המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!
מגילת רות – פירוש ישראלי חדש
ספרי יהדות , ספרי עיון / 13 במאי 2018

הספר “מגילת רות” מצטרף לשלושת אחיו הגדולים בסדרת הפירוש הישראלי מבית אבי חי. הספרים הקודמים היו על פרקי אבות, ספר יונה ומגילת איכה, וכעת לקראת חג השבועות, יוצא הספר על מגילת רות. אני מאד אוהב את הסדרה, על שלל היבטיה, שלמרות שהזכרתים בכל אחד מהספרים הקודמים נחזור עליהם גם כאן. כותרת המשנה היא זו שנותנת את ההצדקה לסדרה כולה “הדי מגילת רות בארון הספרים היהודי לדורותיו”, והכתיבה הפעם היא בידי ד”ר גילה וכמן. בתחילת הספר מובאת המגילה עצמה. 85 פסוקים בסך הכל. סיפור קצר. לאחריו באים פרקי מבוא (בצורה המזכירה את המבואות לספרים בסדרת דעת מקרא) העוסקים בשאלות כלליות: שם המגילה, מיקומה בין ספרי המקרא, לשון המגילה, זמן חיבורה, זמן התרחשותה ועוד ולאחר מכן בא הפירוש לכל פרק, פסוק אחר פסוק (או שניים), כאשר כל פוסק מבואר לפי הפרשנים הקלאסים ולאחר מכן באות ההרחבות, שעוסקות בעניינים המסתעפים ממגילת רות, בימים ההם וגם בזמן הזה. אביא רק כמה כותרות מעמודים שפתחתי באקראי: חלקת שדה, גאולה וגואלים, מה מסמלת הנעל והנצחת שמם של נפטרים. כדי לסייע לקוראים, בכל מקום בפירוש הקלאסי שיש עליו הרחבה “ישראלית” תופיע שיבולת קטנה. לו רק זה היה בספר היינו אומרים דיינו, על אחת כמה וכמה שהספר גדוש ומלא כרימון במבחר יצירות אומנות של אומנים, עם העדפה לאומנים…

רות – מניכור למלוכה

בערב ההשקה לספר חדש על מגילת רות, פתח הרב אמנון בזק את שיעורו בסקירה על הספר, שהיה נראה כאילו נלקחה מהטיוטה שכתבתי אני. אין לי אלא לשמוח שכיוונתי לדעתו ושההתרשמות משותפת לעוד אנשים. הופתעתי מעוביו של הספר. בתנ”ך קורן, מגילת רות תופסת חמישה עמודים בלבד. בספר יש מעל חמש מאות. גם אם נוריד את ההקדמות, המבוא וההערות נישאר עם כמאה עמודים לכל אחד מארבעת פרקי הספר. חמישה עמודים לפסוק! האורך גם מנע ממני לקרוא את הספר במלואו, אולם חג השבועות מתקרב ובא ולכן התאמצתי לקרוא לפחות את ההקדמה וחלק קצר מהפרק הראשון על מנת לכתוב סקירה זו. התשובה לאורכו של הספר, כפי שגם הרב בזק ניסח, היא שהספר משלב בין שני סוגי כתיבה שלרוב מפרידים ביניהם. מצד אחד, ניתוח ספרותי מדוקדק, תוך שימוש בכל הכלים הספרותיים ומצד שני ניתוח מפורט של המדרשים השונים למגילת רות (ובראשם כמובן רות רבה), תוך הבאת השונה, אבל בעיקר המשותף למדרש ולמקורותיו עם הפשט. מגילת רות עצמה, סיפור קצר, משעמם אפילו משהו. אין את הדרמה הענקית של מגילת אסתר, על ארמונותיה והתככים מאחורי הקירות, אין את הפואטיקה של שיר השירים או איכה. אין מלחמות גדולות, אין אויב. סיפור פשוט. נדון בספר מנקודה אחת בלבד שמראה עד כמה הסיפור אינו פשוט, מיקומו הכרונולוגי על רצף הזמן. יש לנו…

אני קהלת
כללי / 3 באוקטובר 2017

ספר קהלת הוא מהספרים הקשים במקרא. הבעיה העיקרית היא שרוב האנשים נתקלים בו פעם אחת בשנה, בחג הסוכות, לקריאה מהירה, ולרוב מגיעים למסקנות הבאות: יו, איזה פסימיסט, לא ברור מה קהלת רוצה מאתנו, הוא ארוך מאד. סיבות אלו גרמו גם לוויכוח על הכללתו של קהלת בכתבי הקודש שכן יש בו סתירות. ויכוחים נוספים הם על תארוכו של קהלת, והאם קהלת הדמות יכול להיות בכלל שלמה המלך? ושמא היא אישה מאחר ופעם אחת כתוב אמרה קהלת? ושמא בכלל תואר מתחלף שכן לפעמים מופיע אמר הקוהלת עם ה’ הידיעה? תעלומות ומסתורין לרוב. ספר קהלת אהוב עלי מאד וכבר שנים רבות שאני עוסק בו וגם העברתי כמה שיעורים עליו, אשר כמו בצל מקלפים פעם אחר פעם שכבה נוספת מהספר והראו שמדובר ביצירה שלמה, מלאה ובעלת כיוון ומגמה ברורים. קהלת הוא מספרי האמונה הגדולים והחשובים ביותר שיש, ובניגוד לדעה הרווחת, אני חושב גם שהוא אופטימי מאין כמוהו. לשונו וסגנונו היפים ראויים להתייחסות משל עצמם אך אין כאן מקום להאריך. אולם לא על עצמי לדבר באתי, אלא על ספרם של הרב יואל בן-נון והרב יעקב מדן, שניים מגדולי מחדשי לימוד התנ”ך בדורנו, בשיטות שונות מעט ואשר כל מחלוקת ביניהם, היא מחלוקת לשם שמים ומסיבה הנאה עצומה לקוראים. למעשה, את חיבתי לתנ”ך אני חייב לשני אישים…

מגילת איכה – פירוש ישראלי
כללי , ספרי יהדות / 6 באוגוסט 2017

הספר החדש של שנאן וזקוביץ הגיע אלי שעתיים לפני תחילת הצום. התלבטתי בכלל אם כדאי ללכת לדואר, אבל עברתי ולא היה איש בפנים. וטוב שכך, כי מבחינתי זה היה עיתוי מצוין וכך יצא שלקחתי איתי את הספר לבית הכנסת ועיינתי בו תוך קריאת מגילת איכה. הספר כמובן אינו מיועד לקריאת המגילה, למרות שהיא מופיעה בשלומתה מיד בתחילתו אלא ללימוד המגילה, והפירוש נחלק לשני חלקים, בדומה למה שעשו המחברים בספרם על יונה הנביא. אבל מגילת איכה שונה מהותית מספר יונה, שהוא פרוזה, סיפור קצר. מגילת איכה מורכבת מחמש קינות שונות ונפרדות שחוברו יחדיו. יש להן מאפיינים דומים, אבל הן שירה, בפרט פרק ג’ הפרק המשולש. ולכן הפירוש הוא פירוש מצומצם יותר. לא על המגילה ככללותה (במידה ובכלל אפשר), אלא על פרק פרק בפני עצמו (במבוא לכל פרק) ואז פסוק פסוק. לכל פסוק (או שלשת פסוקים בפרק ג’) דף משלו. חלקו הראשון של הדף הוא פירוש הפסוק עצמו, המילים שבו, מקבילות לספרים אחרים בתנ”ך ומדרשים, וחלקו השני, הישראלי, מרחיב במדרשים ויוצא מתוך המגילה לישראל של ימינו. ביטויים, שמות מקומות. הרחבות אלו, מעניינות ככל שיהיו, אינן “פירוש” במובנה הקלאסי של המילה, אלא מה שמסתעף ממנה, ובכיוונים שונים ומפתיעים. כתוצאה מכך, ניסיון לקרוא את הספר בצורה לינארית. מהעמוד הראשון לאחרון, נדון לכישלון. יש לקוראו בהתאם…

צפנת ישעיהו
כללי , ספרי יהדות / 17 במרץ 2016

“חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה” כך פותח ספר ישעיהו. ספרו של הרב כרמל תוחם את עיסוקו רק לשנים עשר הפרקים הראשונים (מתוך 66) וכבר בתחילת הסקירה נאחל לרב שיזכה להשלים הפירוש לספר. ההקדמה עוסקת כולה בפסוק הראשון. מי היה ישעיהו, מאין בא ומה היה הרקע ההיסטורי לנבואתו. לאחר מכן מתואר פרק ו – נבואת ההקדשה ואחריו חוזרים לפרק ה’ ובקפיצה לפרקים ב’ ג ורק לאחרים לפרק א’ הפרק הפותח את הספר. כזה הוא ספר ישעיהו, כתיבתו אינה רציפה, ברוב הפרקים אל מופיע תיאור זמן כלשהו, והקורא צריך לשער השערות בימי מי נאמרו הנבואות. חלקו האחרון של ספר ישעיהו מפרק מ’ ואילך מעורר עוד שאלות קשות וההשערה הרווחת במחקר היא שנביא אחר חיבר חלקים אלו. הרב כרמל אמנם אינו מפרש פרקים אלו אולם מבחינתו אלו נבואות של ישעיהו שנאמרו בתקופת מנשה, אולם לא היו נבואות המיועדת למלך אלא לעם הנמצא במשבר רוחני. לא נתעכב על נקודה זו אלא נסקור את עיקר הספר. שני חלקים לספר – פרקי עוזיה (א-ו) ופרקי אחד (ז-יב). לאן נעלם יותם? לא ברור, אך יותם מתואר כמלך צדיק וכנראה לא היו אז נבואות הנצרכות לדורן. כל חלק פותח בכל הפרקים באופן רציף, ולאחריהם פירוש פסוק אחרי פסוק (בחלקו…

גלוי ומוצפן

שמו של הספר אמנם גלוי אבל מוצפן ולא מרמז על תוכנו. ניעזר בכותרת המשנה “על כמה מדרכי העיצוב של הסיפור המקראי”. האם לפנינו ספר בתחום הספרות או בתחום המקרא? לכאורה התשובה ברורה. הספר יוצא בסדרה למדעי היהדות ועל ידי ד”ר מהמחלקה לתנ”ך אבל כאן מדובר דווקא בספר מחקר הספרות, ובעוד ספרים אחרים של גרוסמן (שסקרתי בעבר): אסתר – מגילת סתרים (הוצאת מגיד) ואברהם (הוצאת ידיעות ספרים), מביאים סיפור מקראי אחד ומנתחים אותו ניתוח ספרותי, הרי שספר זה, דן באמצעים ספרותיים שונים אותם הוא מדגים דרך סיפורים מקראיים מגוונים. ההתייחסות למקרא כסיפורת (לפחות לחלקים מתוכו) אינה גישה חדשה בעולם אך חדשה יחסית לחוקרים מהתחום הדתי ואף הישיבתי. עבור יונתן גרוסמן ועבור כל אדם דתי, התנ”ך, ובוודאי התורה, אינם סיפורים אלא דבר ה’, ואילו עבור ד”ר גרוסמן, המקרא הואו מושא למחקר בכל הכלים העומדים לרשותו, ואלו כוללים גם כלים ספרותיים. לכאורה החלוקה למחנה המאמין והמחנה החוקר היא דיכוטומית, ובכך מנסה גרוסמן לדון בהקדמתו לספר ולתאר איך הוא מבקש מהקורא מצד אחד התמסרות לטקסט ומצד שני לנתחו באיזמל כלי הספרות. לאחר ההקדמה בא הדיון באמצעים הספרותיים, תיאור שלהם, הדגמתם בפסוקים והתועלת הדרמטית ואף התיאולוגית, המושגת על ידם. האמצעים נעים מהפרט אל הכלל ומתחילים במילה הבודדת ומגיעים עד למבנה של ספרים שלמים ומשם להקשרים…

פירוש הרלב”ג לסיפורי בריאת האדם וגן עדן
ספרי יהדות , ספרי עיון / 3 בדצמבר 2015

רבי לוי בן גרשון, הרלב”ג הוא אחד מחכמי היהדות הגדולים. הרלב”ג נולד בשנת 1288 בצרפת והיה פרשן המקרא, מדען, רופא ופילוסוף. איש אשכולות אמיתי שחוכמתו חבקה את כל תחומי הידע בתקופתו. המצאתו הנודעת – מקל יעקב – כלי עזר למדידת גבהים ומרחקים, שימשה יורדי ים ואחרים במשך מאות (!) שנים. הרלב”ג הוא אחד מחכמי היהדות שעל שמם יש מכתש בירח (ניתן לראות אותו מהארץ באמצעות טלסקופ) וכמו הרמב”ם שמו באנגלית הוא רק שם אביו Gersonides. ספריו ופירושיו לתנ”ך ידועים פחות. בשנים האחרונות הם נדפסים בחלק ממהדורות מקראות גדולות וגם הוצאו בנפרד בכמה מהדורות בהן נציין את המהדורה של ישיבת ברכת משה (הוצאת מעליות). פרופ’ שרה קליין-ברסלבי עוסקת רבות בחקר כתבי הרלב”ג וספרה החדש פותח צוהר לפרשן חשוב זה. הספר הוא בהוצאה אקדמאית וכתוב לפי כל כללי האקדמיה, אולם המחברת השכילה לכותבו בצורה המאפשרת קריאה לכל חובב מקרא ופרשנות. הטקסט רציף וכל המידע הנוסף, שברובו אקדמי יותר כדוגמת השוואה לחוקרים אחרים, מופיע בהערות שוליים ואינו קוטע את רצף הקריאה. גם תיחום הספר נעשה בשום שכל. יצירתו של הרלב”ג מקיפה ומתכתבת עם עצמה פעמים רבות, אבל צריך להתמקד בחלק מסוים, וחלקה הראשון של התורה, סיפורי בריאת העולם וגן העדן – העידן הפרימאוואלי (Primeval) מתאים לכך. זהו אוסף סגור של פרקים המהווים יחידה…

יונה – פירוש ישראלי
ספרי יהדות / 11 בספטמבר 2015

כאשר אני רואה ספר שאביגדור שנאן ויאיר זקוביץ חתומים עליו, אני מפתח ציפיות גבוהות. שני חוקרים מבריקים שאני אוהב  את הכתיבה שלהם, ביחד ולחוד. שמחתי לראות שהספר החדש שלהם הוא על ספר יונה, אחד מנביאי תרי עשר. הסיפור עצמו קצר מאד והוא נקרא כולו בהפטרת מנחה של יום הכיפורים. עוד יותר שמחתי לראות שפורמט הספר דומה לספר פרקי אבות המצוין של שנאן שיצא לפני כמה שנים. סיפור יונה הוא סיפור מדהים. קצר מאד כבר אמרנו, מכיל כאלף מילים בסך הכל. אבל איזו דרמה. הנה תמצות שלו: יונה מצטווה ללכת אל נינוה ולנבא להם נבואת פורענות על חורבנה. יונה מנסה לברוח באוניה לכיוון תרשיש (אולי קרתגו ובכל אופן 180 מעלות מנינוה, והכי רחוק שאפשר באותו זמן), אלוקים מטיל סערה עצומה בים, המלחים משליכים את יונה לים, דג גדול בולע את יונה ומקיאו לחוף, יונה מצטווה שוב ללכת לנינוה והולך בחוסר חשק בולט, אנשי נינוה חוזרים בתשובה ויונה מתלונן על כך לה’ שמסיים את הספר בדבר כוחה של תשובה וסליחה. אל תסתפקו בתמצות שטחי זה קחו לכם מעט זמן וקראו בנחת את הספר כולו. ספר יונה מספק רבדים על רבדים של משמעויות שונות והוא העסיק עשרות חכמים והוגים. מה בעצם עובר על יונה? איך הוא חושב שאפשר לברוח מאלוהים, הרי אדם הראשון כבר…

