המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com
רוח הרפאים של אלכסנדר וולף
כללי , ספרים למבוגרים / 26 במרץ 2016

אני נזהר מכריכות אחוריות. ממילא על כל מותחן כתוב משהו כמו “ספר המתח המפתיע של השנה”, ואם כך כתוב על מאה ספרים, ברור שזו אמירה חסרת תוכן. אבל מהטקסט על הכריכה האחורית אני לא מתעלם. למרות שגם שם ברור לי שלא תמיד הטקסט הוא ספרותי ולרוב הוא שיווקי, הוא בעיני מעין המקבילה להבטחה או אפילו חוזה בין המו”ל לקורא, שמצפה למצוא בספר את מה שרשום בכריכה. וכאשר הספר הוא בסדרת בוטיק אישית, ואמור להתאפיין באיכות גבוהה במיוחד (הסופרלטיב מכוון, ואם תגיעו עד סוף הסקירה תבינו מדוע) ובלקטורה אישית, הציפיה היא אפילו גבוהה יותר וההתיחסות לטקסט הוא כטקסט ספרותי לכל דבר. בספר “רוח הרפאים של אלכסנדר וולף” הכריכה האחורית הבטיחה רבות ולמרות שאני מביא את הטקסט “בגב הספר” בסיומה של כול סקירה, הפעם הוא ילווה את הסקירה (ההדגשות במקור מאתר ההוצאה ממנו העתקתי את הטקסט): “רוח הרפאים של אלכסנדר וולף” נפתח בתיאור זיכרון של המספר מימי מלחמת האזרחים ברוסיה, שהשתתף בה והוא בן שש-עשרה בלבד: הוא רוכב לבדו על סוסתו, הרחק מהקרבות. הרעב, החום הכבד והעייפות כבר הכריעו אותו ואין הוא רוצה אלא לישון. והנה צונחת פתאום סוסתו תחתיו מפגיעת קליע של רובה, ומתה. הוא מספיק לראות את היורה דורך את רובהו לירייה שנייה וקטלנית, אבל בדרך נס עולה בידו להקדימו, לפגוע בו בשתי…

מבצע מנהטן
ספרי ילדים / 20 בדצמבר 2015

הילדים קראו את מבצע מנהטן (גילאי 10 ו-12) אמרו שהוא מותח וטוב. אמרתי נקרא בעצמי. יש כמה יתרונות לקריאת ספרי נוער. הם בדרך כלל קצרים יותר ופשוטים יותר. הסרתי מעלי את משקפי הקורא המבוגר וחזרתי שלושים שנה אחורה עת בלעתי את ספרי חסמב”ה, החמישיה הסודית ודומיהם בשקיקה. לא סתם הרגשתי כאילו אני בחמישיה הסודית, תברר שהסופרת, תירגמה כמה מהם (במהדורה המחודשת מלפני כמה שנים), ונראה שהחומרים רקוחים היטב משם. הילדים הצעירים בעלי התושייה, מצליחים איפה שהמבוגרים לא יכולים ומצילים את העולם. זה כמובן המוטו הכללי בז’אנר ונשאר רק לבחון את הביצוע, מנקודת מבטו של ילד. הביצוע מצוין. הספר נכנס ישר לענינים. אין הקדמות מיותרות. שלושה ילדים מגלים שהם שותפים במשלחת נוער לאו”ם והאמת מאחורי ההצטרפות למשלחת מתגלה במהירות. סיפור כיסוי למבצע סודי של המוסד לגניבת מידע ממחשב של מחבל בכיר! איזו התרגשות. העלילה מסתבכת  כאשר לנו כקוראים מתברר (לילדים זה יתברר בהמשך) שהמבצע כלל לא מאושר במוסד אלא הוא רעיון פרטי של איש אחד (חנן) המנהל אותו עצמאית. נראה לכם רעיון מופרך כל כך שמתאים רק לספרי ילדים? תיזכרו בבקשה בסדרה כפולים ששודרה לא מזמן והייתה הצלחה גדולה. עלילה לא סבירה מאפיינת גם סיפורים למבוגרים ולרוב אם היא טובה ומותחת, לא מתלוננים. שלושת הגיבורים העיקריים הם גיא – חנון המחשבים, רועי…

לטפס על ההר או איך לכתוב
ספרי עיון / 16 בפברואר 2015

ארנה קזין (עם קמץ קטן אבל בלי וו) ממליצה על תרגיל של כתיבה בלי תארים. לכתוב עם שמות עצם ופעלים. אני אנסה לכתוב סקירה כזו. לא הכרתי את ארנה קזין כסופרת ולא קראתי ספרים שלה או טורים שפירסמה בעיתון. אבל, כמי שאוהב לקרוא ולכתוב (בעיקר מאמרי פרשת השבוע, אסטרונומיה וסקירות ספרים) אני מתעניין בנושאים אלו. נראה שלספר זה שתי מטרות. האחת, לפתוח לנו פתח למוחה של ארנה. מה קורה אצלה בתהליך הכתיבה. איפה שולחן העבודה שלה ומה היא עושה בבוקר. מתי היא אוהבת לכתוב, מתי היא לא מסוגלת לכתוב, איך מתגברים על מחסומי כתיבה ומה עובר עליה בשלבים השונים של הפקת הספר החל מהרעיון הנצרב בראש ועד קריאת סקירות וביקורות מעין זו. המטרה השנייה היא לתת כלים לכל מי שאוהב לכתוב. ולא משנה מה כותבים: סטטוס, פוסטים, בלוגים, סקירות, טור בעיתון, נובלה, סיפור קצר, רומן, אפוס או מתכונים. הספר כולל כללים והדרכה ודוגמאות מספרים אחרים אותם ארנה אוהבת, רובם לא תורגמו לעברית. עד כאן ללא תארים. או עם פחות תארים. קשה לכתוב ככה והתועלות שאני ראיתי בניסיון אינה דווקא ביצירת טקסט טוב יותר אלא ביצירת טקסט מודע ומחושב יותר, כזה שאחר כך נוסיף לו תארים במקומות הנכונים אולם במינון מדויק. אהבתי את השילוב בין זרם המחשבות לבין כללי הכתיבה, שילוב…

אם אשמע קול אחר
ספרים למבוגרים / 5 בפברואר 2015

“החירשות היא המגיפה של העולם היום,” כתבה עוזיה ברשימה לעיתון, באביב 2005, ערב ההתנתקות. “לו היינו בסרט בדיוני, הייתה החירשות לובשת פני מפלצת, ואולי – פני וירוס אלים שמתפרץ ומתפשט במהירות ללא עצירה. כולנו פה חירשים זה לזה. לא מצליחים לשמוע או להקשיב. החירשות הזאת רודפת אחרינו גם בבית. כמו אחת ממכות מצרים, דם צפרדע או כינים, היא חודרת לנו מתחת לעור, מתחבאת בתנורים ובעיסות. אנחנו חיים בתוך בועות נבדלות, חסומות מפני האוויר, שמש וקולות. איזה עולם אטום.” (עמ’ 299) מאז שקראתי את ספרה הקודם של חיותה דויטש “ככה נראית גאולה” אני מחכה לספר נוסף שלה. עידן הפייסבוק איפשר לי אפילו “להציק” בנושא באופן אישי. סגנון הכתיבה. תשומת הלב לדקויות, והאריגה של סיפורים שונים אחד לתוך השני גרמו לי לחכות בקוצר רוח. ציפית שוב לספר של סיפורים קצרים אך נרמזתי שאוטוטו זה מגיע… ההמתנה השתלמה ואנו קבלנו רומן הקרוב להיות מושלם. “אם אשמע קול אחר”. שם הספר לקוח מתוך פיוט “אלה אזכרה” לזכר עשרת הרוגי המלכות בתקופת הרומאים לאחר חורבן בית שני, פיוט הנאמר בתפילת מוסף של יום הכיפורים. מלאים של מעלה צווחים לפני ריבון העולמים את בניו נהרגים בפקודת הקיסר, ותשובתו של האלוהים חד משמעית היא: “אם אשמע קול אחר – אהפוך את העולם למים, לתהו ובהו אשית הדומיים”….

האמת על הזמנים המשונים האלה
כללי / 5 ביוני 2014

אם כבר האמת, אז האמת היא שאני די חשדן לגבי ספרים עם שם ארוך ומתחכם. יש לי חשד מסוים שזהו ניסיון להזכיר לנו את “קרוב להפליא ורועש להחריד” של ג’ונתן ספרן פויר. יש כמה קווי דמיון. ילד גאון ומשונה מעט שבספרנו מתחלקות לשתי דמויות. הווארד – המשונה וסול הגאון. הווארד – בחור צעיר, לא חכם במיוחד, לא יפה במיוחד שילוב של שלומיאל ושלימזל בבת אחת. בת זוג? אין על מה לדבר בכלל. זו לא ממש אשמתו, הייתה לו ילדות קשה מאד והוא סובל את סבלו בשקט בלי ציפיות מיוחדות מהחיים. בצורה אקראית נפגש הווארד עם משפחת דוסון, ומתידד עם הבן סול, הניחן ביכולות זיכרון מיוחדות. זוהי ידידות משונה מעט בין שני אנשים שאין בינים כמעט דבר משותף. אולם ככל שהספר מתקדם אנחנו דווקא מבינים שיש הרבה קווי דמיון בין הווארד לסול, ומגלים שגם ילדותו של סול רחוקה מלהיות אידיאלית ושגם הוא סובל בשקט. בסופו של דבר, סיר הלחץ נסדק והקיטור חייב לצאת. אין משהו בעלילה שממקם אותה בתחילת המאה העשרים ואחת דווקא והיא הייתה יכולה להיות גם עשור אחד או שניים קודם לכן. אין בה גם איזו אמיתות מיוחדת על החיים פרט לכך שידידויות מפתיעות יכולות לצוץ ושלא כל הנוצץ זהב, אבל גם אלו דברים ידועים. אז נתעלם מהכותרת שכנראה…