המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com
סוזן שחורת העין
כללי , ספרים למבוגרים / 19 בספטמבר 2017

סוזן שחורת העין Blacked eyed Susan הוא פרח בר נפוץ בארצות הברית ושמו המקובל הוא רודבקיה (על שלל המינים השונים). ספר שפותח בהערות בוטניות על טקסונומיה כבר מקבל אצלי מה נקודות זכות. המתרגמת לא התעצלה וטרחה לחפש ולברר פרטים אלו, אפילו שהפרח משמש את הספר אך ורק באורח סמלי. זה מראה על רצינות. טסה, או טסי, שני השמות משמשמים להבחנה בצירי העלילה הנעים בזמנים שונים (טסה בהווה, טסי בעבר), נחטפה, והושלכה בשדה ביחד עם חטופה אחרת, שנרצחה, ועצמות של קורבנות קודמים, וגם כמה פרחים. לכן, הקורבנות הלא מזוהים מכונים לאורך כל הספר סוזנות. טסי מתקשה להתמודד, אמנם היא לכאורה השתקמה, יש לה ילדה, אבל הוצאתו להורג הקרובה של הפושע, אינה נותנת לה מנוח, וכאשר צוות מתנדבים מנסה להוכיח בעזרת ראיות חדשות את חפות הנאשם, שלדים יוצאים מהקברים, תרתי משמע. כבר כשעלתה על דוכן העדים בגיל 16, היא לא הייתה משוכנעת, שהנאשם, טרל, אכן אשם. לא היו ממש עדויות והוא היה האיש הלא נכון במקום הלא נכון, וגם מהגזע הלא נכון. כן, סיפור ישן עם עשרות מקרים, אחד מהם שידוע במיוחד, ההוריקן, הפך לשיר מאת בוב דילן, ועל רקע הזיכוי של או. ג’יי סימפסון, שברור לחלוטין שהיה אשם, טרל נשפט ונידון לעונש מוות. הספר משמש גם מניפסט נגד עונש המוות. מכמה…

כעוף החול
כללי , ספרים למבוגרים / 13 בספטמבר 2017

כעוף החול , לא להתבלבל עם הביוגרפיה על שמעון פרס, מביא את סיפורה של לונה שכבר בעמוד הראשון ברור לנו שיהיה סיפור מסובך. היא מגיעה לבית חולים, לא יודעת מי היא והאמת הלא פשוטה מתבררת. חלקה מתברר מיד בעמ’ הראשון, לונה היא אישה מוכה, אבל רובה יתברר טיפין טיפין רק בהמשך הספר, המנסה לתאר את מסעה של לונה בחזרה לשפיות, מסע בו אחרי כל עלייה קטנה ממתינה נפילה גדולה. העלילה נקראת בשטף והזכירה לי מאד את הספר “חדר“. קצב הקריאה מהיר והספר מעורר עניין ויש גם דמיון מסוים בין העלילות. בעוד שבחדר, חלקו הראשון מסור בהווה, בספר זה כל אזכורי העבר נעשים בפלאשבקים, והעלילה אינה מדלגת בין זמנים. דווקא לקראת אמצע הספר, יש מעין נפילת מתח, לונה עוסקת בבישול, וצריכה להכין תפריטים לארוחות. התפריטים מפורטים כולם בספר בצורה ארכנית ומקום רב עוסק בשאלות סביב התפריטים. במקומות אלו הקריאה נעצרת, ואמנם אני מבין את העיסוק בבישול ככלי תרפיה, אולם רצף הקריאה נקטע ומצאתי את עצמי מדלג לקטעים שחזרו להיות עלילתיים, אותם לרוב קל לזהות מאחר והגופן שונה. חריגות אלו מהעלילה מעט יוצאות דופן שכן הספר אינו ארוך ושאלות נוספות נשארות לא פתורות, ונושאים אחרים מוזכרים בקצרה או נרמזים בלבד. בעוד שרוב הספר הוא ריאלי, אמנם עם אירועים שהסבירות להם נמוכה מדי הרי שסופו…

שברים נאספים לשירה

שירה היא תפילה, ותפילה היא שירה ולכן אין להתפלא על כך שבתפילה נכללים שירים רבים, גם אם מכנים אותם פיוטים, ואין להתפלא על שאחד ממקורות היניקה של השירה הוא התפילה עצמה. בדומה לאוסף “הלילה הזו כולו שירה“, קובצו על ידי צוות גדול, עשרות שירים שכולם מתכתבים עם תפילות הימים הנוראים. יוצאים מתוכם וחוזרים אליהם. פרקי הספר על סדר הזמן: אלול, סליחות, ראש השנה, שופר, מי במים ומי באש (ונתנה תוקף), יום כיפור, כפרות, פתח לנו שער ונעילה. בישראל של היום, כבר לא ניתן להפריד בין יום הכיפורים ובין מלחמת יום הכיפורים, וחלק מהשירים מתייחסים לאותה מלחמה. באפן מודע נבחרו שירים מהעשורים האחרונים (ורובם לאחר מלחמת יום הכיפורים), אולי מתוך כוונה לחבר עוד יותר את השירה להוויה הישראלית הנוכחית, ולא לזו של חלוצי השירה העברית בראשית המאה העשרים ועוד לפניה. השירים מגוונים ממשוררים ותיקים עד משוררי ימינו כולל אנשים שכלל לא הציגו את עצמם כמשוררים. הנה קטע קצר מהמבוא לספר: “פתח לנו שער הפיוט שזכה למספר הגדול ביותר של אזכורים בשירה המודרנית הוא הפיוט “פתח לנו שער”. לקראת סוף “תפילת נעילה” אנו מבקשים למשוך עוד קצת את פתיחת השערים ומתחננים לפני האל: “פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום…” השירה מחיה את ציור השער ההולך וננעל. ט. כרמי כותב…

במלוא הדופק
כללי , ספרים למבוגרים / 7 בספטמבר 2017

“חיכיתי לאוטובוס שעתיים וחצי והצטערתי מאד. אמנם זה רק האוטובוס שלא הגיע, אבל זה הרגיש מאוד אישי”. אני לא האיש המתאים לכתוב על רווקות בכלל ועל רווקות מאוחרות בפרט. התחתנתי בגיל צעיר, יש שיגידו צעיר מדי, והנושא זר לי לחלוטין. אולי דווקא בגלל זה ובגלל שלא חוויתי דבר מהמתואר בספר, קריאתו נחוצה יותר. לפעמים נראה שיש איזה זוהר בחיי הרווקות. עושים מה שרוצים, לוקחים חל”ת לחצי שנה ונעלמים בדרום אמריקה או בניו-יורק, יש חברה שמסתובבים איתם כול הזמן, ארוחות שבת נחמדות והמון המון ידידים, אולם זוהר זה הוא רק כלפי חוץ, והאמת, כפי שמתגלה בספר זה, וכפי שיתגלה בכל שיחה עם רווקה או רווק, כואבת. אלומה לב כותבת בכנות, מעומק הלב וברגישות רבה. מעומק הלב וישר לתוך הבטן של הקורא. האוטובוס הוא רק המשל לחתן ולחתונה שלא מגיעה. שעתיים וחצי הם המון זמן, והוא כבר היה צריך להגיע, ואמנם ההמתנה לאוטובוס היא פסיבית, וחיפוש בן או בת זוג הם משימה אקטיבית, אבל לפעמים נראה שמרימים ידיים ורק מחכים, לא שעתיים וחצי וגם לפעמים יותר משנתיים וחצי. ובאמת, אלומה לב מתארת לנו את כל השלבים. את ההתרגשות הראשונית, את המחשבה שהדייט הבא יהיה הדייט, את ההשקעה וההתכוננות, וגם את השברון, ואת חוסר הרצון לצאת לעוד דייט ואת האכזבות ותחושת הכישלון. אולם…

חתולה אורחת
כללי , ספרים למבוגרים / 6 בספטמבר 2017

זוג יפני צעיר חי באפרוריות מרשימה. ילדים אין, הם לא מרגישים צורך, וממילא בהסכם השכירות הם התחייבו ללא ילדים וללא בעלי חיים. עבודה דווקא יש, ושניהם מתרכזים איש איש במלאכתו. הספר מתרחש עוד בשנת 1998 ומאז מצב הילודה ביפן רק הדרדר. נושא התמעטות האוכלוסיה ביפן אינו שייך לסקירה זו אולם הוא ריחף מעלי לכל אורך קריאת הספר. מה קרה ליפנים? לביתם,הקטן, יחידה בבית גדול יותר, של בני הזוג מגיעה חתולה אורחת. היא לא שייכת להם, היא לא חתולת רחוב, אבל באין משהו אחר להיקשר אליו ריגשית, הם נקשרים לחתולה. אני לא יודע מה הייתה כוונת המחבר, והאם רצה או ניסה להשוות בין גידול ילדים לגידול בעלי חיים, יש לכך התייחסות מסוימת בספר, או להשתמש בחתולה כמטאפורה לילד, אבל עלי הספר בעיקר הישרה דכדוך. למה הם לא רוצים ילדים? הם הרי לא מסתפקים בשגרה שלהם ויודעים שמשהו חסר להם. לא מתאים ילדים ורוצים בעלי חיים? דברו עם בעלי הבית, תעברו דירה, קחו יוזמה. בקיצור תעשו משהו עם עצמכם. אבל לא שני בני הזוג פסיביים לחלוטין. רק כאשר אין להם שום ברירה הם ינקטו מעשה. אנחנו שומעים רק את הבעל. אשתו נטולת שם לאורך כל הספר. דווקא חתולה אחת מצליחה לחולל בהם שינוי. לגעת בהם בפנים, לחשוף את צפונותיהם. בסופו של דבר…

נפש יהודית

חנוך דאום ואריאל הרטמן שוב משתפים פעולה והפעם משהו באמת יוצא דופן. על ספת הפסיכולוג עולים בזה אחר זה עשרה אנשים, שכבר אינם איתנו. אלו אנשים ונשים בתחומים מגוונים: אריק איינשטיין, תרצה אתר, חנה סנש, בובי פישר, קוהלת, רבי נחמן וכמובן איך אפשר בלי זיגמונד פרוינד? אבי הפסיכואנליטיקה. כולם יהודים. לא סתם נקרא הספר הנפש היהודית, ואף על פי שחלקם לא ראו ביהדותם עניין כלל וכלל הרי שהניסיון באמצעות אותן עשר דמויות, שונות כל כך, לאפיין את הנפש היהודי כולה, שאפתני שבעתיים. אז איך בעצם עובד ספר כזה? הרטמן מנתח ומציג דמויות שהשפיעו עליו וריתקו אותו. כמובן שהוא צריך לכתוב בצניעות ובענווה, שהרי הוא לא באמת ערך איתן שיחות, וספרם גם אינו ביוגרפיה ולכן היכרות מוקדמות עם כל דמות תסייע להנאה מרובה יותר מהפרק. למעשה אנחנו בעיקר מתרשמים מה עובר להרטמן בראש כאשר הוא חושב על כל דמות, איך הוא רואה אותה, איך הוא מנתח אותה כפסיכולוג קליני, איפה הקשיים שלו להבין אותה. ובעיקר כמות האמפתיה הגדולה שהוא חש כלפי כל אחד ואחת מהם והערכה לפועלם והשפעתם עליו. הדמויות לא עושות להרטמן הנחה, פישר צועק עליו, קוהלת במקום לענות שואל בעצמו שאלות וכאילו הופך תפקידים ואחרים כלל לא מבינים מה הוא רוצה מהם. וחנוך דאום? איפה הוא בכל הסיפור הזה? הוא הזבוב על הקיר. רואה, שומע ורושם אך…

החקלאי
כללי , ספרים למבוגרים / 3 בספטמבר 2017

אחת ההנאות של מבקר ספרים, היא להיתקל בספר ביכורים משובח, כזה שאולי מבשר על קול חדש בספרות. הספר “החקלאי” של רגב הרוש, הקסים אותו משורות הפתיחה שלו המביאות תיאור לירי מזוקק של אחת השעות המיוחדות ביממה, ולשמחתי ההנאה מהספר נשמרה לכל אורכו. יעלי ואלעד הם הזוג המושלם, הם גדלו ביחד, התבגרו ביחד והתחתנו תוך ציפייה לעתיד ורוד ומושלם, אולם הציפיות לחוד והמציאות לחוד ולאחר עשור מגיעה ההתנפצות והקריסה של החלומות המשאירה אותם פצועים ושותתים, ללא משהו להיאחז בו. יעל ואלעד, עדיין אוהבים אהבה גדולה, אלא שזו אינה באה לידי מימוש, ושניהם לא מוצאים טעם רב בחייהם. לאלעד כבר מחשבות אובדניות, אולם יעלי, בלא מודע, מחזיקה אותו בחיים. השניים פותחים חווה לנוער וילדים בסיכון. אלעד מוצא את ייעודו בעבודה בחווה החקלאית, בנייה וגידול היבולים, ויעלי אחראית אל הצד התפעולי והחינוכי/פסיכולוגי. נראה שהשניים מצאו ייעוד בחיים, אבל הזוגיות תקועה וההתקרבות המיוחלת בין בני הזוג איננה. הגעתה של ארבל, ילדה עם סיפור חיים קשה במיוחד, טורפת את הקלפים עוד יותר. אלעד לוקח את הטיפול בה כפרוייקט אישי, יעלי, כדרכה שומרת על איפוק וריחוק רגשי מהילדים ונראה שהסיכוי לחידוש הזוגיות רק הולך ופוחת. פרט לאלעד ויעלי, שאר החווה מהווה מיקרוקוסמוס לחיים בארץ. דמויות המשנה, מוסא הערבי – שחווה טראומה כאשר היה בזירת פיגוע ונחשד…

רכבת הבוקר לפריז
כללי , ספרים למבוגרים / 7 באוגוסט 2017

אני אוהב ספרים קצרים ולכן שמחתי מאד בספר מהסדרה הקטנה של כתר. רכבת הבוקר מטרואה (בהערת אגב, נעיר כי זוהי עיר לידתו של רש”י, וגם של הסופר) לפריז (בשעה 6:41, כשם הספר במקור) מפגישה את ססיל ואת פיליפ שמגיע למקום הפנוי האחרון שנשאר בקרון. כבר מרחוק שניהם מזהים אחד את השני. יצאו בעבר. הרחוק. לפני 27 שנים. רק לכמה חודשים, אבל הם נגמרו בצורה כל כך גרועה, את זה אנו מבינים בהתחלה אבל לא יודעים בדיוק עד כמה, שהמפגש המחודש מרתיע את שניהם. כל אחד מזהה את השני וכל אחד מנסה להתעלם מהשני ולא להסגיר שהוא זיהה אותו, תוך גלילת קורות הרומן שלהם, בשני קולות המתחלפים מדי פרק, שסופו יפענח מה קרה שם. סיפור בתוך סיפור, על גלגל החיים. פיליפ שהיה הצעיר כובש הלבבות מתגלה כגבר לא מוצלח במיוחד, אמנם התחתן ואב לשני ילדים, אלא שהוא התגרש מזמן, כל מערכת יחסים היא אסון, עם הילדים אין ממש קשר, חברים? נו יש איזה חבר שהוא נוסע לבקר, קריירה? התקשה למצוא עבודה. ססיל לעומת זאת הפכה להיות אשת עסקים מצליחה, למעשה אותו שפל אליה הגיעה ביחסיה עם פיליפ הוא מה שעזר לה להתרומם. בשעה ומחצה של הנסיעה יתבררו הדברים. היא גם נשואה ויש לה בת מתבגרת, בית נאה בפריז ולמעשה כל מה שהיא צריכה….

ווקמן
כללי , ספרים למבוגרים / 31 ביולי 2017

הימים הם בשלהי שנות השמונים, זיו השתחררה מהצבא וגילתה שהתכניות שלה השתנו. החלום היה לעשות טיול גדול בלונדון (למה דווקא לונדון?) עם החברה הטובה מהצבא, אבל בעיות משפחתיות, דחיית הטיול על ידי החברה, ומחסור במזומנים גרמו לה לקחת את העבודה הראשונה שהיא מצאה, עבודות ניקיון ושירות באתר מרחצאות מרפא על גבול סוריה וירדן. האתר לא מופיע בשמו, אולי כי כל הפרטים בסיפור דמיוניים וכו’, אבל הכוונה כמובן לחמת גדר. ומה מאפיין את זיו? היא מסתובבת רוב היום עם אזניות ומקשיבה לקלטות , לפחות עד שהן נקרעות. מכאן גם שם הספר. ומחוץ לאתר, בית מלון ישן ונטוש, שטח צבאי, אבל מקומות שאנשים מסתובבים בהם. וכך, על רקע חשש לגנבות מהאתר ואי סדרים בקופה, נחשפת זיו למנגנוני כוח, הקיימים בכל חברה, בין האנשים השונים, מנהל התפעול של האתר, מנהל האתר הכל יכול שמסובב את כולם על האצבע ורק רוצה לעשות עוד כסף, סוכני תיירות המביאים קבוצות ונציגי המושבים, שלמעשה הם קיבלו את הזיכיון על המקום. לא נעדרת מעט ביקורת על חלוקת משאבי המדינה למקורבים מחד, ועל כיבושי ששת הימים מאידך, אבל אלו יחסית בשוליים. זיו מנסה להתעלם מכל זה, ואולי כאן המטפורה לאוזניות האוטמות אותה מהעולם, אבל תגלה, שהיא נגררת פנימה, תרצה או לא. אז אנחנו יודעים איך ועם מה זיו יוצאת,…

אגדת ברונו ואדלה
כללי , ספרים למבוגרים / 27 ביולי 2017

רוב הזמן אני קורא ספרים ספרים חדשים. לפעמים יש ספרים שמחכים הרבה זמן, ולפעמים ספרים שפשוט לא מגיעים אליהם מסיבות שונות. לכן, אין תחליף לביקור מפעם לפעם בספריה לראות ספרים ישנים מהעבר הקרוב או הרחוק, ואחד מהם הוא “אגדת ברונו ואלדה” של אמיר גוטפרוינד. הכתיבה על ספרים אלו נוחה יותר. החשש מספויילרים יורד ואפשר לכתוב בצורה פתוחה יותר. העלילה בתל-אביב של ימינו. בלש מתוסכל בדרגת רב-פקד, שבדומה לצבא, אחריה לא מספיק רק פז”ם בשביל להתקדם, מקבל חקירה של מקרה רצח לא ברור עם כתובת גרפיטי ברורה עוד פחות. לבלש יש מעין צוות אבל הוא לרוב סוליסט. דווקא במקרה זה הוא מבקש עזרה מזרים, עיתונאי הכותב על גראפיטי, וצעירה שהיא מעין עדה לרצח השני בסדרה. הסיפור בלשי, אבל המתח אינו נוכח. ברור לנו שיש רצח. ברור לנו מי הרוצחים, ואפילו המניע די ידוע, וגם הוא אינו חדש. נקמה טהורה כמו פעם. אתה הזקת לי? אני אזיק לך, או למישהו שחשוב לך, למרות שהוא לא עשה שום דבר. הנה הקשר לשולץ שמצא את מותו בנסיבות נקמה מסוג זה. מעבר לכך שולץ מהווה בעיקר רקע וכמעין זרקור לדמות שכדאי להכיר. הדמויות של גוטפרוינד שובות את הלב. הבלש שלא יפספס הזדמנות לנצל איזה קופון ולחסוך כמה שקלים ולרוב יגלה שלא קרא את האותיות הקטנות, ראי…