ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com
באר מרים – יום העצמאות יום ירושלים
ספרי יהדות , ספרי עיון / 21 במאי 2017

כבר כמה שנים שאני נהנה מסדרת באר מרים, סדרה בהוצאה של ידיעות ספרים וישיבת הר עציון, המכונה לרוב פשוט “הגוש”. איני תלמיד של הישיבה אולם אני מכיר ומוקיר את פעילתה בעיקר בקו לימוד התנ”ך הייחודי שבוקע משם, אליו נחשפתי בימי התיכון בהדרכתו של מורי לתנ”ך ר’ רוני גרוס, גישה שעיצבה חלק ניכר מאהבתי לנושא. סדרת באר מרים מכילה מאמרים לחגי ישראל, כרך נאה לכל חג העוסק בכל היבטי החג, מהמוקדמים ביותר ועד ימינו, כך למשל בספר על יום כיפור עוסקים גם במלחמת יום הכיפורים, בלחן של רוזנבלום לפיוט ונתנה תוקף, ולשבר שנוצר בחברה הישראלית. כרך זה העסוק בחגים הלאומיים שונה במהותו ולא רק בצבע הכריכה. אלו חגים חדשים יחסית, ואלו גם חגים הנמצאים במתקפה. יום שחרור ירושלים נמצא כבר שנים רבות תחת מתקפה, וגם יום העצמאות ואפילו יום הזיכרון לחללי צה”ל, אינם עוברים בשקט בשנים האחרונות. הסדרה מצליחה מאד בקרב בוגרי “הגוש” אולם לדעתי היא מתאימה וראויה לקהלים אחרים, דתיים וחילונים כאחד. ואת עיקר הסקירה הפעם אני מפנה לציבור החילוני, יהיו השקפותיו הפוליטיות אשר יהיו. קחו את הספר ותמצאו בו עושר רוב, עושר שלא יאיים עליכם. גם אם לא תשתכנעו ,ראו בקריאתו פעולת “דע את האוהב“. ישיבת הגוש, ככל ישיבה היא כמובן מוסד דתי אמוני ללא פשרות, לימוד התורה עומד…

קסם ירושלמי
כללי , ספרי עיון / 18 במאי 2017

הספר “קסם ירושלמי” מצטרף לספריה הקודמים של עידית שכטר-פייל. פעם אלו טיולים בעקבות ספרים וסופרים ופעם בעקבות נשים, והפעם סיורים בירושלים. סיורים בירושלים תשאלו, מה החידוש? חסרים ספרי טיולים בירושלים? אז נכון שלא חסרים ספרים, וטוב שכך, ובכל זאת החידוש הוא בחידוש עצמו, כי ירושלים מתחדשת והספר עוסק במקומות שלפני שנים בודדות פשוט לא היו קיימים. אם לא הייתם ברחבי ירושלים כמה שנים, תופתעו לגלות איך העיר הזו, בעלת ותק של שלושת אלפים שנה, ממציאה את עצמה מחדש כל הזמן. נכחתי בערב ההשקה של הספר וזכיתי לרכוש אותו במחיר מוזל ועם חתימה של הסופרת. אבל העיקר היה הרצאתה של עידית במשך כשעה על ירושלים ועל כמה אתרים מהספר. מהרגע שהיא פתחה את הפה כול הקהל הרגיש את הקסם הירושלמי, את האהבה שלה לירושלים ולטיולים. מקומות בירושלים המתחדשת: בית הנסן -בית החולים למצורעים שהפך למרכז אומנות תרבות ויצירה, מתחם ממילא המחודש, פארק המסילה, פארק טדי, בית אשכול, שביל הלאום, פארק הצבאים, מיתחם התחנה הראשונה, בית קברות מסתורי ועוד. הערב היה מרתק. הרגשתי שקיבלתי כל כך הרבה מידע מההרצאה ששאלתי את עידית, בהומור, אם עוד יש משהו בספר, או שכדאי להחזיר אותו כי שמענו הכול. אין לך מה לדאוג, השיבה, יש עוד המון דברים בספר. אמרה וצדקה. נשבינו בקסם והספר ממשיך אותו. הפקה…

ירושלים לנצח
כללי , ספרי עיון / 18 במאי 2017

לכבוד יובל לשחרור העיר, יוצא לאור מחדש האלבום “ירושלים לנצח”. פעם, מזמן, כשאני הייתי ילד, היו אלבומים שהיו בכל בית. לפעמים ביותר מעותק אחד. נראה שבמרוצת השנים, שפע האפשרויות ובעיקר מהפכת הרשת הורידו במעט את הפופולריות של האלבומים וחבל. אמנם נכון, שאת רוב המידע אפשר למצוא ברשת, אבל חווית הדפדוף בספר שונה מדפדוף בדפדפן וריכוז התוכן למקום אחד מועילה לקוראים, ועוד לא דברנו כלל על קוראים דתיים ושבת. בספר תמצאו את שירי ירושלים מחולקים לשני מדורים. מדור הפזמונים – שירים עם לחן, מוכרים וכאלו שמוכרים קצת פחות, ומדור השירים – שירים ללא לחן. לכל שיר יש הסבר קצר על נסיבות השיר עצמו, ומידע על ירושלים המתקשר לתוכן השיר. כל העושר המילולי מלווה בצילומים מרהיבים של מיטב צלמי ארצנו. התוצאה הסופית מרהיבה. הנה עמוד לדוגמה מהספר: פשוט תענוג לדפדף בין העמודים, ולפעמים אף לשיר. ספר מעולה לקריאה ולמידה, ספר מעולה לערבי שירה, וגם ספר מעולה ומומלץ לילדים ולנוער. איך אני יודע? פשוט, כשחזרתי בוקר אחד מבית הכנסת, מצאתי את בן ה-11 שלי מחזיק את הספר ושר בקול את “בת ירושלים”. הוא גם ביקש לקחת את הספר לכיתה לרגל פעילות שיש להם לקראת יום ירושלים. אני מניח שגם לכם, כמוני יש כבר לא מעט ספרים על ירושלים: ספרי צילומים וספרי טיולים וסיורים. ספרי…

הדף הקיומי – נזיקין

הכרך השלישי בסדרת הדף הקיומי עוסק בסדר נזיקין. בכרך זה הוסיף המחבר מבוא חשוב אודות דרך כתיבת הספר. מהו אותו קיומי שאנו מחפשים בדף? הניסיון, הוא אליבא דברקוביץ, להבין את הדעות ההלכתיות, את הסברות והמחלוקות, לא כענייני שכל ולוגיקה, אלא כמהווים שיקוף של ראיית אורחות היום יום, עקרונות וכללים הבאים לידי ביטוי במחלוקות עדינות בגמרא עצמה. קריאה כזו יכולה להצביע וללמד אותנו על פנימיותם של דמויות התאנים והאמוראים, דרכיהם ומחשבותיהם. חיבור בין הליכות היום היום לבין לימוד התורה, כאשר אין לנתק בין השניים. ישנן דוגמאות ידועות אותם הרב ברקוביץ עושה מאמץ למצוא היבטים אלו גם במקומות בהם נראה שהם אינם קיימים כלל. עוד טרם הסתכלות על תוכן הסוגייה, מסתכלים על המבנה שלה ועל המטא-סטרקטורה שלה. מי הצדדים, מה הקדימו למה, מאיפה מתחילים, ואילו שינויים יש בדבריהם לעומת פסוקי התורה. מכאן יצא הרב לפירוש הסוגיה שכולו סובב סביב העמדת יסוד באורח החיים כמרכיב לקביעת ההלכה. אין אפשרת לקביעת הלכה כמחשב, אליו מוזנים נתוני הבעייה, אלא צריך אדם שלם שיפסוק ויכריע. לפעמים אכן יסודות השיטות סותרים אולם שניהם לוגיים ובעלי זכות קיום לעתים הדברים קלים יותר להבנה, כדוגמת הפרק העוסק באגדות רבה בר בר חנה, בו הרב לא עוסק בפירוש האגדות עצמן, אלא במבנה הכללי שלהן, בסדרן ובמשמעות אותו סדר, המבטא את האמונה…

שער האריות
כללי , ספרי עיון / 1 במאי 2017

את הספר “שער האריות” התחלתי לאחר יום הזיכרון לשואה וסיימתי אותו בערב יום הזיכרון לחללי צה”ל. הספר מתאים לימים אלו. מלחמת ששת הימים כבר אינה בקונצנזוס אולם על העובדות והמצב לפני אותה מלחמה אין ויכוח. מדינת ישראל עמדה בפני איומי השמדה אמתיים. נאצר, עם טונות של נשק רוסי מהחדישים ביותר, טנקים, מטוסים וכל מה שתרצו, ארמיות שלמות טאטא את כוחות האו”ם מסיני ולא הפסיק לרגע לדבר על חזונו למחיקה מוחלטת של ישראל. לא כיבוש, אלא השמדה ומחיקה של המדינה שאך מלאו לה 19 שנה. לישראל לא היה על מי לסמוך. הצרפתים? הפסיקו את כל עסקאות הנשק. הבריטים? רק הנפט מעיראק עניין אותם. האמריקאים? משענת קנה רצוץ. כוחות האו”ם? הצחקתם. נאצר סחף אחריו את חוסיין. לשליט ירדן, המילה מלך מגוחכת בהקשר זה לראש שבט בדואי שהבריטים הכתירו את סבו לאמיר ואז למלך, במדינה דמיונית שהמציאו בעצמם, לא הייתה כמעט ברירה, הוא חתם על ברית הגנה עם נאצר והעמיד את כוחותיו לטובת המערכה. הספר שער האריות, אינו מחקר היסטורי, גם לא תיאור של כל הקרבות והמערכות אלא סיפור המלחמה המשלב קטעי ראיונות, קטעי ספרים ופרוזה. חלק מהקטעים נכתבו זמן קצר לאחר המלחמה, חלקם מסופרים ממרחק חמישים שנה, חלקם נכתבו על ידי הסופר על סמך יומני דיין, וחלקם גם כוללים מבט מאחור. אין…

חששנו פן נתפוגג
כללי , ספרי עיון / 20 באפריל 2017

בכל מקום היו לשואה מאפיינים משלה וספר זה נותן הצצה לשואת יהודי רומניה, ובעיקר אלו שגורשו לחבל טרנסניסטריה. את הרקע ההיסטורי מקבלים במבוא המצוין. הרומנים היו בעלי ברית של הגרמנים ורק חיכו להזדמנות להיפטר מהיהודים. לאחר שכבשו עם הגרמנים חלקים מאוקראינה, גירשו לשם את היהודים מהסביבה, תוך תקווה שכמה שפחות, אם בכלל, יחזרו אי פעם. ברומניה היה הריכוז השלישי בגודלו של יהודים באירופה (לאחר פולין וברית המועצות), מעל 700,000 נפש. הגירוש שהחל משלילת כל הרכוש, נסיעה צפופה ברכבת והליכה רגלית ארוכה לעבר גטו שגם ככה הבתים בו חרבים, גרם לתנאי צפיפות, רעב וסניטציה גרועים ולהשתוללות מחלת הטיפוס ולמוות רב. יומנה של צ’רנה ברקוביץ מתאר את כל הרגעים האלו, את הקשיים, האימה, הטיפול הנואש בבני המשפחה החולים, הנסיונות להשיג מעט מזון והרצון העז להישאר בחיים. בנה של צ’רנה עלה לישראל עוד לפני המלחמה, וגם זאת לאחר שחווה תקיפות אנטישמיות. קשר המכתבים דרך הצלב האדום עם הוריו שהיו בגטו נותק. הדאגה לשלומם הניעה אותו להתגייס כמתנדב לצבא הבריטי. בספר מובאים קטעים מיומנו המתארים את דאגתו למשפחתו ובעיקר את מסעו מאיטליה, שם שהה עם יחידתו לאחר תום המלחמה לרומניה על מנת לחפשם. יומנו של וילי מהווה השלמה לספר, למרות שהיה אפשר להסתפק בפחות ממנו. גם לאחר המלחמה המשפחה התקשתה להשיג אשרות כניסה לישראל…

