המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com
פרשת דרכים
ספרי יהדות / 17 בספטמבר 2015

אני יכול רק להניח שליצחק מייטליס לא היו חיים קלים באקדמיה. בוגר ישיבה שלומד ארכיאולוגיה דווקא באוניברסיטת ת”א על הקו המינימליסטי שלה יחווה מן הסתם קשיים מסוימים. אכן בספרו הראשון “לחפור את התנ”ך” עסק מייטליס רבות בניסיון להוכיח את הקשר בין המקרא לבין ממצאי הארכיאולוגיה (עוד על נושא זה ועל היריבות בין המחלקות השונות ראו בסקירה על הספר עקבות דוד המלך בעמק האלה). ספרו השני, פרשת דרכים, הוא ספר על פרשות השבוע הדן בכל פרשה בהיבט ארכיאולוגי ו/או גיאגורפי (לרוב שם של מקום) המוזכר בה. המאמרים קצרים למדי ואינם עמוסים במראי מקומות או בהבאת כלל הדעות על זיהוי מקום מסוים (נושאים אלו שנויים במחלוקת בקרב חוקרים רבים), אלא מבטאות את דעתו ואמונתו של הכותב. מאמרים אחרים מביאים הקשר ארכיאולוגי בהבאת ממצאים שיכולים לשפוך אור על סוגיות ושאלות העולות מהמקרא. נביא שתי דוגמאות מהפרקים השייכים לפרשות ניצבים ווילך. הפרק הראשון עוסק בזיהוי הערים סדום ועמורה, המוזכרות בפרשת ניצבים, למרות שאולי שיוכו הטבעי היה לפרשת לך-לך או פרשת וירא, אלא שפרשות אלו  עמוסות בנושאים ולכן נמצא הפרק כאן. זיהוי סדום ועמורה העסיק את החוקרים מאות בשנים. כולם מסכימים שמדובר באיזור כלשהו הסמוך לים המלח אבל האם בצפונו או בדרומו, במזרחו או במערבו? כמעט כל התשובות אפשריות. ישובים קדומים התגלו בכל האזור, חלקם קדומים בהרבה לסיפור לוט…

קרן זווית
ספרי יהדות / 15 במרץ 2015

הזדמן לידי קלסר עם דפים מודפסים. עיינתי מעט והתברר שיש בו מאמרים על פרשות השבוע שנכתבו לטעמי. התבוננות ריאלית על הפרשות וניסיון להבין מתוכן דברים באמצעות כלי המדע והריאליה לאותה תקופה. סגנון שאני מאד אוהב לקרוא ולכתוב בעצמי. פגשתי לאחר מכן את הכותב ואמרתי לו שנהנתי מאד מדבריו ושאני מקווה שהדברים יודפסו ויופצו ברבים. לפני כחודש וחצי ראיתי בפייסבוק  שמישהו סיפר שהוא קנה את הספר. מאחר וידעתי שהספר כמעט תפור במדויק למידתי יצרתי קשר עם המחבר על מנת לברר פרטי רכישה ובאותו ערב הספר כבר היה אצלי. נדב שנרב הוא פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת בר אילן שקיבץ עשרות ממאמריו על פרשת השבוע לספר בהוצאה עצמית. המאמרים מקוריים ומגוונים ועושים שימוש נרחב בידע מדעי עכשווי דרכו מנסים להבין פרטים שונים בתורה. לפעמים אלו פרטים מהותיים (כדוגמת המאמר לפרשת ויקהל על הבדלים בין הדת היהודית לדת הקראית) ולפעמים אלו חישובים משונים למדי המנסים לברר כמה כסף וזהב באמת נאסף למלאכת המשכן ומהו אורך האמה בה נעשה שימוש. פרקים אלו (פרשות תצווה ופקודי) עורכים חישובים ממעט הפרטים המופיעים בתורה, על גודלם של כלי המקדש וכמויות החומרים שנאספו ומהם מגיעים ללא מעט בעיות. מידת האורך של האמה יוצאת קטנה בהרבה מהערכים שאנו נוהגים, כמות הזהב מספיקה בקושי לכלי המשכן (במיוחד עם זוכרים שכל קרשי המשכן…

כי קרוב אליך – שמות
ספרי יהדות / 31 בינואר 2015

גם בספרו על ספר שמות ממשיך הרב מדן את אותו הקו של ספרו הקודם, ולכן כמעט כל מה שנאמר בסקירה הראשונה תקף גם לספר זה. אבל ספר שמות אינו ספר בראשית וגם אנו בסקירה זו ננסה לחדש מעט. ספרו של הרב מבוסס על שיעורים והרצאות שהעביר בעשרות השנים האחרונות. תלמידיו בוודאי יזהו בהם שיעורים ישנים ששמעו וגם לי – שאיני תלמידו של הרב – מעט מהדברים היו מוכרים. בעוד שספר בראשית מאופיין כספר סיפורי עם תולדות האבות, ספר שמות שונה ממנו מהותית בכך שהוא גם ספר של מצוות. אמנם רק בפרשה השלישית בו אנו נתקלים במצווה הראשונה (קידוש החודש) אולם משם ועד סוף הספר משולבים פרקי המצוות ופרקי הסיפור זה בזה באופן בלתי פריד. וככל שהדברים מגיעים למצוות גם הרב מדן נהיה מעט יותר זהיר. בפתיחה לפרק לפרשת יתרו “אני ה’ אלוקיך” נכתב: ” פסוק זה ומצוות האמונה התלויה בו הם יסוד הכל. לכן נחרוג בפרק זה מדרכנו הפרשנית העצמאית-כלשהו, וניצמד למפרשים ולבעלי ספר המצוות, שאת מימיהם אנו שותים”. על דרכו העצמאית של הרב מדן הרחבתי בסקירת ספרו על בראשית והיא כוללת בעיקר את כח הדימיון המחייה את תיאורי המקרא מול העיניים באופן שניתן להסביר אותם, אולם לא באופן מחייב. הרבה מדבריו כוללים את המילים: אפשרי, נדמיין, נניח, מסתבר, אולי…

לאור פרשות השבוע שלי
ספרי יהדות / 1 בדצמבר 2014

לרשימת הספרים האישיים בנושא פרשת השבוע, מצטרף ספרה של עופרה נחמד. המאפיין של ספרים אישיים הוא שהם לרוב אינם באים על מנת ללמד את פרשת השבוע, אלא לדלות מתוכה מסרים ותובנות לפי דעת המחבר. עופרה נחמד משדרת תוכנית רדיו ברשת ב’ בנושא פרשת השבוע, וערכה מבחר מפרשנויותיה בספר זה. מאפיין העובר לכל אורך הספר (ונובע מכך שהסופרת עוסקת גם באימון) הוא שאלת השאלות. בכל פרק נשאלות שאלות רבות, אבל אלו לא שאלות על הפרשה, אלא שאלות לקורא על עצמו, שאלות אותן מגדירה נחמד כשאלות העצמה, שעליהן כל קורא צריך לחפש ולמצוא תשובה משלו המתאימה לו. הדבר העיקרי שהפריע לי בספר הוא שלכל פרשה מופיעים שני דפים עם פסוקים מהפרשה. לרוב ההתחלה והסיום וחלק מהאמצע. הצורך בכך לא ברור. ההתייחסות במאמרים עצמם היא לרוב רק לפסוקים בודדים.  הספר אינו תחליף לחומש ולהביא רבע פרשה, נראה מוזר ואפף מזיק. נכון שקהל הספר הינו ציבור שאינו בהכרח דתי, אבל אני עדיין נוטה להאמין שבכל בית ישראלי אפשר למצוא תנ”ך או חומש (ולמי שאין, זה הזמן לרכוש, פרוייקט 929 מתחיל בקרוב). דפים אלו מכפילים שלא לצורך את עובי הספר, והיה אפשר להכניס במקומם, פרשנות נוספת לכל פרשה. לגבי תוכן הספר, השאלות והפרשנות מראות, שוב, כי התנ”ך רלוונטי מאד לכלל הציבור, כי העיסוק בתנ”ך הינו…

כי קרוב אליך
ספרי יהדות / 26 באוקטובר 2014

כאשר קוראים את סיפורי התורה לא תמיד מבינים בדיוק את התיאור. התורה חסכנית במילים ומקמצת בהסברים ובפרטים ולעיתים יש צורך בהשלמת התמונה. כמובן שאפשר להיעזר במפרשים ובמדרשים אבל עדיין לא תמיד האירועים ברורים וכל אחד צריך ליצור לעצמו תמונה המסבירה ומנהירה לו את כוונת התורה. לכך מכוון הרב יעקב מדן בספרו החדש “כי קרוב אליך”. שם הספר לקוח מפסוק בסוף ספר דברים (ל’ יב-יד): “לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:  כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ: ” על שלוש רגליים עומדת תורת של הרב מדן כפי שמבואר בהקדמת העורך אביהוד שורץ: על המקרא, על המדרש ועל הדמיון. על המקרא- מספיקה מילה בודדת ממקום אחר ברחבי התנ”ך כדי להאיר פרשייה באור חדש ושונה, על המדרש – המדרשים רבים מני ים ונדמה לנו כי רובם סיפורים פנטסטיים. כוונת הרב מדן היא להראות כיצד המדרש מצביע על פשט הכתוב. על הדמיון – במקומות בהם התורה קימצה בפרטים, לא מהסס הרב מדן להשלים את החסר מדמיונו, לרוב ללא ביסוס ואחיזה כלשהי, אולם בצורה המרחיבה את הדעת ונותנת פרשנות חדשה ומקורית. פרקי הספר קצרים מאד, מספר פרקים לכל פרשה. כמי שהורגל למאמרי עומק בני עשרות…

פרשה בקטנה
ספרי יהדות / 22 באוקטובר 2014

ספרו של הרב סתיו פותח במבוא המתלבט האם יש צורך בעוד ספר על פרשות השבוע. ההתלבטות היא אפילו מוקדמת יותר והחלה עוד כשהתבקש לכתוב טור בעיתון על פרשת השבוע. לגבי העיתון, ההתלבטות נראית פחות במקומה, הרי מקובל להקדיש פינה כלשהי לפרשת השבוע בעיתון, ומטבעו העיתון הוא מדיום שאינו נשמר לטווח הארוך. ההתלבטות חזקה יותר בנוגע להוצאה של מאמרים כספר. הכתיבה בעיתון יכולה לשלב בין פרשת השבוע לבין אירועי האקטואליה, והבדיחה (אותה לקחתי מספר אחרת על פרשת השבוע – שמחת תורה) מספרת על יהודי שהגיע לעיירה ולא מצא חבל לקשור את החמור, ביאושו הציעו לו לפנות לרב העיר וכשתמה איך הוא יעזור נענה שהרב מצליח לקשור כל דבר לפרשת השבוע… כמובן שאגידת הטורים בספר מאבדת את המבט האקטואלי ולמרות שאפשר לתארך כל מאמר בתאריכו המקורי ובהקשרו, הרי שיש בזה סרבול. למעשה המבוא, בפעולה לא שיווקית בעליל, כמעט ומתנצל על כי הספר נכתב, ואולי הדבר מראה משהו על צניעותו של הרב סתיו. אני דווקא שמח שהספר נכתב, ובכלל למרות שבכל שנה יוצאים עוד ספרים, מאמרים וטורים על פרשת השבוע (וגם אני שותף למגמה זו באתר פרשת השבוע שלי), כבר לימדונו רבותינו (ובעיקר הרשב”ם) שפשטות התורה מתחדשים מדי יום ביומו, ובכל ספר אפשר למצוא משהו שמאיר ומעיר בצורה שונה וחדשה. הספר עצמו מתאים…

להחיות את היום
ספרי יהדות / 29 ביולי 2014

את הרבי מלובביץ’ אין צורך להציג ומי שמעונין לקרוא אודות דמות מיוחדת זאת יכול להיעזר בספר הבא – סודו של הרבי (מאז צאת ספר זה נכתבה לפחות עוד ביוגרפיה אחת, אולם כרגע היא רק באנגלית). בספר הקטן להחיות את היום רוכזו דבריו של הרבי על פרשות השבוע בצורה מסודרת מבראשית ועד וזאת הברכה. מנהג ישראל לקרוא בשבת את פרשת השבוע ולחלקה לשבעה חלקים. רבים נוהגים לקרוא כל חלק בכל אחד מימי השבוע שלפני השבת, כהכנה לשבת, ידוע הביטוי שניים מקרא ואחד תרגום המתייחס לקריאה זו. את הטקסט קוראים פעמיים ואת התרגום לארמית (וכיום יש כאלו שקוראים פירוש רש”י) פעם אחת. ספר זה בנוי באותה צורה, כאשר כל פרשה מחולקת לשבעה תתי פרקים. הדבר הראשון שהתרשמתי בספר הייתה דווקא רשימת המקורות. כמאתיים כרכים שונים יצאו עם דברי הרבי, רובם נכתבו על ידי חסידיו שזכרו היטב כל מילה שאמר במשך דרשות השבת ומיהרו להעלותן על הכתב במוצאי השבת. מתוך שפע עצום זה בחרו העורכים מעט מזעיר, טיפה מן הים, פסוק אחד בלבד ליום. זוהי מלאכה קשה וביחוד שהיה רצון ניכר להתאים את הספר לכל יהודי, חילוני כדתי, חסיד חב”ד כמתנגד. לכן היה צריך לבחור רעיונות שאינם דווקא חבדניקים מובהקים (או לפחות אינם מובאים בצורה כזו) ושאינם דורשים הכרה של תורת חב”ד. אני…

שמחת תורה – יורם טהר לב
ספרי יהדות / 11 ביוני 2014

סקירה על הספר שמחת תורה של יורם טהר לב. התורה אינה ספר מצחיק. אמנם אברהם ושרה צחקו (בראשית י”ז יז: “וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל-פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם-שָׂרָה הֲבַת-תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד” וי”ח יב: “וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן”), אבל בשקט בלב פנימה, בלי לעורר מהומות ואף לבנם קראו יצחק. צוחקת מפורסמת אחרת היא מיכל אשת דוד, שצחוקה הגלוי דווקא לאו התקבל בברכה על ידי בעלה…. אין אפיזודות קומיות רבות בתורה. אני מסוגל לחשוב על שתיים. כאשר יעקב הולך להתלונן ללבן כשהוא מגלה שקיבל את לאה ולא את רחל עונה לו לבן בתמימות מעושה וברצינות תהומית (בראשית כ”ט כו): “וַיֹּאמֶר לָבָן לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה”, אבל אני משוכני שאחרי שיעקב הלך לבן סגר את הדלת והתפקע מרוב צחוק… גם בתגובותיו הנלעגות של בילעם בן בעור אחרי שאינו מצליח לקלל את ישראל אפשר לצחוק מעט, אבל זהו בערך. ולמרות זאת, ספרו של יורם טהר לב, מחבר מעשיות הומוריסטיות לפרשת השבוע. היו לי חששות מוקדמים אולם טהר-לב, כשמו כן הוא, דבריו יפים וטהורים וכולם מאהבה וכבוד לתורה. אני מוצא את ההומור ככלי מצוין להעברת מסרים רציניים, והדרשות שהוא מביא יפות ראויות ויפות בפני עצמו והתיבול בהומור רק מוסיף. אפילו אם אנזים יזכרו רק…

מקום בפרשה
ספרי יהדות , ספרי עיון / 21 בינואר 2014

ספרו של יואל אליצור מאגד שיחות מפינת רדיו ששודרה לפני כשש שנים. השיחות נאגדו והתעבו לכדי ספר הערוך על סדר פרשות השבוע ומתרכז במקום אחד לכל הפרשה. הקשר לפרשה אינו הדוק במיוחד. לפעמים מדובר על מקום המוזכר בפרשה (סדום ועמורה, באר שבע), לפעמים על מקום המוזכר בהפטרה (מלחמת דבורה וברק בסיסרא)  ולפעמים על נושאים כלליים בעלי קשר רופף יותר. לדוגמה, הפרק לפרשת צו העוסק במונח הגיאוגרפי “מול” והקשר לפרשה הוא הפסוק “…ושם על המצנפת אל מול פניו…”. בין פרקי הפרשות מתחבאים להם פרקי חגים ומועדים בהתאם לסדר הזמנים המקורב. המאמרים – שעובדו משיחות רדיו – שומרים על אורכם המקורי. אורכה של כל שיחה היה כעשר דקות וזהו גם פרק הזמן הדרוש לקריאה נינוחה של מאמר בודד. הקריאה נוחה מאד, אין הערות שוליים מעיקות. בסופו של כל פרק מופיעה רשימת מקורות לטובת מי שרוצה להעמיק בקריאה נוספת על נושא הפרק. לטעימה מהספר נביא תמצות קצרצר של הפרק העוסק בפרשת משפטים בה אנו נמצאים (נכון למועד פרסום הסקירה) שכותרתו “גבולות הייעוד של ארץ ישראל” בפרשת משפטים מופיע פסוק המתאר את גבולות ארץ ישראל: “וְשַׁתִּי אֶת-גְּבֻלְךָ מִיַּם-סוּף וְעַד-יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד-הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת ישְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ” (שמות כ”ג לא). פסוק זה מצטרף למספר תיאורי גבול קודמים המתוארים פחות או יותר…

פרשה ואשה
ספרי יהדות / 29 בספטמבר 2013

הספר פרשה ואישה מרכז מאמרים קצרים על פרשות השבוע (החלק הראשון מכיל את חומשים בראשית ושמות) מפיה של ימימה מזרחי. מה שהחל בתור שיעור שבועי באינטרנט הפך לדף למנויים הנשלח מדי שבוע (וראוי לציין את העובדה שאלו מנויים בתשלום, לא גבוה אמנם כ-8 שקלים לשבוע, כמחירו של עיתון) והמעבר לספר הינו מתבקש. כגבר, לא ראיתי לנכון לסקר את הספר וגם אשתי לא התחברה לתכנים ולצורת הכתיבה, אולם לרבנית ימימה קהל קוראות די גדול שכבר מכירות את צורת כתיבתה ומתחברות אליה ובודאי ימצאו בספר עניין. המלצתי לגברים השוקלים לקנות את הספר לנשותיהם לנסות לברר מראש אם האשה מכירה את צורת הכתיבה ומתחברת אליה ולנשים, פשוט לגשת לחנות ולעיין בפרק אחד או שניים ולהחליט במקום. קרובת משפחה שמחה לקבל את הספר והעבירה לי את התרשמותה, ממנה ניתן גם לראות על ההבדל בין הספר ועריכתו לבין השיעורים הנשלחים מדי שבוע: סביר להניח שספרה החדש של הרבנית ימימה מזרחי יהיה רב מכר, נשים רבות שמנויות לשיעור השבועי שלה ירוצו לקנות, וגם אלה שהיו רוצות להיות מנויות יקנו כדי לחסוך את עלות המנוי. אבל מה יש בספר שאין בשיעורים, או בשיעורים שאין בספר, והאם הוא יכול לפנות לקהל רחב יותר? איני בין המנויות, אך נחשפתי לא מעט לחומרים. הספר מגיש לפנינו סדרת שיעורים על פרשת…