המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com
הצרה עם עזים וכבשים
כללי , ספרים למבוגרים / 27 בינואר 2016

הצרה עם עזים וכבשים. איזה שם מוזר לספר ועוד כזה שמעורר בך ישר אסוציאציות לסטייק. התשובה הגיעה בעמ’ 117 ודווקא מהאוונגליון מתי, והוא משל על ישו שמפריד בין עיזים וכבשים. הכבשים סייעו לו, והעיזים לא. החלוקה הפשוטה לרעים ולטובים, אבל בספר החלוקה שונה מעט ואינה דיכוטומית כל כך. בשפה האנגלית לעתים הביטוי עז משמש למישהו שמואשם שלא בצדק ואילו כבשים הם כאלו שהולכים בעדר.  גם בגמרא (שבת דף עז עמוד ב’) ניתן למצוא הבחנה בין כבשים לעיזים. ר’ זירא שואל מדוע כאשר יש עדר מעורב של עזים וכבשים, העזים הולכות בראש ומקבל תשובות על ההבדל בין עזים לכבשים (מומלץ לקרוא את המאמר המלא מאת משה רענן). ברגע שמגיעים למשל ומחילים על הספר את הנמשל, שם הספר נהייה הרבה יותר ברור. גברת קריזי נעלמה וכולם בבתי השדרה האנגלית האפורה והמנומנמת רק מדברים על זה אבל לא עושים כלום. מי שכן מנסות לעשות משהו הן גרייס וטילי, שתי ילדות צעירות שמחליטות לחפש את גברת קריזי, אולם במהלך המזכיר את דקארט הן מגיעות למסקנה שכדי למצוא אותה צריך למצוא קודם את אלוהים. הספר מתנהל עמוק באווירת שנות השבעים ועם זה אין לי בעייה, אני מכיר את השירים והלהקות שהוזכרו, אבל הוא מתנהל עמוק באנגליה של שנות השבעים וכאן העסק כבר יותר בעייתי. שמות של אנשים,…

אמה
כללי , ספרים למבוגרים / 1 בינואר 2016

“אמה וודהאוז הייתה חכמה יפה ועשירה…”. לכאורה אידאלי, אבל באנגליה של תחילת המאה ה-19 זה אומר שאת מאד, מאד משועממת. בניגוד לגיבורות אחרות של אוסטן שהיו חכמות ויפות (לפחות לפי הליהוק בסדרות ובסרטים המבוססים על ספרי אוסטן) אך עניות למדי ונאלצו לעסוק כל היום בחיפוש אחר בעל שיהיה נאה וחכם לפחות כמותן, ועשיר הרבה יותר. אמה פטורה מכל הדאגות האלו. היא גם צעירה למדי, בת 21 בסך הכל ולכן למרות שהיא אולי חכמה, היא חסרת ניסיון חיים ובכל זאת השעמום גובר. היא גרה לבד עם אביה ההיפוכונדר המבוגר ואין יותר מדי מה לעשות פרט מאשר לדבר ולדבר ולדבר, ולכן אמה מנסה לשנות לאנשים את החיים, ובעיקר לעסוק במלאכתו של הקב”ה לזווג זיווגים. איני יודע עם אוסטן הכירה את המדרש על המטרונה שחשבה שלשדך בין זוגות היא משימה קלה, אבל גם אמה מגלה מיד בתחילת הספר כי מעשי השידוכים שלה רק גורמים נזק. ומה לגבי עצמה שכן היא הגיעה לפירקה ובתור נערה יפה וחכמה ובמיוחד עשירה, היא הרי נחשבת למציאה? אמה לא מעונינת להתחתן כלל. אין לה צורך בזה. מה יוסיף לה גבר בחיים? ולגבי ילדים? היא תסתדר עם הילדים של אחותה (חמישה!) ותהיה להם דודה אוהבת. והשעמום? אין מה לדאוג היא לא תהיה רווקה זקנה כמו ההיא וההיא, בגלל שלה…

אליזבת איננה
ספרים למבוגרים / 9 בפברואר 2015

לא קנית קוטג? שאלתי את אשתי קניתי, ענתה לי, במקרר… אני מחפש במקרר ומסתכל בכל המדף, אין שם, נחפש שוב אולי זה לא במדף הקר מחפש שוב ולא מוצא, לא נורא נסתדר בלי קוטג’… סוגר את המקרר ועל השיש ליד הצלחת רואה את הקוטג’ שהוצאתי רק דקה קודם לכן… שמות רבים לבעיות זיכרון: דימנציה, סניליות והגרמני הזה ששכחתי את שמו, אה כן אלצהיימר, וההגדרה המדויקת של הבעיה של מוד  גיבורת הספר אינה ידועה. זה גם לא כל כך משנה אלא אם אתה אוליבר סאקס, אבל למוד יש כמה בעיות גם בזכרון העבודה וגם בזיכרון לטווח ארוך. “הלו?” קול של גבר, עבה ועמום. הטלפון זה עתה הפסיק לצלצל והוא צמוד לאוזני. “שלום. מי מדבר?” אני אומרת. “פיטר מרקהם. מי מדבר איתי”? המילים ברורות עכשיו, הקול נשמע יבבני פיטר מרקהם, אני מכירה את השם. “אתה הבן של אליזבת?” אני שואלת. “לאמא שלי קוראים אליזבת. מה את רוצה?” “אה, אני התקשרתי אליך?” אני אומרת. “ברור שאת התקשרת אלי.” הוא ממלמל משהו. “לעזאזל” משהו. “מה את רוצה?” “אולי אליזבת ביקשה ממני להתקשר אליך” אני אומרת… מוד סובלת מדמנציה אבל היא זוכרת שיש בעיה עם חברתה אליזבת ושהיא לא ראתה ולא דיברה איתה זמן רב. אליזבת איננה וזה מדאיג אותה. כולם מתעלמים ממנה בגלל מצבה…

מאחורי מסכה או כוחה של אשה
ספרים למבוגרים / 5 בפברואר 2015

“הגברים כל כך טיפשים!” קובעת אלקוט מפורשות מה שכל קורא מבין די מההתחלה, אולם מה גורם לאלקוט – אמריקאית – לכתוב רומן אימה גותי המתרחש דווקא באנגליה, שגרם לי לחשוב שאני קורא יצירה מוקדמת של סטיבן קינג (תיאורי הפרומו של הספר הזכירו לי מיד את הספר והסרט “היד שמנענעת את העריסה”), ועוד לצאת כך נגד המין הגברי? האם סיפור אהבה נכזב (אלקוט הייתה רווקה)? האם נפגעה מהחברה האמריקאית (שהייתה מעמדית לא פחות מהאנגלית אולם בצורה שונה)? ואיך בכלל לואיזה מיי אלקוט של נשים קטנות שכולנו (הבנים פעם אחת והבנות יותר) קראנו את “נשים קטנות” שלה כותבת כזה ספר? הופתעתי לגלות שאלקוט כתבה יותר משלושים (!) רומנים גותיים – חלקם כמו ספר זה תחת שמות בדויים – ואולי דווקא יצירתה המוכרת ביותר היא השונה? כנראה שגם לאלקוט עצמה היו כמה מסכות…. אולי צריך להחליף את המילה גברים במילה אצילים ובוודאי באותו מעמד אצילים נמוך יחסית המתואר בספר – משפחת קובנטרי –  המאופיין על ידי יורש עצלן לחלוטין (וכתוצאה מכך גם משועמם עד אימה), אח צעיר שאינו היורש ואין לו כלל מה לעשות בחיים (ומחכה למינוי לקצין בצבא), ואחות צעירה בת 16 המחכה רק לצאת לחברה (שם קוד מקובל לכך שנערה הגיע לפירקה, יוצאת ומשתתפת בכל המסיבות ומחכה שמחזר – רצוי עשיר…

ללכת בדרכך – ספר
כללי / 18 ביולי 2014

סקירה על הספרים ללכת בדרכך והנערה שהשארת מאחור. אפשר להתווכח אם יש ספרות בעלת איפיונים נשיים או גבריים, אבל הספרים של ג’וג’ו מויס יהוו כנראה הוכחה לכך שבהחלט יש. כבר כשסיפרתי למישהו שאני קורא את הספר “הנערה שהשארת מאחור” הוא הרים גבה (לפחות היה נדמה דרך הצ’ט בפייסבוק) ואמר: “זה ספר של נשים, אשתי אהבה אותו מאד”. לאחר כמה זמן כשיצא תרגום לספר נוסף שלה “ללכת בדרכך” נשמעו שוב ברחבי המרשתת ביקורות מומלצות מחד וגם שהספר שונה מאד מהספר הקודם מאידך. אמנם הספרים שונים, אבל סגנון הכתיבה דומה למדי ורואים שהם יצאו מאותה סופרת (אפילו שהתרגומים הם על ידי שתי מתרגמות שונות). גם עיצוב העטיפה דומה עד כדי זהה ואפשר אפילו להחליף ביניהן. במקור האנגלי יצאו שני הספרים באותה שנה 2012 ובהכרח נכתבו (או לפחות התבשלו) במקביל. אז מה יש לנו? ב-“ללכת בדרכך” אנו פוגשים את לואיזה  – לו – קלארק, צעירה בת 26, ללא מקצוע, ללא עבודה, ללא השכלה, עם חבר פוץ גמור ועם אחות צעירה – קטרינה – אבל מבריקה מאד, שקפצה שתי כיתות, שתמיד הישוו אותה אליה ושתמיד עמדה בצילה. מבריקה, אך כמו שאומר אביה של לו, לא מבריקה מספיק כדי לא להיכנס להריון. ההורים, הסבא, שתי האחיות ובנה של קטרינה חיים כולם בצפיפות ובמחסור. בארץ היינו…

תבונה ורגישות
כללי / 10 ביולי 2014

סקירת התרגום מחדש של “תבונה ורגישות” של גין אוסטן (תבונה ורגישות ולא על תבונה ורגישות – הנה כבר למדתי משהו. וגם אוסטן ולא אוסטין) נראה מעשה משונה למדי למעלה ממאתיים שנה לאחר צאת המקור. מה לחברה הישראלית שלאחר “המחאה החברתית” ולגיבוריה של אוסטן, מה למתרגם השייך לציבור הדתי לאומי ולרומנים רומנטיים? מסתבר שהרבה יותר ממה שחושבים. אנגליה של ראשית המאה ה-19 הינה חברה רבת מעמדים. עם חלוקות ברורות לעשירונים, כל אחד יודע היטב את מקומו ומעמדו, וכולם כמובן שואפים להתקדם טיפה למעלה. גיבוריה של גין אוסטן, כמוה עצמה, שייכים למעמד האצולה הזוטר. אולי נקרא לו העשירון התחתון של העשירון העליון. אלו הם אנשים שקשורים  לאצולה, אולם בפועל הם עניים למדי, חסרי הכנסות משמעותיות או אחוזות, ונאלצים לסמוך על קרובי משפחה עשירים מהם ולעיתים לחיות על חשבונם ועל טוב ליבם. שתי דרכים עומדות בפניהם לשפר את הכנסתם: להתחתן עם כסף או לרשת כסף. למרות שאין להם כמעט הכנסות בעצמם, עבודה היא מילה גסה עבורם והם לא יוותרו כלל על שפע הגינונים המתחייבים ממעמד האצולה. נראה שישראלים רבים יזדהו דווקא עם מעמד אצולה נמוך זה, אולי מקבילה כלשהי דווקא לאותו “מעמד ביניים” שם כוללני מדי – אבל כזה המורכב מאנשים שדווקא כן עובדים ואפילו משתכרים יפה, אבל מתקשים לגמור את החודש… ומה…

המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי
ספרים למבוגרים / 4 בדצמבר 2013

הרולד, החי בקצה הדרומי מערבי של אנגליה, מקבל מכתב מקוויני, אישה שעבדה איתו ועשתה מעשה טוב למענו לפני שנים רבות. במכתב היא מספרת לו שהיא גוססת מסרטן ושרצתה להיפרד ממנו. הרולד מנסח מכתב תשובה והולך לשלוח אותו בתיבת הדואר הסמוכה, אולם הוא מרגיש ששליחת המכתב אינה מספיקה והולך עוד קצת עד לסניף הדואר. גם שם הוא עדיין לא בטוח מה לעשות ולכן ממשיך לעיירה ליד. וכך בסופו של דבר מחליט הרולד לצאת למסע רגלי עד העיירה בריק הממוקמת בקצה הצפון מזרחי של אנגליה, ממש על גבול סקוטלנד. משימה לא פשוטה כלל. המרחק הוא כאלף קילומטרים וכפי שמורין, אשתו של הרולד, אומרת – הוא מעולם לא הלך יותר מאשר מדלת הבית לדלת המכונית. הספר הזה אכן מקיים את דברי הפתגם – גם מסע של אלף מיל מתחיל מצעד אחד. סיפור מסע הוא סיפור שיכול בקלות להדרדרד לקלישאה. בכל רגע אפשר לפגוש דמויות ססגוניות ומשונות. אין צורך להסביר מאיפה הן באו ולאן אין הולכות ומרחב הפתרונות לבעיות שצצות בסיפור גדול. ואכן הרולד פוגש דמויות כאלו. כל פרק הוא למעשה תיאור של מפגש בין הרולד או מורין לדמות אחרת. אבל כדי להיות סיפור מסע טוב, דמויות אקראיות אינן מספיקות. ואכן בספר זה עיקר הסיפור הוא המסע שעוברים הגיבורים – הרולד הצועד ומורין הנשארת…

המסע המוזר של מר דאלדרי
כללי / 20 באוקטובר 2013

רבות דובר על מגרעות הפייסבוק, אבל בסופו של דבר פייסבוק הוא כלי מצוין למי שיודע לעשות בו שימוש נכון, והוא פותח אפשרויות ליצירת קשר בין אנשים שלא היו אפשריות כלל בעבר. קחו למשל את הפוסט הבא מהקיר של דובי אייכנוולד, מנכ”ל הוצאת ידיעות ספרים, המובא כלשונו: “שעת לילה מאוחרת ואני רוצה לשתף אתכם בבעיה שמטרידה אותי כבר כחודש, לפני כחודש הוצאנו בידיעות ספרים את ״הספר המסע המוזר של מר דאלדי״הספר נכתב במקור בצרפתית על ידי הסופר מארק לוי שהינו הסופר הצרפתי המצליח ביותר בצרפת , ואנו כמו כל העולם תירגמו את ספרו זה שנמכר ברחבי העולם ב28 מיליון עותקים,נטע העורכת הראשית של ידיעות ספרים האמינה מאד בספר ונתנה לי לקרוא את הספר עוד בשלביו המוקדמים ואכן נסחפתי, הייתי בטוח שיש לנו רב מכר ענק!ואולם עבר כבר כחודש מאז יציאתו לאור והספר לא מכה גלים כמו שציפינו,ועלה בדעתי לשתף אתכם חברי בהבנה היכן טעינו? האם בבחירת שם הספר? האם בעטיפה? או אולי כלל בטעם? כל מי שמכם שמתחייב לקרוא את הספר,ולחשוב איתי,שישלח לי את כתובתו ושמו ואדאג שיגיע אליו הספר בהקדם.אשמח לקבל תגובות להיכן טעינו, ואם נבין נשתדל לתקן במהדורה נוספת,והכל פתוח,ותיהו כנים איתנו בלי רחמים,תודה ולילה טוב” להודעה הגיעו תגובות רבות של אנשים שרוצים ומוכנים לקרוא את הספר, ולמה לא?…