המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

ארכיפלג הכלב

28 באפריל 2019 גדי איידלהייט

את ספרו האחרון של קלודל, קראתי בטיסה לבודפשט. תיכף תבינו למה זה חשוב. ארכיפלג הכלב – קבוצת איים קטנה בים התיכון סמוך לאפריקה, השייכים לאיטליה, או אולי לצרפת, זה לא ממש משנה כפי שקלודל כותב בהתחלה, איים שאין בהם כמעט כלום, מעטים גרים שם ומעטים עוד יותר מבקרים שם, והחלום של ראש האי, הוא להקים אתר מרחצאות גדול (כמו בבודפשט אולי), שינצל את הר הגעש שבאי ואת הפעילות הגיאותרמית (או שמא דווקא כמו באיסלנד) ויביא משקיעים, תיירים וערימות של מזומנים.

אבל כל התוכנית החלומית נמצאת בסכנה, כאשר בוקר אחד מתגלות שלוש גופות של מהגרים אפריקאים, חסרי שם, תעודות וסימני זיהוי כלשהם בחופי האי. ראש האי מחליט להעלים את האירוע כאילו לא היה, ומשם נפתחת תיבת פנדורה שאחריה כלום לא יהיה כפי שהיה.

הזכרתי את עובדת קריאת הספר במטוס, כי במהלך הקריאה הייתה לי הרגשה שכבר קראתי את הספר הזה, או ספרים דומים. זר מסתורי המגיע לקהילה סגורה ושקטה, ומה סגור יותר מאי, ותוך זמן קצר, כל מה שמסתתר מתחת לפני השטח צץ ועולה. שני ספרים עלו בראשי מייד, רביזור של גוגול וביקור הגברת הזקנה של דירנמאט, בתוספת קמצוץ מסיפור התקלה שלו. מאחר ואין שום דבר קומי בסיפור ניתן גם להוסיף שיש מעין השפעה של סטיבן קינג, במיוחד טרילוגיית קאסל-רוק ובפרט את “דברים שצריך”, שגם בה, מקום שליו לכאורה מסתיר תחתיו קן צרעות רוחש שרק מחכה לפרוץ. קלודל לא המציא את התבנית הזו אבל הקומפוזיציה, האינטרפרטציה והביצוע שלו, מושלמים.

קלודל, חד ונוקב, מתחיל מטענות נגד האדישות האירופאית לנושא תמותת המהגרים בים, תמותה שלכאורה אפשר פשוט להעלים אותה ולטעון שמעולם לא הייתה וצולל משם למקומות אפלים הרבה יותר. נביא ציטוט קטן לדוגמה:

“אנשים לא באמת חושבים מה עובר להם מעל הראש. במשך אלפי שנים, הם שיכנו שם את אלוהים. זה התאים להם. הם היו למטה. הזיעו דם ומים. ולמעלה, אלוהים שט לו על ענן, אלוהים שברא אותם, השגיח עליהם הציל אותם או חיסל אותם. ואז האדם התחכם. הוא התנתק מאלוהים. השליך אותו לפח. למשך תקופה מסוימת הוא חי בשיכרון חושים בגלל הרצח הקטן הזה, ואז הבין איזה ריק יצר במו ידיו. אופי האדם תמיד גורם לו לפעול בפזיזות. תמיד. זה התחיל להפחיד אותו, כל החלל הריק זה. הוא ניסה לחמם את המאכלים הישנים אבל הכול היה בטעם שרוף. ואז הוא ממש פחד. הוא מצא מפלט בדבר היחיד שנשאר לו: קידמה. תראה, הקידמה, הייתה כאן מבראשית. תן לאדם אש, ברזל ופטיש, ותוך שנייה, הוא ייצור שרשרת כדי לכבול בה אדם אחר שדומה לו כאילו הוא אחיו ויחזיק אותו קשור או ייצור חנית כדי לחסל אותו במקום להכין גלגל או כלי נגינה. הגלגל והחצוצרה מגיעים הרבה יותר מאוחר, באיחור רב אחרי השרשרת והחנית, ובינתיים הם כבר שחטו רבים. ואם כבר הומצא הגלגל, זה רק כדי לשאת את מעשי הטבח הלאה, באמצעות צי אוניות, למשל, כדי שכל העולם ירוויח מזה, והחצוצרה שימשה רק כדי לחפות על זעקות הנרצחים ולחגוג את מעשי הטבח. סוף פסוק. ובסופו של דבר, עכשיו יש לנו לווינים!” (עמ’ 96)

הזכרתי את בודפשט, ושם נוכחתי, שוב, כי הקידמה אכן שימשה ומשמשת ליצירת כלי משחית. ראינו שם תערוכה על ליאונרדו דה וינצ’י, ללא ספק איש אשכולות וגם מהנדס וממציא גאון, אולם מרבית המצאותיו היו לשימושים צבאיים התקפיים.

קלודל לא עושה הנחות, עם אלוהים או בלי אלוהים, ובמפגן ספרותי מרהיב אך מעכיר שלווה וגורם לאי נחת, משתמש במילים, הכלי היחידי שיש לסופר, לעמוד כמוכיח בשער ולדרוש כי למין האנושי יש עוד הרבה מקום לשיפור, ואיש, מהכומר ועד אחרון האתאיסטים, ובכללם גם הקורא, שאמנם יהנה מהספר, אינו יוצא נקי.

ארכיפלג הכלב
פיליפ קלודל
מצרפתית: שי סנדיק
תמיר//סנדיק 2019

מגב הספר

גופותיהם של שלושה גברים שחורים, שנסחפו לחופיו של אי קטן ושלו אי-שם בים התיכון, מאיימות להרוס עסקה כלכלית  שאמורה להביא רווחה לתושביו. האם יצליח ראש האי למנוע את חשיפת העניין? ומיהו אותו מפקח מסתורי שמגיע ושואל שאלות שעלולות לערער את תוכניות התושבים?

כפי שעשה בספריו הנפשות האפורות והדו”ח של ברודק, גם בספרו החדש, ארכיפלג הכלב, מביא פיליפ קלודל אגדה מודרנית, תעלומה קצבית ועוצרת נשימה על קהילה שחייה הנינוחים נגדעים באחת בעקבות אירוע יוצא דופן. בכתיבה חדה ומדויקת של רב-אמן, מציב קלודל בפני גיבוריו הכרעות שיחשפו את אופיים האמיתי, את צרות אופקיהם ואת אנוכיותם. כמו תמיד, קלודל אינו מגדיר את המקום ואת הזמן, כי הסיפור שהוא מספר אינו משל ואינו מציאות, אלא משהו שהוא בתווך, בין לבין. עלילה שמתרחשת במקום בדיוני ורחוק, ובכל זאת קרובה מתמיד למציאות חיינו.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *