ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

אורות

24 בפברואר 2019 גדי איידלהייט

הרב חגי לונדין ממשיך במפעלו החשוב של ביאור כתבי הרב קוק וכעת יוצא הכרך “אורות א”, שאפשר לכנות גם אורות מאופל, הכולל את החלקים: ארץ ישראל, המלחמה, ישראל ותחייתו. בסדרת אורות צפויים לפחות עוד שני הספרים הכוללים את שאר החלקים. הביאור, כמו בכל הפרקים, מובא בתחתית הדף, כולל את הטקסט המלא פעם נוספת, לנוחות הקורא, והוא תמציתי וברור. אין הוא מנסה להיות פירוש, אלא בעיקר לאפשר ולעזור לקורא להבין את כתבי הרב עצמם. לשונו של הרב קשה, עמוסת ביטויים שאינם בשפת היום יום ולעתים נדמית כחסרת משמעות. פרופסור נדב שנרב אף כתב מחולל לפסקאות הרב קוק, בהם הקורא נדרש לבחור את המשפט האמיתי מתוך כמה משפטים אפשריים. ספר זה מטרתו להסיר את הקושי הלשוני ודברי הרב מבוארים בצורה קלה להבנה, לפחות מבחינה סמנטית. לעומק הדברים, יצטרך הקורא להיכנס לבדו. לספר מצורף מבוא מעניין מאת הרב הראל כהן המבאר מעט על פרקי אורות ועל הוצאתם לאור.

אין ספק שתורתו של הרב קוק השפיעה רבות על הציונות הדתית. הגותו פרשה מבט אמוני על כל התהליכים בחברה, תוך שאינה מתעלמת משום פרט בחיים המודרניים (לתקופתו) ובשאלות שמאז רק הועלו והועצמו. ראייתו האמונית, שבספר זה מתבטאת בבקשה לראות את הטוב הצומח מכל דבר, ויהא זה הרע לחלוטין, ואת תכליתו כחלק ממהלך העולם, מאפשרת לרב קוק לכתוב את אורות בכלל ואת אורות המלחמה בפרט.

פרקים אלו של אורות המלחמה, נכתבו זמן קצר לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, וכקורא אין לי אלא לתהות האם פסקאות הפתיחה היו נכתבות גם לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה.

“כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח. עת הזמיר הגיע, זמיר עריצים, הרשעים נכחדים מן העולם והעולם מתבסם, וקול התור נשמע בארצנו. היחידים הנספים בלא משפט, שבתוך המהפכה של שטף המלחמה, יש בה ממדת מיתת צדיקים המכפרת, עולים הם למעלה בשורש החיים ועצמות חייהם מביא ערך כללי לטובה ולברכה אל כלל בנין העולם בכל ערכיו ומובניו. ואח”כ כתום המלחמה מתחדש העולם ברוח חדש ורגלי משיח מתגלים ביותר, ולפי ערכה של גודל המלחמה בכמותה ואיכותה ככה תגדל הצפיה לרגלי משיח שבה. מלחמת עולם של עכשיו צפיה נוראה גדולה ועמוקה יש בה, מצורף לכל גלגולי הזמנים והוראת קץ המגולה של התישבות ארץ ישראל. בדעה גדולה, בגבורה עצומה, ובהגיון עמוק וחודר, בתשוקת אמת וברעיון בהיר, צריכים לקבל את התוכן הנשא של אור ד’ המתגלה בפעולה נפלאה בעלילות המלחמות הללו ביחוד. “בעל מלחמות זורע צדקות, מצמיח ישועות, בורא רפואות, נורא תהלות, אדון הנפלאות, המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו“” (מועתק מויקיטקסט וייתכנו שינויים מנוסח המהדורה הנסקרת).

נראה שהתשובה לתהיה שלי נמצאת בפרק עצמו: “לפי ערכה של גודל המלחמה בכמותה ואיכותה ככה תגדל הצפיה לרגלי משיח שבה”. אם לאחר מלחמת העולם הראשונה גברה ההתיישבות בארץ, הרי שלאחר השואה שכמעט כילתה את עמנו, קמה מדינת ישראל. דברי הרב כמו נכתבו בנבואה, צופים מלחמה גדולה יותר, ולאחריה אור גדול יותר. את דבריו מסיים הרב בלשון התפילה, המייחסת את תכונת המלחמה לקדוש ברוך הוא עצמו, כנאמר בשירת הים: “ה’ איש מלחמה, ה’ שמו” (שמות ט”ו ג).

מחשבות אלו, קשות לקורא בימינו, אולי אפילו בלתי אפשריות  איך ניתן למצוא דברים טובים בכל הרוע מסביבנו. ובנקודה זו, לאחר שהובנו הדברים, יש לגשת לדיון התיאלוגי/פילוסופי עצמו. בוודאי שאין הרע מוכרח, ואין הרע הופך להיות טוב, אלא שאם הרע כבר היה, ולפחות נראה שהסתיים, הרי שגם לו יש תכלית כלשהי ולא היה לו לחינם. ניתן אולי, להבדיל, להקביל אמירה זו לשורתו של אלתרמן מתוך ליל חנייה: “לזכור, לא רק לרע, ימי רעה”. אותם ימים של ימי רעות, גם מהם משהו טוב צומח.

גם פסקאות אחרות של הרב קוק דורשות הבנה והתאמצות מחשבתית. חזונו נרחב, ומלא אופטימות ואנו, בזמנו וגם בזמננו, נמצאים, אלא בשלב כלשהו בתחילתו, טוב יותר מקודמו, אולם טרם הגיע הזמן בו “העולם מתבסם”. לפעמים אפילו נראה שאנו מתרחקים מכך. “דומה דודי לצבי, מדלג על ההרים, מקפץ על הגבעות”.

אלו מחשבות מעטות בלבד, בעקבות קריאת פסקאות מעטות, וקריאה עצמית ואיטית של כתבי הרב קוק, היא אפשרית הרבה יותר בזכות ביאורו של הרב לונדין. אשר על כן, יש לשבח את הרב לונדין, על מפעלו החשוב, הנגשת כתבי הרב קוק והעמקת העיסוק בהם.

 

כריכת אורות א

אורות א

אורות [א]
הרב אברהם יצחק הכהן קוק
מבואר בידי חגי לונדין
מכון שדרות התורה וידיעות ספרים

מגב הספר

כמאה שנים לאחר שהעלה הרב אברהם יצחק הכהן קוק את הגותו על הכתב, זרם המתעניינים בכתביו רק הולך וגובר. הרב קוק, שהיה מענקי הרוח של היהדות בדורות האחרונים, הותיר חותם על דורות שלמים אחריו; ומשנתו, שמשמשת עד היום עוגן לרבים, מעוררת התעניינות בקרב חוגים רחבים. משנתו של הרב קוק מתייחדת בהצעת מבט אמוני-יהודי כולל על כל תחומי החיים המודרניים והדילמות הכרוכות בהם – יחסי תורה ושלטון, המתח בין החברה והפרט, פילוסופיה, היסטוריוסופיה, פסיכולוגיה, מדע, אמנות ועוד. הגותו יצרה סינתזה מופלאה בין העולם הכללי לבין ערכי התורה ומסורת ישראל. כתבי הרב קוק זכו למחקרים רבים ולביאורים שונים. עם זאת, בשל תוכנם המופשט ולשונו הייחודית של הרב, בעבור לא מעטים הספרים עצמם נותרו סתומים. כדי למלא חסר זה, שם לו מפעל הראי”ה קוק המבוארלמטרה להנגיש את כתביו של הרב קוק לציבור הרחב באמצעות ביאור בהיר ושיטתי לכתביו, בשפה קולחת וצמודת טקסט.

בכרך זה של הסדרה מבואר חלקו הראשון של הספר אורות, ספרו המרכזי של הרב קוק שעיצב במידה רבה את התודעה הציונית-הדתית, העוסק בייעודו של עם ישראל בעולם ובפרט במשמעות השיבה שלו לארץ ישראל. כרך זה מכיל את החלק “אורות מאופל”, ששמו רומז על מטרתו להאיר עידן של מבוכה ואפלה באור אופטימי. פרקי “ארץ ישראל” מבארים את הקשר הבל יינתק בין העם לארצו; פרקי “המלחמה” מציעים מבט מהפכני על תפקידן של הסערות העולמיות בגאולתן של האומה והאנושות; ואילו ל”ב פרקי “ישראל ותחייתו” עוסקים באתגרים המוסריים והאמוניים שתחיית עם ישראל מזמנת.

הרב חגי לונדין, ר”מ בישיבת שדרות ובמכון מאיר, וראש בית המדרש החברתי בקריה האקדמית אונו, הוא כיום אחד הרבנים הבולטים בביאור ובהנגשת משנת הרב קוק. מחבר “עיין ערך יהדות” (ידיעות ספרים) וסדרת “מאמרי ליבה במשנת הרב קוק”, ונמנה עם עורכי “חומש הראי”ה”. מרצה ליהדות לציבור הרחב במסגרות שונות ובאתרי מדיה פופולריים.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *