ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

לכתוב כמו אלוהים

10 באפריל 2020 גדי איידלהייט

רציתי להביא בתור הקדמה את הכתוב בגב הספר, ולרוב אני מעתיק זאת מאתר הספר, אבל הפתעה, שם אכן רשום מה שאמור להיות בגב הספר, קרי מעין תקציר במה הספר עוסק, אבל על כריכתו הפיזית רשום משהו שונה לחלוטין. אני מניח שתעלול מוצלח זה, מאפיין ספרותי ברור של קרביץ, אמור לעובד היטב, כאשר הספר מוצג בערימות הגבוהות של המומלצים בחנויות, אבל כמו תוכניות רבות, גם זה השתבש. אז הנה מה שרשום בגב הספר (הפיזי):

בספרו, ‘הצד האפל של הרוע’, מתאר המחבר, אדיר יודקביץ’, שיחה בין גיבור העלילה ובין מוכרת בחנות ספרים.
מה יגרום לי לקחת ספר ליד ולקרוא?
ספוילרים אני שונא. אני לא רוצה שיספרו לי מראש על החוקר הפרטי שנקלע בעל כורחו לחקירת זיוף משקאות בעת שהוא עצמו טרם השלים את תהליך הגמילה.
גם המלצות לוהטות על גב הכריכה אני לא סובל. לא כל ספר הוא יצירת מופת או אבן פינה בספרות בני עמנו, ובטח שלא פנינת ספרות בוהקת שעתידה להשפיע על מהלך חייו של הקורא. השבחים הפומפוזיים האלה הם בעיניי זלזול בקורא.
אז מה כן יגרום לי להתחיל לקרוא? כל מה שאני צריך זה חבר טוב שאני סומך עליו, שיושיט לי ספר ויגיד: “קח וקרא! כדאי לך מאוד! זה ספר מעולה.” זהו. זה כל מה שאני צריך לדעת.ובכן, הרשו לנו לתת לכם עצה חברית: קחו וקראו!

ועכשיו אתם מן הסתם תוהים מה תהיה העצה החברית שלי. מהגב נראה שלא רוצים אפילו ספויילר אחד קטן, אבל כפי שאמרתי אם ממש תרצו אחד כזה, תרדו לסוף הסקירה ושם תמצאו. אתם לא באמת חייבים. אפשר פשוט לסמוך עלי או לקרוא את הפרק הראשון. אני מסכים עם הכריכה, שבחים פומפוזיים כמו: “הספר הטוב ביותר שתקראו”, וחצי משפט מהניו יורק טיימס, הם זלזול בקורא, למרות שאנשי חסי הציבור מתים עליהם. גם פניני ספרות שישנו את חייכם הם מצרכים נדירים, בודדים בשנה מתוך מאות אלפי ספרים. אפילו סטטיסטיקה פשוטה, תחום שקרביץ בקיא בו, תסיק שספר זה כנראה אינו בין אותם בודדים.

איני יודע מה ההגדרה לספר מעולה. לפי גב הכריכה הכוונה אינה דווקא לספרות הגבוהה ביותר, אלא פשוט לספר שנהנים ממנו. ולכן כמו החבר בכריכה אני יכול לתת לכם אותו (וירטואלית, אני שומר על העותק שלי) ולהגיד: “תאמינו לי, הוא טוב מאד ובהחלט כדאי לקרוא”.
הספר מהנה, משעשע, זורם, מתחכם, ארס-פואטי ומתאר את כתיבתו שלו עצמו תוך שפע רפרנסים לספרים קודמים, וגם למציאות ועוד הרבה חידות ושעשועים שקרביץ אוהב (לפעמים יותר מדי אוהב, הפעם המינון מוצלח), לעתים הוא מקאברי מעט, ולפעמים המציאות, בספר, קורסת לתוך עצמה.
דוגמה לחידוד הוא הכנסת השכן עם השם “נחום בינדר”, השכן שכל הזמן מבקש להיות דמות בספר. הנה, הצליח לו, חיפשתי ב-144 ויש אחד כזה. כנראה שזה הוא, אז לספר הבא, השם הלא הוא גדי איידלהייט. בבקשה.

לכתוב כמו אלוהים
אשר קרביץ
ידיעות ספרים 2020
מגב הספר
לסופר אדיר יודקביץ’ ניתנת הזדמנות של פעם בחיים – מוצע לו לכתוב בעיתון רב-תפוצה סיפור בהמשכים. למרבה הצער אין לו רעיון. באותה עת, השכן מהקומה העליונה – רופא בדימוס, מבקש שאדיר יקרא פרקים מספר שכתב. אדיר מתלהב מהפרקים שקרא ומחליט לשלוח את הפרקים לעיתון כאילו הוא כתב אותם. מה שאדיר לא ידע זה שהסיפור שגנב אמיתי. בסיפור מתואר מה עלה בגורלה של רופאה שנעלמה בעת שערכה ביקורי בית. יום לאחר שאדיר שולח את הפרקים לעורכת בעיתון מקישים חוקרי המשטרה על דלת ודורשים לדעת היכן הרופאה שנעלמה. הסופר טוען שאינו יודע על מה מדובר. לאחר שהחוקרים מעמתים אותו עם הכתוב בפרקים ששלח הוא מבין שהוא נתון במלכוד: האם להודות בגניבה הספרותית או להיחקר כחשוד בחטיפה?
הסופר מחליט לנסות לרוץ בין הטיפות אך מגלה במהרה שלא מדובר בגשם אלא בטיפות של לבה רותחת!

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *