ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

יצורי הפלא במדרש ובמדע

10 ביולי 2019 גדי איידלהייט

ספרו של נתן סליפקין מנסה בשמו לפתות חלק מהקוראים. כבר בהקדמה המקורית למהדורה האנגלית משנת 2007 נכתב כי “ספר זה עורר עניין בלימוד התורה, על ידי גישור בין העולם היבש לעתים של ההלכה והתלמוד לעולם המופלא של הארי פוטר”. במהדורה העברית נוצלה סדרת הספרים והסרטים הנוספים מעולמו של הארי פוטר ושם הספר העברי “יצורי הפלא במדרש ובמדע”, בהחלט רומז ליצורים אלו.
לתלמוד אין במה להתבייש: חדי קרן, בנות ים, ענקים וגמדים, גריפונים ועוד יצורים משונים ובלתי אפשריים מופיעים בו, לרוב במסגרת של דברי האגדתא, אולם לעתים עם השלכות לפסיקה הלכתית, והספר מנסה לעשות סדר בעולם הפראי ועוסק במגוון ושאים כגון: מה מופיע בתלמוד, מה היו האמונות הרווחות באותה תקופה, אילו תיאורים מסתדרים עם המדע ואלו לגמרי לא, האם ניתן לזהות מיני בעלי חיים כדוגמת חד הקרן עם בעלי חיים שהיו בזמן התלמוד או בזמנים קדומים יותר.


כאשר אני מקבל לידי ספרי עיון, אני לרוב קורא את אחרית הדבר ואז את המבוא ובוחר באופן אקראי פרק או שניים. לרוב קריאה כזו מאפשרת קבלת רשום ראשוני מספק על הספר. בספר זה צד את עיני פרק י”ג העוסק בסוד הסלמנדרה, ונדגים מתוך פרק הפרט על כלל הספר.


סלמנדרה – דו חי מופלא בעל צבעים ייחודיים, היה נפוץ למדי בישראל ובשנות ילדותי היה ניתן לראותם לא מעט בנחלי הצפון: בצת, כזיב, שמורת דן וכהנה, אולם במשך שנים רבות לא ראיתי סלמנדרה. למעשה, כמעט בכל טיול אמרתי לילדיי שכבר שנים לא ראיתי סלמנדרה בטבע, והנה בפסח האחרון עת אנו מטיילים בכרמל, נשמעה צעקה ממורד הנחל, “יש פה סלמנדרה”, קיפצתי ודילגתי על הסלעים באופן מהיר לראות את הפלא לפני שייעלם ואכן צפיתי בפרט יפהפה.

סלמנדרה
סלמנדרה


אולם הסלמנדרה נכנסה לספר לא בשל יופייה אלא בעיקר בגלל אמונה כי היא חסינה בפני אש ואף נוצרת מן האש, מה שמסביר את צבעיה הכתומים. בתחילת הדיון מובאים המקורות הקדומים למשל בתנחומא לפרשת וישב: “בריות הגדלות באור ואין גדלות באוויר. ואיזו? זו סלמנדרא.”.
לאחר מכאן עובר סליפקין לדון בדברי הראשונים והאחרונים העוסקים בסלמנדרה, החל מרש”י (לסנהדרין ס,ג: ): “סלמנדרא – חיה קטנה שיוצאה מתנור שהאש בוערת בו שבע שנים והסך מדמה אין האור שולט בו” ועד האחרונים כדוגמת החתם סופר ורבי יוסף רוזין. הסקירה התורנית מסתיימת במסקנה כי התלמוד והראשונים וחלק מהאחרונים אכן האמינו שהסלמנדרה נוצרת מהאש, גם כאשר המדע באותה תקופה שלל מזמן אפשרות מעין זו.


משם ממשיך סליפקין ומביא את האמונה הרווחת בעולם בעת התלמוד ואף לפניו, בכתבי אריסטו ופליניוס הזקן וממשיך בתיאור המין בזואולגיה המודרנית תוך דיון האם הסלמדנרה המוזכרת בתלמוד היא בכלל המין שאנו מכנים לסלמנדרה בימינו, ובמקרה זה התשובה חיובית.
בנקודה זו בספר נתקלתי במשפט הבא: “אני עצמי מצאתי פעם סלמנדרה ושמרתי אותה בוויוואריום. כשפעם אחת בטעות השארתי את תנור החימום קרוב מדיי לכלוב שלה, היא לא הצליחה לברוח והפכה לגוויה מצומקת”. לאור הסיפור שהזכרתי קודם על חדוותי בגילוי הסלמנדרה, אודה שפיסקה זו צרמה לי. הסלמנדרות הן חיות בר מוגנות שכמובן אסור לאסוף בשום צורה. מחבר הספר הסביר לי, כי המעשה היה לפני שנים רבות, באזור בו הסלמנדרות אינן חיות מוגנות, ושכיום הוא בוודאי לא היה אוסף מיני בר. ההסבר התקבל, אולם להערכתי במקומות מעין אלו, יש לרשום הערת שוליים המבהירה היטב את האיסור לאסוף חיות בר, איסוף שפוגע בטבע, ובמקרה זה אף מביא למותה של החיה.


בהמשך מנסה סליפקין להבין מהיכן נוצרה אגדת הסלמנדרה ומביא הסבר נפוץ, לפיו, העובדה שהסלמנדרה חיה בסביבה לחה מאוד עוזרת לה להתמודד עם הלהבות לפחות למשך זמן קצר שאולי בו היא יכולה לברוח מהאש, אולם אין בסלמנדרה עצמה שום דבר העוזר לה.
למרבה ההפתעה מביא סליפקין גם מספר מקורות המראים שלסלמנדרה יש אכן יכולת כ

לשהי להתמודד עם האש וזאת באמצעות הפרשת נוזל מגופה, היכול לכבות אש קטנה. מקורות אלו הם מלפני כמעט ארבע מאות שנה, אולם זכו לאישוש במחקר מודרני, שאמנם עוסק בטריטונים, אבל אלו הם יצורים הקרובים לסלמנדרה. ניסויים נוספים לא נעשו, או לפחות לא מוכרים למחבר, וסיכומו הוא שאכן לסלמנדרה יכולת מסוימת להתמודד עם אש חלשה לזמן מוגבל, ואמנם היא אינה נוצרת מן האש, אולם גם באותה אגדה עתיקה על היצור שאינו נשרף, יש גרעין אמת ואין לשלול מידית תיאורים על תופעות שנראות לנו לא הגיוניות.


קראתי סקירות שתיארו את הספר “מגניב”, ואכן יש משהו קסום באזוטריה, אולם לו רק היה הספר מגניב בלבד לא הייתי מטריח את עצמי ואתכם. בעיני, חשיבותו ומעלתו של הספר היא בתחום אחר לגמרי.


“אין בסיס מסורתי לתפיסה כי הראשונים אינם מסוגלים לטעות. הם עצמם ייחסו טעויות במדע אפילו לחכמי התלמוד. גדולי חכמי הדורות ציינו כי לרבנים בימי הביניים, כמו רש”י, היה חסר פעמים רבות מידע מדויק בנוגע למדעי הטבע.” (עמ’ 62 מתוך הפרק העוסק בבנות ים).
סליפקין למעשה אומר שהראשונים יכולים לטעות, וכך גם התלמוד, ולמעשה שלא כל מה שכתוב בתלמוד נכון ואפשר להמשיך עוד ולטעון שגם לא כל מה שכתוב בתורה בהכרח קרה. אפשר לטעון כי החידוש אינו גדול כל כך, שכן כבר הרמב”ם בספרו מורה נבוכים טוען כך, אולם בחוגים החרדים, אליהם סליפקין השתייך באנגליה, אמירה כזו, כמוה כמעט ככפירה, כאשר אנשים מורגלים לקבל את אמירות התלמוד כאמת לאמיתן.


נקודה זו מוכרת לי היטב. מזדמן לי מפעם לפעם לתת הרצאות בענייני אסטרונומיה לקהל חרדי, ואני נתקל בתופעה זו, הרואה בכל דבר שנאמר אמת מסיני. בנושא אחד, קפץ אחד מהמאזינים וצעק עלי שאני חולק על הברטנורא, השבתי לו שאכן כך וממילא בנושאים שאינם הלכתיים, המילה מחלוקת אינה במקומה, מאחר ואני מציע הסבר נוסף, שסביר למדי שגם הברטנורא, לו היה מכיר את המדע המודרני, היה מאמץ.


אולם לפעמים הדברים מגיעים לידי אבסורד, וכאשר אמרתי כדרך אגב שהארץ סובבת סביב השמש, קם רב חשוב וידוע, גם בציבור הדתי לאומי, ואמר השמש סובבת סביב הארץ – כך כתוב בתלמוד וכך זה נכון. התעקשתי. הארץ סובבת סביב השמש. צר לי, אולם כאשר אני שומע רב אומר דברים מעין אלו, אמנם אני יכול להתפעל מאמנותו התמימה, אבל כנראה שכבר לא אתייחס לשום דבר שיאמר ברצינות, ויהא זה פסק הלכה או שיעור תלמודי. ובכך אותה אמונה תמימה, נזקה מרובה מתועלתה והיא גומרת לשפיכת התינוק עם המים. אמונה נכונה אינה יכולה להכחיש את המציאות, ואדרבא גם חכמי ישראל בתלמוד הודו בכך, במחלוקת לאן נעלמת השמש בלילה והודו שהאמת עם חכמי העולם (אמנם לא מהסיבות הנכונות וראו פסחים צ”ד ע”ב). בנקודה זו בהרצאה, קם מאזין אחר ואמר שממילא לפי איינשטיין הכל יחסי. נו, אז לפחות את המדע של איינשטיין הוא קיבל, בלי לשים לב אפילו לאבסורד המוחלט שבדבריו, עוד מבלי להיכנס לעומק הדברים ולהראות שהטענה, כי השמש סובבת סביב הארץ, גם לפי תורת היחסות, פשוט אינה נכונה.


אולי האמונה התמימה נדרשת על מנת שלא לשאול שאלות, שכן שאילת שאלות מסוגלת להביא ליציאה בשאלה, ואפשר לראות הד לכך בקונטרסים של ארגון “דעת אמת”, שאיני רוצה להרחיב בעיסוק בו כלל, אולם אחת משיטותיו היא להביא נושאים דומים לאלו המוצגים בספר, ולעשות מחכמי ישראל חוכא ואיטלולא, וגם זאת בצורה חסרת היגיון ומתך אי הבנה מכוונת של דבריהם.
ובשל כך, יש ללכת בצורה עדינה בין הטיפות. מילא אני, מעביר הרצאה והולך, אולם הרב סליפקין הוא חלק מהעולם החרדי, וספרו אכן קיבל לא מעט תגובות זועמות, אך גם תגובות חיוביות, שכן הוא מראה איך אפשר דווקא לאחוז בחבל בשני קצותיו. אפשר לומר שלא כל מה שכתוב בתלמוד, בראשונים ובאחרונים נכון. אך כשעושים זאת, יש לעשות זאת בצורה מכובדת, בלי לגרוע במאום מחוכמתם וכבודם של חכמי התלמוד, הראשונים והאחרונים. לדעת שאמנם המדע המודרני התקדם, אולם אין הוא גורע מחוכמתם של הקדמונים, לעתים אפילו ההיפך, ואמנם לדורנו יש טכנולוגיות טובות יותר וגישה קלה הרב היותר לידע, אולם לא בהכרח זה הופך אותנו לחכמים יותר. אמנם גישה זו עדיין אינה מקובלת בעולם החרדי, אך בעולם הדתי לאומי, זו גישה שבהחלט יש לה מקום, וחשיבותו של ספר זה הוא בעידודה וחיזוקה.

דפי דוגמה מהספר

Download (PDF, 1.54MB)

יצורי הפלא במדרש ובמדע
נתן סליפקין
מאנגלית: יהושע סטוקאר
מגיד 2019

מגב הספר
עוף החול ששהה עם נוח בתבה, הגריפון של שלמה המלך, הדרקון עליו התנבא ישעיהו והסלמנדרה שהצילה את חזקיהו – אלו רק חלק מרשימת היצורים המופלאים בהם נתקל לומד המדרש. האם יצורים כאלה היו באמת? האם חז”ל האמינו בהם? וכיצד עלינו להבין את דבריהם בנושא? מנהל מוזיאון הטבע התנ”כי, הרב ד”ר נתן סליפקין יוצא למסע בעקבות יצורי הפלא בספרות חז”ל, כשהוא מחבר בין המקרא והמדרש למיתולוגיה העתיקה ולמדע המודרני.

One Comment

  • ד"ר עמנואל סגל 19 ביולי 2019 at 10:06

    א) איינשטיין לא אמר שהכל יחסי! הוא דווקא חיפש שמורות של הטבע ושל היקום! ומצא מה כן נשמר!
    ב) לפי איינשטיין השמש מסתובבת סביב הארץ! בתורת היחסות הכללית יש סימטריה מוחלטת בין הארץ שמסתובבת סביב השמש. או השמש מסתובבת סביב הארץ! זוהי בחירה של מערכת קואורדינטות! שניהם דברי אלוקים חיים! במשוואות התנועה קיימת סימטריה מוחלטת בין שני המצבים. זהו עקרון היחסות של תורת היחסות הכללית, היא מכלילה את תורת היחסות הפרטית גם למערכות מואצות. יש בעיה עם הפתרון הכללי, של המשוואות המקוריות. בוחרים מערכת קואורדינטות שמעמידות את את השמש במרכז מזניחים את הארץ (או מכניסים את הארץ כהפרעה). ואז יותר קל לפתור את המשוות הדיפרנציאליות. אבל אלו משוואות אחרות ולא החוק האמיתי. ז”א זו אינה האמת המציאותית! המשוואות המקוריות אינן תלויות במערכת הקורודינטות אם היא נחה. נעה במהירות קבועה או נעה אפילו בתאוצה. תורת היחסות הכללית!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *