המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

מורה נבוכים – מפעל משנה תורה

11 בנובמבר 2018 גדי איידלהייט

בחודשים האחרונים אני לומד את מורה הנבוכים לרמב”ם מהמדורה החדשה הכוללת תרגום חדש מאת הלל גרשוני ופירושים והרחבות מאת הרב יוחאי מקבילי, ששוקד במשך שנים רבות על הוצאת מהדורות חדשות לספרי הרמב”ם, ולאחר שהתקדמתי מעט זו הזדמנות גם לכתוב על מהדורה זו.

כמו לא מעט אנשים, הופתעתי גם אני למראה המהדורה החדשה של מורה נבוכים. האם באמת צריך תרגום חדש, כאשר יש כבר ארבעה תרגומים ומתוכם, אלו של הרב קאפח ופרופ’ שוורץ נחשבים כמשלימים ומספיקים? אולם כפי שהסביר לי הרב מקבילי וכפי שנוכחתי עד מהרה, התרגום, למרות היותו מלאכה קשה וחשובה, אינו העיקר אלא רק הבסיס לפירושים ולהרחבות הבאים עליו.

בסקירה זו לא נעשה השוואת בין התרגומים, אשאיר מלאכה זו לבקיאים ממני ובכל זאת התרגום הוא המסד לכל המהדורה ונקדיש לו כמה מילים. הצורך בתרגום חדש מוסבר בהקדמות לספר. הצורך בו הוא לא כי יש בעיה או פגם בתרגומים הקיימים (לפחות בחדשים שבהם), אלא כי לא התקבלו הזכויות להשתמש בהם, ובשל כך הפירוש הזדקק לתרגום חדש, תרגום שונה, שישקף גם ניסיון להגיע לדיוק גבוה יותר למונחי המקור, מאחר והביטויים בערבית הם בעלי כמה משמעויות. מאחר וכבר נעשית עבודת התרגום הוחלט גם לבצע מחקר של כתבי יד ודפוסים ישנים בהם לעתים התגלו תוספות ושינויים. גם הבחירה בהלל גרשוני למתרגם גרמה להרמת גבה מסוימת, מאחר ואני מכיר רק את פועלו ברשתות החברתיות ולבושתי לא ידעתי שהוא בקיא בערבית. עד כמה שידי משגת לשפוט, התרגום טוב, רהוט, ברור מאוד לקורא העכשווי, לא ארכאי ומליצי כתרגומו של אבן תיבון, ולא אקדמאי כתרגומו של שוורץ, ובכך אולי מקיים את רצונו של הרמב”ם, שהספר יהיה מובן לקורא בלשונו הוא. גרשוני הוסיף מבוא נרחב ומרתק למהדורה על התרגום ועל מקורותיו.

הזכרנו את רצונו של הרמב”ם ובכל מה שקשור למורה נבוכים רצונו של הרמב”ם מעורפל. הוא רצה לכתוב את דבריו, אבל לא בצורה שכולם יבינו אותם, בוודאי שלא רצה שיפרשו אותו ומבחינתו הדבר מסור ליחידי סגולה. מטרת הפירוש המוצהרת של הרב מקבילי, היא לרדת לכוונת הרמב”ם, אולם איך אפשר לעשות זאת כשהרמב”ם אסר על פירוש ספרו? הרב מקבילי מתייחס לכך בהקדמתו, אולם יש לזכור שהספר נכתב בתקופה שונה ומאז עולם המחשבה היהודית התפתח, לכיוונים שונים, ואולי אפילו מנוגדים מאד לדעת הרמב”ם, כיווני הקבלה והמיסטיקה הלוריאנית והחסידות מאידך. גם הקידמה וההשכלה שהפכו את העולם למקום חילוני הרב היותר אולי היו מזעזעות את הרמב”ם, אולם גרמו לכך שדעותיו, שאולי אז היו קיצוניות, לא יהיו מזעזעות כל כך בימינו.

ואיך באמת אפשר לדעת למה התכוון הרמב”ם? מורה נבוכים כתוב בצורה מעורפלת, במכוון, ויש בו סתירות מכוונות, ונראה שכל מי שלומד בו, מוצא בו דברים כראות לבו ועוד שמלימוד ללימוד, רואה שהוא מגלה דברים אחרים, ולידי הבנה מוחלטת קשה להגיע והדברים מתחדשים ומשתנים.

מאחר ואיני בקיא ברמב”ם אין אני יכול לדעת האם כיוון הרב מקבילי לדעתו, האם בכלל אפשר לדעת מה כוונת הרמב”ם, והאם דעתו לא הייתה משתנה כיום בנושאים רבים. במורה נבוכים עצמו רואים כי הרמב”ם קיבל תיאוריות אסטרונומיות ומדעיות אחרות של חכמים קדמונים כדוגמת אריסטו ותלמי, תיאוריות שהופרכו מכל וכל זה מכבר. בהרצאה שהעברתי התעקש רב אחד לתקן אותי על שאמרתי שהארץ סובבת סביב השמש. אני מתקשה להאמין שהרמב”ם היה ממשיך לטעון כך בימינו, שכן כפילוסוף הוא בוודאי היה מעריך את השיטה המדעית המתקרבת לאמת וכל שכן שלא היה מכחיש מציאויות שאינן ניתנות להכחשה.

לאחר הקדמה זו נדון מעט בחווית הלימוד שלי במהדורה זו.

ניסיתי בעבר לקרוא במורה נבוכים, לא היה זה לימוד אלא יותר קריאה, רובה התבססה על מהדורת אבן תיבון, וכצפוי, נתקלתי בקשיים בפענוח השפה. במהדורת שוורץ כבר הצלתי לקרוא יותר, אולם פחות הגעתי לעומקם של דברים והלימוד היה בבחינת זעיר פה זעיר שם. קראתי גם ספרים על מורה הנבוכים, אולם באלו הרגשתי שאיני לומד את מורה הנבוכים, אלא אני לומד מה שמחבר אותו ספר חושב, ואיך הוא מוצא את מחשבותיו ומסקנותיו במורה הנבוכים.

במהדורה זו ההרגשה שונה. הקריאה בספר היא לימוד לכל דבר והיא קריאה איטית. רק קריאת המבואות ארכה זמן רב. המבוא לתרגום אותו ציינו וגם המבוא לספר עצמו הפורש כבר בראשית הלימוד את תוכן הספר כולו ותוכן מדוקדק לכל פרק, מטרות החיבור והמתודה של הרמב”ם. לאחר כל ההקדמות האלו אפשר להתחיל להתעמק בהקדמה של הרמב”ם עצמו ובעיקר בתיאור הסתירות שישנן בחיבורים ואני מקווה שבסקירה זו לא יתגלו סתירות, ואם כן שלפחות הן יהיו מהסוג החמישי או השביעי. לאחר כל ההקדמות מגיעים ללימוד הספר עצמו, עשרות פרקים הדנים במונחים שונים בהם נעשה שימוש תדיר. כל עמוד מורכב מדברי הרמב”ם, פירושים למונחים וביטויים קשים והרחבות נוספות בתחתית העמוד.

למעשה נראה שרוב החלק הראשון של מורה הנבוכים הוא מעין מילון. מילה, משמעותה הברורה ומשמעות הנגזרות והנשאלות ממנה בשימוש בפסוקים. גיליתי די מהר שאת המורה צריך ללמוד עם תנ”ך צמוד, שכן ההפניות לפסוקים מרובים, ולצערי רק חלקם מופיעים במלואם במהדורה זו. לדעתי, בחלקים הבאים כדאי להקפיד שכל פסוק יופיע במלואו, כמעין תוספת “תורה אור” מורחב המופיע במהדורות גמרא חדשות. לפעמים גם זה לא יהיה מספיק שכן יש צורך לקרוא יותר מפסוק אחד, ואולי בשל כך נמנע העורך מהכנסת כל פסוק ופסוק.

עיצובו של הספר מקל מאד על הלימוד. הטיפוגרפיה מעולה ומפרידה בצורה ברורה בין דברי הרמב”ם, לבין הפירוש הבסיסי לבין ההרחבות. אני מנסה לקרוא קודם כל את דברי הרמב”ם, חלקם ברורים יותר וחלקם פחות, אולם ככה שהלימוד מתקדם, הקריאה נהיית שוטפת יותר מאחר והמונחים כבר נהיים ברורים. לאחר מכן אני קורא את פירושו של מקבילי ובודק אם הבנתי כפירושו, או אם הבנתי בצורה שונה מעט, ולבסוף קורא גם את ההרחבות.

כבר רבים עמדו על הפער בין לשונו הצחה של הרמב”ם בספריו ההלכתיים או הפרשניים למשנה (ובהקדמות שלהם) לעומת השפה המעורפלת ועוד בלשון שאינה עברית במורה הנבוכים. מספיק לקרוא רק מעט בספר בשביל להבין שהנבוך הוא הקורא, העומד ומשווה בין מראה עיניו לבין אמנותו הדתית. ההנחה הבסיסית של הרמב”ם, ואותה הוא יוכיח בספר, היא שלא יכולה להיות סתירה בין השניים ובשל כך יש להבין או את המציאות בצורה שונה, או את האמונה בצורה שונה.

כבר הערנו שהמציאות המדעית שעמדה בימי הרמב”ם שונה בתכלית ממציאות ימינו, בה אנו יודעים הרבה יותר, אולם גם הבנו, כי כך המתודה המדעית מחייבת, שיש דברים שלא נדע אף פעם. המבוכות, הן עדיין אותן מבוכות, וכששמעתי את אותו רב, שטען ברצינות גמורה כי השמש סובבת סביב הארץ, הגעתי לידי מבוכה. אמנם אני מעריך אנשים שאמונתם היא בכזה ראה וקדש, אולם אם הדברים מגיעים לידי אבסורד, הרי שיצאנו מופסדים.

בשל כך מקפיד הרמב”ם מאד בפרקי המונחים, להסבר אפשרויות שימוש במילים ולרמז שלא כל מילה כתובה, כוונתה היא במובן הפשוט שאנו מייחסים לה. כל לומד תורה יודע שהפעלים המאנישים את הקב”ה הם בבחינת “דיברה תורה בלשון בני אדם” ושה’ אינו יורד ואינו עולה. הרמב”ם כמובן יחזור על כל זאת, אולם ייקח את הדימויים והמשלים צעד אחד קדימה. רעיונות אלו בוודאי יכלו לזעזע את המאמינים לפני מאות שנים ומסבירים היטב את חששו של הרמב”ם. החששות נכונים גם כיום ומשני הכיוונים, מצד אנשים מאמינים שיאמינו בדברים כפשוטם כל עוד הם כתובים בתלמוד על אף שכבר מזמן הופרכו, גם כאשר דברים אלו ברובם לא בעלי נפקא מינא להלכה ומצד שני, אנשים שגם כך אינם מאמינים בתורה ורואים בה מיתוס בלבד, אלו ישמחו לגייס לשורותיהם את הרמב”ם משל היה שפינוזה מוקדם.

אבל הרמב”ם שכתב את מורה נבוכים הוא אותו הרמב”ם שכתב את משנה תורה, והיה מחויב להלכה לחלוטין, כך שנקיטת גישה זו היא בוודאי עיקום דעת הרמב”ם והפרדה מלאכותית של אדם אחד לשני אנשים שונים, דבר שלא יעלה על הדעת.

ובנקודה זו נראה, ואת זה נדע רק בחלקי ההמשך של מהדורה זו, שבדומה לרמב”ם נוקט הרב מקבילי את שביל הזהב, ומצליח לא להתפשר על ענייני האמונה, ובוודאי שלא על ענייני ההלכה, ובניגוד למפרשים אחרים שראו בחיבורים אלו חיבורים העוסקים בעולמות שונים, מהדורה זו מתייחסת לכלל יצירתו של הרמב”ם כמשלימה זה לזה. וכך כמו שההלכה, המעשה והמחשבה אמורים לחיות בהרמוניה זו עם זו מתוך יצירת שלם העולה על סכום חלקיו, כך גם האדם המאמין, אסור שיהיה במבוכה מול העולם, אלא יחיה איתו בהרמוניה מתוך שילוב שייצור אדם שלם וראוי יותר. ונראה לי לאחר הלימוד שהגעתי שזו מגמת הרמב”ם וזו גם דרכה של מהדורת פירוש זו, שנקווה שתושלם במהרה.

מורה הנבוכים

מהדורה מודפסת , מהדורה מקוונת, הנוסח בלבד באינטרנט
רבי משה בן מימון (הרמב”ם)
מערבית: הלל גרשוני
עריכה וביאור: צוות כותבים בראשות הרב יוחאי מקבילי

מגב הספר

ספר “מורה הנבוכים” של הרמב”ם הוא ספר יסוד וסוד בהגות היהודית. הוא יצירת מופת עמוקה המקיפה את שורשי ההגות היהודית והכללית, ומובילה את הלומד, תוך כדי שיח כן עם תפיסות פילוסופיות כלליות, להכרת סתרי התורה יחד עם הדרכה לתיקון הנפש ולהבנה מעמיקה ומאחדת של התורה והפילוסופיה. ספר זה הוא מן היצירות המשפיעות ביותר בהגות היהודית, והשפיע גם על התפתחות ההגות המערבית.
המהדורה שלפניך, מבית היוצר של “מפעל משנה תורה”, נעשתה על ידי צוות מומחים במשנת הרמב”ם, שהוציא לאור גם מהדורת מופת מבוארת של ספרו ההלכתי של הרמב”ם, “משנה תורה”. בפעם הראשונה מיום שכתב הרמב”ם את החיבור, יוצאת לאור מהדורה שלו המשלבת הן תרגום חדש מדויק וברור לקורא בן ימינו הן ביאור קצר השווה לכל נפש במטרה לחשוף את רעיונות היסוד והסוד שבו ולהנגישם לציבור בלשון עדכנית ובנאמנות לשיטת הרמב”ם. אף מי שמכיר את הספר יוכל לדלות ממנו פנינים ופתרונות למבוכותיו.
הביאור והמהדורה נעשו מתוך אמונה ומחשבה כי גם הקורא ה”נבוך” בן ימינו, האוחז במדע ובפילוסופיה ואינו מרפה מן התורה, יכול להתברך בהשראה מן הגישות העקרוניות שבספר, וכדרכו של הרמב”ם ניתנים בידו ראשי פרקים המסייעים לקורא להפיק מוסר דתי וידע תורני ופילוסופי גם בעידן השונה במהותו מזה שנכתב בו הספר.

מידע נוסף על הספר

מהדורה חדשה של ספרו ההגותי של הרמב”ם מבקשת להנגיש אותו עבור הקהל הרחב.במהדורה תרגום חדש (הספר נכתב במקורו בערבית) וקולח, ביאור עדכני, הרחבות ועוד.

הקורא בספר יגלה מה חשב הרמב”ם על “שמות קדושים” הכתובים בקמיעות (אלה אינם שמות קדושים אלא שקרים שרמאים המציאו ואנשים תמימים העתיקו), כיצד בדיוק נכתבו הלוחות ב”אצבע אלהים” ושמא זו אצבעו של משה רבנו, מה עושים עם תמונת העולם האריסטוטלית שהרמב”ם האמין בה (כדור הארץ במרכז וסביבו גלגלים) וכיצד ה”נבוך” בן ימינו, המאמין בתורה ובמדע, יכול לשאוב השראה מדרכו של הרמב”ם גם בעולם שונה משמעותית מזה שנכתב בו החיבור.

הלומד יגלה שהרמב”ם לא סבל אנשים המעקמים את המציאות כדי להתאים אותה לאמונותיהם הדתיות, והחזיק בגישה שהמציאות אינה הולכת אחר הדעות אלא הדעות הולכות אחר המציאות. הרמב”ם גם נלחם מלחמה חסרת פשרות באנשים הממלמלים אמונות בפיהם בלי להבין את כוונתו.

המהדורה נערכה תוך בחינת כתבי יד של הספר, ואף כתבי יד של טיוטת הספר בכתב ידו של הרמב”ם, שדפים מהם נמצאו בגניזת קהיר. כך למשל נתגלה משפט שלם בטיוטת הספר שאינו נמצא במהדורות הידועות ובאף כתב יד אחר. משפט אחר נמצא באחד מהתרגומים הקדומים. תעתיק של הטיוטה במקום הזה, לצד תצלום של הקטע, מובא בספר. מלבד זאת, בכמה מקומות כתבי היד העלו נוסחאות טובות יותר מן המקובל במהדורות הקיימות, ודוגמאות לכך נמצאות בהקדמה לספר.

המהדורה יוצאת לאור הן במהדורה מודפסת הן במהדורה מקוונת, כשהנוסח עצמו יהיה נגיש בחינם באינטרנט.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *