ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

חופשי זה

29 באוגוסט 2019 גדי איידלהייט

“חופשי זה לגמרי לבד” שר יהודה פוליקר וזו רק אחת מהרמיזות הרבות בספרו של חיים נבון. כתבתי בעבר על כך שנמאס לי מדיסטופיות שעיקרן “הימנים/המתנחלים/הפאשיסטים פוצצו את אל-קצה והרסו לנו את המדינה”, והנה דיסטופיה מהצד השני: “הפוסט-פוסט-פרוגרסיבים החריבו את מוסד המשפחה, והרסו לנו את העולם”. שינוי מרענן. אמנם עדיין העולם של 2089 אינו “לגמרי לבד” אבל הוא הולך לשם. אנשים כבר לא חיים ביחד. יש חוזה זוגיות, לשבוע או לחודש, ניתן לחידוש אם שני הצדדים רוצים. לנון והחיפשויות טענו שכל מה שצריך זו אהבה, אולם אהבה היא מושג שכמעט ולא קיים. אם רוצים ילדים צריך חוזים מסוג אחר, ובכל מקרה תוקפם מוגבל לכמה שנים בודדות. ההריון עצמו עדיין אפשרי בדרך הרגילה, אבל זה ממש לא מקובל, כאשר יש רחם מלאכותי. יחסים אינטימיים? שאלה טובה. חיים נבון כסופר דתי נמנע מכך, אולם קשה להבין אם הם בכלל קיימים באותו עולם. כנראה שכן, כי מחלקים תרופות למניעת הריון (גם לגברים, נראה לי), אבל האינטימיות מתה מזמן ונראה שאיתה גם החשק יורד, ובכל מקרה, הרפואית האישית תדאג שאם יש חשק הוא ידוכא על ידי תרופה כלשהי.

יש גם איזו מלחמה ברקע, בכל זאת ישראל, וגם הפצצות שהיו בעבר והחריבו הרבה ערים, כנראה כי נתנו לפלסטינים מדינה והם כצפוי הפציצו אותנו. זה לא מאד חשוב ולכן לא מתעסקים בזה. לשמחתם של הרבה אנשים, הדת, כל דת, נעלמה לחלוטין. איך זה קרה, לא ממש ברור, אבל דווקא כן מעניין, היה כדאי להרחיב את היעלמותו של מוסד מפואר זה.

את תיאור העלילה תקראו בגב הספר ולא נחזור עליו. שמות המשפחה אינם קיימים יותר, כי ממילא אין משפחה ורק רוט, שם שנבחר בכוונה על מנת לבלבל את הקורא, אבל יותר מכך על מנת לקשר לספרו הקודם של נבון, “מכים שורשים“, מתעקשת שיקראו לה רוט לוי. רוט בהחלט מיושנת, היא גדלה עם שני הורים ועוד ההורים הביולוגיים שלה, משהו בלתי נתפס לחלוטין בעולם החדש, וספק אם חוקי.

נראה שהספר הוא המשך ישיר לספר “מכים שורשים”, ומביא את אותם רעיונות בצורה שונה, ומטרידה למדי. הספר שואב ויונק (אם כבר הזכרנו שורשים) מספרים רבים אחרים בתחום כגון: מערות הפלדה של אסימוב שעוסק בנושאים דומים, הדרך לעין חרוד מגיח בראשי, כאשר בראש פינה יש עוד כמה מוזרים שמתעקשים לחיות אחרת (ויש להם אפילו מזוזה על הדלת), עולם חדש מופלא של אקסלי (מי אמר סומא ולא קיבל?), וגם קצת Wall-E ועוד בערבול חדש ומותאם לקורא הישראלי.

הספר כמתחייב מהז’אנר מוקצן במיוחד, לעתים עד כדי גיחוך, אולם הדבר אינו גורע מאמינותו מאחר ואנו עוסקים ברעיונות, ולא בהיתפסות לפרטים עצמם. ההליכה עד הקצה, מתבטאת גם בדמותם של ילדי הזכוכית, קריצה לתינוקות המבחנה, ילדים שגדלו ללא הורים משום סוג ובשום חוזה, לא מאמצים ולא ביולוגיים, ודווקא הם, שאמורים להיות החופשיים ביותר, ללא מסגרת כובלת ומדכאת (כמובן שחייבים להתייחס לשיח הדיכוי בספר מעין זה), הם אלו המנסים לבנות לעצמם מסגרת, אם בדרך של אחווה, ואם בדרך של שמירה על מסורות קדומות, כגון הלוח העברי.

בעוד שהספר צפוי לקבל ביקורות אוהדות מצד השמרנים, הרי שצפויות לו גם התמודדיות סבוכות יותר בקרב קהל פחות אוהד. אפשר בהחלט לטעון שהספר הוא מניפסט, אפשר לטעון שהוא גם מעט דמגוגי והעתיד המתואר מוקצן מדי ולא יקרה לעולם. אולם כמו בסדרה מראה שחורה, שלא ממש אהבתי, זהו מרחב אפשרויות מסוכן שאפשר להדרדר אליו במהירות ויש להישמר מכך, וגם מי שיראה בכל הספר קשקוש, ואני יודע שיהיו כאלו, צריך לשאול את עצמו, איפה נקודת העצירה. את ההתמודות מול טענות האיזם השונות נשאר לנבון, אני יכול להמליץ על הספר בלב שלם, גם לפרוגרסיבים. מה יש? תעצרו, תחשבו לרגע ותתאגרו את עצמכם. זה הרי מה שאתם דורשים מכל היתר.

נהנתי מהספר, מהרעיונות המובאים בו ומהעלילה, המאפשרת עוד לא מעט התפתחויות. דווקא בישראל נראה לי שמוסד המשפחה עדיין נמצא בדירוג גבוה. אחוזי הילודה בעלייה, ומשפחות עם ארבעה ילדים הן עניין מקובל ונפוץ גם בציבור החילוני. בישראל אוהבים ילדים, וכולם כמהים לילדים. הערה אחרונה זו חשובה בעיני בהקשר של זוגות חד-מיניים, נושא שלא מופיע כלל בספר, אולם גם זוגות אלו, בעיקר הגברים, רוצים ילדים, ורוצים לחיות בצורה משפחתית (כמובן שגם זוגות נשים רוצות ילדים, אך שם לרוב אין קושי ביולוגי בנושא). למרות כל ההתקפות, נראה שמוסד המשפחה כאן ויישאר כאן. אני בכל אופן, אופטימי.

חופשי זה
חיים נבון
ידיעות ספרים 2019
מגב הספר

תל אביב, 2089. אור הוא מידען מבריק המנווט במיומנות בתוך רשת המידע וגם בתוך רחובותיה המתפוררים של העיר המתרוקנת. הקריירה שלו משגשגת. בת זוגו רוּט אוהבת אותו. זה קצת לא מקובל, אבל חוקי. כשעמיתה של אור נעלמת, הוא נוקט צעד נדיר ויוצא יחד עם רוט לחפש אותה מחוץ לעיר. השניים מוצאים את עצמם מיטלטלים בקדחתנות בפינות לא מוארות של עולמם המנוכר. במחנה צבאי הם שבויים בידי מפקד חטיבה מטורף למחצה; בעיר הזכוכית הם מצליחים לתקשר עם ילדי הזכוכית המסתוריים; בניו יורק הם קורבנות למתקפת הטרור הטכנולוגי המתוחכמת ביותר בהיסטוריה, שקורעת את המסווה מעל עולמם.
במציאות אפורה ומרה, בעולם שאיבד את דרכו, אור ורוט צריכים לבחור.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *