המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com
אלינור אוליפנט ממש בסדר – סקירה
כללי , ספרים למבוגרים / 14 בינואר 2018

כפי שאפשר לנחש מהכותרת הכול, אבל ממש הכול “לא בסדר” אצל אלינור אוליפנט, אבל היא אפילו לא יודעת את זה. כן, היא יודעת שהיא לא נראית משהו, כן היא יודעת שיש לה צלקות מכוערות על הפנים, שעמיתיה לעבודה קצת מתבדחים עליה ולא מבינים מי זו המוזרה הזו, אבל אצלה הכל בסדר. היא לא צריכה אף אחד. אין לה אף אחד והיא התרגלה להיות לבד. היא הייתה פעם עם מישהו, לצלקות על הפנים נוספו שתי שיניים שבורות. ולכן אם בסיום יום שישי היא אומרת שלום במשרד, ברוב הפעמים היא לא תדבר עם אף אחד וגם לא תצא מהבית עד יום שני בבוקר. כל מה שהיא צריכה זה פסטה, היא לא מבשלת שום דבר אחר, יין ושני בקבוקי וודקה וככה עובר סוף השבוע. אז הכל לא בסדר ותחילת הספר מתחילה בצורה הומוריסטית שמשום מה הזכירה לי בעיקר את הספר “פרוייקט רוזי” ואפילו תהיתי אם נעשה ניסיון חיקוי שלו, אבל לא, הספר הולך בכיוונים אחרים לחלוטין, ומפאת ספויילרים אין אפשרות להרחיב יותר מדי. נאמר רק שאלינור פתאום שמה לב לבחור שהיא מעוניינת להתחבר אליו, ובאותו זמן קורים לה דברים שמכריחים אותה להתחבר וליצור אינטרקציה עם אנשים אחרים בסיטואציות שהיו זרות לה. תיאורי סיטואציות אלו מובאים בצורה קלילה, הומוריסטית, אבל אין בהם קיטץ’ ובכל…

בצלמנו כדמותנו

שמו של הספר הלקוח מספר בראשית: “וַיֹּאמֶר אֱלֹקים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ” (בראשית א כו). הספר גם עוסק בצילום. תנ”ך וצילום הם שני נושאים אהובים עלי וכך הספר עורר את סקרנותי. ד”ר צביקה תורן הוא פסיכולוג וצלם ומשלב בין השניים. הצילום הוא כמובן גם תחביב ועיסוק לשעות הפנאי, אולם שילוב שלהם מאפשר כיוונים חדשים בטיפול הפסיכולוגי. גם בכיוון השני אפשר לומר שידע פסיכולוגי יכול לשנות את שיטת הצילום, אבל זה נושא אחר. השיטה מכונה פוטו-תרפיה והיא נעזרת בתמונות במהלך הטיפול. לעתים המטופלים מתקשים להביע את עצמם ותמונה שהיא משמעותית עבורם, שהם צילמו או שיש להם, יכולה לתת כיוונים חדשים בטיפול. למה תמונה זו חשובה? לא תמיד המטופל ידע לענות והמטפל צריך להעמיק יותר. מה מופיע בה? משפחה? חברים? תמונה מהילדות? מה לא מופיע בה, ולמה. עיקר הספר הוא דוגמאות מחדר הטיפולים, סיפורים על מקרים בהם נעזרו בתמונות, והוא מלווה בצילומים שחשובים למחבר וצולמו על ידו, בנושאים: עצים בתים ומחול? למה דווקא נושאים אלו, תצטרכו לשאול את המחבר, אבל כנראה אלו נושאים שחשובים לו והוא מתעד אותם מתוך מחשבה שהם מלמדים על עולמו הפנימי של האדם. בין הטיפולים לתמונות אפשר למצוא מבחר אנקדוטות, ציטוטים ורשמים בנושאי תמונות, צילום ופסיכולוגיה. היה יכול להיות מעניין עוד…

