המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

לא אימא שלי

16 ביולי 2018 גדי איידלהייט

את הסקירה על ספרו הוקדם של אוגדן פתחתי כך: “מאות ספרים מצדיקים שוב ושוב את אמירתו של טולסטוי. כל משפחה אומללה, אומללה בדרכה שלה, ויש דרכים רבות לאומללות. כך גם בספר זה שכריכתו מראה ילד צעיר על רק שדה חיטה אינסופי.”. גם הפעם אוגדן נכנס למשפחה אומללה, אפילו יותר מקודם, ולוקח אותה עד הקצה.

הספר מתחיל בתיאור משפחתי קלאסי. האמא ואחותה, רוז ומרגרט, בקומה התחתונה, מדברות שותות קפה וכו’, והילדים – ארין דמיאן וקתרין בקומה העליונה, ולפתע תאונה, הילדה נופלת במדרגת ונחבלת קשות. סימני השאלה מתעוררים מיד. הילדה לא ילדה, יותר נערה בת 13, לא מישהי שתיפול במדרגות, ומוזר עוד יותר מכך, משפט תמוה מאוד על הדודה שמסתכלת על הבן השני והספר אומר, שאינו רק אחיינה אלא גם בנה. הקורא כבר לא מבין כלום ובנקודה זו הספר למעשה מתחיל, בתיאור המשלב את ההווה ואת העבר של המשפחה האומללה הזו, משפחה שמעולם לא תפקדה ולעולם גם לא תתפקד.

אוגדן מיטיב לתאר, אולם הוא משמש גם בספר כפסיכולוג ולא כסופר. הוא מנתח את הדמויות, כאילו הן אצלו על הספה, אבל אנו לא באמת מבינים מה הדמויות חושבות או מה עובר להן בראש. אוגדן אומר את זה בשבילנו ובצורה שנרחם על הדמויות. האם מגיע להן רחמים? אני לא בטוח. כשיש לדמויות הזדמנות לבטא את עצמן ואת מניעיהן הן לרוב יסתפקו בכך שהן לא לגמרי יודעות למה עשו מה שעשו. אוגדן עצמו אפילו מופיע בספר כאשר מרגרט הולכת לפסיכולוג או פסיכיאטר. תיאור הפגישה בה מרגרט לא מצליחה לספר מה הבעייה והמטפל רק אומר שהוא יודע שהיא לא מספרת לו מה שורש הבעיה, נראה כרומז על הספר כולו ועל כך ששורש הבעייה לא ברור ולא יהיה ברור לקרוא עד תום הספר.. נראה שאוגדן לקח כמה מקרים אמתיים, הקצין עוד יותר, וערבב אותם ליצירה אחת, יצירה חזקה. ובנקודה זו אין לי ברירה אלא לדון באמצע העלילה שכן הספר כולל נושאים קשים, קשים מאד אפילו, והחושש מפני ספויילרים יצטרך להסתפק בתיאור עד כאן. אם תחליטו קרוא את הספר, תהנו מכשרון הסיפור של אוגדן אולם תהיו בטוחים שתכעסו ותתרגזו מאד על כל הדמויות שבו, ובכל זאת כדי לזכור, שיש משפחות אומללות ולקוות ללמוד לא להיות כמותן.

 

כריכת הספר לא אימא שלי

לא אימא שלי

לא אימא שלי
תומס ה’ אוגדן
מאנגלית: יואב כ”ץ
עם עובד 2018

 

מגב הספר

נערה בת שלוש עשרה נופלת במורד המדרגות שבביתה – בני משפחתה עומדים וצופים בה בחוסר אונים, איש אינו יכול למנוע את נפילתה, איש אינו יכול לעצור את כוח המשיכה המגלגל את גופה השברירי מטה אל הידוע מראש. נפילתה עתידה לרסק גם את מראית העין של המשפחה הבורגנית השלווה ולחשוף אט־אט, ביד אמן חומלת, את עברם ואת עתידם של כל החוזים במעמד.

הפסיכואנליטיקאי הנודע ד״ר תומס ה’ אוגדן מגולל סיפור מהפנט על אשמה ועל פחד, על חרטה, ויותר מכול – על פניה הרבות של האהבה: בין הורים לילדיהם, בין אחים, בין עמיתים לעבודה ובין בני זוג. אהבה שלעיתים היא פגומה, לעיתים קצרת יד ולעיתים אסורה, אך היא תמיד כמיהה אנושית להשתייכות.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *