כבר הכריכה אמרה לי שמשהו בספר הזה של יואב בלום יהיה שונה. השם, הגופן ובעיקר הקריאה הרצופה “הסופר יואב בלום” שיכולה לגמרי להיות שם הספר אבל אי אפשר ללכת לשם בפסקנות. גם גב הספר מבטיח ספר אישי וגם התוכן שדן בסופר ובהתלבטויות שיש לו ערב קבלת פרס ספרותי חושב, האם בכלל “מגיע לו” לקבל את הפר, שכן מה הוא כבר עשה, או במילותיו של קורן/בלום: “״לא זוכים בפרסים על ספרים שאין אתגר אמיתי בלסיים אותם. לא כתבתי על הכיבו...
סיפור המלחמה הראשונה של ארצות הברית העצמאית נשכח כמעט לחלוטין, אולם הרלוונטיות שלו למציאות, שלא הייתה ידועה למחברים בזמן כתיבת הספר, מפתיעה. בראשית המאה ה-19 הפירטיות במערב הים התיכון הייה תופעה נפוצה וכך גם שיעבוד אנשים לעבדות. אירופאים ממזרח ומערב, אמריקאים, וכל מי שמדינות שהיום הן מרוקו, אלג’יר טוניסיה ולוב, הצליחו לשים עליהם את ידיהם נהיו עבדים בתנאים שנעו בין גרועים לנוראיים. התופעה המכוערת הזו של עבדות ושיעבוד מעולם לא הי...
אנחנו כבר בספר ה-14 בסדרת פנדורין האהובה עלי כל כך (ראו כאן סקירה על הספר הקודם וממנו אפשר להתקדם אחורה, אבל מי שכלל אינו מכיר את הסדרה, ותמיהה גדולה איך יש מישהו כזה עדיין, צריך להתחיל ישר מהספר עזאזל) והיא מתקרבת לסיומה בתרגום העברי. כתבתי כל כך הרבה על הסדרה ועל אקונין, שמו הספרותי של גריגורי שלבוביץ’ צ’חארטישוויל כך שלא יהיה מנוס מחזרתיות. ספר זה קודם ל-“עיר השחורה” שהיה מספר 13 בסדרה ומספר לנו על קורותיו ...
בִּפְתֹחֶת בֹּקֶר רָאִיתִי בְּעִתּוֹן“דָּבָר” בְּתַצְלוּם לַיְלָה עֹמֶדֶתמוּל כַּדּוּר הָאָרֶץהָאֵם, הַחֲלָלִית הָאֵם. שורות מסתוריות אלו מהשיר “תצלום לילה” של אבות ישורון שלחו את עודד כרמלי למסע חיפושים שתוצאתו היא הספר המונח לפנינו. כרמלי תהה לאיזה צילום ישורון מתכוון, בזמן כתיבת השיר, לא היו חלליות כלשהן בחלל, ויצא בעצמו למסע מחקר בחלל היצירתי תוך הצלבת מקורות בין שירים וארכיונים. הרעיון המרכזי בספר הוא לבד...
עמותת הדובה הגדולה פועלת כבר שנים לעידוד תחום האסטרונומיה בישראל. אני לא זוכר מתי (מזמן, ממש מזמן) מישהו אמר לי שיש איזו עמותה של חברה ממש נחמדים שעוסקים באסטרונומיה, ואכן אני והדובה זה סיפור אהבה ממבט ראשון (מבט בסלסקופ כמובן, כן?). לאחרונה העמותה יזמה הוצאה של הרבה ספרי אסטרונומיה, רעיון מבורך, ואחד הספרים הוא אטלס הרקיע – אוסף מפות שמים לחודשי השנה לצופים מישראל. את התוכניות הכרתי מראש וברגע שנפתחה האפשרות להזמנה מוקדמת של ה...
מרשים מאד לקרוא ספר חדש של דייויד אטנבורו, שחגג לאחרונה מאה שנה ועדיין כוחו במותניו. נכון שאת עיקר הכתיבה בספר זה עשה קולין באטפילד, אולם גם הוא מצליח לשמור על טון המספר הייחודי של אטנובורו המוכר כל כך מספריו ובעיקר מסדרות הטלוויזיה הרבות והמעולות שלו. לכן לכל אורך הספר, דמיינתי את אטנבורו בקולו המובהק מקריא לי את הספר ואת עצמי עומד לידו בהרפתקאותיו השונות. הספר מומלץ לכל אוהבי הטבע והוא יכול ללוות את הסדרות והסרטים של אטנבורו מהעשרו...
יש לשבח את הוצאת שוקן על הוצאת תרגום חדש ליצירת המופת של הרמן הסה’ יצירה ספרותית ענקית שליחה לא נס גם לאחר שנות דור מכתיבתה ומוגשת לקורא הישראלי כמעדן ספרותי משובח. עוד בזמן כתיבתו, “נרקיס וגולדמונד” נע בין שני צירי זמן שונים בתכלית, וכיום כמאה שנה לאחר כתיבתו, ציר הזמן של הקורא בהווה מצטרף למערכת צירי הזמן. על פני השטח, הרומן ממוקם בגרמניה שאז עוד לא נקראה כך אלא הייתה אוסף אקלקטי של נסיכויות ואחוזות, חלק מהאימפריה...
קריאה בספר הזה לוקחת אותנו מאות שנים אחורה ואנו יוצאים למסע מאנגליה ועד יפן בשלהי ימי הביניים. מסעות היו לפני ואחרי, אולם בספר יש תקופה מובחנת במאות ה12-14 עם מסעות שרובם הם פרטיים וחלקם במשלחות מטעם שלטונות כלשהם. הספר פותח בצליינות דתית ומכוון בעיקר להגעה לרומא. לאחר מכן בפרקים שעניינו אותי במיוחד, מסעות לירושלים, אולם גם הם בראייה נוצרית למרות שהיו לא מעט מסעות של יהודים. גם כך ולמרות ההתרכזות ברובע הנוצרי, כנסיית הקבר והמוריסטן (...
היתרון בספר עם שם כזה הוא שאין שום אפשרות להתאכזב ממנו, כי ליטרלי אמרו לך אפ-פרונט שיש אכזבות בחיים. למרבה המזל, הספר התגלה כמוצלח ומהנה והכריכה לא משקרת: דמות בלשית, מעיל טרנץ’, כובע פדורה, עשן סיגריות (אלקטרוני כמובן!), רחוב אפלולי – אנחנו בסוגת הפילם נואר. למה יש שלוש מרילין מונרו? תגלו בספר, שפתי חתומות. סרטי הפילם נואר כבשו את הקולנוע בשנות הארבעים וחמישים ונראה שגם עלילת הספר היא בשנות החמישים אבל של המאה הנוכחית, כ...
אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים ופחות או יותר את האמירה הזו בלי לציינה במפורש, מנסה אולנובסקי לבחון דרך תמונות מהארכיון שלה ושל אחרים שנתקלה בהן במהלך השנים. סיפורה של התמונה תמיד יופיע לפניה וכמעט בכל התמונות יש התרחשות אנושית כלשהי, לעתים פרטית ולעתים ציבורית, לעתים שגרתית ולעתים כזו המספרת סיפור שלם מאחוריה, כפי שנגלה בפרק באחרון שהוסף למהדורה האחרונה של הספר בשפת המקור רק השנה. אולי אתם זוכרים את הספר המעון של מיס פרגרין, שכספר ...