ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

ובית הלל אומרים

1 במרץ 2019 גדי איידלהייט

ארגון בית הלל, לפחות לפי אחד מדפי הנחיתה אליהם הגעתי כשחיפשתי מידע על הארגון מגדיר את עצמו כך: “ארגון רבני בית הלל שואף להשמיע ברמה את קולו של הרוב הדומם בחברה הדתית בישראל. הרוב שרוצה ביהדות המקורית אשר דרכיה דרכי נועם. יחד נרומם את החברה הישראלית, עם הרבה אהבה כבוד וענווה”. אפשר להבין מדוע המשפט הזה קומם ציבור מסוים. את הביטוי –  “היהדות המקורית”, איני מבין, האם היהדות של היום היא חיקוי? נניח לצורך הדיון, שמדובר על הההלכה כפי שהיא בתורה, שהרי אין מקור ראשוני מזה, אבל האם הלכה זו המכילה כמה עשרות עברות שהעונשים עליהן הן עונש מוות, היא דרכי נועם? איני יודע. הדיון לגיטימי, עונש המוות ביהדות כבר נזנח לפני אלפי שנים, ולדעתי האישית טוב שכך, וההלכה וגם הדת עצמה משתנים כל הזמן.

ייתכן ולא כדאי לקחת מידע מדפי נחיתה ראשוניים, ולכן טרחתי לחפש עוד קצת באתר בית הלל ושם הדברים מנוסחים בצורה יתר טובה (העתקתי רק חלק מהדברים):

“אנו מאמינים בנצחיותה של תורת ישראל ומחויבים באופן מוחלט להלכה היהודית. בתקופה האחרונה תורתנו הקדושה מוצגת לעתים במרחב הציבורי הישראלי באור לא ראוי וחד-מימדי. אנו עוסקים מדי יום בהוראת תורה ובלימודה, ומאמינים שלא אלו פניה האמיתיים של היהדות. רק היהדות בדמותה האמיתית המאירה, אשר דרכיה דרכי נועם, תוכל להביא בשורה אמיתית לחברה הישראלית של ימינו.
אנו מאמינים בשיתוף נשים בתפקידי הנהגה ציבוריים. ברוח זו בחרנו להיות ארגון הרבנים האורתודוקסי הראשון בעולם שפתח את שורותיו בפני נשים. תלמידות חכמים ומנהיגות רוחניות ימצאו ב”בית הלל” את ביתן, לצד רבני קהילות ומרביצי תורה. אנו רואים עצמנו חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. אנו מביטים בעין יפה על עולם המודרני ועל חידושיו. אנו מסורים למדינת ישראל, וסבורים שהמשך קיומה ושגשוגה חיוני להתפתחותו של עם היהודי. אנו מסתייגים מההתקפות כנגד החזון הציוני, שבאות מכיוונים שונים בחברה הישראלית.

חז”ל לימדונו שחכמי “בית הלל” נהגו בענווה ובכבוד גם כלפי יריביהם הרעיוניים. אף אנו מקבלים על עצמנו שיח של הקשבה ופתיחות, גם כלפי קולות שאיננו מזדהים עמם, תוך מתן ביטוי לדרכנו בלימוד התורה ובהפצתה. “

הטון אכן פייסני יותר, אבל עדיין אפשר להבין מדוע רבים, גם בציבור הדתי-לאומי, אינם רואים בעין יפה את הארגון. אפילו שמו: “בית הלל”, נראה כשם שנבחר על מנת להדגיש שהארגון מנסה כמה שיותר להקל (טענה שהמשפט הראשון המצוטט לעיל, מנסה להפריך). בהומור אוסיף, שעצם העובדה שעורך הספר הוא הרב קולא, שעשעה אותי לא מעט.

הספר עצמו, כולל מאמרים העוסקים בנושאים מגוונים העומדים על סדר היום, אפשר לראות פירוט שלהם למטה. לכל ספר מופיעה הקדמה, דיון בפסיקה וסיכום. אמנם לכל מאמר יש כותב שם, אולם הפסיקה המובאת בסוף, היא מעין פסיקה משותפת, כיוצאת מתוך בית מדרש ולא של איש בודד.

במקום סקירה, אביא לכם וידאו של אחד מערבי ההשקה שנערכו לספר, באופן נוח מאוד, בבית הכנסת בו אני מתפלל. לנוחיותכם מופיעה הזמן המדוייק בסרטון בו מתחילה כל הרצאה. ההרצאות מתייחסות כולן לנושאים שעלו מתוך הספר, חולקים ומשלימים עליהם.

תוכנית הערב בית הלל אומרים - השקה

בית הלל אומרים – השקה

  • הרב מאיר נהוראי – אירוח בשבת למי שאינו שומר שבת, המפרט שיקולים נרחבים יותר התלויים לא רק במעשה האירוח עצמו אלא גם בזהות האורח והמארח. 00:00
  • ד”ר טלי וישנה – היחס לפגועי נפש בהלכה. 30:30
  • הרבנית ד”ר תמר מאיר – נשים כפוסקות הלכה 50:20
  • פרופסור עמיחי רדזינר – פנייה לבית המשפט בדיני ממונות 1:12:30
  • דו שיח – שינויים בתפילה לאור הגאולה – הרב יהודה יונגסר והרב עמית קולא. 1:36:00

ההרצאות והשיחות היו מעניינות מאד ובפרט אציין לטובה את הרצאתה של ד”ר וישנה, המראה היבטים חשובים ביותר של עולם פחות מוכר לציבור, עולם מחלות הנפש עם שאלות הלכתיות לא פשוטות העולות ממנו, והדורשות התייחסות חדשה ורחבה, שקשה למצוא לה מקורות קודמים, ויש ליצור אותה כאן ועכשיו (ראו גם בספר לפרוץ את חומת הזכוכית)

 

אסיים בכך שהרגשתי היא כי רבים, בוודאי בציבור הדתי-לאומי, מבינים שדברים השתנו ויש לחדש ולפעול. רק לא תמיד יודעים כיצד. השמרנים יותר, יעשו את הדברים לאט מאוד. יש כאלו שינסו ללכת יותר קדימה, אולם גם הליכה זו תהיה איטית, זהירה ומדודה מאוד.

 

כריכת הספר ובית הלל אומרים

ובית הלל אומרים

ובית הלל אומרים
פסקי ההלכה של רבני ורבניות בית הלל
אוסף מאמרים בערכית הרב עמית קולא
ידיעות ספרים 2019

 

מגב הספר

האם אשה רשאית לפסוק הלכה? האם מותר להתארח אצל אדם שאינו שומר כשרות? האם מותר להזמין לשבת אדם שמחלל שבת? כיצד אמורה קהילה דתית להתייחס למי שנמשכים לבני מינם ומבקשים ליטול חלק בחובות הקהילתיות? היוכל אדם בעל מגבלות שכליות התפתחותיות להיות שליח ציבור? האם יוכל לבוא בברית הנישואין? מה גישת ההלכה למשלוח תרומות לפליטים בסוריה, או לסיוע של מדינת ישראל במקומות מוכי אסון? היש אפשרות לבטא בתפילה את קיומה של המדינה וסיום הגלות?
המאה העשרים היתה מאה רבת תהפוכות ומלחמות. דמוקרטיות נוסדו וערכי שוויון הועלו על נס ונהפכו לאידיאל. לקולות מושתקים נמצא פֶּה, נשים נעשו שותפות מלאות בכל תחומי החיים – בחברה, במדע ובשלטון, זכויותיהם של בני אדם נחקקו עלי ספר.
דומה שמהפכות אלו מציבות במאה הנוכחית אתגרים חדשים אל מול העולם הדתי ופסיקת ההלכה. חופש, שוויון, סובלנות, זכויות אזרח וזכויות אדם, מעורבות ובולטות של נשים במגוון מישורים של החיים – כל אלה מיתרגמים לשאלות הלכתיות חדשות, ופוסקי ההלכה נדרשים לתת להן מענה רלוונטי, כיאה לתורת חיים ומתוך אמונה ודבקות במסורת התורה שבכתב והתורה שבעל-פה.
איך תתמודד ההלכה עם ערכים חדשים אלה? האם היא מסוגלת להכיל בתוכה את השפה החדשה ואת הערכים שנהפכו זה מכבר לנחלת רבים? האם נועד להלכה תפקיד כלשהו בעיצוב הערכים או בקביעת גבולותיהם?
פרקי הספר ובית הלל אומרים מבקשים לתת מענה לשאלות אלו דרך תשובות מעשיות בפסקי הלכה. בשפה הלכתית ומסורתית, מתוך בירור בש”ס ופוסקים, נידונים כאן נושאים בעלי משמעות היסטורית, מדעית, חברתית וטיפולית, ומעל הכול – ערכית. תרומתן של תשובות אלו היא בהצעה של שפה הלכתית ההולכת ומרחיבה את אופק מבטה ואת הנחיותיה לעולם הזה.

בית המדרש ההלכתי של ארגון “בית הלל – הנהגה תורנית קשובה” מקדם ללא לאות את בניית הגשרים הנחוצים שבין מסורת הדורות, ערכיה ועולמה ההלכתי, לבין החיים כאן ועכשיו, על ערכיהם ואתגריהם.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *