ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com
חנות הגלידה של פרנצ’סקו טירלי
כללי , ספרי ילדים / 16 באפריל 2017

ספרות לגיל הרך על השואה. מה זה בכלל? כשאני הייתי ילד לא היו ספרים כאלו. בוודאי לא לגילאים הממש צעירים. אף אחד גם לא סיפר כלום. פשוט ראינו את התוכניות ביום הזיכרון והבנו או לא הבנו לבד. גם התוכניות עצמן היו שונות, התמונות הרבה יותר ישירות, תמונות ארכיון בדיוק של מה שהיה. מי שעוד צפה בסדרה רוחות מלחמה (מבוסס על צמד הספרים של הרמן ווק), אולי זוכר את הסצינה בה מנסים הגרמנים את תאי הגזים לראשונה. היום כמעט וכבר לא עושים סצינות כאלו. זוהי בעייה כללית בזיכרון השואה (סקירה נרחבת על כך אפשר למצוא בספר קץ השואה) אולם בישראל היא בעייה אחרת. בישראל ישנו תהליך של לימוד השואה, יש ימי זיכרון, יש ימי סיור ויש את המשלחות לפולין, שם כבר לא ניתן לרכך שום דבר והדברים מוצגים כהוויתם. אבל איך מתחילים את הנושא עם ילדים צעירים. ילדים ששואלים מה פתאום יש צפירה? למה כולם עצובים? למה אין את התוכנית הרגילה שלי בטלוויזיה ומי אלו האנשים המבוגרים האלו עם מספר על הזרוע? איך בכלל מתחילים לדבר על הנושא עם ילדים? הכרת הנושא לילדים מצריכה גישה שונה. קשה לכתוב לגילאים צעירים כל כך על השואה. הכריכה לא מסגירה דבר – אולי המטוסים אבל הם כל כך בקטן, מי שם לב. העלילה מרוככת…

עיר המכוניות בוערת
כללי , ספרים למבוגרים / 18 בדצמבר 2016

מהומות בשנות השישים בארצות הברית – מרטין לותר קינג, מונטגומרי אלאבמה, שוטרים לבנים עם כלבים נגד שחורים, מיסיסיפי בוערת. אבל על המהומות בדטרויט בשנת 1967 לא ידעתי דבר. בעיר כל כך צפונית, היחידה (פרט לאלסקה) שבה אתה יכול להביט דרומה ולראות את קנדה? אני אפילו לא בטוח שמהומות הן השם הנכון. פשיטת משטרה על פאב לא חוקי ברחוב 12 התגלגלה למיני מלחמת אזרחים, 43 הרוגים מאות פצועים אלפי עצורים ואלפי בנינים שרופים והרוסים ובנוסף אחת הפעמים הבודדות שהנשיא אישר ליחידות צבאיות לפעול בתחומי ארצות הברית. גם דיוויד בואי  שר על זה (Panic in Detroit). על רקע השנה שלאחר המהומות, העיר מנסה אסוף את שבריה. האמון בין שחורים ללבנים נמוך, והספר מביא שני קולות. את וילי, צעיר שחור שחלקו במהומות לא ברור ופרנק דויל, שוטר שמנסה בעקשנות לפענח את רציחתה של הלן האל, שנורתה כאשר שהתה בחדר במלון ובניגוד להוראות הבטיחות הדליקה אור והתקרבה לחלון והפכה את עצמה למטרה קלה. באמצע הספר הרגשתי שיש צורך דחוף בהשלמת פערים בידע שלי. הספר לא מספק אחרית דבר והקורא  יכול לוותר על הרקע ההיסטורי ולהסתפק בעלילה הבנויה כמותחן אולם לדעתי מומלץ לקרוא וללמוד מעט על ההיסטוריה, למידה שתגביר את העניין בספר. לא חסרים חומרים, אפשר להתחיל מהערך בויקיפדיה (באנגלית), להתרשם מתמונות,  להקשיב לשיר על האירוע, או…

הקבוע היחידי
כללי , ספרים למבוגרים / 18 בספטמבר 2016

מפעם לפעם אני שואל את חברי הסופרים מה עם הספר הבא שלהם. לרוב אין טעם לשאול שאלה כזו, תמיד מתבשל משהו, אף אחד לא רוצה לספר כלום, אין הברכה שרויה אלא בסמוי מן העין וזה נכון אצל כולם, אלא שחלקנו מבשלים את הספר הראשון, ואחרים את השני וכן הלאה. אולם לפעמים השאלות משתלמות ואחר צהרים אחד קיבלתי מיואב בלום הודעה בסגנון הבא: “הי, אולי יעניין אותך לראות טיוטה של הספר החדש שלי ולהעיר הערות, אם יש לך זמן, הרגש חופשי לענות בשלילה.”. היפ היפ הוריי, ספר חדש של יואב בלום, ברור שיש לי זמן, כל הזמן שבעולם החל מהדקה שאני חוזר הביתה. לענות בשלילה? פחחח. אבל את זה לא כולם צריכים לדעת לכן עניתי באיפוק: “כן, אשמח מאד, רק אבקש שזה יהיה עותק מודפס…”. מה שבאמת רציתי לומר היה: לקראת הסקירה, ומאחר ועקב תהפוכות חוק הספרים היה עיכוב מסוים בצאת הספר לאור, קראתי אותו שוב, כדי להיזכר בפרטים הקטנים וגם כי הייתי סקרן לראות מה השתנה מהטיוטה. ממילא את הספרים של יואב בלום כדי לקרוא פעמיים. בפעם הראשונה הקריאה היא מהירה ומתמסרת לבלבול המכוון המושרה עליך, ובפעם השנייה, כאשר העלילה כבר מוכרת, הקריאה איטית יותר תוך ניסיון למצוא את כל הרמיזות החבויות, וכאלו לא חסרות. אם בספריו הקודמים של בלום…

שרלוטה
כללי , ספרים למבוגרים / 31 באוגוסט 2016

כבר מתמונת הכריכה יודעים שאין סוף שמח –  סיפורה של שרלוטה סלומון הוא טראגי. שרלוטה, צעירה ברלינאית, אומנית מוכשרת ובעלת יצירה ייחודית (ובספר מופיעות כמה מיצירותיה), נספתה בגיל צעיר, וזאת לאחר שברחה מברלין לדרום צרפת, אולם נתפסה שם בעקבות הלשנה. אני קורא הרבה ספרים העוסקים בשואה. חודשיים לפני קריאת הספר ביקרתי בברלין לרגל הנחת  שטולפרטיין לסבא וסבתא רבא שלי  ובין היתר, ביקור מצמרר בבית ועידת ואנזה, אותו סיכמתי במילים הבאות: “מושג הטומאה הוא די זר לנו. אנו לא מבינים אותו, ולא מרגישים אותו. כתוצאה מכך אנו נוטים ליחס טומאה לדברים “מכוערים/מלוכלכים/מגעילים” וכו’. אבל לא, דווקא הדברים היפים ביותר יכולים להיות טמאים. ולמרות שהשכל לא מבין את זה, הנשמה מרגישה. וכך כבר כשאתה נכנס בשערי הבית הזה, שיופיו מדהים, אתה מרגיש הרגשה מוזרה בנפש פנימה. הרגשה שקשה לקרוא לה בשם מרוב שהיא זרה לך. אתה מרגיש טומאה. והטומאה עולה ובוקעת, שער אחרי שער וכאשר אתה נכנס לבית כבר עברת מזמן מ”ט שערי טומאה, והנפש רק רוצה לברוח משם. טמא! טמא! היא זועקת. והשכל לא מבין – איך בית יפהפה כל כך בגינה יפה כל כך על אגם יפה כל כך יכול להיות טמא כל כך. ואתה ממשיך ונכנס לחדר מספר 9 , והנשמה זועקת ואתה נמצא בשישה מיליון שערי טומאה.” ולאחריו קראתי את הספר “ועידת ואנזה והפתרון…

זהב
כללי , ספרי עיון / 15 במאי 2016

זהב באוזניים, זהב על הידיים, התאווה האנושית לזהב לא נעצרת, אך בטרם ניגש לסקירת הספר עצמו, נביא קצת מוזיקה שתוכלו לשמוע ברקע: הזהב, מלכת המתכות, מאז ומימי קדם. אליעזר עבד אברהם מביא לרבקה נזם וצמידים מזהב. כאשר התורה רוצה לתאר את עושרו של אברהם היא מציגה אותו ככבד מאד במקנה, בכסף ובזהב, ואם תגידו שהזהב הוא דווקא האחרון ברשימה, הרי שזהב מוזכר בתורה כמעט מיד לאחר בריאת האדם בבראשית פרק ב’: “יא שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל-אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר-שָׁם הַזָּהָב: יב וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם”. גם פרק במשנה במסכת בבא מציעא מכונה הזהב ועוסק בדיני קניין סבוכים, אולם בתמציתו מכריז בצורה ברורה כי זהב הוא אמצעי התשלום המובחר ביותר (וזאת בניגוד לספר הטעון שזהב נהייה כזה רק הרבה מאוחר יותר). הספר הזהב לוקח אותנו במסע בעקבות הזהב, ממכרה ענק בדרום אפריקה, דרך חדרי בנקים סודיים, כנופיות פשע ושודדים רצחניים, חדרים בבית הלבן, מלחמות ועוד. לצערי המסע לא מתחיל בימי קדם ממש, אלו המתוארים בתנ”ך ובתלמוד, שגם בהם הזהב שימש לתכשיטים, פולחן (עגל הזהב כמובן) והפגנת עושר כללית, ושיטות הפקתו היו שונות ועדיין נכרו כמויות עצומות. אולי אפילו היה עדיף להתחיל במקור הזהב. זהב, מתכת כבדה במיוחד אינו יכול להיווצר בליבות כוכבים ויצירתו דורשת כוכב שיגמור…

הזקנה ששברה את כל החוקים
כללי , ספרים למבוגרים / 17 באפריל 2016

שם הספר הצביע מיד שיש כאן זיקה ל – “זקן בן מאה שיצא מהחלון”. זיקה זו התבררה כמכוונות  וראו את צילום הספר המופיע למטה, גם בעיצוב הכריכה הדומה ובפרט בחבק שצורף למען לא נוכל לפספס. שמו של הספר במקור הוא Kaffe med rån  שמשמעותו “קפה עם שוד” על משקל קפה עם שני סוכר. האם באמת יש זיקה בין שני הספרים? לא חקרתי עד כדי כך אבל ספר זה יצא במקור שנה אחרי “הזקן” אז לכו תדעו. לי נראה שהזיקה נוצרה במכוון לקורא הישראלי. בפועל דווקא הזקן, אם אתם זוכרים, שיגע את כל העולם (ובמיוחד את מנהיגיו -סטלין, מאו וטרומן), ובספר זה הזקנה משגעת בעיקר את האחות האחראית בבית האבות ואת פקד המשטרה שלא מבין מה נחת עליו, אבל ניחא. סיימתי שני ספרים כבדים ורציניים והייתי חייב משהו קליל יותר. קריאה מהירה ומהנה, עם הומור, אך אחד שבאמת נפגע. לא איזו יצירה ספרותית גדולה אלא משהו בשביל הכיף, ספר שגם אפשר לדלג שורות פה ושם, ולקרוא במהירות ולהנות. קיבלתי את מה שרציתי ואין שום תלונות, ההיפך. אז הנה מעט תיאור למרתה נמאס. בית האבות הולך מדחי אל דחי, הצוות מתעמר בהם, מקצץ בתנאים ומחלק המון תרופות. חלקן שיהיו רגועים וילכו לישון מוקדם וחלקן שיהיו פחות רעבים ועלות התחזוקה תרד. אפילו את כוסות…

הבלתי נראים
ספרים למבוגרים / 30 באוגוסט 2015

האם אפשר לעזוב אי? לא בטוח. אולי התרגלנו מדי למותחנים הסקנדינביים הבנויים בקצב מסחרר ועם רמות גדושות במיוחד של אלימות, כך שטוב לגלות שיש גם ספרות נינוחה יותר. משפחה אחת על אי קטן בנורווגיה בתחילת המאה העשרים. רחוק מהרעש וההמולה של העיר. רחוק מכל הקידמה הטכנולוגית ואפילו רחוק מאירועי המלחמה. מנסים רק לשרוד ובקושי. קשים החיים על האי, חצי קילומטר רבוע שטחו הכולל. וכל אי הוא עולם ומלואו והאי מספק את כל הצרכים. ירקות, מעט חיות משק, רציף קטן אליו עוגנת הספינה ומה שהים מביא אוכלים או משתמשים. במציאות זו גדלה אינגריד והזמנים עוברים. חורף ארוך אחרי קיץ ועוד חורף ארוך ועוד קיץ, והחיים מתקדמים בקצב שלהם. ומה קורה יתהה הקורא? כמעט כלום והכל. אנו חיים מאה שנים אחרי הספר בקצב חיים שונה לחלוטין. מבחינה זו מיעוט האירועים המתרחשים באי שייכים לעידן ולמקומות אחרים. כך למשל מתקבלת ידיעה באביב שהחורף עבר בשלום, לא קרה דבר, איש לא נולד ואיש לא מת. לאנשים החיים באי דרישות מועטות. שיהיה מה לאכול, ושיהיה מקום יבש וחם. אין עלילת מתח סוערת, יהיו כאלו שיגידו שאין עלילה כלל, אבל הספר אינו סטטי אלא נמצא בתנועה מתמדת, איטית מאד אך יציבה. הדמויות מתפתחות והדילמה האם לעזוב את האי והאם בכלל אפשר לעזוב את האי צצה ועולה. אין תשובה…

סולם הערכים – סקירה

הייתי ממליץ על הספר כבר מעמודיו הראשונים אבל לקראת סופו הגעתי לקטע המקסים הבא ששבה אותי לחלוטין. “אמילי הייתה תלמידתי בשנתי הראשונה כמורה, ובאותם ימים היא פנתה אלי ואמרה שלעתים קרובות היא חשה בודדה. היית אז צעיר, גדול ממנה בשנים ספורות בלבד, והרגשתי חסר ניסיון. אז סיפרתי לאמילי על מנהג שיש לי, לצאת מהבית קצת לפני חצות ולהביט בירח. זה תמיד ניחם אותי – הידיעה שלא משנה איפה אני נמצא או מה אני עובר, מיליוני אנשים אחרים מתבוננים ברגע זה ממש באותו הירח. אמרתי לאמילי שאם תעשה זאת, לעולם לא תהיה לבדה.” (עמ’ 174) הספר סולם הערכים מתאר את מסעו של דייוויד מנשה על פני אמריקה מחוף לחוף בעקבות תלמידיו. מנשה, מורה לספרות בתיכון היה נערץ על תלמידיו ודאגתו הראשונה כאשר הוא שומע שהוא אובחן כחולה בסרטן קשה היא איך הוא יבטל שיעור לתלמידים שלו. מורה שונה ומיוחד והסיפור מרגש. בסופו של דבר המחלה גוברת, התפקוד יורד ומנשה הופך לנכה ומוגבל ולמרות כל הרצון אינו יכול להמשיך יותר בעבודתו. לאחר שהמצב מורע עוד יותר הוא מחליט לקחת פסק זמן בטיפולים ולעשות מסע עד האוקיינוס השקט (ביתו במיאמי) ולהתארח כל פעם אצל תלמידים שלו מהעבר. הוא פירסם את הדבר בפייסבוק ועשרות מתלמידיו רצו ולעתים כמעט רבו על הזכות לארחו. עיקרי המסע…

ילד 44
כללי / 25 בינואר 2015

אחרי שקראתי את ספרו האחרון של טום רוב סמית – “החווה” קיבלתי המלצות רבות לקרוא את טרילוגיית ילד 44. הספר לא חדש ויצא לאור לפני כחמש שנים. השתכנעתי ואכן ההמלצות צודקות. ספר מותח ובנוי היטב בתקופה ההיסטורית שלו. הסרט המבוסס על הספר יצא בחודש אפריל הקרוב. הימים ימי שלטון סטאלין. אי אפשר לסמוך על אף אחד. המרחק מהפיסגה ומשפע ההנאות שהיא מזמנת להוצאה להורג במקרה הרע ולגולאג במקרה הטוב הוא אפסי. צריך שמישהו יוקיע אותך, מאיזו סיבה שלא תהיה, אמיתית או לא, זה כמובן לא משנה. אין חושדים. חקירה נפתחת רק אם מישהו כבר אשם. במידה ובכלל מגיעים למשפט זה רק כדי לקבוע את העונש, חפות אינה בכלל האפשרויות. לב דמידביץ’ קצין בכיר, משוכנע שהוא אזרח נאמן שמשרת את המדינה אולם ביטחונו מתערער לאט לאט. פתאום הוא מבין שהוא עוצר אנשים חפים מפשע לחלוטין ושפושעים אחרים חומקים ללא עונש. כשהוא מנסה לעשות את מה שמבחינתו נכון (ומזכיר בצורה מסוימת את הספר אנשים טובים של ניר ברעם), הוא מגלה שהוא בעצמו נחשב לפושע והרדיפות לא מאחרות לבוא. תקופת האימים של שלטון סטאלין מתוארת בצורה חדה ומפחידה. כל אחד יכול להיות מרגל. אין במי לבטוח. מות סטאלין באמצע הספר  נותן פתח קטן של תקווה (והספר מזכיר  את משפט הרופאים היהודיים שהיה אמור לגרום…

המדריך לימים הקרובים
כללי / 3 בפברואר 2014

“לא. לא זיכרונות. חוויות… זה יותר מזה” “מה זאת אומרת זה יותר מזה?” “אני מתכוונת,שזיכרון, במובן הבסיסי שלו, קשור לנתונים  ולעובדות. אתה לא צריך להיות שם. זה פריט מידע שנמצא אצלך בראש. חוויה היא יצור אחר, היא משהו שמשנה אותך. וזה מה שמכרנו. לא את המידע, את השינוי.” כמעט תמיד עיון בספר יחל בכריכה האחורית. גם בן שוורצמן, מעשירן (תצטרכו לקרוא את הספר כדי לדעת מה זה) זוטר, מעיין בספרים בשביל למצוא משהו שהוא צריך בעבודה, אבל אז משהו נהיה לא הגיוני. צפו בסרט ותראו מה כתוב על הכריכה האחורית של הספר אותו בן לקח לגמרי במקרה. לא הספקתם לראות? הנה הטקסט המלא של גב הספר: קוראים לך בן שוורצמן. אתה עומד עכשיו בחנות ספרים שעומדת להיסגר בעוד חמש דקות וקורא את כריכתו האחורית של הספר הזה. אתה תוהה אם הכריכה האחורית מדברת עליך. אז כן, היא מדברת עליך. ואליך.אתה במצב רגיש, ידידי. אם תעיף מבט ותסתכל מבעד לחלון הראווה של חנות הספרים, אל הרחוב, תראה שעומד שם מישהו. מישהו שעקב אחריך בחצי השעה האחרונה, לפחות. אין זמן להסברים. זו בסך הכול כריכה אחורית, כמות הטקסט כאן מוגבלת וחנות הספרים הזו נסגרת עוד מעט, כאמור. קח את הספר הזה, קנה אותו, שים אותו בתיק שלך ולך מכאן ישר לביתך. אל תסתכל לאחור, אבל…