בית המקדש וארמון שלמה
ספרי עיון / 16 במאי 2015

הספר “בית המקדש וארמון שלמה” מהווה מעין המשך לספרו הקודם של יוסף גרפינקל: “עקבות דוד המלך בעמק האלה“. בניגוד לספר הקודם, ספר זה הוא אלבום מהודר ומרהיב מודפס על נייר כרומו וגדוש בצילומי צבע. הספר עוסק בתגלית מחורבת קאיפה, שהמבנה שלה מזכיר במשהו את מבנה בית המקדש הראשון של שלמה המלך! זהו מבנה אבן, לא גדול. 35*25 סנטימטר בסך הכל, אבל לטענת מחברי הספר, זהו דגם של מקדש ואולי בצורה דומה נבנה בית המקדש. את מבנה המקדש אנו מכירים בעיקר בזכות הדגם הידוע של מיכאל אבי-יונה שהוצג שנים במלון הולילנד וכעת מוצג במוזיאון ישראל, אולם את שני מפעלי הבנייה האדירים של שלמה (בהם עסקנו מעט בהפטרות לפרשת תרומה, ויקהל ופקודי) – בית המקדש ובית יער הלבנון, מכירים הרבה פחות. הספר מתחיל בחזרה מסוימת על ממצאי חורבת קאיפה ומשם עובר לנסיונות פיענוח של מבני הבנייה בירושלים. פסוקי התנ”ך משמשים כעוד מקור לחוקרים והם מנסים גם להבין אותם. הפסוקים עצמם קשים, התנ”ך לצערנו אינו כולל תמונות ותרשימים, ומונחים רבים הם בגדר תעלומה. אולי המוכר מבין ביטויים אלו הוא “חלוני שקופים אטומים”. איך חלונות יכולים להיות גם שקופים וגם אטומים? רבו לכך הפירושים והפירוש המדרשי הוא שהחלונות מאפשרים לאור המקדש לצאת החוצה אך לא לאור השמש להיכנס פנימה (מאחר ואורו של המקדש מהמנורה,…

אברהם -סיפורו של מסע
כללי / 28 בדצמבר 2014

גם מי שלא מכיר את ד”ר יונתן גרוסמן יוכל להבין משהו על המתודה שלו כבר משם הספר: “אברהם – סיפורו של מסע”. גרוסמן אוהב את המתודה הספרותית ומשתמש בכל כלי הניתוח שהיא מעמידה לרשותו על מנת להציף ולהבין את הפרטים העדינים המרכיבים את סיפורו של אברהם. מיד במבוא מציג גרוסמן את המבנה הכיאסטי האהוב כל כך על חוקרי הספרות, מבנה בו הסיפור מתחלק למחציות שוות כך שיש הקבלה בין כל חלק לחלק. במבנה זה הדומה למנורה עיקר החשיבות הוא באמצע והנה המבנה כולו. א. תולדות תרח: אברהם נחון והרן (יא, כז-לב) –ב. ניתוק אברם מבית אביו: “לך לך… אל הארץ אשר אראך” (יב, א-ה) —-ג. מסעות אברם בארץ כנען וקריאה בשם ה’ (יב, ו-ט) ——ד. שתי פרידות אברם מבני משפחות: שרי נלקחת לבית פרעה ומוחזרת(יב, י-כ), לוט פורש לסדום ואינו שב (יג) ——–ה.הצלת לוט משבי סדום (יד) ———-ו. הבטחת הזרע והארץ – ברית בין הבתים: “ויחשבה לו לצדקה…” (טו) ————ז. בשורת המלאך על לידת ישמעאל (טז) ————–ח. ברית מילה: שינוי השם (יז) ————ז1. בשורת המלאך על לידת יצחק לאמו (יח, א-טו) ———-ו1. דיון על החרבת הארץ – “לעשות צדקה ומשפט” (יח, טז-לג) ——–ה1. הצלת לוט מחורבן סדום (יט) ——ד1. שתי פרידות אברהם מבני משפחתו: שרה נלקחת לבית אבימלך ומוחזרת (כ),…