ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com
חששנו פן נתפוגג
כללי , ספרי עיון / 20 באפריל 2017

בכל מקום היו לשואה מאפיינים משלה וספר זה נותן הצצה לשואת יהודי רומניה, ובעיקר אלו שגורשו לחבל טרנסניסטריה. את הרקע ההיסטורי מקבלים במבוא המצוין. הרומנים היו בעלי ברית של הגרמנים ורק חיכו להזדמנות להיפטר מהיהודים. לאחר שכבשו עם הגרמנים חלקים מאוקראינה, גירשו לשם את היהודים מהסביבה, תוך תקווה שכמה שפחות, אם בכלל, יחזרו אי פעם. ברומניה היה הריכוז השלישי בגודלו של יהודים באירופה (לאחר פולין וברית המועצות), מעל 700,000 נפש. הגירוש שהחל משלילת כל הרכוש, נסיעה צפופה ברכבת והליכה רגלית ארוכה לעבר גטו שגם ככה הבתים בו חרבים, גרם לתנאי צפיפות, רעב וסניטציה גרועים ולהשתוללות מחלת הטיפוס ולמוות רב. יומנה של צ’רנה ברקוביץ מתאר את כל הרגעים האלו, את הקשיים, האימה, הטיפול הנואש בבני המשפחה החולים, הנסיונות להשיג מעט מזון והרצון העז להישאר בחיים. בנה של צ’רנה עלה לישראל עוד לפני המלחמה, וגם זאת לאחר שחווה תקיפות אנטישמיות. קשר המכתבים דרך הצלב האדום עם הוריו שהיו בגטו נותק. הדאגה לשלומם הניעה אותו להתגייס כמתנדב לצבא הבריטי. בספר מובאים קטעים מיומנו המתארים את דאגתו למשפחתו ובעיקר את מסעו מאיטליה, שם שהה עם יחידתו לאחר תום המלחמה לרומניה על מנת לחפשם. יומנו של וילי מהווה השלמה לספר, למרות שהיה אפשר להסתפק בפחות ממנו. גם לאחר המלחמה המשפחה התקשתה להשיג אשרות כניסה לישראל…

חיי בלול התרנגולות

מקס היה רק ילד צעיר כאשר נאלץ לעזוב את אמסטרדם, בלי להבין לגמרי למה, ואפילו בלי לקחת את הדובי שלו, ולנדוד ברחבי הולנד הכפרית בחיפוש אחר מקומות מסתור, בסופו של דבר הגיעו לחווה אצל משפחת ינסן, שהסכימה להסתיר אותם ושם שהו כשלוש שנים, עד שחרור הולנד בידי הבריטים, ממש בסוף המלחמה. מקס צייר בזמן שהותו תמונות מהווי החווה ולאחר שנים, הוסיף להם טקסט ובהם סיפורו. זהו אינו יומן וגם לא ספר רגיל אלא ניסיון של מקס המבוגר לחזור ממרחק שנים רבות ולתאר מה חווה בתור ילד כאשר צייר את התמונות ומנקודת המבט של ילד, כאשר לעיתים מופיע קולו של מקס המבוגר. פתיחת הספר כוללת מבוא קצר ופתיחה מאת הסופר ובסיומו פרטים ביוגרפיים על הדמויות העיקריות המוזכרות בו. הספר שייך לסדרה המיועדת לקוראים צעירים. הספר הראשון בסדרה נסקר כאן בעבר (ארבע אבנים מושלמות) וספר זה מתאים לדעתי לקוראים מגיל 12 ומעלה. הספר אינו ארוך, הציורים נותנים לספר אופי רגוע יותר, אולם הטקסט אינו מתפשר ומתאר בצורה ישירה את מוראות המלחמה ואת העובדה שיהודים גורשו ונרצחו. הילדים שלי קראו את הספר בעניין רב.     חיי בלול התנרגולות נער יהודי במחבוא בהולנד מקס עמיחי הפנר הוצאת יד ושם 2017 (I live in a chicken house 2005) מגב הספר מקס הֶפּנרֵ היה בן שמונה כאשר…

חנות הגלידה של פרנצ’סקו טירלי
כללי , ספרי ילדים / 16 באפריל 2017

ספרות לגיל הרך על השואה. מה זה בכלל? כשאני הייתי ילד לא היו ספרים כאלו. בוודאי לא לגילאים הממש צעירים. אף אחד גם לא סיפר כלום. פשוט ראינו את התוכניות ביום הזיכרון והבנו או לא הבנו לבד. גם התוכניות עצמן היו שונות, התמונות הרבה יותר ישירות, תמונות ארכיון בדיוק של מה שהיה. מי שעוד צפה בסדרה רוחות מלחמה (מבוסס על צמד הספרים של הרמן ווק), אולי זוכר את הסצינה בה מנסים הגרמנים את תאי הגזים לראשונה. היום כמעט וכבר לא עושים סצינות כאלו. זוהי בעייה כללית בזיכרון השואה (סקירה נרחבת על כך אפשר למצוא בספר קץ השואה) אולם בישראל היא בעייה אחרת. בישראל ישנו תהליך של לימוד השואה, יש ימי זיכרון, יש ימי סיור ויש את המשלחות לפולין, שם כבר לא ניתן לרכך שום דבר והדברים מוצגים כהוויתם. אבל איך מתחילים את הנושא עם ילדים צעירים. ילדים ששואלים מה פתאום יש צפירה? למה כולם עצובים? למה אין את התוכנית הרגילה שלי בטלוויזיה ומי אלו האנשים המבוגרים האלו עם מספר על הזרוע? איך בכלל מתחילים לדבר על הנושא עם ילדים? הכרת הנושא לילדים מצריכה גישה שונה. קשה לכתוב לגילאים צעירים כל כך על השואה. הכריכה לא מסגירה דבר – אולי המטוסים אבל הם כל כך בקטן, מי שם לב. העלילה מרוככת…

אהבת הגורל
כללי , ספרי עיון / 1 באפריל 2017

אבל הרצברג, יהודי הולנדי, כותב מגוף ראשון ותקופה קצרה לאחר שחרורו מברגן-בלזן שבע כתבות על המחנה. הכתבות נכתבו ופורסמו בעיתו הולנדי מיד לאחר המלחמה והן מצליחות להיות שילוב בין עדות ישירה של אדם שהיה שם לבין כתבה עיתונאית של אדם הנראה כמתבונן מבחוץ. התיאורים אנושיים כל כך, אפילו של הגרמנים למשל  אחת השומרות הגרמניות במחנה. אולם למה לנו לעסוק במרצחים. נביא דוגמה לתיאור המרגש בכמה קטעים קצרצרים מהפרק “בגלל פסוק אחד” העוסק בלאבי, יהודי מבנגזי שבלוב. כשהגרמנים בצפון אפריקה “ניתקו מגע עם האויב אגב ניצחון מזהיר” הם, כדרכם תמיד, סחבו אתם את קבוצות היהודים שמצאו בטוברוק, בבנגזי, בטריפולי ובערים אחרות, והובילו אותם קודם למחנות באיטליה ומשם לפולין. גורלם היה כגורל כולם… וככה לתימהון כולנו, נכנסו ביום מן הימים משלוחים אחדים של כמה מאות בני אדם שנראו כאילו הגיעו ישירות משנת שבעים לספירה הנוצרית, מירושלים שנחרבה בידי המצביא הרומי טיטוס. האם נתפלא אם כן שלאבי המורה דחה את את המרק שבמחנה? לאבי היה אדם צעיר וירא שמים, ובמרק צפה לעתים חתיכת בשר סוסים, ובשר סוסים אסור למאכל. לאבי לימד את תלמידי גם שירים בעברית: עם ישראל חי, עם ישראל חי, עם ישראל, עם ישראל עם ישראל חי! המפקד והס”ס עמדו והסתכלו, מובן שלא הבינו מילה ונהנו מההצגה. “לאבי, אם לא תאכל,…

שרלוטה
כללי , ספרים למבוגרים / 31 באוגוסט 2016

כבר מתמונת הכריכה יודעים שאין סוף שמח –  סיפורה של שרלוטה סלומון הוא טראגי. שרלוטה, צעירה ברלינאית, אומנית מוכשרת ובעלת יצירה ייחודית (ובספר מופיעות כמה מיצירותיה), נספתה בגיל צעיר, וזאת לאחר שברחה מברלין לדרום צרפת, אולם נתפסה שם בעקבות הלשנה. אני קורא הרבה ספרים העוסקים בשואה. חודשיים לפני קריאת הספר ביקרתי בברלין לרגל הנחת  שטולפרטיין לסבא וסבתא רבא שלי  ובין היתר, ביקור מצמרר בבית ועידת ואנזה, אותו סיכמתי במילים הבאות: “מושג הטומאה הוא די זר לנו. אנו לא מבינים אותו, ולא מרגישים אותו. כתוצאה מכך אנו נוטים ליחס טומאה לדברים “מכוערים/מלוכלכים/מגעילים” וכו’. אבל לא, דווקא הדברים היפים ביותר יכולים להיות טמאים. ולמרות שהשכל לא מבין את זה, הנשמה מרגישה. וכך כבר כשאתה נכנס בשערי הבית הזה, שיופיו מדהים, אתה מרגיש הרגשה מוזרה בנפש פנימה. הרגשה שקשה לקרוא לה בשם מרוב שהיא זרה לך. אתה מרגיש טומאה. והטומאה עולה ובוקעת, שער אחרי שער וכאשר אתה נכנס לבית כבר עברת מזמן מ”ט שערי טומאה, והנפש רק רוצה לברוח משם. טמא! טמא! היא זועקת. והשכל לא מבין – איך בית יפהפה כל כך בגינה יפה כל כך על אגם יפה כל כך יכול להיות טמא כל כך. ואתה ממשיך ונכנס לחדר מספר 9 , והנשמה זועקת ואתה נמצא בשישה מיליון שערי טומאה.” ולאחריו קראתי את הספר “ועידת ואנזה והפתרון…

נערה באושוויץ
כללי / 24 ביוני 2016

שרה ליבוביץ מביאה את סיפורה כנערה בת שש עשרה באושוויץ. הסיפור מסופר בגוף ראשון ומתחיל בשילוח מגטו מונקאץ’ לאושוויץ ובמשפחת הרשקוביץ, שהגיעו שמונה נפשות, שישה מתוכן נרצחו עוד באותו יום, ובסופה של השואה, רק שרה שרדה. אל הסיפור מצטרפת אתי, בתה הצעירה של שרה, המספרת בקולה שלה את חוויותיה “כדור שני”, כילדה, כנערה וכאם לילדים, ופורצת אל הסיפור מדי פעם. עוד מופיעים שירים שחיברה שרה ומביאים את עיקרי הדברים בצורה פיוטית יותר. נעצור את הסקירה כאן ונפציר בקוראים שאם יש לכם את מי לשאול במשפחתכם, אל תאבדו דקה. שימור הזיכרון הוא חיוני עבור המשפחה ועבור כל העם היהודי. הסיפורים, לעולם אינם חוזרים על עצמם, ולכל ניצול או חלל, סיפור אישי מרגש משלו, בוודאי עבור בני משפחתו. הספר מרגש. התנאים הנוראיים באושוויץ מתוארים ללא כחל ושרק, ולמרות שאין דרך להבין מה היה שם בלי להיות שם, תיאוריה של שרה, מאפשרים לבנות עוד נדבך בהבנה שיש לנו. שרה זכתה להתחתן מיד לאחר המלחמה, עם קרוב משפחתה, גם הוא ניצול כמעט יחידי ממשפחה גדולה. לשניהם נולדה בת עוד בטרם עלו לארץ, וזאת לאחר שהפחידו את שרה כי לא תוכל כלל ללדת. הצמיחה המחודשת והולדת התינוקת, גם כהמשכיות למשפחה שלא נגדעה וגם כחלק מצמיחתו ותחייתו של העם היהודי בדרך לארצו, מולדתו. אם תקראו את…

בית על מים רבים
כללי , ספרים למבוגרים / 29 במאי 2016

אי אפשר לטעות בתמונה שעל הכריכה, ובפרט אם היית באמסטרדם רק לפני כמה חודשים. וזה כבר מעניין, כי אתה מרגיש שאתה קצת מכיר את המקום, ומסקרן אותך לראות מה כתבו עליו. הספר בית על מים רבים מתאר את מסעו של יואל בלום, סופר מצליח בגיל השלישי החוזר לאמסטרדם לקידום מכירת ספרו החדש. אמסטרדם היא יעד חדש עבורו. אימו השביעה אותו לא לבקר שם, למרות שלא ברורה לו הסיבה. בסוף הערב ההשקה ולאחר השאלות הבנאליות הרגילות שואל אותו פתאום מישהו: “אם אינני טועה, מר בלום, אתה עצמך נולדת כאן באמסטרדם”. משאלה זו ומגילוי מפתיע אחר, מתחיל מסעו של יואל לכתיבת ספרו החדש, הספר שיעסוק בו עצמו, בהולדתו בהולנד ובדרך בה אימו, אחותו והוא ניצלו מהשואה, דברים שלגביהם לא היה לו  מושג עד כה ולגילוים המאוחר, השפעה חזקה עליו. סוף הסיפור ידוע ליואל, וגם לקורא שכן זהו אינו ספר מתח, אלא הניסיון לשחזר מה בדיוק הביא לאותה תוצאה. וכך משוטט לו יואל ברחבי אמסטרדם ומתאר את כתיבת ספרו. ספרים רבים כתובים בטכניקה של ערבוב פרקים בין העבר להווה ואפילו ערבוב פסקאות, אולם בספר זה משפט אחד מתחיל בהווה, חוזר לעבר ומסתיים שוב בהווה. מימד הזמן נעלם כאן לגמרי בצורה טבעית ביותר. אנו יודעים שיואל שוהה זמן לא מועט באמסטרדם, אבל כמה בדיוק? אין לדעת. והספר…

שוב מלך לב אדום
ספרים למבוגרים / 10 במאי 2016

הספר “שוב מלך לב אדום” מתאר את סיפור חייה של איזולדה, בימי השואה. מטרתה של איזולדה לא הייתה לחיות אלא להציל את בעלה. מבחינת שיישרף כל הועלם ורק שהוא יחיה. לא שהיה לה הרבה מה לעשות. לאף אחד אין מה לעשות. כל אחד עסוק בהצלת מי שהוא יכול ואלו שהלכו (לעתים מתוך עיוורון באשר לכוונות הגרמנים שנקטן בשיטות הונאה מתוחכמות) לרכבות, חבל. האדישות הזו נראית לנו נוראית, אולם זו אינה אדישות אלא ההבנה שלצער בנסיבות האלו אין מקום וצריך להתמקד בהישרדות.  לא הייתה שם שום דרך אחרת לשרוד בלי לאבד את שפיות הדעת. יד הגורל העיוור, או האלוהים, מובילים אותה בין עשרות צמתי החלטות בנליות, ללכת לפה, להישאר שם, לברוח, להתחפש… כל אחת מהחלטות אלו יכולה להסתיים במוות. היא מנסה להתחפש. אין לה את המראה הנכון אבל שיער אפשר לצבוע ורופא מוכשר יכול לעשות עוד כמה דברים… הבעיה היא שהיא נשארת יהודיה עם התנהגות יהודיה. אפילו התיק שלה הוא תיק יהודי, כזה העלול לסכן אותה: “במה טמונה היהודיות שלו? בעור? העור הדק והרך. אולי בצבעו, צבע של חלב מהול בקפה? הלכה אמנם סדוקה ומשופשפת בכמה מקומות, אך בעור היא לא רואה שום דבר חשוד. בידית? היא קצת מעוקלת, מלופפת בצמת משי, קצת מלוכלכת, אך כנראה לא מדבור בצמה. גם לא בביטנה, שממילא…

ארבע אבנים מושלמות
ספרי עיון / 1 במאי 2016

“ארבע אבנים מושלמות” – במחנות הריכוז בהן הייתה מריון כילדה, זה מה שהיא חיפשה. ארבע אבנים זהות ומושלמות בצורתן, כאילו שאם תמצא אותן זה מה שישמור על המשפחה שלה (הוריה ואלאברט אחיה) שלמה. שגעונות של ילדה קטנה אבל אולי אחת הדרכים לעבור את התופת. הספר מוגדר כספר לקוראים צעירים ומביא סיפור של משפחה אחת, משפחת בלומנטל, שברחה מגרמניה להולנד וגילתה שגם שם היא נתונה במלכודת. אפשר לראות בספר תקציר של כל תקופת השואה, מעליית היטלר לשלטון דרך ההתנכלויות ליהודים, הדרתם מהחברה, שלילת אזרחותם ועד לשואה עצמה. עד כמה הקוראים יכולים להיות צעירים? זו התלבטות שעברה לי בראש ונראה לי שגיל 14-15 הוא גיל מתאים אך רצוי שההורים יקראו קודם את הספר. אמנם הספר עוסק במשפחת בלומנטל אך הוא מייצג את סיפורן של משפחות רבות, ששרדו את השואה, באופן מלא או חלקי, ושפתחו חיים חדשים וחלקם גם הגיעו בסוף לישראל (בנה של הסופרת). אותה המשכיות של העם היהודי אותה התאמצו הנאצים לגדוע בולטת בספרים כגון אלו בתמונות משפחתיות רב דוריות המראות את רות בלומנטל, אימה של הסופרת שזכתה והגיעה לגיל מופלג של 105 וראתה נינים ובני נינים, דבר עליו יכלה רק לחלום בימי התופת בברגן-בלזן. למרות שמשפחת בלומנטל ניצלה, הספר אינו מסתיר את זוועות השואה ואת המוות שהיה בכל מקום. מובן…

היום הגיעה אלינו י’
כללי , ספרי עיון / 30 באפריל 2016

הספר “היום הגיעה אלינו י’” הוא יומן קצר שניהלה מיפ חרוננדייק שהסתירה את י’ (ביומן היא לא מופיעה בשמה המלא) בתקופה השואה בהולנד. לספר ארבעה חלקים. שתי הקדמות המתארות באופן כללי את המאמצים להסתרת יהודים בהולנד על המורכבות הכרוכה בכך ועל סכנת ההלשנות. מבין מדינות מערב אירופה הולנד היא זו שאוכלוסיית היהודים שלה הושמדה באחוזים הגבוהים ביותר ולמרות הדימוי החיובי הכללי שיש לנו על הולנד, בעיית ההלשנות שם הייתה קשה והרבה מהאוכלוסייה המקומית שיתפו פעולה עם הנאצים (מחקר בנושא זה “בין הלשנה להצלה” מאת העורך המדעי של הספר פנחס בר אפרת, התפרסם גם הוא בהוצאת יד ושם). היומן עצמו הוא החלק השלישי של הספר. התיאורים בו קצרים ואפילו מעט יבשים. הכתיבה שלהם לא הייתה לצורך כתיבת פרוזה, אלא רשימות קצרות מהן יהיה ניתן לשחזר את הקורות מאוחר יותר. חשיבותו היא בעיקר אישית ואולי לצרכי מחקר. בשלב מסוים היומן נקטע, כאשר גם כתיבתו נהפכה למסוכנת מדי. חלקו האחרון הוא אלבומי ומכיל תיעוד מסודר יותר וקריא יותר של הקורות. טוב עשתה ההוצאה שהכלילה בספר את שתי ההקדמות. כמו הרבה יומנים אחרים, פרט לבודדים, ערכו הוא בעיקר אישי ולבני המשפחה. לו למשל הייתה כותבת חרוננדייק, ואפילו במבט לאחור, על הקשיים העצומים שלה בהסתרת ילדה יהודיה, היה לספר יותר עניין לציבור הרחב, אך לא…