המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com
לא לשווא
כללי , ספרים למבוגרים / 12 בספטמבר 2016

האחות תאה וולף התנדבה לשליחות לאלכסנדריה לסייע בהקמת בית חולים יהודי ובהכשרת האחיות שם. זאת לאחר לימודים של כמה שנים בגרמניה. התפקיד היה לשנתיים ולמעשה שליחות זו הצילה את חייה. בשנת 1937, עמוק בתוך השלטון הנאצי ורדיפות היהודים, עזבה תאה למצרים, אז בשליטת הבריטים, וכמובן שלאחר סיום תפקידה לא חזרה לגרמניה. הספר מספר על עבודתה באלכסנדריה ומנסה להעביר גם את רוח התקופה, שירת הברבור של יהדות מצרים המפוארת, יהדות משכילה תרבותית ואמידה, ששנים מעטות לאחר מכן נרדפה בידי פארוק, נושלה מנכסיה וגורשה בחוסר כול. בית החולים באלכסנדריה טיפל בחולים ערבים ויהודים באמידים ובעניים ומומן ברובו מתקציב הקהילה היהודית. לאחר פרוץ המלחמה טופלו גם חיילים פצועים וכל מי שהיה צריך סיוע. הספר מורכב מאוספים של סיפורים קצרים, המדלגים לפעמים בזמן, כאשר הסופרת, בעצמה ילידת מצרים, מכניסה לעתים סיפורים מהתקופה בפי המטופלים, ויוצרת שילוב מעניין וחוויתי לקורא. פרקים מסוימים העוסקים בסיוע ליהודים הם לא מפשוט ממדהימים. למשל, אוניה גרמנית שהגיעה מגרמניה ומסתבר שיש בה 13 קשישים יהודים שהצליחו לעלות עליה, אולם הקברניט נועל אותם בתאים בכל נמל שלא יצליחו לרדת כדי שיוכל להסגירם בחזרתו לגרמניה. שוטר ערבי מודיע לתאה על כך והם מטכסים עצה, להגניב למזון שהם תרופות הרדמה ואז לפנות אותם מהאוניה בתואנה של מגפה שהתפרצה (לפי החוק קברניט אוניה חייב…

שם צופן וריטי

סוף שנת 1943 ולאחר תבוסת הנאצים בסטלינגרד והפלישה לסיציליה, ברור כי גרמניה הנאצית לא תזכה במלחמה. זה הרגע לספר “שם צופן וריטי” המתאר משימה סודית שהסתבכה.  סוכנת חשאית נתפסת ומעונה במטה הגסטפו בעיירה קטנה בצרפת. חוקריה מנסים לחלוב ממנה מידע רב ככל האפשר וכל האמצעים קשרים. מה משימתה, מי הם אנשי הקשר שלה במחתרת, איפה נמצאים שדות התעופה ומה מצבת כח האדם והמטוסים בחיל האוויר המלכותי. והיא נשברת ומגלה את הכל. או שלא? משמעות המילה וריטי היא אמת (מהמקור הלטיני VERITAS), והסוכנת מגלה את האמת, אבל לא רק את האמת ובוודאי שלא את כל האמת, ולא פלא שמתוך המילים שאפשר לקרוא על הכריכה רק שתיים ברורות במיוחד “is lying”. אותה סוכנת (שכן גם את שמה המלא תגלו רק באמצע הספר) מרגישה כמו שחרזדה. ימיה ספורים. היא מרגלת ולא חיילת ולכן אינה זכאית להגנה של אמנת ג’נבה. הטיפול של הנאצים במרגלים, מתנגדי משטר וחיילים רוסים מכונה מדיניות “לילה וערפל”. אנשים שנעלמו, ללא שום תיעוד והסבר כמו נמוגו בערפל (ובפועל נרצחו בצורות מחרידות, חלקם בניסויים הידועים לשימצה). כדי לשרוד עליה לספר כל יום עוד משהו, ולקוות להצליח לעבור את הלילה, אבל קצין הגסטאפו, ועוד יותר מכך, מפקדו, מאבדים את הסבלנות. זהו סיפור על חברות, על נשים, על נשים בעולמם של גברים (טייסים…

מלחמת העולם השנייה – ביוור
ספרי עיון / 29 ביולי 2015

“אם אנחנו אמריקאים,” כתבה אן אפלבאום, “אנחנו חושבים על המלחמה כמשהו שהתחיל בפרל הרבור ב-1941 והסתיים עם פצצת האטום ב-1945. אם אנחנו בריטים, אנחנו זוכרים את הבליץ של 1940 ואת שחרור ברגן בלזן. אם אנחנו צרפתים, אנחנו זוכרים את וישי ואת הרזיסטאנס. אם אנחנו הולנדיים, אנחנו חושבים על אנה פרנק. אפילו אם אנחנו גרמנים, אנחנו יודעים רק חלק מהסיפור.” ציטוט זה הלקוח מסוף הספר רק מראה עד כמה קשה לכתוב ספר על מלחמת העולם השנייה. כבר בשורה הראשונה בגב הספר ביוור מנסה למשוך את לב הקהל בקביעה הבאה: “מלחמת העולם השנייה פרצה באוגוסט 1939 בפאתי מנצ’וריה שבצפון סין, והסתיימה בדיוק שש שנים אחר כך בפלישה הסובייטית לצפון סין”. אליבא דביוור, המלחמה התחילה ונגמרה בסין. אבל בתוך הספר עצמו כלל לא ברור מתי המלחמה התחילה. אפשר להניח שתחילתה מוקדמת אפילו עד יום לאחר חתימת חוזה ורסאי ואולי אף קודם לכן למלחמת רוסיה יפן. גם סופה לא מוגדר ולמעשה אירופה עדיין חווה את פגעי המלחמה. בימינו רואים זאת למשל במשבר בין אוקראינה לרוסיה, ובבעיות בין יוון לבין גרמניה. ספרים רבים נכתבו על המלחמה, עשרות מאות ואלפים. כל שנה יוצאים עוד ועוד ספרים גם בעברית וכל אחד מנסה לחדש במשהו. רובם יתרכזו בחזית אחת או אפילו בקרב בודד או באיש אחד ופרשייה עלומה מהמלחמה….

יאן קרסקי – סיפורה של מדינה במחתרת – סקירה
ספרי עיון / 12 באפריל 2015

באוגוסט האחרון סיירתי בברלין (לקריאת רישומי מהסיור הקשה בברלין) ובין היתר הגעתי לרחוב ניאדרקירכן. מצידו האחד מטה הלופטוואפה העומד על תילו על היום ומצידו השני היה מטה ה-SS שנחרב עד היסוד ובו הוקם מוזיאון הטופוגרפיה של הטרור. מחוץ למוזיאון הייתה תערוכה שנושאה שבעים שנה למרד וורשה. התבוננתי בה מעט אבל התערוכה הכעיסה אותי. אפילו מאד. כמעט מילה לא נאמרה על יהודי וורשה. מרד גטו וורשה הוזכר בקושי. חוכמה גדולה למרוד באוגוסט 1944 כשהרוסים כבר מחוץ לוורשה (ולמרבה הצער חיכו שהגרמנים יחסלו עוד פולנים לפני שנכנסו). איפה הייתם במרץ 1943? מדוע עמדתם על הפרק להכרית את פליטיו והסגרתם שרידיו ביום צרה? איפה היה הנשק שהמחתרת הפולנית הבטיחה ללוחמי הגטו? מדוע גני השעשועים הצמודים לחומת הגטו המשיכו לעבוד כרגיל בעוד מאחורי החומה מיתמר עשן שחור, עשן הלהביורים השורפים בית אחרת בית על מתחבאיו ולוחמיו? קשה לי להפגין הזדהות עם הסבל של העם הפולני בימי מלחמת העולם השנייה. אמת שהפולנים סבלו מאד ואפילו ניתן למצוא קווי דמיון רבים בינם לבין העם היהודי. ארצם נחמסה בידי הגרמנים ממערב והרוסים ממזרח. אלו ואלו עשו מאמץ אדיר להכרית את העם הפולני כעם. האליטה הוצאה להורג: הקצינים הפולנים הוצאו להרוג על ידי הרוסים. גם האקדמאים ואנשי הממשל חוסלו. שטחים עצומים סופחו לגרמניה ותושביהם הוחלפו, הרבה מאלו שנשארו…

אורה מורג “האניגמה במבצע קציצה”
ספרי ילדים , ספרים לנוער / 4 בינואר 2015

כל מי שאוהב היסטוריה ואוהב לקרוא – ללא ספק יאהב את ספריה של אורה מורג. ספריה המספרים סיפור היסטורי, שחלק מהסיפורים ידועים ומוכרים וחלקם לא, שזורים בעלילה מרתקת ומעניינת לכל גיל.  ספרה החדש “האניגמה ב”מבצע קציצה”” מספר על עיצומה של מלחמת העולם השניה. מנהיגי אנגליה וארצות הברית התחילו לתכנן את הפלישה לאירופה. הם תכננו הונאה מבריקה לתוכנית הפלישה שלהם, ההונאה הפילה את הגרמנים בפח והפלישה הצליחה בצורה שלא תיאמן. הספר עצמו מתאר את העלילה במקביל גם בגרמניה וגם באנגליה איפה שנמצאים הילדים רמי, מרי-אן, ואליס שממונים על פיצוח תשדורות האניגמה (מכונת הצופן) של הגרמנים. הם מעבירים את התשדורות הלאה עד לאנשים שתכננו את התרמית עצמה של הפלישה. לספר קודם ספר בשם “אניגמה” והוא הספר הראשון בסדרה. מומלץ לקרוא אותו לפני ספר זה כדי להבין יותר את העניינים בספר. זכרתי את הספר ועיינתי בו לאחר הקריאה של הספר הנוכחי, ומשהו בסדר הכרונולוגי של העניינים היה מוזר – באניגמה הראשון מסופר על רמי מהרגע שהגיע לאנגליה לקבוצה של המפענחים ועד לסוף שבו הוא עוזב וחוזר ארצה לביתו. לעומת זאת , בספר החדש מסופר על רמי וגם על אליס שהיא ילדה חדשה בקבוצה, הספר מתחיל מינואר 1943 בו אליס מצטרפת ורמי כביכול כבר ותיק, אך אניגמה הראשון רק מתחיל באמצע 1943, כך שהתאריכים…

חמישה ימים שזעזעו את העולם
ספרי עיון , ספרים למבוגרים / 15 בספטמבר 2014

כמות הספרים על מלחמת העולם השנייה רק עולה עם הזמן ובתחום העובדתי די קשה לחדש. נשאר לארגן את החומר מחדש בצורה כלשהי. ספרים באותו עובי יכולים לעסוק במלחמה כולה, בזירה אחת, בקרב בודד, באיש אחד, או כפי הספר הזה בתחום תאריכים מצומצם למדי – חמישה ימים בלבד, הימים האחרונים. ולמה דווקא הימים ההם? ריכוז של כל אירועי הסוף. מלכידתו והוצאתו להרוג של מוסוליני, דרך התאבדותו של היטלר ועד להנפת הדגל האדם מעל בניין הרייכסטאג. בפועל לקח למלחמה עוד כמה ימים להסתיים רשמית אבל זה טווח הזמנים בו עוסק הספר. הנה תיאור צילום התמונה המפורסמת: ברייכסטאג החלו לצוץ כתובות גרפיטי ברוסית על הקירות…. על גג הרייכסטאג חזרו שוב על הנפת הדגל האדום, בשביל המצלמות. צלמים אחדים ניסו לשחזר את התמונה. את המוצלח שבהן צילם לוטננט יבגני חלדיי, צלם יהודי בצי הסובייטי שראה את אביו ושלוש מאחיותיו נרצחים בידי הנאצים. חלדיי הביא עמו דגל אדום תוצרת בית שהוטלא משלוש מפות שולחן. הוא תחב אותו לידיו של חייל צעיר ושכנע אותו לעלות על הגג ולנופף בדגל, בסיוע שני חיילים שיתמכו בו כדי שלא ימעד. חלדיי הנחוש לא הפסיק לרגע לצלם, בשעה שהחייל טיפס, מקרטע בין הפסלים אל קצה הגג, מתנודד ומסתכן בצניחה תלולה. חלדיי צילם סרט שלם ותכנן את תצלומיו כך שהתמונה תכלול…