המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

להתראות עכו

10 באפריל 2018 גדי איידלהייט

עכו. מפרץ, חומה, עיר עתיקה, מוסלמים נוצרים ויהודים. כנסיות מסגדים ובתי כנסת, שוק, אבירים, צלבנים, אסירי המחתרות. הרבה היסטוריה יש לעיר הצפונית. הספר “להתראות עכו” הוא הזדמנות מעניינת לקרוא על אחד הפרקים, שאמנם ידוע, אבל לא בפרטיו, בתולדות העיר – תקופת המצור של נפוליאון בשנת 1799. נפוליאון עטור ניצחונות במצרים ויפו ורוצה להמשיך צפונה אולי בדרכו לאיסטנבול ומשם דרך היבשת לצרפת, מה שיבסס את מעמדו כשליט לא מנוצח, קיסר העולם, מוקדון של המאה ה-19. אבל עכו קשה עליו. מולו יריב קשוח אחמד פאשה אל-ג’אזר. שליט עריץ כל יכול, המטיל את אימתו על תושבי עכו. הידע שלי על שליט זה התמצה בעובדה שבמסגד שהקים והקרוי על שמו מוצב שעון שמש נאה שאף זכה לככב בסדרת בולים. לכינוי הקצב הוא זכה עקב מנהגו לקצץ אוזניים, לכרות אפים ולעקור עיניים של מתנגדיו, ולפעמים גם של תומכיו, רק שלא יחשבו להפוך למתנגדים, וזה במקרה הטוב. במקרה הרע, יזכו הבוגדים לחאזוק, שיפוד על מוט עץ שגורם למוות איטי.

הספר לא חוסך בתיאורי העינויים הקשים, שבוודאי ירתיעו חלק מהקוראים, אולם גם בימינו ובמרחק קצר מכאן, שליט אכזר אחר טובח כבר שנים בבני עמו בשיטות אכזריות לא פחות. גם נפוליאון עצמו בסיום תקופת המהפכה הצרפתית שלא הייתה עדינה במיוחד, ידע לבצע מעשים אכזריים. כרגיל סובלות מכך קודם כל הנשים, כלי מלחמה לכל דבר. או מובאות לשמש את חיילי הצבא, נשבות, נאנסות ואפילו גרוע מכך.

הספר מבוסס על אירועי המצור שמתועדים בצורה צמודה יחסית להיסטוריה, אבל בתיאור ההתרחשויות בתוך החומות נוקט חליחל חירות ספרותית רבה ומביא תמונה חיה ותוססת של עיר במצור שתושביה פוחדים מהמנהיג האכזר שלהם ומתפללים גם למותו אך גם לבריאותו שכן רק הוא יכול לעצור את הצרפתי שבוודאי יטבח את כולם. גם הנוצרים בבעיה, אל ג’אזר, בעצמו ממוצא בוסני, טבח בכולם, והיהודים חוששים מפניו מאוד למרות שיועצו הבכיר הוא יהודי – חיים פרחי, אולם כמו כל מקורביו של אל ג’אזר, מי שקרוב מדי לאש יכול להישרף, ובמהירות רבה.

ולמרות כל זאת במקומות רבים חליחל בוחר לתאר את אל-ג’אזר גם כיצור אנושי, המביט על עצמו בעשור השמיני של חייו, מתגעגע לאהבת נעוריו (למרות שהיו לו דרכים מוזרות לגלות לה את אהבתו והיא מעולם לא החזירה לו אהבה), ואינו מבין איך נהיה לשליט אכזר וצמא דם, במקום להיות סבא שמחשק עם ילדיו בגינה. נראה שחליחל עושה כאן “הנחה” ומעט רומנטיזציה לדמות שאין מקום להפוך בטובתה.

חליחל מתרחק מנושאים פוליטיים עכשוויים, ואולי טוב שכך, אולם במקומות מסוימים יש אולי גלישה מעטה לנושא. נקודה אחת בה הרגשתי זאת היא כאשר פיליפו, קצין צרפתי מלוכני, הנמצא בעיר ומסייע לה לעמוד במצור (גם האנגלים סייעו רבות ולמעשה ללא עזרתם עכו הייתה נכבשת במהירות), מודה שהוא אינו מבין כלל את האנשים האלו ומה יש לו לחפש כאן בכלל. גם במאתיים השנים שחלפו מאז אירופה המשיכה להתערב במזרח התיכון, וללא ספק, בלי להבין מה קורה פה בכלל.

הספר מהווה הזדמנות מצוינת להיחשף לספרות ערבית ישראלית מודרנית, ומי שיצליח לעמוד בתיאורים הלא נעימים, יגלה פרטים רבים על פרק מפואר אך גם מכוער, בתולדות העיר.

 

כריכת הספר להתראות עכו

להתראות עכו

להתראות עכו
עלא חליחל
מערבית: יוני מנדל
עם עובד 2018

מגב הספר

עכו. אביב 1799.

לאחר מסעו המוצלח למצרים ולאחר כיבוש אל־עריש, יפו וחיפה, הטיל הגנרל נפולאון בונפרטה מצור על העיר עכו. בראש מגיני העיר עמד המושל העות’מאני אחמד פאשה אל־ג’זאר, מנהיג חזק ורב־ניסיון, שנעזר בכוח ימי בריטי בפיקוד האדמירל סמית’ ובעצותיו של קצין הנדסה צרפתי מלוכני בשם דה פֵליפּוֹ.

 ברומן שרקח עלא חליחל סביב דרמה היסטורית זו אין הוא מסתפק בתיאור מהלכי הלחימה. הוא מציג תמונה מפורטת ועזת מבע של ההתנהלות בחצרו של שליט העיר, ועושה זאת בלי לחסוך מאיתנו את גילויי אכזריותו וחשדנותו המטורפת. אל־ג’זאר של חליחל מתמודד עם נפולאון לא רק כמצביא, כאויב וכנציג של השקפת עולם זרה אלא גם כאדם, ואף כמאהב, לאחר שמכתבי אהבה של יריבו נופלים לידיו ומביאים אותו להרהר בחייו שלו. וכך משרטט חליחל את חיי העיר הנצורה ונכנס אל חדרי חדריה: אל לבטיו של היועץ היהודי חיים פרחי, אל אימיה של מגפת הדבר, אל אויבי השליט שנידונו למוות נורא על הח’אזוק, אל גורלה של ספינת הזונות ששלחה הרפובליקה לשעשע את חייליה.

 הספר הזה מבקש לקחת אתכם על כנפיו אל עכו, אל נקודה על פני כדור הארץ בשלהי המאה ה־18, אבל לא רק אל מה שקרה ואל מה שידוע, אלא גם אל מעבר לאופק, אל מעבר למה שנכתב, אל המרחב המבטיח שבין האמת שבספרים ובין זו שבלב.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *