ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

יעקב

15 באוקטובר 2019 גדי איידלהייט

הספר החדש בסדרת “בראשית” של הרב פרופ’ יוני גרוסמן עוסק בחייו של יעקב מפרשת תולדות ועד סוף פרשת וישלח. כבר במבוא דן גרוסמן בשאלה, אותה שואל כל קורא, מדוע שם הספר הוא “יעקב” ולא “יצחק” ומתרץ שהפרשות העוסקות בחיי יצחק מועטות ורובן עוסקות בו או כבנו של אברהם או כאביו של יצחק.

אמנם עדיין נראה מוזר שבדיוק את כל חלקו של ספר בראשית המכונס תחת “תולדות יצחק” (למעט פרק אחד של תולדות עשו), נכנה יעקב, אולם טענתו של גרוסמן, היא שתולדותיו של אדם מתחילות מאביו ולא מלידתו. טענה זו, נראית לי באה בעיקר לענות על הקושי הכרוך בשאלה מדוע אין תולדות לאברהם (תולדותיו הן ביחד עם תרח), וגם לתרץ את הבחירה ביעקב לשם הספר , וגם להכשיר את הקרקע העתידית לכרך החותם של הסדרה שיכונה כמתבקש, יוסף. אישית הייתי מעדיף להישאר עם שלושת האבות, אולם אכן החומר העוסק ישירות ביצחק מועט.

על הספר עצמו אפשר להרחיב, אולם כבר סקרנו ספרים של גרוסמן (“אברהם“) והדברים נכונים גם כאן. הספר הוא פשוט ההמשך. אותה גישה של ניתוח ספרותי, חלוקה לחטיבות ולנושאים, מציאת מבנה, רצוי קוצנטרי, תיחום הטקסט (בצורה שבהחלט אפשר לחלוק עליה ולעתים נראה שהתיחום מטרתו לשרת את המבנה), וצלילה עמוקה לפסוקים מילה אחר מילה.

מי שמכיר את שיטתו של גרוסמן יהנה ממנה רבות, אולם לדעתי קשה לקרוא בספר ברציפות, ובוודאי שאין מה לנסות לקרוא אותו על סדר הפרשות, אלא פרק פרק בניחותא תוך המתנה בין הקטעים.

התלבטתי באיזה פרק מהספר לעסוק בסקירה ועיני צדה את פרקו האחרון, מעין נספח על תולדות עשיו. מצוין, אמרתי לעצמי. נראה מה גרוסמן יעשה עם זה. גם גרוסמן מכיר את הקושי, אפילו לומר, השעמום, שבפרק זה, שכלל לא נראה מדוע הוא נמצא בתורה. נכון, צאצאי נחור זוכים לכמה פסוקים, אבל זה בסדר, צריך להגיע לרבקה איכשהו. גם צאצאי ישמעאל זוכים לכמה פסוקים, אבל גם את זה ניתן לתרץ כי בכל זאת היו הבטחות לאברהם לגבי ישמעאל וצריך לראות שהן התקיימו. בשני המקרים מדובר גם במעט פסוקים, אבל להקדיש כל כך הרבה פסוקים לעשיו ותולדותיו (ועוד לפתוח בתולדות עשיו פעמיים) ועליהם להוסיף את בני שעיר החורי שבכלל לא קשורים לכלום (כלומר הם קשורים לעשיו, לא לנו), ואם כל זה לא הספיק אז עוד רשימה ארוכה של מלכים, שנראה שכל מטרתה לאפשר למחברי שאלות לחידוני תנ”ך לשאול: “דרג את המלכים הבאים לפי הסדר: חושם, יובב, הדר, שאול”. כמי שפרשת הבר מצווה שלו הייתה פרשת וישלח, אני יכול להעיד ש-“יעוש ויעלם וקרח” נהיו עבורי יאוש אחד גדול, ומי שרוצה לדקדק בקריאת המילה “בני” עם ב’ דגושה או רפה, בכלל ישבור את הראש.

ובכל זאת, על קטע זה אומר גרוסמן כך: “לא תהיה זו גוזמה לומר שיש לו השלכה יוצאת דופן להבנת ההיסטוריה הישראלית כולה”. לא פחות. טוב, אמירה כזו מצריכה הוכחה, ונראה שגרוסמן, יודע, שספר, כפו הופעה טובה, צריך לסיים בגדול.

וכמעשה קוסם, שלמרות שאתה מכיר את הטכניקות, ויודע מה ואיך הוא הולך לעשות, לא נותר אלא לקרוא את הפרק בהשתאות ולהתפעל מהביצוע: החלוקה, הברורה יחסית, של הטקסט לחלקיו (תולדות עשו בארץ כנען, תולדות עשו בהר שעיר, בני שעיר, רשימת המלכים, רשימת האלופים), ובניתוח עדין של כל פסוק, כל שם, כל חזרה שנראית מיותרת, כל פסוק שדומה בצורה כלשהי לתולדות יעקב או יצחק, בהשוואות ובהנגדות ובסופו של דבר המסקנה, המאד מפתיעה, כי פרק זה אינו בא רק לסכם את תולדות עשו, אלא הוא המפתח לכל מה שיקרה מכאן והלאה, ובעיקר ההנמקה לצורך החיוני של ירידת יעקב למצרים, צורך, שאמנם כבר הובטח לקורא בברית בין הבתרים, אבל כזה שמגלגל את כל העלילה מכאן והלאה.

אמנם, העיסוק הספרותי אינו תמיד עולה בקנה אחד עם העיסוק התיאולוגי, וקשה להשתכנע שזו כוונת המשורר, וכפי שציינתי אותה גזירה כבר ידועה לקורא וממילא אין בירידה למצרים מתח, במובן של מתח עלילתי, אולם היכולת להוצאת תובנות חדשות, מקוריות ובעיקר מפתיעות מטקסט שעל פניו נראה עבש ויבש, היא היא “היוני גרוסמניות” בהתגלמותה. ואם בכזה פרק, על אחת כמה וכמה שיכולות אלו יעשירו את הקורא ביתר פרקי הספר, הכוללים פרקים חשובים בהרבה.

יעקב – סיפורה של משפחה
יונתן גרוסמן
ידיעות ספרים 2019
מגב הספר

“מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי”, מסכם יעקב את חייו בעמדו לפני פרעה במצרים. הנימה הטרגית שמלווה סיכום זה משמשת חלון הצצה נדיר לתפיסתו של יעקב את עצמו, את חייו ואת סיפורו. אולם לקורא בסיפורי יעקב (בראשית כה-לו) נכונה תמונה מורכבת הרבה יותר. יעקב גם ראה מלאכים שלימדוהו שאפשר להלך בין ארץ לשמים, הוא גם התאהב ברחל – שפגש בה על גדות הבאר עת ברח מאחיו, ובמיוחד זכה יעקב לשם ישראל והקים את האומה על שנים-עשר שבטיה.
סיפורו של יעקב הוא סיפור גועש וסוער, גדוש נדודים וטלטלות, לצד לא מעט רגעי חסד. סיפוריו נעים ללא הפוגה בין טרגדיות אישיות ומשפחתיות לבין שמירה אלוהית צמודה; בין כאב ומצוקה לבין רוממות רוח; בין ארץ לשמים.
יעקב: סיפורה של משפחה עוקב אחר הסיפורים לפי סדרם וזרימתם הטבעית ומנסה, לאור האמצעים הספרותיים שמעצבים אותם, לעמוד על המגמות הפסיכולוגיות, המוסריות והתיאולוגיות של הסיפורים הבודדים ושל המחזור כולו.

פרופ’ יונתן גרוסמן הוא חבר המחלקה לתנ”ך באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת הרצוג. בין ספריו הקודמים: “בראשית – סיפורן של התחלות”; “אברהם – סיפורו של מסע”; “אסתר – מגילת סתרים”; “רות – גשרים וגבולות”; “גלוי ומוצפן – על כמה מדרכי העיצוב של הסיפור המקראי”.


No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *