ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com
שטום
כללי , ספרים למבוגרים / 6 בפברואר 2017

אתחיל מהסוף. שטום הוא ספר שחשוב לקרוא אבל מסיבות שונות ממה שחשבתי לפני הקריאה. הפרק הראשון אותו תוכלו לקרוא באתר ההוצאה, מסוכם למעשה בטקסט על גב הספר, בן ואמה מתכננים לזייף פרידה על מנת לשפר את סיכוייו של בנם הסובל מאוטיזם להתקבל לפנימיה המתאימה לצרכיו. הפרק הראשון מתחיל את הספר בצורה משעשעת שיכולה להטעות את הקורא כי הטון המשעשע מסתיר מאחוריו הרבה דברים רציניים. טון משעשע זה ממשיך ויש הומור בספר, אבל אל תטעו, זה ספר רציני, ההומור משמש כאן כלי בלבד ואינו המטרה. לכאורה הנושא הוא האוטיזם של ג’ונה הבן, ילד בן עשר עם תפקוד של ילד בן שנתיים ובנוסף לכך לא מוציא מילה מהפה. שטום (אילם). אבל הספר מלמד מעט על אוטיזם ועל ההתמודדות עם אוטיזם. קורא זהיר ימצא כבר בפרק הראשון רמזים לשלל הבעיות המשפחתיות שיצוצו בהמשך הספר. בן סובל מבעיית שתייה ומבעית יציבות תעסוקתית. אמה חולמת על קריירה אבל לא מסוגלת לסמוך על בן, בן ואביו גיאורג לא מדברים מאז יום כיפור (וכה אנחנו מבינים שהם יהודים). ככל שהעלילה תתפתח אנחנו נבין שג’ונה הוא לא השטום היחידי. גם גיאורג לא מדבר הרבה, לפחות לא עם בן. בן מופתע לגלות את שם המשפחה האמתי של אביו ועוד עובדות על משפחתו של אביו ועל משפחתו שלו שלא ידע אף…

קשר דם

גודל הפונט מרמז שמדובר בספר לבני נוער, אבל התוכן יכול להיות קשה להם מדי. אולי רק בגילאי תיכון היותר מתקדמים, תצטרכו לקרוא בעצמכם ולהחליט לבד. האיזכור של הספר “גברת דאוטפייר” אולי יגורם לכם לחשוב שגם לספר זה תוכן קומי כלשהי. ההיפך הוא הנכון, זהו סיפור קשה, אך משקף את המציאות. הטכניקה של פיין להעביר את הסיפור פשוטה ויעילה. פרקים קצרצרים וכל פרק מנקודת מבט של מישהו אחר, לפעמים בהופעה חד פעמית. כאשר עושים זאת היטב, כמו במקרה זה, התוצאה היא ספר שתתפתו לקרוא עוד פרק ועוד אחד ולהתקדם לאט לאט עד שתגלו שסיימתם אותו. אין כמעט קטעים מיותרים. אין תיאורים ארוכים או דיאלוגים פילוסופיים. הכל מוטח ישר ובמהירות בפרצופו של הקורא שלפעמים נשאר המום. גם אין הקדמות מיותרות. הספר מתחיל במהירות ומשם מגביר את הקצב. דפיקות רמות על הדלת וכח המשטרה פורץ לבית ומשחרר את לוסי ובנה הקטן אדי שהיו כלואים בתוכו במשך שלוש שנים על ידי בן זוגה של האם – האריס האלים. מזל שאיזו שכנה החליטה להתקשר למשטרה (גם אותה נשמע בספר). משם הספר מלווה את צעדי השיקום של אדי (לוסי למרבה הצער, ספגה נזקים קשים ובלתי הפיכים) הנאלץ לבנות מחדש את עצמו ואת עולמו. אדי מועבר למשפחת אומנה ומשם לאימוץ ונראה שהוא מצליח להשתלב, אולם הפחד הגדול השלו, שמא…

ככה אבא שלי אמר
ספרי ילדים / 6 בדצמבר 2015

אני לא מכיר הרבה ספרי ילדים שנפתחים במילים – “אבא שלי מת”. אבל זו עובדה, וצביה פורת שמתגעגעת לאביה כתבה כמה סיפורי ילדות אישיים שיישארו במשפחה ויהיה מה לספר לנכדים. התגלגל הספר וכולם יכולים לקרוא. הסיפורים לילדים אולם הנמענים יכולים להיות גם מבוגרים. יש משהו יפה, בסיפורים אישיים פשוטים כאלו. האמיתות שלהם והעובדה שהם למעשה קורים בכל משפחה בצורה כזו או אחרת נותנת להם חן מיוחד. ולכן הסיפורים של הילדה צביה, הם סיפורים כלליים. העובדה ששם המשפחה שלה הוא פורת, ושאביה הוא חנן פורת, ח”כ מהצד הפוליטי הימני, אינה אמורה להעלות או להוריד, מאחר וכל קורא צריך להזדהות עם התמימות הילדותית המתוארת בספר, בה האבא הוא תמיד הכי חזק, הכי גיבור, הכי הכי… והסיפורים? מבחר מגוון שאמנם קרה במשפחה אחת אבל נראה שמתרחש כמעט בכל משפחה: האבא החזק שמצליח משהו שאף אחד אחר לא מצליח, טיול משפחתי לצפון בו מתפלחים לאתר כלשהו, תחנונים לקבל כלב כחיית מחמד שמגיע פתאום משום מקום אחרי שכולם כבר התייאשו. יש סיפורים שדווקא מתאימים למשפחת פורת העוסקים למשל בפינוי מימית ואחרים האופייניים יותר למשפחות דתיות כמו שינה בסוכה בגשם, אבל הספר בפירוש אינו מיועד לציבור דתי דווקא. הנה מחווה רומנטית מגושמת במיוחד שתגרום לכם לחייך בהנאה ואף לדמיין את הסיטואציה: “עשיתי לאמא הפתעה קטנה”. איזו הפתעה,…

אם מישהו ידע
ספרים למבוגרים / 18 בדצמבר 2013

הספר “אם מישהו ידע” הוא ספרה הראשון של שרית מזרחי (הנה סקירה על הספר השני – מי שעומד מאחורי).  פרשה מסתורית מהעבר שכן המעורבים בה רוצים (אך לא ממש יכולים) לשכוח, צצה ועולה וכל מי שהיה קשור אליה נמצא בסכנת חיים. את רוב הפרטים מקבלים מיד בהתחלה ולכן אפשר לגלותם כאן (אפשר לקרוא את כולם בפרק הראשון מהספר, קישור בסוף הסקירה). חמש עשרה שנה לפני עלילת הסיפור נרצח מדריך בפנימיה לילדים. יש חשודה שהודתה במעשה, אולם לנו ברור כי היא אינה אשמה. עכשיו היא משתחררת מהכלא ומשום מקום מתחיל מסע נקמה מטורף. אנשים נהרגים, אחרים בורחים ונעלמים, המשטרה חושדת באנשים הלא נכונים והבלאגן גדול. גיבורת הסיפור היא שירה, ששהתה בעבר בפנימיה, אין לה מושג מי הם הוריה ונראה שהיא הצליחה למצוא לעצמה חיים חדשים, להתחתן וללדת ילדים. על מנת להגן על משפחתה היא מנסה לברוח מתוך מחשבה שאכן כל מה שקרה לה היה טוב מדי וזמן התשלום הגיע. גיבורה אחרת היא חוקרת המשטרה ריקי אלימלך, שמקבלת את תיקי החקירה ונוקטת כמה יוזמות מפתיעות. חלקה השלישי של העלילה עוסק ביובל, בעלה המופתע של שירה שלא מבין איך ולמה אשתו נעלמה. פרט לסיפור המתח המוצלח, הספר עוסק בנושאים של האלימות המתגלגלת, של אירועים מהעבר שאי אפשר להדחיק מאחר ומתישהו הם ישבו, של…

איפה את ברנדט

בי בראנש (אם אתם רוצים לדעת מה השם המלא, תקראו את הספר), סיימה את המחצית הראשונה של שנת הלימודים עם תעודה מצוינת במיוחד. הפרס שבי, בת ה15 רוצה הוא טיול משפחתי לאנטארקטיקה. לא לקוטב הדרומי, לשם מגיעים רק מדענים, אלא לחצי האי האנטרקטי, לאיפה שתיירים באים ורואים פינגווינים. הוריה של בי לא ממש מתלהבים מהרעיון אבל הבטחות אלו הבטחות. מיהם הוריה של בי? אלגין בראנש, מנהל מחלקה חשובה מאד במיקרוסופט. עובד על פרוייקט חדשני. ההרצאה שלו ב-TED היא הרביעית הנצפית ביותר. ברנדט פקוס – ארכיטקטית לשעבר, זכתה בפרס יוקרתי ומאז נעלמה. איפה גרה משפחת בראנש – פחות או יותר בחורבה הגדולה ביותר בסיאטל. אמנם כסף לא חסר, אבל ברנדט, האדריכלית אוהבת ליצור, להשתמש בחומרים קיימים ולא לבזבז כלום. הבית שלהם היה אמור להיות הפרויקט השלישי שלה. בנסיבות משונות ואפילו טרגיות, שתתודעו אליהן בספר, שני הבתים הקודמים לא שרדו. אבל כאשר הזוג בראנש עברה לסיאטל, התגלו בעיות פוריות. ברנדט עברה הפלות רבות וגם בי נולדה עם מומים בלב שדרשו ניתוחים רבים במשך שנים. פרוייקט הבית נזנח והבית פשוט מתפרק. הספר עצמו מצחיק משעשע וגם קצת עצוב. הוא כתוב בצורה של פתקים, מכתבים, אימיילים, מזכרים. מפעם לפעם מבליח קולה המרענן של בי (שאנו מבינים שהיא זו שכתבה את הספר על סמך כל…

נגיעות בשפת הלב
ספרי יהדות / 14 באוגוסט 2013

את הספר נגיעות בשפת הלב סקרתי במגזין מוצ”ש ל מקור ראשון וזה מה שכתבתי שם: בספר, ספק אוטוביוגרפיה ספק ספר הגות, מנסה הרב יאיר דרייפוס לפענח את מערכת יחסיו עם הרב שג”ר. השניים נפגשו בלימודיהם בישיבת כרם ביבנה ולמדו בחברותא, אך חברותם התפתחה למשהו מורכב בהרבה. השניים הקימו יחדיו את ישיבת שיח יצחק אולם הרב דרייפוס מציין כי הרב שג”ר היה הדמות שעיצבה את חייו יותר מכל, כיחסים בין רב ותלמידו/יורשו. הספר נע בין אירועי העבר – הלימודים בהסדר, מלחמת יום הכיפורים, הקמת הישיבה, לבין התקופה לאחר פטירתו של הרב תוך ניסיון עצמי לפענוח הקשר של מי היה הרב שג”ר עבורי ואיך אני ממשיך לאחר פטירתו והיציאה מצילו. גם שמו של הספר דו משמעי. מצד אחד הוא מדבר בשפת הלב, שפה רגשית שלעיתים אינה רציונאלית ומצד שני, אנו רק נוגעים בשפה החיצונית של מערכת היחסים, בלי ממש לחדור לפנימה. תלמידי הרב שג”ר בודאי ייהנו מהספר אולם גם מי שלא מכיר אותו, יתרגש מהקריאה על הקשר המיוחד וסביר גם שתתעורר בו הסקרנות ללמוד עוד על הרב שג”ר ותורתו. וכעת נרחיב מעט: הספר נדיר מאד ולדעתי ראשון מסוגו בו אדם דתי, המשמש בתפקיד בכיר וכראש ישיבה, כותב בצורה חשופה, אישית כל כך מתוך ליבו. מערכת היחסים בין הרב דרייפוס לרב שג”ר מתוארת…

הורים ללא סוף

הקובץ הורים ללא סוף מביא בגוף ראשון, אסופת כתבים בה הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, כותבים ומתארים את חייהם. הספר משרת גם את קבוצת ההורים לילדים המיוחדים, שידעו שהם לא לבד, שיש עוד אנשים בסיטואציה שלהם וגם ואולי בעיקר, את ההורים לילדים רגילים, שלעיתים לא יודעים איך להתייחס לילד חריג ושונה הנמצא במשפחה, בשכונה או אצל עמיתים לעבודה. הסיפורים בספר אינם כתובים בצורה אחידה והדבר נותן לקובץ ייחוד ועומק נוספים. כל הורה כותב מנקודת המבט שלו. ייתכן והורים לילדים עם בעיות שונות יחשבו שהלוואי והבעיות המתוארות בספר היו הבעיות שלהם, ושאצלם המצב גרוע בהרבה. אבל לשאר ההורים, הספר מהווה חלון הצצה מיוחד ומרגש לעולם שלשמחתם הם לא צריכים להיות חשופים אליו כל יום כל היום ולכל החיים. אין בספר עצות או הדרכות אלא אנקדוטות קצרות וחשיפת רגשות. הספר אכן מרגש ונותן חומר למחשבה על היחס שלנו לשונה ולחריג, על דעות קדומות ועל אנשים שהם גיבורים בעל כורחם. הספר מומלץ  וחשוב וכדאי כמעט לכל אחד, ובפרט לאלו שבסביבתם הקרובה יש משפחה עם ילד מיוחד, לעיין בו. התגובות למשפחה עם ילד מיוחד יכולות להיות התרחקות (גם הדדית), ניתוק קשרים בין משפחה וחברים (שוב, לעיתים דו כיווני, אלו מתביישים בילד המיוחד שלהם, כאילו שמישהו אשם או תיכנן שזה מה שיקרה, ואלו לא יודעים…