הנהר הרותח

לפעמים אגדות הן המציאות. אנדרס רוסו שמע מסבא שלו על נהר רותח באמצע הג’ונגל. שנים אחר כך כאשר הוא חזר לפרו לעבודת הדוקטורט שלו הוא מנסה למצוא את אותו נהר, שאין לו אזכור כלל במחקר, וכל הגיאולוגים שהוא שואל טוענים שאינו קיים. הוא כמעט מתייאש עד שהוא מספר לדודה שלו על הנהר והיא אומרת שלא רק שהוא קיים אלא שהיא אפילו שחתה בו אחרי גשם עז. תוכניות הדוקטורט משתנות מעט ואנדרס יוצא למסע לתוך הג’ונגל לגלות את הנהר. הנהר מתגלה כאוושה דקה וכענני אדים מעל המים. במקומות שונים הטמפרטורה קרובה לנקודת הרתיחה של המים והנהר אכן מצדיק את שמו. מה גורם למים להיות חמים, ולא בבריכה קטנה אלא בנהר רחב לאורך שישה קילומטרים? הנהר אינו סודי, אבל הקהילה המדעית לא הייתה המודעת לקיומו. תיירים הגיעו לשם, אבל הקהילה המקומית רוצה לשמור עליו והתיירים לא הבינו עד כמה המקום מיוחד. פיתוח מואץ הורס את הג’ונגל באמזונס במהירות, ומחקר על הנהר יכול לסכן אותו. בספרו הכולל את תיאור המחקר והנהר מדגיש אנדרס את חשיבות שימור הטבע, את חשיבות הפיתוח, כי בכל זאת פרו מדינה ענייה וצריכה הכנסות, ואת האיזון ביניהם. ישנם מקומות שצריך לפתח וישנם מקומות שאסור לגעת בהם. ספרי טד, כמו ההרצאות הם קצרים ובמקרה הזה עושים חשק לעוד. בהרצאת הטד…

המועדנים הגדולים
כללי , ספרי עיון / 4 באפריל 2017

בארץ לא יוצאים מספיק ספרי ספורט. זו עובדה מצערת ואולי מקורה באיזו דעה קדומה שחובבי הספורט וחובבי הקריאה הם אנשים שונים. אמנם מפעם לפעם יוצאים ספרים על כדורגלנים בולטים (מסי ורולנדלו) אבל אלו מיועדים לרוב לילדים. ספרות ספורט רצינית, מעט שבמעט. ולכן יש לשמוח על כל ספר רציני בנושא, שמיועד לילדים ולמבוגרים והספר “המועדונים הגדולים” בהחלט מספק את הסחורה. ספר קצר על 11 מועדוני הכדורגל (למה דווקא 11, נו, די ברור למה, לא? ) הגדולים בעולם. בפרספקטיבה היסטורית של מאה שנה. הדבר הראשון שבדקתי הוא איפה באיירן מופיעה. לא מספיק בהתחלה לטעמי, אבל מילא. משום מה פחות אוהבים בארץ קבוצות גרמניות, אפילו שדווקא באיירן מייצגת את ההתנגדות להיטלר. מנהליה היו יהודים, והיטלר שנא את הקבוצה. למרבה חוסר ההפתעה (או אולי הפתעה לילדים שגדלו בעשור האחרון) שתי הקבוצות הגדולות הן ריאל מדריד ומנצ’סטר יונייטד, שחווה תקופה לא קלה בשנים האחרונות. ברצלונה? מועדון גדול ללא ספק אבל בעיקר בשנים האחרונות. שיקומו אוהדי ברצלונה שהיו גם כאלו לפני עשרים שנה. קמתם? מצוין אתם סבבה. לא קמתם? אתם אוהדי מסי. זה בסדר, זה חוקי, מקווה שתישארו אוהדים גם עוד עשר שנים. ספר קודם של יעקבי הוא “ברצלונה – הקבוצה הטובה בעולם”. אל תטעו. קבוצה היא לא מועדון. קבוצה היא צילום מצב של עונה מסוימת…

