המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

אלינור אוליפנט ממש בסדר – סקירה

14 בינואר 2018 גדי איידלהייט

כפי שאפשר לנחש מהכותרת הכול, אבל ממש הכול “לא בסדר” אצל אלינור אוליפנט, אבל היא אפילו לא יודעת את זה. כן, היא יודעת שהיא לא נראית משהו, כן היא יודעת שיש לה צלקות מכוערות על הפנים, שעמיתיה לעבודה קצת מתבדחים עליה ולא מבינים מי זו המוזרה הזו, אבל אצלה הכל בסדר. היא לא צריכה אף אחד. אין לה אף אחד והיא התרגלה להיות לבד. היא הייתה פעם עם מישהו, לצלקות על הפנים נוספו שתי שיניים שבורות. ולכן אם בסיום יום שישי היא אומרת שלום במשרד, ברוב הפעמים היא לא תדבר עם אף אחד וגם לא תצא מהבית עד יום שני בבוקר. כל מה שהיא צריכה זה פסטה, היא לא מבשלת שום דבר אחר, יין ושני בקבוקי וודקה וככה עובר סוף השבוע.

אז הכל לא בסדר ותחילת הספר מתחילה בצורה הומוריסטית שמשום מה הזכירה לי בעיקר את הספר “פרוייקט רוזי” ואפילו תהיתי אם נעשה ניסיון חיקוי שלו, אבל לא, הספר הולך בכיוונים אחרים לחלוטין, ומפאת ספויילרים אין אפשרות להרחיב יותר מדי. נאמר רק שאלינור פתאום שמה לב לבחור שהיא מעוניינת להתחבר אליו, ובאותו זמן קורים לה דברים שמכריחים אותה להתחבר וליצור אינטרקציה עם אנשים אחרים בסיטואציות שהיו זרות לה. תיאורי סיטואציות אלו מובאים בצורה קלילה, הומוריסטית, אבל אין בהם קיטץ’ ובכל פעם אנו מגלים משהו נוסף על התמודדיותיה של אלינור, ובעיקר את סיפור העבר שלה. רמזים מפוזרים לכל אורך הספר. חלק מהגילויים אפשר לנחש, וחלק מהדברים יהיו בלתי צפויים.

שם הגיבורה אינו מקרי, ואין אפשרות לא לחשוב כבר מכריכת הספר על אלינור ריגבי האוספת את האורז מרצפת הכנסייה לאחר החתונה. הספר יקח אותנו למסע ויציע אפשרות אחת לענות על השאלה “כל האנשים הבודדים. מאיפה הם מגיעים?”, ויש גם את אלינור מתבונה ורגישות, וגם אלינור שלנו ניחנה אמנם בתבונה, אך פחות ביכולות רגשיות.

גם יהונתן גפן כתב “מבדידות האנשים הופכים קשים, מעטים יוצאים ממנה נשכרים” . במשך שנים אלינור האמינה שהבדידות תגן עליה ורק בגיל שלושים, כשהיא מנסה לסדוק חומת בדידות זו, חלק בהצלחה וחלק לא, היא מבינה שטעתה ומגלה שמגיעים לה חיים אחרים, והדרך אליהם אינה פשוטה ומחייבת חשיפה עצמית ופתיחות, שלעתים נראה שעולים על כוחותיה.

אני ממליץ בחום על הספר, הוא מכיל הרבה חמלה אנושית, לא חמלה מזויפת, אלא חמלה ואמפתיה אמיתית, הזדהות, ואהבת אדם.

 

 

כריכת הספר

אלינור אוליפנט ממש בסדר

אלינור אוליפנט ממש בסדר
גייל האנימן
מאנגלית: הדסה הנדלר
כתר ספרים 2017 – ( במקור Eleanor Oliphant is completely Fine)

מגב הספר

כאשר‭ ‬מישהו‭ ‬שואל‭ ‬לשלומה‭ ‬של‭ ‬אלינור‭ ‬אוליפנט‭, ‬התשובה‭ ‬שלה‭ ‬במאה‭ ‬אחוז‭ ‬מהמקרים‭ ‬היא‭ ‘‬בסדר‭’. ‬אומנם‭ ‬יש‭ ‬כאלה‭ ‬שבוהים‭ ‬בצלקות‭ ‬שעל‭ ‬פניה‭, ‬אבל‭ ‬היא‭ ‬יודעת‭ ‬שעל‭ ‬הצלקות‭ ‬שהיא‭ ‬נושאת‭ ‬בתוכה‭ ‬אנשים‭ ‬מעדיפים‭ ‬לא‭ ‬לשמוע‭. ‬כל‭ ‬עוד‭ ‬היא‭ ‬שומרת‭ ‬על‭ ‬השגרה‭ ‬שלה‭, ‬היא‭ ‬מסתדרת‭; ‬מגיעה‭ ‬למשרד‭ ‬בכל‭ ‬בוקר‭ ‬ב‮–‬08‭:‬30‭, ‬פותרת‭ ‬את‭ ‬התשבץ‭ ‬היומי‭ ‬בהפסקת‭ ‬הצוהריים‭ ‬ויוצאת‭ ‬בחזרה‭ ‬לדירתה‭ ‬ב‮–‬17:30‭. ‬ השגרה‭ ‬היומיומית‭ ‬הזאת‭ ‬מופרת‭ ‬כשהיא‭ ‬פוגשת‭ ‬את‭ ‬ריימונד‭, ‬עובד‭ ‬חדש‭ ‬בחברה‭. ‬הם‭ ‬צועדים‭ ‬יחד‭ ‬לתחנת‭ ‬האוטובוס‭ ‬ובדרך‭ ‬נתקלים‭ ‬באיש‭ ‬מבוגר‭ ‬שאיבד‭ ‬את‭ ‬הכרתו‭. ‬ריימונד‭ ‬ואלינור‭ ‬מגישים‭ ‬לו‭ ‬עזרה‭ ‬ובהמשך‭ ‬מתיידדים‭ ‬איתו‭ ‬ועם‭ ‬בני‭ ‬משפחתו‭. ‬מאותו‭ ‬רגע‭ ‬שגרת‭ ‬חייה‭ ‬של‭ ‬אלינור‭ ‬הולכת‭ ‬ונסדקת‭, ‬והיא‭ ‬נקלעת‭ ‬לשלל‭ ‬מצבים‭ ‬שמעוררים‭ ‬בה‭ ‬אי‭ ‬נוחות‭; ‬ביקור‭ ‬בבית‭ ‬חולים‭, ‬מסיבת‭ ‬יום‭ ‬הולדת‭ ‬משפחתית‭, ‬ואפילו‭ ‬תור‭ ‬למספרה‭ ‬אופנתית‭. ‬קוד‭ ‬ההתנהגות‭ ‬במצבים‭ ‬האלה‭ ‬אולי‭ ‬נראה‭ ‬ברור‭ ‬לאנשים‭ ‬אחרים‭, ‬אך‭ ‬לא‭ ‬לאלינור‭. ‬

אלינור‭ ‬אוליפנט‭ ‬ממש‭ ‬בסדר‭ ‬הוא‭ ‬רומן‭ ‬יוצא‭ ‬דופן‭ ‬הכובש‭ ‬את‭ ‬הלב‭, ‬מצחיק‭, ‬מעציב‭ ‬ובעיקר‭ ‬אנושי‭. ‬באומץ‭ ‬ובכנות‭ ‬משרטטת‭ ‬גייל‭ ‬האנימן‭ ‬את‭ ‬קווי‭ ‬המִתאר‭ ‬של‭ ‬הבדידות‭, ‬אך‭ ‬גם‭ ‬שופכת‭ ‬אור‭ ‬על‭ ‬כוח‭ ‬הריפוי‭ ‬של‭ ‬קשר‭ ‬חברי‭. ‬

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *