המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com
אל בעלי הנפש – ספרית רימונים
כללי , ספרי יהדות / 3 באפריל 2016

אל בעלי הנפש הוא הספר השני בסדרת הרפתקאות ספריית רימונים. יעל ואורי מגיעים לספרייה ובספרים מסוימים הם “נשאבים” לתוך ההיסטוריה. הפעם עוסק הספר בדמויות המופת של הרב יוסף קאפח (1917-2000) ואשתו הרבנית ברכה קאפח (1922-2013), שתי דמויות מופת בעם ישראל. השניים קופצים הלוך ושוב בזמן מילדותם של בני הזוג בתימן, ואפילו פוגשים את הרמב”ם בכבודו ובעצמו. הסדרה מהווה מעין סדרה תאומה לסדרה הפופולארית “מנהרת הזמן” של גלילה רון-פדר ומותאמת לציבור הדתי גם בסגנון הכתיבה וגם בבחירת האישים עליהם נכתבים הספרים. הגיבורים – בן ובת – כמקובל, אולם על מנת לעקוף את בעיות המתח של “בינו לבינה”, הם פשוט אח ואחות. האישים הם דמיות דתיות ורבניות שפחות שייכים לעולמו של הילד החילוני, אם כי בספר זה הרב והרבנית קפאח יהוו דוגמאות מופת גם לילדים ולילדות חילונים, מאחר והערכים של חסד, נתינה, פשטות וענווה אינם שייכים רק לציבור הדתי. הערה קצרה: הייתי מרים גבה  אם הילדים לא היו מזהים את ראש הממשלה שהעניקה את פרס ישראל לרב קאפח בשנת 1969, אולם אני די מופתע מכך שהם לא מזהים את ראש הממשלה שהעניק את הפרס לרבנית קפאח בשנת 1999 שהרי הוא ראש הממשלה כיום! לקריאה נוספת, גשו לאתר על בני הזוג קפאח. הרפתקאות ספריית רימונים 2 אל בעלי הנפש – הרפתקאות ספריית רימונים 2 יקהת רוזן הוצאת…

אל עמוד הימיני – הרפתקאות ספרית רימונים 1
ספרי ילדים / 26 באפריל 2015

הספר פותח סדרת ספרים חדשה המיועדת לילדים דתיים בגילאי ב-ה ועוסקת ברבנים מהעבר. מבנה העלילה הזכיר לי מאד את הסדרה המצליחה מנהרת הזמן של גלילה רון פדר (שכבר מזמן עברה את ה-60 כרכים ועוד היד נטויה). שני ילדים, בן ובת, נשאבים בצורה מסתורית לעבר ופוגשים שם דמויות. בסדרה זו הכל מתרחש בספריית המושב המוזרה עם הספרן שותף הסוד, ומעט כמו באגרות הרבי מלובביץ, בעמוד שפותחים (אם זה הספר הנכון), לשם נשאבים. הספר הראשון עוסק ברב שאול ישראלי ובספרו עמוד הימיני. הדמויות לא מאד מוכרות. גם אני כמבוגר לא ידעתי כמעט דבר על הרב שאול ישראלי ולמרות שהספר נחמד ומזמין, נראה שיש בו מגמה של אובר-דידקטיות. אפשר היה לפתוח בדמויות יותר מוכרות ובאופן כללי לעסוק יותר בעלילה ובמתח  מאשר בניסיון ללמד ולחנך. כדאי לעקוב אחרי הסדרה ולראות איך היא תתפתח. באדיבות ההוצאה מספר עמודים לדוגמה מהספר הרפתקאות ספריית רימונים 1 – אל עמוד הימיני מאת: יקהת רוזן איורים: הדס חורי הוצאת אלומות ואור עציון מגב הספר “הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי נִשְׁאָב בְּכֹחַ! הַסִּפְרִיָּה הִסְתּוֹבְבָה בִּמְהִירוּת מִסְּבִיבֵנוּ, הַשֻּׁלְחָנוֹת נִרְאוּ כְּמִתְעוֹפְפִים, הַכֹּל הִתְעַרְבֵּב, וְהִרְגַּשְׁנוּ כְּאִלּוּ אֲנַחְנוּ נִשְׁאָבִים כְּלַפֵּי מַעְלָה! לְאַחַר כַּמָּה שְׁנִיּוֹת שֶׁל מְעַרְבֹּלֶת מְהִירָה הַכֹּל נֶעֱלַם מִסְּבִיבֵנוּ. וְאָז נָחַתְנוּ בְּמָקוֹם זָר וְחָשׁוּךְ…” כבר שנים שאורי מרגיש שבספריית המושב מתרחשים דברים משונים. מנהגי המקום זרים…

הגנרלים במלחמת העולם השנייה
כללי / 14 ביולי 2014

הספר הגנרלים במלחמת העולם השנייה, מציג את המלחמה דרך המפקדים הבכירים ביותר. בספר , שהוא בבחינת  מעט המחזיק את המרובה, סיכם רוני ברבש את זירות ומהלכי הקרבות העיקריים במבט על.  כל פרק בספר הדן בזירה/מערכה מופיעים הגנרלים העיקריים שפעלו בה בצבאות השונים. בחירת האישים אינה פשוטה מאחר ואלפי אנשים החזיקו בדרגת גנרל כזו או אחרת. חלק מהגנרלים מוכרים מאד ואחרים ידועים פחות. בכל פרק מופיע תיאור קצר של הזירה מלווה במפת התמצאות בסיסית ולאחריו פירוט של הגנרלים, תולדות חייהם, מעשיהם לפני המלחמה, במלחמה ולאחריה. החומר נלקח מספרים רבים ומידיעותיו האישיות של המחבר. חידושו של הספר הוא בעצם האיסוף, העריכה וההצגה של החומרים בצורה העוברת  על כלל הקרבות המרכזיים במערכה תוך התמקדות בהיבט הפיקודי-אנושי. הבחירה בגנרלים קשה, וברור שכל עורך היה בוחר רשימה שונה במעט, אולם גנרל אחד לא הוזכר והדבר תמוה בעיני. זהו הגנרל מוריס גמלן, מפקד הצבא הצרפתי שהצליח לגרום לתבוסה משפילה של צרפת, לבריחת כל חיל המשלוח הבריטי ושרידי הצבא הצרפתי  ולהשתלטות מוחלטת של היטלר על מערב אירופה שאיפשרה לו להיכנס לחזית מזרחית מול הרוסים. שנים לקח לבנות הברית להתאושש מתבוסה זו. נוכח “הישג מרשים” זה היעדרו של גמלן מהספר בולט במיוחד. הספר הוא כמעין מדריך קצר על למלחמה. אין הוא מתיימר לתת תמונה מלאה, או ניתוח היסטוריוני…

לה סניורה

סקירה על ספרה של נעמי קרן לה סניורה.הספר לה סניורה עוסק בדמותה המיוחדת של דונה גרציאה נשיא, שבגיל 26 התאלמנה מבעלה וגילתה שהיא אחראית לאחת מחברות העסקים הגדולות ביותר בעולם של המאה ה-16. מעט שנים אחר כך נפטר גם גיסה והיא הייתה הבעלים היחידי של עסק הענד ואחת הנשים העשירות בעולם. משפחתה הייתה משפחה של יהודים שעזבו את ספרד בזמן הגירוש של 1492 לפורטוגל אולם גם שם נאלצו להמיר את דתם. הספר נפתח במכתב שגרציאה כותבת לחברה ובו היא מספרת לה על הרגע בו אביה סיפר לה בסודי סודות שהיא יהודיה. כדי לשמור על חייהם לא יכול צאצאי האנוסים אפילו לספר לילדיהם על כך שהם יהודים שמא יפלטו אלו איזו מילה בטעות, מילה שתוביל את כל המשפחה לעונש השריפה. הבחירה לכתוב ספר כרומן מכתבים חד צדדי אינה בחירה פשוטה. צורת כתיבה זו עשויה להרתיע קוראים רבים מאחר והספר הוא אוסף של מונולגים, כמעט ללא דיאלוגים. קוראים רבים חשים קושי מול צורת כתיבה זו וגם אורכו של הספר, 700 עמודים צפופים נראה מפחיד. אולם הספר קל ונעים לקריאה  ואני נהנתי ממנו מאד. הכתיבה יפה ומסוגננת ואינה דורשת מאמץ מהקורא, אלא השקעת זמן נינוחה, וקריאה שאינה ממהרת לשום מקום. קראתי בו במשך חודשים, מעט בכל פעם וכשהרגשתי שהתיאורים רבים מדי, דילגתי מעט…

הנשמה התלמודית
ספרי יהדות / 9 במאי 2014

אלי ויזל ממשיך את סדרת ספריו על אישים ביהדות והפעם על אישים בתלמוד. קריאת הספר מתאימה מאד לימי הקיץ, בהם אנו קוראים את אימרות החכמים בפרקי אבות, מדי שבת בשבתו. כתיבתו של ויזל ייחודית משתי בחינות – כפי שכבר נאמר לגבי ספרו הקודם הנשמה המקראית : הכתיבה מושפעת מאד ממאורעות השואה שחווה בילדותו, וכאשר ויזל כותב על חכמים לאחר חורבן בית שני, חכמים שסבלו מגזרות השמד של רומא ושהיו מעשרת הרוגי המלכות, ההשוואות והקישורים מתבקשים מאליהם. “כאשר יצא מן המערה (רבי שמעון בר יוחאי) בפעם הראשונה הוא חש את מה שחשו הניצולים מאושוויץ אחרי השחרור, כאשר גילו מה קרה בהיעדרם, או נכון יותר מה שלא קרה. רק אז עמדו לפני הקושי האמיתי: מה לעשות בזעמם, בכאבם, בייאושם? כמו רבי שמעון הם יכלו להחריב את הבריאה וכמוהו הם בחרו לא לעשות זאת.” פן ייחודי נוסף הוא שויזל כותב כמעין תסריט ואף מביים אותו. כמעין מצלמת רחף המנותקת מכללי הזמן והמקום שט ויזל בים התלמוד, מביא מדרשים ממזרח וממערב, מערבב עם דעותיו האישיות, חותך את הסצינה ועובר להתרחשות אחרת בחיי החכם, נע קדימה אחורה ובזמן, מבקר ומהלל את הדמות על שלל צדדיה ותמיד עם הרבה הערכה ואהבה . שפתו של ויזל ייחודית, רוב המדרשים אינם מובאים כצורתם אלא בתרגומו ועיבודו החופשי  (שלאחר…

הנשמה המקראית
ספרי יהדות / 14 בנובמבר 2013

את אלי ויזל אין צורך להציג. ספרו האחרון הנשמה המקראית הינו אסופת מאמרים על גיבורי המקרא. הספר מצטרף לספריו הקודמים (שגם להם גלגולים קודמים) הנשמה התלמודית והנשמה החסידית. ויזל עסוק בדמויות מהמקרא, רובן מהתורה ובוחן את הסיפורים מנקודת מבט אנושית. ויזל עושה שימוש נרחב במדרשים ומביא עשרות מהם. לעתים הוא מתחיל במדרש עצמו ולא בטקסט התנכ”י (כמו בסיפור על משה). את המדרשים, הטקסט התנכ”י, והפרשנות שלו הוא מערבב ביחד לכדי מאמר אחד רציף. ויזל אינו כפוף לסדר בו נכתבו הדברים. יש סיפורים שהוא מתחיל מהסוף וחוזר להתחלה ויש כאלו בהם הקפיצות הן קדימה ואחורה. ויזל מנסה להיכנס לראש של כל דמות. מה היא חשבה, מדוע היא עשתה מה שהיא עשתה ומדוע לא עשתה דברים אחרים. ויזל שואל שאלות קשות ונוקבות על כל אחד מגיבורי המקרא. לחלקם הוא נוטה יותר חסד, לאחרים פחות. הדבר המשמעותי ביותר בספר הינו חווית השואה של ויזל. היא עולה וצועקת מכל עמוד כמעט. ויזל לא מפחד לשאול שאלות. מותר לו. אולי השאלות המענינות ביותר של ויזל הן שאלותיו כלפי אלוקים. כן כן, אלוקים הוא אחד מגיבורי המקרא וויזל רואה בו דמות נוספת. אולי הדמות הקשה ביותר להבנה. אך ויזל לא מתייאש. אמנם הוא מודה, כמעט בכל מאמר מחדש שההיגיון האנושי אינו זהה להיגיון האלוקי, אולם הוא…

אני, נלסון מנדלה
כללי / 16 באוגוסט 2013

רבים מאלו שנולדו לפני שנות השמונים זוכרים את נלסון מנדלה כמייצג את אחד מלוחמי החופש בעולם. הקריאות Free Nelson Mandela ומופע האומנים הגדול לתמיכה בו בשנות השמונים, זכורים לי היטב. הספר “אני, נלסון מנדלה” מביא אסופות קטעים מארכיונו של מנדלה שטרם פורסמו בכתביו הקודמים. הקטעים נעים מכמה שורות ועד עמוד או שניים, והם מכתבים ששלח או קטעים משיחות שערך, או רשימות מיומנו ובעיקר כאלו מתקופת כליאתו. הספר אינו מהווה אוטוביוגרפיה, ולמרות שכבר בתחילת הספר מופיעים בקצרה תולדות החיים של מנדלה (בתוספת ההערה כי מומלץ מאד לקוראים) ובסופו ומפתח לאישים השונים המוזכרים בספר, ההרגשה היא כי הספר מיועד לאלו שכבר קראו את האוטוביוגרפיה של מנדלה, או אחת מהביוגרפיות האחרות עליו. אחרת הקורא מוצא את עצמו חוזר לקורות החיים במהלך הקריאה להבין את ההקשר של כל קטע. חלקי הספר נקראים: פסטורליה, דרמה, אפוס וקומדיה טרגית. ושמות הפרקים בעצמם. עורכי הכרכים רואים בכך משום זיקה בין מנדלה לבין התרבות היוונית הקלאדית אותה אהב ולקחו השראה לספר מכתביו של מרוק אאורליוס (ראו בהקדמה לספר). דבר מיוחד נוסף בספר הוא פתח הדבר מאת נשיא ארצות הברית ברק אובמה. יש בספר קטעים רבים מענינים, אולם קשה לקרוא בו כספר, מאחר והוא אסופה של רעיונות ולא עלילה. בודאי שהספר מתאים לחוקרים, אולם אלו יכולים, אולי, לגשת ישירות…

סודו של הרבי – יחיאל הררי

סודו של הרבי הינו ביוגרפיה נוספת על הרב מנחם מנדל שניאורסון, האדמו”ר השביעי של חסידות חב”ד, הרבי מלובביץ, או כפי שמופיע לרוב בספר (וגם בקרב חסידיו) פשוט “הרבי”. מה פירוש נוספת? לפני כשנה יצאה ביוגרפיה אחרת וגם לפניה יצאו. מדוע יש צורך בכל כך הרבה ביוגרפיות? ייתכן כי העבודות אינן תלויות אבל בעיקר נקודת המוצא והשקפתו של הסופר, משפיעות מאד על הביוגרפיה והוכפות גם אותה לסוביקטיבית. אין לנו אלא לפנות לדבריו של הררי עצמו בהקדמתו לספר בו הוא טוען שרצה ליצור ביוגרפיה מאוזנת יותר: לא הגיוגרפיה מבית המדרש החסידי מחד וגם לא ביקורתיות יותר מהצד האקדמי מאידך, אולם כבר בחירת הכינוי הרבי מעידה שהררי משייך את עצמו קרוב יותר לחסידים מאשר למבקרים. בספר עצמו מתוארים חיי הרבי מלובביץ מעדויות, אגרות, מכתבים וראיונות מילדותו דרך התחנות השונות שעבר בחייו, תוך נסיון להבין את סוד המשיכה העצום שלו ושל התנועה. הספר מענין, אפילו מענין מאד ומכיל עובדות רבות, ציטטות וכן מעט על הגות חב”ד, אולם לא בטוח שהוא מפענח את סוד ההצלחה של התנועה. במיוחד לא לאחר מותו של הרב, מבלי שהשאיר לו יורש, פעולה שהייתה אמורה לגרום להתנוונות ולהדלדלות של החסידות. כפי שעיננו רואות, לפחות בעשרים השנה האחרונות, קורה בדיוק ההיפך מכך. כאשר כמה ספרים עוסקים באותו נושא, יש לבצע השוואה…

ישעיהו – יואל בן נון ובנימין לאו
ספרי יהדות / 9 ביוני 2013

לפחות מבחינה חיצונית, ישעיהו נראה המשכו של ירמיהו, ספרו הקודם (והמצליח) של הרב בני לאו. אולם על ספר זה חתומים שני יוצרים, שכל מי ששמע כמה הרצאות שלהם יודע שהם שונים מאד אחד מהשני. שניהם מתייחסים לנושא זה בהקדמות שלהם ונצטט ממנה. מקדים הרב בני לאו: “בירושלים הסתובב משורר אלוהי. מילותיו גבהו מעל ראשי האנשים החיים בעיר כלילת היופי. הימים היו ימי תפארתו של המלך עוזיהו, המופלא והמבטיח שבכל מלכי יהודה מאז שלמה המלך. העיר התחזקה והתעצמה בזחיחות הדעת ורק ישעיהו חצב במילותיו את מה שחש בלבו. עיניו שוטטו בו זמנית על מגדלי העיר המתחדשים לבקרים ועל מראות השמים שליוו אותו בלילותיו. ככל שהתעצמה הממלכה כך הלכה וגברה סערת הנפש שלו, עד שלא יכול יותר לעצור בעדה. אז פרצה הנבואה” לעומת תיאור פיוטי זה הנראה כתסריט לסרט עלילתי באורך מלא פותח הרב יואל בן-נון: “יותר מכל נביא בישראל היה ישעיהו דורש בתורה. דבריו מלאים דרשות נבואיות. אלה לא באו לפרש את התורה אלא לעצב מתוכה יצירה נבואית חדשה…” ועל השוני בין מחברי הספר: “ועדיין נותר הפער הטבעי בין פרשן וחוקר כמוני, לבין מספר מוכשר כמו הרב בני – אני שואף לדיוקי פירוש ועומק רעיוני, והרב בני חוזר ואומר לי – הרב יואל, זה לא פירוש אלא סיפור, וסיפור חייב לזרום”….

אנדיורנס
כללי / 17 במאי 2013

אנדיורנס היא שמה של הספינה בא יצא החוקר ארנסט שאקלטון ב-1914 למשימה של חציית יבשת אנטארקטיקה. שאקלטון, חוקר יבשות שפיספס אך במעט את ההגעה לקוטב הדרומי (והגיע קרוב מאד לשם מעט לפני סקוט ואמונדסן), תיכנן משימה חדשה שתפאר את יכולתיה של בריטניה הגדולה. המסע תוכנן, האונייה נבנתה וצוידה וגויס צוות מתאים. אולם מעט לאחר ההפלגה לתוך ימת וודל, החלו הצרות, האנדיורנס נתקעה על גבי מצוף קרח ענק, מרחק קצר בלבד מהחוף, והמצוף סחף אותה הרחק מיעדה. בסופו של דבר נאלצו האנשים לנטוש את הספינה ולעבוד לגור על מצוף הקרח אולם כשהחל הוא להיסדק, היה צורך לעבור לגור בסירות ובסופו של דבר לעזוב את מצוף הקרח ולהפליג בים לעבר כל מיני איים קטנים באוקינוס…                   הספר מתאר שלב אחרי שלב את קורות האוניה והצוות: איך העבירו את התקופה הארוכה בחורף הקר של הקוטב, מה אכלו, את רגעי ההתעלות והמשבר ואת המאבק ההירואי וכמעט חסר הסיכוי בטבע. צרותיהם לא הסתיימו. גם כשהצליחו להגיע ליבשה כלשהי, היה זה אי קטן, לא מיושב וגם ממנו היה צריך להתפנות. שאקלטון החליט לצאת עם קבוצה קטנה ולהזעיק חילוץ. רוב המשלחת (22 איש) תישאר על האי (הייתה אספקת מים מקרחונים ואספקת מזון מפינגויינים וחיות אחרות) ומשלחת קטנה, שאקלטון, וורסלי…