המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

הדנובה

22 במאי 2018 גדי איידלהייט

כאשר טיילתי ביער השחור הייתי מופתע משלט שעליו כתוב “דנובה”. אני מודה, שלא ממש התעניינתי בקו פרשת המים של יבשת אירופה, אולם באותו טיול חצינו את הריין כמה פעמים במרחק קצרצר משם ומקורותיו באגם קונסטנץ נמצאים מעט מדרום לנו. מעט מעלינו נמצא נהר מיין עליו יושבת ק”ק פרנקפורט מימים ימימה, ושניהם כידוע זורמים מערבה, וכיצד ייתכן שהדנובה מתחיל באותן גבעות וזורם עד לים השחור? אולם מסתבר שכך, ובמפת פרשת המים יש בדיוק באזור זה מעין בליטה קטנה ושם נמצאים מקורות הדנובה. הדנובה עוברת באולם, ועוד קודם לכן, מתחילה במבחר פלגים ונחלים קטנים שבחלקם טיילנו. לעומת זאת בשיט נינוח בנהר ואך בסלובקיה לא הופתעתי כלל לשמוע שהנהר מתחבר בסופו לדנובה.

הדנובה – נהר באורך 2800 קילומטרים ועליו יושבות כמה ערי בירה – בלגרד, בודפשט, ברטיסלבה, ווינה והוא שימש עורק תחבורה ראשי באירופה במשך מאות בשנים, שכן הוא נשפך לים השחור וממנו פתוחה הדרך לים התיכון. ניק ת’ורפ לוקח אותנו למסע בדנובה, ממזר למערב, מהים השחור ליער השחור, מסע שאורך כשנה ובו הוא מנסה לפענח את סוד הדנובה, מה יש בו, מי היה בו, ומי האנשים שגרים לידו, נשענים עליו ותלויים בו. הנהר איבד מחשיבותו, וגם איבד מחיוניותו. עשרות סכרים נמצאים עליו, מפעלים זיהמו אתו ומימיו גרמו לסכסוכים בין מדינות.

הספר אינו מחלק בצורה שווה את אורכו של הנהר לאורך התיעוד. חלקיו הראשונים (כלומר, הקרובים ביותר לים השחור) זוכים לתיאור נרחב, התיאור על חלקו באוסטריה וגרמניה, קצר בהרבה. נראה לי שהסיבה לכך היא שבחלקיה של מזרח אירופה, אורח החיים המסורתי עדיין מצליח להישמר, הרבה יותר מאשר באוסטריה ובגרמניה, ומשום כך יש יותר גיוון אנושי. גם את אחד הענפים העיקריים של הפרנסה מהדנובה, דיג דגי חדקן והפקת קוויאר, ניתן לבצע רק בחלקיו המזרחיים של הנהר, באיזורים הרחוקים מערי הבירה של המדינות בהן הנהר עובר.

בכל מקום מוזכרת ההיסטוריה של הנהר, החל מימי קדם ותרבויות עתיקות שהיו באזור ועד למלחמות האחרונות, ומתוארים מפגשים עם אנשי המקום, לרוב אנשים נסתרים, כאלו שלא יוצא לשמוע את קולם. לעומת זאת, מקובל בספרי המסעות, מעבר לתיאור המסע החיצוני גם לתאר את המסע שעובר על הנוסע, המסע הפנימי. מסעו נמשך במשך שנה, ואנו לא יודעים על הסופר כמעט כלום. הוא נולד באנגליה אבל גר בבודפשט, קרוב לדנובה. כך שלדנובה יש משמעות גם עבורו. כיצד השתנתה משמעות זו. האם הוא רואה את עצמו יותר כאנגלי, כהונגרי או אולי בכלל כדנובאי, והאם יש כזה דבר דנובאי, או שרק המקרה הוא שאנשים שונים מעשר מדינות שונות יושבים על אותו נהר? שאלות אלו לא זוכות למענה, ואולי הספר עצמו, הוא מעין אוסף של רשימות עיתונאיות, למרות שבין הפרקים קשה להבין את מימד הזמן וכמה זמן ואף מרחק חולפים ממקום למקום. כמו כן הצטערתי שבספר אין יותר תמונות.

ואולי זו תוצאת המסע, ההבנה שהדנובה אחד, אבל האנשים והתרבויות שונים ומגוונים, וההבדל לאורך 2800 הקילומטרים שלו דומה לפעמים להבדל של 2800 שנה בזמן. אולי הספר לא מפענח את סוד הדנובה, אבל הוא נותן תמונת מצב של כמעט יבשת שלמה, במדגם לא מייצג של אנשים, שפחות מקבלים את תשומת הלב ומקומות שפחות מוכרים לקהל הקוראים.

 

 

כותרת הספר הדנובה

כותרת הספר הדנובה

הדנובה
מסע במעלה הנהר מהים השחור אל היער השחור
ניק ת’ורפ
מאנגלית: אורי שגיא

מגב הספר

נהר הדנובה המופלא חוצה את אירופה. הוא עובר בעשר מדינות – רומניה, אוקראינה, מולדובה, בולגריה, סרביה, קרואטיה, הונגריה, סלובקיה, אוסטרייה וגרמניה. ניק ת׳ורפ מחקה את מסעם של הדגים במעלה הנהר ונוסע במשך שנה תמימה כנגד הזרם לאורך הדנובה. בספרו המעמיק והמרתק הוא מביא תמונה של אירופה שונה. הדנובה שת׳ורפ מציג היא יבשת שאיננו מכירים. הוא בוחן את הנוף, את הקוויאר ואת המורשת של אמנים מקומיים כברנקוזי ואליאס קנטי. הוא מתאר את הכפרים, האוכל והמוזיקה. הוא הולך, רוכב על אופניים, נוסע במכונית, שוחה ושט בספינות הנהר, ובעיקר הוא משוחח עם האנשים החיים על גדות הדנובה. ספר המסע שכתב ת׳ורפ משעשע ומחכים. יש בו חוכמת חיים, הומור אנגלי וראייה מפוכחת של אדם שחי בשני קצות היבשת ומכיר אותה היטב.

לפני צאתו של ת׳ורפ למסע הוא כתב: ״בכוונתי להיות נוסע מהמערב המגלה מחדש את המזרח, ובה בעת נוסע מהמזרח, המגלה את המערב״. לימים הוסיף: ״חשבתי שאני מכיר את הנהר, פחות או יותר, לפני צאתי לדרך, אך לא אחת נדהמתי, הוקסמתי, ורק פה ושם התאכזבתי. בספר יש יותר ארכאולוגיה משציפיתי, יותר שרידים של רומאים וקודמיהם, יותר מזון ויין, ואפילו יותר דמויות נהדרות משהעזתי לקוות. אלה הסיפורים של אנשי הדנובה ושל הנהר הכהה החולמני שלהם״.

הדנובה מאפשר לנו להשוות בין המזרח למערב. הוא מעניק תמונת מצב מדויקת של העוינות ההיסטורית של העמים החיים לאורכו של הנהר. לקראת סיומו של המסע כתב ת׳ורפ: ״הדנובה מציע נחמה ומטיף לסבלנות. ובארצות הרחוקות מחוף הים, הנהר מזכיר לאנשים את כוחו של הטבע״.

ניק ת׳ורפ נולד באנגלייה ב־1960. מאז 1986 הוא חי בבודפשט בירת הונגריה ומשמש כתב רשתות שידור ועיתונים אנגליים במזרח אירופה.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *