריכה: “הציור שעל העטיפה מאת האמן שי כהן ציור בשוקולד מריר 70% על לוח זכוכית”. זה מעניין, שונה וגם מראה על השקעה מסוימת מעבר לרגיל. הכריכה באמת יפה ומשתרעת על שני הצדדים כפי שתוכלו לראות בתמונה למטה ובתור משהו שמושך את תשומת העין בהחלט עושה את העבודה. הסיפור מבוסס על קרות חייו של יוסף עדוי, אביו של הסופר. בכתיבה אוהבת ומעניינת נקרא על ילד שעלה לבדו, התנתק ממשפחתו, חווה קשיים רבים, בנה את עצמו במו ידיו, בלי להתעצל ובלי להתלונן, השתתף בבניין הארץ ובתקומת המדינה, לחם בגבורה ואף נפצע תוך כדי קרבות תש”ח. הסיפור מתחיל בשנות השלושים בכפר שבקושי יש לו שם בתימן ובלולואה (לאה) שחייה משתנים ללא היכר כאשר אחותה מתה צעירה והיא נישאת לגיסה, בעיקר כדי שיהיה מי שידאג לילדים הקטנים. כאשר היא בעצמה יולדת ובעלה הזקן נפטר בעצמו, נוצרת בעיה כי לפי חוקי תימן, יתומים עוברים לחסות השלטונות, שם הם כמובן מורחקים ממשפחתם, מומרים בדת לאיסלם ומאבדים כל קשר לחייהם הקודמים. על מנת למנוע מבנה, יוסף, גורל זה, לולואה שולחת אותו בדרך לא דרך לארץ ישראל, ואת סיפורו של יוסף מפרידתו הלא ברורה מאמו ועד לאחר מלחמת השחרור אנו קוראים בספר. שם הספר בעל כמה משמעויות. שוקולד…