הגדולים
כללי , ספרי יהדות , ספרי עיון / 3 באפריל 2017

“הגדולים” מהווה קובץ מאמרים, שנכתבו לכבודו של פרופ’ מנחם פרידמן. המאמרים נכתבו בידי כותבים שונים ועל עבודת העריכה אמונים שניים -בנימין בראון ונסים ליאון. כפי שנכתב במבוא שני העורכים הם מתחומים שונים, בראון מתחום מחשבת ישראל וליאון מתחום הסוציולוגיה, תחומו של פרופ’ פרידמן. על המתח הזה בין מחשבת ישראל לסוציולוגיה עומד כל הקובץ כולו. שימו לב למילה הראשונה בגב הספר – “העסקנים”. “העסקונה” החרדית היא עניין סוציולוגי ואילו גדלותם בתורה של הרבנים היא עניין למחשבת ישראל. פרידמן בעצמו חקר את החברה החרדית, אולם כפי שרשום במבוא, בצורה ביקורתית והוא רואה בהם (ציטוט מדברי העורכים) “אשמים ברבים מקלקוליה של החברה החרדית ומהוויים ‘סמרטוט אדום’ בעיניו”. ביטויים חמורים, אולם רבים מהכותבים בקובץ, הם תלמידי חכמים ורבנים בעצמם וכתיבתם על האישים אינה בהכרח ביקורתית. כמו כן, הכתיבה על פועלם התורני של אישים אלו אינו בהכרח זהה לנקודת העניין של פרידמן בהשפעות הסוציולוגיות שלה ובשאלות איך החברה החרדית מתמודדת/משתלבת עם מדינת ישראל ואיך מדינת ישראל מתמודדת/משלבת את החברה החרדית, סוגיות הנמצאות במרכז הדיון הציבורי כבר עשרות שנים. גם מבחינת החברה החרדית, הספר עצמו הוא סדין אדום, מאחר ועצם אזכרת הגדולים עם המילה ביקורת לידם, מהווה תופעה שכלל אינה אפשרית, ובפרט שפרופ’ פרידמן הוא מחבר שותף ספר ביקורתי במיוחד על הרבי מלובביץ’. באופן לא מפתיע, שותפו לכתיבת…

אהבת הגורל
כללי , ספרי עיון / 1 באפריל 2017

אבל הרצברג, יהודי הולנדי, כותב מגוף ראשון ותקופה קצרה לאחר שחרורו מברגן-בלזן שבע כתבות על המחנה. הכתבות נכתבו ופורסמו בעיתו הולנדי מיד לאחר המלחמה והן מצליחות להיות שילוב בין עדות ישירה של אדם שהיה שם לבין כתבה עיתונאית של אדם הנראה כמתבונן מבחוץ. התיאורים אנושיים כל כך, אפילו של הגרמנים למשל  אחת השומרות הגרמניות במחנה. אולם למה לנו לעסוק במרצחים. נביא דוגמה לתיאור המרגש בכמה קטעים קצרצרים מהפרק “בגלל פסוק אחד” העוסק בלאבי, יהודי מבנגזי שבלוב. כשהגרמנים בצפון אפריקה “ניתקו מגע עם האויב אגב ניצחון מזהיר” הם, כדרכם תמיד, סחבו אתם את קבוצות היהודים שמצאו בטוברוק, בבנגזי, בטריפולי ובערים אחרות, והובילו אותם קודם למחנות באיטליה ומשם לפולין. גורלם היה כגורל כולם… וככה לתימהון כולנו, נכנסו ביום מן הימים משלוחים אחדים של כמה מאות בני אדם שנראו כאילו הגיעו ישירות משנת שבעים לספירה הנוצרית, מירושלים שנחרבה בידי המצביא הרומי טיטוס. האם נתפלא אם כן שלאבי המורה דחה את את המרק שבמחנה? לאבי היה אדם צעיר וירא שמים, ובמרק צפה לעתים חתיכת בשר סוסים, ובשר סוסים אסור למאכל. לאבי לימד את תלמידי גם שירים בעברית: עם ישראל חי, עם ישראל חי, עם ישראל, עם ישראל עם ישראל חי! המפקד והס”ס עמדו והסתכלו, מובן שלא הבינו מילה ונהנו מההצגה. “לאבי, אם לא תאכל,…