המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

מישמס – שגיאות בספרים

29 ביולי 2018 גדי איידלהייט

“שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין” אומר דוד המלך בתהלים י”ט, ואמנם מהקשר הפרק נראה שדוד מדבר על עברות שבשגגה, אולם אנו נדבר על נושא שגיאות וטעויות בספרים והאם מבקר ספרים צריך להתייחס אליהן בסקירה שלו.

נתחיל מכך שיש הרבה סוגי טעויות ושכולם טועים מתישהו. גם אצלי בסקירות תמצאו טעויות, מכל הסוגים. אפילו בסקירה זו תמצאו כי הכנסתי כמה בכוונה כדי שיהיה לכם עוד יותר מעניין לקרוא. טעויות דקדוק ועריכה (אין פלא, אני לא עורך לשוני), טעויות כתיב וטעויות הגהה, ולפעמים גם טעויות עובדתיות. למזלי אני יכול ללחוץ על כפתור ערוך ולתקן את הסקירה מתי שבא לי אבל בספר זה בעייתי וצריך לחכות להדפסה הבאה. אני יכול לטעון לזכותי שבאתר אינטרנט פרטי ונטול תקציב אין אפשרות למעבר של עורך ומגיה על הטקסט, אולם בספר יש צוות שלם שאחראי על היצירה ולכן הציפיה היא למציאת כמה שפחות טעויות, ורצוי שכלל לא.

טעויות כתיב הן הנפוצות ביותר. אני מחליף את המילים אם ועם (הנה טעות, רציתי לכתוב עם ואם) המון פעמים, לפעמים יש טעויות תקלדה (הלחם של תקלת הקלדה) כאשר מקישים במחשב אות סמוכה לאות שרצינו. לפעמים בודק האיות בוורד מוצא את הטעות ולפעמים לא, לפעמים בודק האיות בעצמו משתגע (נסו להעתיק פסוקים ותראו מה קורה) ואין אפשרות להשתמש בו ועוד כהנה וכהנה. איך מונעים טעויות כאלו? צריך לקרוא את הטקסט בעיון כמה פעמים ולהראות אותו לאנשים נוספים שיקראו בו פעם ראשונה.

גם טעויות תרגום הן נפוצות. תרגום היא מלאכה קשה, ולא ממש מתגמלת, ותרגום איכותי הוא מצרך נדיר. טעויות יכולות לנבוע מחוסר הכרה של ביטויים בשפת המקור, מאי הכרות של עולם תוכן מסוים ועוד. על טעויות אלו קשה לעלות. העברית תקינה, הכתיב נכון, והטעות מתבררת רק במקור בשפה הזרה. ישנן הוצאות שמשקיעות ומבצעות עריכת תרגום רצינית, בה עורך התרגום משווה כל שורה לשורה במקור, אך יש כאלו שלא ובכל מקרה גם זה לא תמיד מספיק.

ישנן טעויות שנובעות מתהליך שגוי, למשל פעולת חפש +החלף הכול, כאשר המילה המוחלפת מופיעה בצורה שלא התכוונו אליה וההחלפה יוצרת תוצאה לא הגיונית.

נביא כמה דוגמאות משעשעות יותר ופחות. על טעיות כתיב והגהה אין הרבה מה לדבר. זה מעצבן, קורה ואם אין יותר מדי לרוב אפשר להגיד לא נורא.

טעות הנובעת מהסתמכות על הזיכרון. פעם בסקירה מסוימת ציטטתי (מילה מיועדת לפורענות) פסוק והסתמכתי על הזיכרון. למזלי סקירה זו הייתה צריכה להתפרסם בעיתון והעורך ידע לתקן את הפסוק והציל אותי ממבוכה גדולה. אבל נניח שהעורך לא מכיר את הפסוק? המסקנה היא לא להסתמך על הזיכרון ולבדוק כל דבר היטב.

טעויות עובדתיות הן עניין אחר. הנה שתי דוגמאות: בספר המתאר משלחת מחקר הוחלפו המכשירים ברומטר ותרמומטר. לא נעים, אבל הבעייה הגדולה הייתה שהמשפטים שנוצרו עקב כך היו לא הגיוניים, בצורה שעורך היה צריך לעלות עליהם. עובדה שאני עליתי עליהם והלכתי להשוות למקור (ונחרדתי מהטעות). בספר אחר הופיעה רשימת קבוצות בייסבול וביניהן פתאום הניו-יורק ניקס. מתרגם ועורך שפחות בקיא בספורט אמריקאי אולי לא ישים לב לשגיאה כזו, אבל קוראים רבים יתלשו את השערות, וזאת למרות שינקיס וניקס אפילו די דומים. בהערה באותו עמוד נכתב שבייב רות’ עבר לניו יורק ניקס, טעות שכבר תגרום להתקפי לב אצל חלק מהקוראים.

טעות משעשעת מצאתי פעם בחלק התודות של ספר והיה כתוב שם: “… הוא סרג’נט עבור הקנדים…”. חסר משמעות לחלוטין. חשבתי קצת והבנתי שהספר, שמופיעות בו דרגות רבות, נכתב עם דרגות עבריות ובשלב מסוים הוחלט להמיר לדרגות לועזיות. סגן ללוטננט (או לפטננט בתצורה הבריטית הארכאית), סרן לקפטן, וסמל לסרג’נט. שתי לחיצות במעבד התמלילים וכל הסמלים נהיו לסרג’נטים. ואם המילה סמל מופיעה בהקשר אחר שמשמעותו Symbol. אופס. המוציא לאור התנצל על השגיאה ורשם להבא להקפיד ולבדוק שוב גם את עמודי התודות, שבכלל מפתיע שמישהו קורא אותם.

טעות שהכעיסה אותי הייתה כשקראתי ספר מצוין ונתקלתי בשם אלברט ספיר. עד כאן אין בעייה, אבל מהטקסט מובן מייד שאותו ספיר הוא למעשה אלברט שפאר, שר החימוש של היטלר. במקור האנגלי שמו נכתב Speer ולכן התרגום היה נכון אם הוא היה אנגלי. אבל כמו שאף אחד לא יכתוב סטראוס במקום שטראוס, העורכים היו צריכים לעלות על הטעות.

מה עוד משגע אותי, מסע לקוטב הדרומי שמוזכרים בו דובי קוטב, ולחילופין מסע צפונה שמוזכרים בו פינגווינים. גם את זה ראיתי בספרים ובאחד מהם, בעותק מספיק מוקדם שהסופרת הספיקה לתקן. אבל מבחר הנושאים כל כך גדול ואי אפשר לדעת הכול.

טעות נוספות יכולה לנבוע מתרשימים. לפעמים כדי להתאים את התרשים לספר עברי, צריך להפוך אותו – תמונת ראי, וכמובן לשנות את הכיתוב לעברית. אבל אם בטקסט הספר מתייחסים לצד ימין של התרשים, אחרי ההיפוך זה יהיה צד שמאל. למתרגם ולעתים גם למגיה אין אפשרות אפילו לדעת שיש בעייה. הציורים משולבים מחדש בשלב מאוחר ורק אז אפשר לעלות על הטעות. לפעמים תרשימים מוגדלים או מוקטנים ואם הם מפות קנה המידה משתבש. טעויות אלו מראות למה צריך לעבור על הספר פעמים נוספות כאשר הוא יצירה מוגמרת. זה שלב שבו ניתן גם לראות טעויות בהפניות בהערות שוליים וטעויות נוספות מסוג זה.

אז מה עושים? קודם כול, אני מודיע למוציא לאור על טעויות. כמו שאמרתי לא כולם יכולים לדעת הכול ולפעמים גם המתרגם וגם העורך לא יודעים פרט כלשהו שלאחרים הוא טריוויאלי. בספר ישראלי הייתה התייחסות פעם לתמונה מפורסמת עם פרט שגוי. אני לא עליתי על זה אפילו שאני חובב אומנות ואת התמונה הכרתי, אבל אמא שלי שהעברתי לה את הספר לקריאה, עלתה מייד על הטעות (והתעצבנה). הייתי מציע פרט להגהות, שבהן בודקים בעיקר שגיאות כתיב, ליסד תפקיד חדש, קורא בקרה. זהו קורא שמקבל את הספר מועמד ומודפס (רצי כרוך בספירלה) ומטרתו למצוא טעויות מכל הסוגים והמינים. כדי למעשה לשלב כמה קוראים כאלו, מתחומי ידע ועניין שונים. זה יהיה יקר? כנראה שזה יעלה יותר. זה יעזור? ללא ספק. לא מזמן עשיתי קריאה כזו לספר (שעבר הגהות ועריכה וכמה עיניים לפני) ומצאתי מעל עשרים טעויות, חלקן קלות מאד, חלקן מהותיות. חשוב להדגיש שזו קריאה שונה מקריאה רגילה של ספר. זו קריאה שנועדה למצוא שגיאות, שחיפשה מה לא הגיוני בכל משפט. שלפעמים הצריכה בדיקה בספרים אחרים. זוהי קריאה שלא ויתרה על שום פסיק, ואפילו איתרה שגיאה, לא תאמינו, בשמו הלועזי של הספר.

ועכשיו נשאל מה תפקידו של המבקר בכל העסק. המבקר אינו אמור למצוא שגיאות, זה לא תפקידו, אבל לפעמים השגיאות קופצות. ההוצאות יכולת לשלוח ספרים מוקדמים למבקרים, כמה חודשים לפני יציאת הספר לחנויות. הרווח יהיה כפול. הספר יצא לאור כאשר, בתקווה, כמה מבקרים כבר כתבו עליו, וכמו כן על הדרך יתגלו טעויות, כמחווה של רצון טוב מהמבקר להוצאה. במקרים בהם אני מקבל ספרים כאלו, אני תמיד שולח הודעות למו”ל.

אם הספר כבר מודפס ובספר יש שגיאות כתיב כל כמה עמודים, ייתכן גם שאפסיק לקרוא אותו ובביקרות אכתוב למה (חוסר מוחלט של הגהה הוא בעיני זלזול בקורא). לרוב אני עדיין מודיע למו”ל על השגיאות שמצאתי ואם השגיאות נראות לי מספיק חמורות יכול להיות שאתייחס אליהן בסקירה. אין כלל אחיד כל מקרה לגופו.

 

 

 

 

 

5 Comments

  • חן סיון 21 באוגוסט 2018 at 21:48

    תודה על פוסט מאיר עיניים.
    בשנים האחרונות אני עוסקת בתרגום של סרטי טלוויזיה. זו מלאכה שונה מאוד מתרגום ספרותי, ורב גם המשותף.
    כל נושא לגופו, כל נושא ואוצר המילים שלו ולעתים קרובות יש צורך להיוועץ בסוללה שלמה של מילונים ובמומחים אחדים. במקרים מסוימים אף יצרנו מילון משלנו לנושא (קבוצת מתרגמים עורכים שעובדים על סדרה אחת)
    .
    כקוראת ספרים אני מוצאת לפעמים גם טעויות שמקורן בגיל המתרגם. למשל, התרחשות משנות השבעים, שבה גברת מגיעה מהחנות עם שקיות, בגרסה העברית, אם כי באותן שנים באנגליה לא היו מחלקים שקיות בחנויות. היו הולכים לחנות עם סלים. באנגלית המילה זהה. Bags. ויש לה גם משמעויות נוספות. בילדותי גרתי באנגליה. אני זוכרת.
    .
    שמחתי למצוא בטקסט שלך שתי טעויות מלבד אלו שציינת. האם אכן טעית או הן המוקשים שטמנת לנו, הקוראות.ים?

    • גדי איידלהייט 23 באוגוסט 2018 at 18:06

      תודה. כבר אין לי מושג מה שמתי בכוונה ומה סתם טעיתי כהרגלי. אתקן וזהו.

  • יונית 27 באוגוסט 2018 at 20:54

    היי! מאמר מחכים ומעניין
    בעניין טעויות הכתיב, לאחרונה הוצאת ספרים מסויימת מוציאה לאור ספרים עם המילה צוהריים במקום צהריים ואני חייבת לציין שצורם לי מאוד לקרוא את זה שוב ושוב. זה איננו מקרה של טעות מקרית בספר אלא איות שגוי של המילה לאורך הספר כולו ובכמות ספרים גדולה. מעצבן מאוד! יצא לך להבחין בעניין?

    • גדי איידלהייט 27 באוגוסט 2018 at 21:44

      עד כמה שקשה להאמין, אלו הם כללי הכתיב החסר המלא החדשים של האקדמיה העברית. לדעתי ולדעת רבים וטובים כללים אלו שגויים והתוצאה מחרידה, שכן הגייה זו שנויה במחלוקת ובהחלט יש רגליים לדבר שההגיה הנכונה היא צהוריים, וכך אני נוהג כאשר אני קורא בתורה ובנ”ך.

  • יונית 28 באוגוסט 2018 at 11:22

    מפתיע ומעניין! תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *