ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com
שירים ותרגומים
כללי , מישמס / 2 בפברואר 2016

תרגום היא מלאכה קשה. תרגום שירים היא אפילו משימה קשה יותר. שיר טוב מספר סיפור, ותרגום מדויק שלו כמעט בלתי אפשרי כאשר עוד מנסים לשמור על המשקל והתאמה ללחן המקורי. נביא כאן שתי דוגמאות משנות השישים לגירסאת עבריות לשירים מוכרים. הדוגמה הראשונה, היא דוגמה לגירסה לא מוצלחת, למעשה קשה לקרוא לה בכלל תרגום או עיבוד. השיר “בית השמש העולה” The house of the rising sun, הוא שיר עם אמריקאי המספר על מקום מפוקפק (שהיה או לא היה, אבל כמותו היו גם היו) המשחית נערים ו/או נערות, תלוי בגירסה המדויקת של השיר, שכמו כל שיר עם יש לו יותר מגירסה אחת.  מי לא שר אותו? בוב דילן, ג’ימי הנדרקיס, דוראן דוראן, הנשרים, הדלתות, כל מי שאתם רוצים (חפשו ביוטיוב ותמצאו עוד גרסאות רבות), אבל לא נגזים אם נאמר שהגירסה המוכרת וזו שהתקבעה בתודעה היא גירסת הלהקה הבריטית, “החיות” The Animals. מה הפך גיסה זו לאהובה כל כך? אולי הקול של אריק בורדן, אולי מנגינת הליווי, האקורדים של הגיטרות ובעיקר הליווי באורגן של אלן פרייס, שאפשר לשמוע בלופ אינסופי. לשיר יש גירסה עברית הנקראת “רחוק רחוק מכאן”. המילים של לאה נאור אינן תרגום לשיר המקורי ופרט למילה בית המופיעה בהן, אין שום קשר לשיר המקורי. יש קשר צלילי בכך שהמילה כאן מתחרזת עם המילה Sun ובזה…

ספר הקיץ – טובה ינסון
ספרים למבוגרים / 1 באוקטובר 2015

טובה ינסון זה מומינים, לא? כן, אבל לא רק. נכון שאת ספרי המומינים אנחנו מכירים מהילדות (ולאחרונה גם התבלבלתי קצת בגלל המיניונים שלא קשורים כלל לנושא) מתרגומיו של אוריאל אופק, אבל ינסון כתבה גם למבוגרים. פשוט לא תרגמו את הספרים לעברית. וחבל. ספר הקיץ הוא ספר מהנה ומקסים. כמו ספר סקנדינבי אחר שסקרתי לאחרונה (הבלתי נראים) גם עלילתו מתרחשת על אי קטן ומבודד וגם  עלילת הסיפור היא קודם כל סיפור של משפחה. כל עלילת הספר היא על קיץ אחד ובו סופיה נמצאת עם אביה וסבתה המבוגרת (ועד שלב מאוחר בספר איננו יודעים עד כמה מבוגרת) נמצאים על האי. העלילות חלקן אמיתיות מחייה של ינסון ומשפחתה וחלקן בדויות אבל רובן מאפיינות את אורח החיים הפשוט והמבודד. הניגוד בין הנכדה הצעירונת, בת שש בסך הכל ובין הסבתא בולט. כבר בתחילת הספר שואלת הנכדה את הסבתא בצורה ישירה כל כך האפשרית רק לילדים “מתי תמותי?”, הסבתא עונה כצפוי שזה לא עניינה… ניגודים ניגודים אבל לשתיהן אסור למשל לרדת לרחוץ לבד באיזה מפרץ. לשתיהן זה מסוכן… הנה כך זה כתוב “מתי תמותי?” שאלה הילדה. וסבתא השיבה: “בקרוב. אבל זה לא נוגע לך בכלל.” “למה?” שאלה הנכדה. היא לא ענתה, רק טיפסה על הסלע והמשיכה לעבר הנקיק. “אסור ללכת לשם!” צעקה סופיה. הזקנה ענתה לה…

הסיפור שאינו נגמר – סקירה

במילה אחת, תענוג. התרגום החדש של הסיפור שאינו נגמר Die unendliche geschichte  החזיר אותי שלושים שנה אחורה בזמן, עת קראתי שוב ושב את סיפורם של בסטיאן ואטריו, לרוב בשעות הערב לפני השינה ומתחת לשמיכה הרבה אחרי שעת השינה המקובלת … העלילה מוכרת ונתמצת בכמה משפטים. בסטיאן הוא ילד דחוי ומאותגר חברתית, נכנס להתחבא בחנות ספרים מילדים הרודפים אחריו ומציקים לו. שם הוא נתקל במוכר המבוגר והנרגן (שאולי הוא דמותו של אנדה עצמו) ויוצא לאחר שגנב ספר מוזר בשם הסיפור שאינו נגמר. בסטיאן מתחבא בבית הספר, ותוך כדי קריאת הספר מגלה שהוא קורא סיפור שאמנם מתרחש בממלכת פנטזיה, אבל שהוא חלק ממנו. הוא כמעט ורואה את גיבורי הסיפור והם יכולים לשמוע אותו. בסטיאן מגלה שהוא היחידי שיכול להציל את פנטזיה וברגע שהוא עושה זאת הוא נשאב לתוכה ועליו למצוא את דרכו חזרה לכדור הארץ, אבל בסטיאן מגלה שהוא מאבד את הקסם ויכול להיות שלא יחזור לעולם. מרחק הזמן מאפשר סקירה בכמה רמות: ההבדל בין הקריאה כילד לקריאה כמבוגר, ההבדל בין התרגום הישן והחדש תוך השוואה למקור הגרמני, הפילוסופיה של אנדה ואיפה היא מתבטאת, העיבוד לסרט המוכר (ולהמשכים הפחות מוכרים) ואולי גם ההצצה למי שקורא כעת את הסיפור לראשונה, כאשר תחום הפנטזיה עבר שדרוגים רבים לאחר סדרת הארי פוטר והעיבודים הקולנועיים של…

ההיסטוריה של ההיסטוריה
ספרים למבוגרים / 19 באוקטובר 2014

נניח שאתם מתעוררים ולא זוכרים מה עשיתם בשנה האחרונה ונניח שהזכרונות מתחילים לצוץ והם לא כל כך נעימים. ונניח שאתם לא אדם אלא עיר שלמה ונניח שהעיר היא ברלין… התוצאה היא רומן מסקרן ומרתק המתאר התמודדות של הדור השלישי עם מעשיהם ומעשי הוריהם וסביהם. כל המתעניין בזכרון ההיסטוריה בגרמניה צריך לקרוא את הספר לא רק ישראלים עוברים לברלין. משהו בעיר הזו מושך צעירים מכל העולם. חלקם כמו איידה האטמר-היגינס (שעברה קודם ביפן הודו ושבדיה) עובדים כמדריכי טיולים לתיירים הרבים הפוקדים את העיר ושמחים לגלות שפע מדריכים בכמעט כל שפה אפשרית. זהו ספרה הראשון של האטמר-היגינס. מרגרט, גיבורת הספר, גם היא עובדת בהדרכת קבוצות תיירים, מתעוררת באמצע היער בלי שיש לה מושג איך ולמה היא הגיעה לשם ולשם מה. זה קצת מטריד את מרגרט אבל היא חוזרת לביתה וממשיכה בחייה כרגיל. לאט לאט היא שמה לב שנמחקו לה מהזיכרון מספר חודשים מהחיים ושאין לה מושג מה קרה באותו זמן. לנו כבר מתגלה רמז ראשוני לנושא הספר מאחר ומדובר בעיר גרונהוולד וזהו גם שם הרחוב בו הגיבורה גרה. “אתם רוצים להבין? אבל זה מה שצריך להבין: מוחות ידעניים לא יוכלו לפענח כאן דבר. ככל שתלמדו על המחנות כך תדעו פחות. ככל שתראו את המקום הזה יותר כך הוא ילך ויתרחק מכם. המוח…

ללכת בדרכך – ספר
כללי / 18 ביולי 2014

סקירה על הספרים ללכת בדרכך והנערה שהשארת מאחור. אפשר להתווכח אם יש ספרות בעלת איפיונים נשיים או גבריים, אבל הספרים של ג’וג’ו מויס יהוו כנראה הוכחה לכך שבהחלט יש. כבר כשסיפרתי למישהו שאני קורא את הספר “הנערה שהשארת מאחור” הוא הרים גבה (לפחות היה נדמה דרך הצ’ט בפייסבוק) ואמר: “זה ספר של נשים, אשתי אהבה אותו מאד”. לאחר כמה זמן כשיצא תרגום לספר נוסף שלה “ללכת בדרכך” נשמעו שוב ברחבי המרשתת ביקורות מומלצות מחד וגם שהספר שונה מאד מהספר הקודם מאידך. אמנם הספרים שונים, אבל סגנון הכתיבה דומה למדי ורואים שהם יצאו מאותה סופרת (אפילו שהתרגומים הם על ידי שתי מתרגמות שונות). גם עיצוב העטיפה דומה עד כדי זהה ואפשר אפילו להחליף ביניהן. במקור האנגלי יצאו שני הספרים באותה שנה 2012 ובהכרח נכתבו (או לפחות התבשלו) במקביל. אז מה יש לנו? ב-“ללכת בדרכך” אנו פוגשים את לואיזה  – לו – קלארק, צעירה בת 26, ללא מקצוע, ללא עבודה, ללא השכלה, עם חבר פוץ גמור ועם אחות צעירה – קטרינה – אבל מבריקה מאד, שקפצה שתי כיתות, שתמיד הישוו אותה אליה ושתמיד עמדה בצילה. מבריקה, אך כמו שאומר אביה של לו, לא מבריקה מספיק כדי לא להיכנס להריון. ההורים, הסבא, שתי האחיות ובנה של קטרינה חיים כולם בצפיפות ובמחסור. בארץ היינו…

תבונה ורגישות
כללי / 10 ביולי 2014

סקירת התרגום מחדש של “תבונה ורגישות” של גין אוסטן (תבונה ורגישות ולא על תבונה ורגישות – הנה כבר למדתי משהו. וגם אוסטן ולא אוסטין) נראה מעשה משונה למדי למעלה ממאתיים שנה לאחר צאת המקור. מה לחברה הישראלית שלאחר “המחאה החברתית” ולגיבוריה של אוסטן, מה למתרגם השייך לציבור הדתי לאומי ולרומנים רומנטיים? מסתבר שהרבה יותר ממה שחושבים. אנגליה של ראשית המאה ה-19 הינה חברה רבת מעמדים. עם חלוקות ברורות לעשירונים, כל אחד יודע היטב את מקומו ומעמדו, וכולם כמובן שואפים להתקדם טיפה למעלה. גיבוריה של גין אוסטן, כמוה עצמה, שייכים למעמד האצולה הזוטר. אולי נקרא לו העשירון התחתון של העשירון העליון. אלו הם אנשים שקשורים  לאצולה, אולם בפועל הם עניים למדי, חסרי הכנסות משמעותיות או אחוזות, ונאלצים לסמוך על קרובי משפחה עשירים מהם ולעיתים לחיות על חשבונם ועל טוב ליבם. שתי דרכים עומדות בפניהם לשפר את הכנסתם: להתחתן עם כסף או לרשת כסף. למרות שאין להם כמעט הכנסות בעצמם, עבודה היא מילה גסה עבורם והם לא יוותרו כלל על שפע הגינונים המתחייבים ממעמד האצולה. נראה שישראלים רבים יזדהו דווקא עם מעמד אצולה נמוך זה, אולי מקבילה כלשהי דווקא לאותו “מעמד ביניים” שם כוללני מדי – אבל כזה המורכב מאנשים שדווקא כן עובדים ואפילו משתכרים יפה, אבל מתקשים לגמור את החודש… ומה…

סיפורה של אגנס
ספרים למבוגרים / 22 ביוני 2014

סיפורה של אגנס, מקים לתחייה פרשת רצח מאיסלנד של תחילת המאה התשע עשרה. בעל חווה ואורחו נמצאים מתים בחוותם השרופה כאשר הם סובלים מפצעי דקירה. כל שלושת האנשים שנכחו במקום נאשמו ברצח ודינם נגזר למיתה. אגנס היא אחת מהם. אבל לפני ביצוע גזר הדין ועקב קשיים לוגיסטיים נשלחת אגנס לחווה חקלאית של אחד מקציני המחוז – למגינת ליבו ומשפחתו. בחווה זו תפגוש אגנס את הכומר שיציל את נשמתה בטרם תעלה לגרדום, ועד ההוצאה לפעול היא תהיה משרתת בחווה. אגנס מבקשת דוורא את עוזר הכומר טוטי, שמתייחס למשימה זו כאל ראשונה במעלה אולם לא לגמרי מבין מדוע בחרה אגנס דווקא בו. “אין דבר כזה אמת,” אגנס אמרה ונעמדה. גם טוטי נעמד והחל לשפשף את אחורי מכנסיו. “יש אמת באלוהים” אמר בכובד ראש, לאחר שזיהה הזדמנות למלא סוף סוף את תפקידו הרוחני. “יוחנן פרק שמונה, פסוק שלושים ושתים: ותדעו…” “את האמת,והאמת תשחרר אתכם’ כן אני יודעת. אני יודעת”. אגנס אמרה. היא נטלה את הסריגה שלה והחלה לפסוע לעבר החווה. “לא במקרה שלי, הכומר טורברדור,” היא קראה לעבוד. “אני דווקא אמרתי את האמת ותראה כמה זה עזר לי.” סיפורה של אגנס מסופר בכמה קולות. קולה של אגנס עצמה המדברת בגוף ראשון בחלקים נרחבים מהספר, כולו של מספר כל יודע בגוף שלישי המשלים את…

האמת על הזמנים המשונים האלה
כללי / 5 ביוני 2014

אם כבר האמת, אז האמת היא שאני די חשדן לגבי ספרים עם שם ארוך ומתחכם. יש לי חשד מסוים שזהו ניסיון להזכיר לנו את “קרוב להפליא ורועש להחריד” של ג’ונתן ספרן פויר. יש כמה קווי דמיון. ילד גאון ומשונה מעט שבספרנו מתחלקות לשתי דמויות. הווארד – המשונה וסול הגאון. הווארד – בחור צעיר, לא חכם במיוחד, לא יפה במיוחד שילוב של שלומיאל ושלימזל בבת אחת. בת זוג? אין על מה לדבר בכלל. זו לא ממש אשמתו, הייתה לו ילדות קשה מאד והוא סובל את סבלו בשקט בלי ציפיות מיוחדות מהחיים. בצורה אקראית נפגש הווארד עם משפחת דוסון, ומתידד עם הבן סול, הניחן ביכולות זיכרון מיוחדות. זוהי ידידות משונה מעט בין שני אנשים שאין בינים כמעט דבר משותף. אולם ככל שהספר מתקדם אנחנו דווקא מבינים שיש הרבה קווי דמיון בין הווארד לסול, ומגלים שגם ילדותו של סול רחוקה מלהיות אידיאלית ושגם הוא סובל בשקט. בסופו של דבר, סיר הלחץ נסדק והקיטור חייב לצאת. אין משהו בעלילה שממקם אותה בתחילת המאה העשרים ואחת דווקא והיא הייתה יכולה להיות גם עשור אחד או שניים קודם לכן. אין בה גם איזו אמיתות מיוחדת על החיים פרט לכך שידידויות מפתיעות יכולות לצוץ ושלא כל הנוצץ זהב, אבל גם אלו דברים ידועים. אז נתעלם מהכותרת שכנראה…

שני פשעים
ספרים למבוגרים / 23 במרץ 2014

סקירה על הספר שני פשעים. כשקיבלתי את הספר שבכותרת שלו יש את המילה שניים והוא מקסיקני, נתקעה לי בראש המנגינה של “שיר מוסר השכל” במשך כמה ימים טובים. לאחר שהגעתי לסוף הספר הבנתי שכנראה לא לחינם עוסק השיר במכסקינים. שני פשעים – תרגום חדש לספר ותיק של סופר ידוע בארצו, נותן בדיוק את מה שכתוב על הכריכה “קלאסיקה מקסיקנית פרועה וחושנית”. והנה המעט שיש לי להוסיף ולאחר מכן תוכלו להתרשם מהפרק הראשון של הספר. הספר מסופר משתי נקודות מבט, של מרקוס, הבורח מאימת החוק אל דודו העשיר, מנסה להונות אותו בסכומים קטנים, מפתח יחסים עם קרובות משפחה רחוקות – זאת כמובן על אף שהוא כמעט נשוי –  ומעורר חששות בקרב כל שאר הדודנים בנוגע לחלוקה עתידית של כספי הדוד – חשדות שמכניסים את כל המעורבים למערבולות של קינאה ושינאה. מרקוס שהיגע לדוד עם סכום עלוב של 61 פזו, מקבל מיד הזדמנות לברוח עם 1000 פזו, ולאחר מכן עם 10,000 פזו ובסופו של דבר אפילו עם 50,000 פזו. סכום זה כבר מספק את מרקוס והוא מוכן לעזוב, אבל העלילה מסתבכת… בנקודה זו, באמצע הספר משתנה נקודת המבט לדון פפה – הרוקח המקומי. דון פפה, רוקח משועמם שמספר את חלקו בסגנון הבלש האפל – הפילם נואר. ואם מעורב בלש בסיפור הרי שיש עוד…

המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי
ספרים למבוגרים / 4 בדצמבר 2013

הרולד, החי בקצה הדרומי מערבי של אנגליה, מקבל מכתב מקוויני, אישה שעבדה איתו ועשתה מעשה טוב למענו לפני שנים רבות. במכתב היא מספרת לו שהיא גוססת מסרטן ושרצתה להיפרד ממנו. הרולד מנסח מכתב תשובה והולך לשלוח אותו בתיבת הדואר הסמוכה, אולם הוא מרגיש ששליחת המכתב אינה מספיקה והולך עוד קצת עד לסניף הדואר. גם שם הוא עדיין לא בטוח מה לעשות ולכן ממשיך לעיירה ליד. וכך בסופו של דבר מחליט הרולד לצאת למסע רגלי עד העיירה בריק הממוקמת בקצה הצפון מזרחי של אנגליה, ממש על גבול סקוטלנד. משימה לא פשוטה כלל. המרחק הוא כאלף קילומטרים וכפי שמורין, אשתו של הרולד, אומרת – הוא מעולם לא הלך יותר מאשר מדלת הבית לדלת המכונית. הספר הזה אכן מקיים את דברי הפתגם – גם מסע של אלף מיל מתחיל מצעד אחד. סיפור מסע הוא סיפור שיכול בקלות להדרדרד לקלישאה. בכל רגע אפשר לפגוש דמויות ססגוניות ומשונות. אין צורך להסביר מאיפה הן באו ולאן אין הולכות ומרחב הפתרונות לבעיות שצצות בסיפור גדול. ואכן הרולד פוגש דמויות כאלו. כל פרק הוא למעשה תיאור של מפגש בין הרולד או מורין לדמות אחרת. אבל כדי להיות סיפור מסע טוב, דמויות אקראיות אינן מספיקות. ואכן בספר זה עיקר הסיפור הוא המסע שעוברים הגיבורים – הרולד הצועד ומורין הנשארת…