אל תוך המים
כללי , ספרים למבוגרים / 9 בינואר 2018

“ברוכים הבאים לבקפורד. המקום להיפטר מנשים בעייתיות כבר למעלה משלוש מאות שנה”. זה השלט שהיה צריך להיות בכניסה לעיירה פיקטיבית זו המופיעה בספר (קיים מקום בשם זה באזור שונה לגמרי של אנגליה ואין כמובן שום קשר בין השניים). פעם זרקו לנהר נשים שנחשדו בכישוף, או שסתם הרגיזו את אנשי הכפר, ומאז מדי פעם מתגלה גופה בבריכה. לרוב אלו התאבדויות, אבל, האמנם? וכבכל עיירה קטנה, יש הרבה סודות, הרבה יריבויות, הרבה שינאה ארס ורעל מפעפעים, אך כלפי חוץ כולם אנגלים מנומסים. אין מישהו שיודע לתאר עיירה שלמה קטנה, על הדינמיקה הפנימית ההרסנית שלה, מאשר סטיבן קינג ואמנם הוקינס היא לא סטיבן קינג אך מנסה ללכת באותה דרך, ולשמחת הקורא בהשמטה של חלקי האימה והגועל והישארות בתחום המותחנים. נל אבוט נמצאת מתה בתוך המים. היא גם שיכורה. התאבדות או נפילה נראים סבירים, אולם יש יותר מדי אנשים שמסתירים דברים ושאולי רצו במותה של נל, כל אחד מסיבותיו הוא. החקירה המשטרתית מתנהלת בצד וברקע, כאשר הסיפור נע בין הדמויות השונות, כל כמה עמודים דמות אחרת מקדמת אותו. בתה של נל, לינה, נערה מתבגרת טיפוסית, אחותה ג’ולז שעזבה את הבית וניתקה קשר לפני שנים, שכנים, שוטרים, ניקי המשוגעת, המכשפה הנוכחית של הכפר שגם ממנה היו שמחים להיפטר ועוד כמה. כמעט כל דמות מודה כבר בתחילת הסיפור…

וזה נגמר באהבה
כללי , ספרים למבוגרים / 7 בינואר 2018

אם אתם מחפשים, ספר סיפורים שבו כל פרק ייתן לכם כמה דקות נעימות  של קריאה נינוחה ומהנה, הרי שהקובץ “וזה נגמר באהבה” מאת ישראל אפרים בר-און יכול לענות לדרישותיכם. הספר למעשה מתחיל באהבה, בסיפור, השוטח את קורותיהם של הוריו של אפרים, ועל הדרך בה נפגשו והתחתנו. סיפורים אחרים בקובץ הם אוטוביוגרפיים ואחרים הם סיפורים קטנים מחיי היום יום, ניסיון להעביר צ’לו יקר ממקום למקום, מהגרים ממזרח אירופה שהגיעו לאמריקה ובניהם כבר שינו את השם מזילברשטיין לסילברסטיין, צ’קים חוזרים וניכיון צ’קים וסיטואציות נוספות. חלקן רגילות, חלקן הזויות מעט, בכולם ניכר משהו מהאופי היהודי-ישראלי, ורובם גם יעלו לכם איזה חיוך קטן במהלך הקריאה. קחו את הסיפור על הצ’קים החוזרים. כל בעל עסק בוודאי נתקל בתופעה זו, הסחורה סופקה ונעלמה והצ’ק גם אחרי שהשוטף+אינסוף עבר, הוחזר חגיגית מהבנק. מי שקנה כבר לא קיים, החברה החליפה בעלים והבעלים החדש לא מתכחש לצ’ק אבל מציע לשלם רק חצי,שליש או משהו אחר ממנו. וגם זה בצ’ק אחר, לעוד חצי שנה, שעולי יכובד ואולי לא. טוב, אפשר לפנות לבית משפט, אבל החבר הערוך דין, אומר שרק שכר הטרחה יעלה לו יותר מהצ’ק. אפשר כמובן לוותר, בכל זאת לא סכום ענק שאי אפשר להסתדר בלעדיו, אפשר לנסות משא ומתן, אבל איזה סיכוי יש לבעל עסק קטן מול מול כרישי…

אני מאשים

ב-13 לינואר שנת 1898 הוקדש כל העמוד הראשון של העיתון הצרפתי  L’AURORE למכתבו של אמיל זולא לפליקס פור, נשיא הרפובליקה הצרפתית. את כותרת המסמך כולנו מכירים, אבל את התוכן? אני אישית לא הכרתי, ואין תמה בכך שכן התרגום הקודם למסמך זה יצא בשנת 1949. כעת, 120 שנה לאחר פרסום המכתב וקצת יותר מ-123 שנה מסיום משפטו השערורייתי של אלפרד דרייפוס, יוצא תרגום חדש למסך חשוב זה בתרגומה של הדר קלונובר. עשרים דקות בלבד יקח לכם לקרוא את המכתב ולאחריו תמצאו מסה ארוכה, מניפסט מלא פאתוס, בלשון שכבר אינה קיימת כיום אך כזו ההולמת היטב את רוח מכתבו של זולא מאת חי בדרה, העוסק בהיבטי המסמך, בעלילה עצמה על דרייפוס, במשפט המגוחך, בהכחשת האמת ובטיוח גם כאשר היה ברור כי דרייפוס חף מפשע, במשפט השני שגם בו הורשע דרייפוס בניסיון טיוח אחרון, ובזולא עצמו, שהתגבר מעל הרפש האנטישמי בחברה הצרפתית, ותוך סיכון מעמדו, ואפילו סיכון חייו פרסם את מכתבו. וכך פותח חי בדרה, את מאמרו על מכתב אמיל זולא – “אני מאשים…!” (הנקודות וסימן הקריאה במקור הצרפתי). “אתה ואת המבקשים לדעת את נפש אומתכם, את כור מחצבתה של הציונות הצודקת, לא תוכלו להבינה מבלי להזכיר את סיפור מכתבו האלמותי של אמיל זולא אני מאשים…!. זולא, עידית סופרי צרפת, בחר לא לעמוד…

נעורים ללא אל
כללי , ספרים למבוגרים / 26 בדצמבר 2017

אני  לא בטוח שהמילה גרמניה מופיעה בספר. היטלר בוודאי שלא מופיע. אבל לא צריך את שם הסופר – אדן פון הורבאט, שם הספר – “נעורים ללא אל”, או את תמונת הכריכה, לדעת בדיוק על מדובר. גרמניה בשנות השלושים, לאחר עליית היטלר לשלטון. המדינה כולה מגויסת לטובת הפיהרר, המנהיג העליון, שכולם נדרשים להקריב הכל בשבילו ובשביל המדינה. הספר המצוין, שאני ממליץ עליו כבר בפתיחת הסקירה, מביא את סיפורו של מורה שמסרב להיות מגויס, בכיתת תלמידים בגילאי חטיבת ביניים שנמצאת בעיצומה של שטיפת מוח. המורה מלמד היסטוריה וגאוגרפיה. הציונים לעבודות נקבעים לפי החזרה על מסרי התעמולה שמושמעים ללא הרף ברדיו. אסור לתקן שום דבר, אולי גבלס אמר את זה ברדיו, וכאשר נפלט למורה המשפט “בכל זאת גם הכושים הם בני אדם”, הוא מוזמן לבירור מיידי אצל המנהל לאחר שאחד התלמידים מספר להוריו, מלשין כמובן, על האירוע. המורה מסתבך ומבטיח לא להיגרר עוד לשערוריות כגון אלו. חס וחלילה להראות סימנים של אי נוחות מהשלטון. וכך הוא מתבונן מבחוץ במצעד הנערך לכבוד יום ההולדת של המנהיג “ובעודי מהרהר, אני מבחין בסיפוק מה שגם מחוץ לחלוני מתנוסס דגלון. תליתי אותו שם עוד אתמול בערב. מי שמתעסק עם פושעים וטיפשים, מוכרח לסגל לעצמו התנהגות פושעת וטיפשית, ולא – הוא דן את עצמו לכליה. עליו לקשט את ביתו…

היכנסי לחיי
כללי , ספרים למבוגרים / 18 בדצמבר 2017

לא תצטרכו להגיע רחוק בספר או בתיאור על גבי הכריכה כדי להבין מה הולך לקרות. ורוניקה תחפש בכל רחבי מדריד את לאורה, שאולי היא אחותה האובדת. כבר בטי, אמה של ורוניקה, ניסתה לחפש אבל הפסיקה או התייאשה, לאחר שכולם ריפו את ידיה ואמרו לה שהיא משוגעת, אבל לאורה תתעקש. האם היא תמצא? האם הן אכן אחיות? איזה מזל שאלו לא השאלות של הספר. נניח שכן ונניח שלא, זה מעניין אבל לא העיקר. השאלות בספר הן אחרות לגמרי. שאלות של שייכות, ומי אני, ומה הופך אותי למי שאני. שאלות שספרים רבים עוסקים בהם וספר זה מיטיב להביא את הסיפור. באמצעות פרקים משתלבים אחד של ורוניקה ואחד של לאורה, אנו לומדים להכיר אותן עד שהעלילה תשלב בין השתיים בסצינות שיתוארו בצורה כפולה, כמעט מדויקת ובכל זאת, במעין מיני רשומון – כל דמות רואה את הדברים קצת אחרת. היכנסי לחיי. ראו את הכריכה הנהדרת. משפחה קלאסית, אבא, אמא, בת ובן, אך אבוי, מה עושים המספריים? הם לא נועדו רק ליצור את מגזרת הנייר הנאה אלא קרעו מישהי מהמשפחה ואפילו השליכו אותה מקדמת העטיפה על שדרת הספר, מקום בו בקושי רואים אותה. היכנסי לחיי. זו קריאתה של בטי ולאחר מכן של ורוניקה ללאורה. אנו עדיין לא יודעים מי את, אבל תיכנסי לחיינו. לא כולם שותפים…

מלחמת הכוכבים אחרוני הג’דיי – סקירה

התמזל מזלי להיות בין הראשונים לראות את הסרט בקולנוע בהקרנה טרום בכורה חגיגית. אצלנו בבית מאד אוהבים את מלחמת הכוכבים. אני כמובן גדלתי על הסדרה הזו ונאלצתי כמו רבים לחכות שנים לסדרה השנייה הפושרת ועוד יותר שנים לסדרה השלישית שנפתחה בבום גדול לפני שנתיים ב”הכוח מתעורר” והמשיכה בצורה מצוינת ב “רוג וואן”. מלחמת הכוכבים זה לא עוד סרט ועל כל צילום וקטע וידאו, שלא לדבר על הטריילר יש דיוני רשת מכאן ועד הודעה חדשה. התעלמתי מכולם. רציתי להגיע לסרט נקי. וכך עם שלושה ילדים מרוצים, פופקורן ושתייה התיישבנו באולם 3 של סינמה סיטי גלילות, אולם קטן מדי בשביל סרט כמו מלחמת הכוכבים, אבל אין מה לעשות, סרט שקבילת בחינם, אל תבדוק את הדציבלים של הדולבי. ושקענו במשך שעתיים וחצי בסרט השמיני  בסדרה. שעתיים וחצי? נתחיל מזה. כן. הסרט ארוך, אפילו מעט ארוך מדי. נקודת הפתיחה הרגילה. האימפריה, שהפכה להיות המסדר הראשון מנסה לחסל את שאריות המורדים. לא משהו שלא ראינו בעבר. אנחנו לא לגמרי זוכרים כבר מדוע בכלל הם נלחמים אחד בשני, ומה כולם רוצים, אבל אנחנו פשוט רגילים שאלו הרעים ואלו הטובים. אבל אנחנו ב-2017 וכבר אין רעים וטובים. יש  “זה מורכב”, ולכן קיילו רן ואפילו ריי, ששוב משוחקים בכישרון וחן בידי אדם דרייבר ודייזי רידלי, הן דמויות מורכבות. היא…

הילדה
ספרים למבוגרים / 7 בדצמבר 2017

הילדה הוא ספרה השני של פיונה ברטון ולפחות על פניו (או על כריכתו האחורית) הוא בעל מאפיינים דומים. הספר פותח במהירות, גופת תינוקת נמצאת באתר בנייה, הגופה ישנה, עשרות שנים ואולי יותר, ומציאתם לא מקבלת יותר מדי תשומת לב עד שקייט, העיתונאית הזכורה לטוב מהספר הראשון “האלמנה” (אין קשר בין הספרים ואין צורך לקרוא את הראשון לפני ספר זה), פותחת בחקירה משלה ומצליחה לקושש מעט עובדות אחת לאחת. ההתחלה נראית מבטיחה, אולם למרבה הצער, ההמשך אינו מוצלח. הדמות הראשית בסיפור הפעם היא קייט, אין בכך ספק, היא הדמות היחידה המניעה את העלילה וכאן נמצאת חולשתו של הספר. חקירה עיתונאית אינה מספקת. לאחר הפתיחה המהירה, העלילה פשוט נעצרת בעוד קייט מראיינת כל מיני שכנים ואנשים אחרים, ושאר הדמויות פחות או יותר חוזרות על עצמן ואומרות את אותו דבר. למעשה, שקלתי לנטוש את הספר בנקודת המבחן הקבועה שלי (חמישית-רבע), אולם החלטתי בכל זאת למשוך, תוך כדי קריאה בדילוגים. רק באמצע הספר, לאחר שלפחות משהו אחד מתברר בוודאות, העלילה תופסת כיוון וקצב, וחציו השני יותר טוב, אולם כבר בשלב זה, קורא ממוצע יבין את פתרון התעלומה, ובכל מקרה יבין זאת הרבה לפני קייט. הבנת פתרון התעלומה אינה בהכרח דבר רע, אבל הספר כמעט ולא עוסק במניעי הפשע, אותם מניעים אפלים בנפש האדם. עיסוק…

איקסטאזה!

ספרים על מתמטיקה לקהל הרחב? מצוין, כמה שיותר, אבל אי אפשר להתעלם מכך שיצאו המון ספרים בנושא, גם בעברית ולכן כל ספר נוסף צריך לחדש משהו. איקסטאזה מבטיח סיור מודרך במתמטיקה מ-1 ועד אינסוף, ואכן אלו הפרקים הראשון והאחרון בספר. ומה קורה באמצע? הבה ונעשה סיור קצר בעצמנו. הספר מתחיל בהבחנה שיש מספרים ולכן לא צריך להגיד “דג דג דג דג דג דג”, אלא אפשר לבקש שישה דגים. טוב, אני יודע שצריך להתחיל ממקום כלשהו ותתפלאו לשמוע עד כמה הוכחות פורמליות של משפטים בסיסיים יכולים להיות מורכבים (דוגמה ארוכה תמצאו למשל בספר גדל אשר באך אם אתם באמת רוצים), אבל זה באמת נראה פשטני מדי. ההמשך עדיין נינוח, חיבור וחיסור אבל פתאום עולים על רכבת הרים ומגיעים לתחום בלתי הגיוני בעליל, מספרים מורכבים. המעבר נראה לי מעט מהיר מדי, שלא לדבר על כך שגם עברנו דרך פרקטלים בדרך. יכול להיות שבשביל חלק מהקוראים אני כבר מדבר סינית. סליחה אבל אין סיבה לדאגה. בספר הדברים לרוב יותר ברורים, אבל לא תמיד. מתמטיקה היא אכן עסק מסובך. מצד שני, אם פרק אחד לא ברור אפשר לדלג לבא, ובוודאי בין חלקי הספר השונים שעוסקים בנושאים שונים לחלוטין. כזו היא המתמטיקה, חובקת את כל תחומי החיים, וגם אם לא מבינים את כולה, כדאי לקרוא ולדעת…