המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

מקראות משפטים

30 בינואר 2018 גדי איידלהייט

הפעם, לא חיכיתי שנה ואת הכרך החדש בסדרת מקראות לקחתי מיד לעיון קצר. פרשת משפטים ארוכה יותר מפרשת יתרו וכללת הרב היותר עניינים ולכן לא הופתעתי מעובי הכרך, שש מאות עמודים. הכריכה זהה וגם סידור הספר די זהה. לשם התרשמות ראשונית הציצו מעט בתוכן העניינים המלא (אם לא רואים אותו מוטמע בתוך הסקירה,כפתור ההורדה יוריד לכם קובץ למחשב)

Download (PDF, 535KB)

למעשה כל מה שכתבתי בכרך על  פרשת יתרו נכון גם הפעם. הן ההתלהבות מכמות ואיכות התוכן והן הערות על צורת הצגתו בסקירה זו נרחיב מעט ונדגים ואולי יגיעו הדברים לכתובת הנכונה ויעזרו לשפר הספרים להגדיל תורה ולהאדירה.

נתחיל בהערות שלדעתי יש לשפר בכרכים הבאים. הנה העמוד הראשון בספר עוד לפני התוכן:

פתיחת הספר - דוגמה

פתיחת הספר

בעיני עמוד כזה הוא מעט מבלבל, יש חוסר בכותרת: פרשת משפטים – מבנה כללי. יש חוסר ביכולת ההתמצאות. יש לפרט איפה מתחיל כל חלק ואיפה הוא נגמר. יש להשתמש בלשון ברורה. הביטוי חוקי גוי קודש, אינו ביטוי שבהכרח מובן לכל קורא וכלל אינו מופיע בפרשת משפטים אלא דווקא בפרשת יתרו. גם בתוכן העניינים כדאי לפרט יותר ואמנם חלקו מציין פרק ופסוק בו מופיע נושא מסוים אך חלקו לא. הופתעתי לגלות את אותו עמוד בעמ’ 417 שם הוא מופיע בהקשרו ועם חלק מהפרטים שהיו חסרים בהופעה הראשונה:

עמוד דוגמה

עמוד דוגמה

הערה נוספת היא לגבי פרקי הפרשנויות המביאות מבחר פרשנים. הרגשתי שם כמו ריכוז ואוסף, כאשר לריבוי החומר יש לפעמים חסרונות, בכך שהוא גורם להרגשת גודש, חוסר מיקוד, ועודף מידע. הרי היה אפשר להביא בתחילת הפרשה את כל צילומי מקראות גדולות ועוד פרשנים ואין לדבר סוף. הנה דף דוגמה:

עמוד דוגמה

עמוד דוגמה

הפרשנים מופיעים בכתב מודגש, והפירוש לפרשנים מוזח פנימה. מבחינתי חלקים אלו הם הפחות נצרכים בספר, בעוד אני העדפתי את המאמרים המלאים המודרניים יותר, וללימוד הפרשנים הקלאסיים אני אמשיך להשתמש במקראות הגדולות (אצלי הוצאת מוסד הרב קוק) הישנות והטובות. אם נשתמש בטרמינולוגיה של “היררכיית המידע” לטעמי הבאה חלקית של הפרשנים הקלאסיים היא בבחינת נתונים (DATA) ולא מידע או ידע, לעומת המאמרים המודרניים, ובודאי המדור המדעי/מודרני/ריאלי שהם נותנים ידע (KNOWLEDGE).

לאחר הערות אלו נעבור לשבח את הספר. כמות התוכן מרובה, עצומה וכל אחד ימצא משהו שמעניין אותו. אין חובה, וגם אין אפשרות מעשית לקריאה של ספר כזה בשבוע אחד לפני השבת של הפרשה (בהנחה שלפנינו היו כל כרכי הסדרה). לצורך הניתוח אתמקד במאמר אחד – יחס התורה לעבדות. מאמר זה ניתן לקריאה גם ברשת והוא יופיע במלואו בסוף הסקירה.

המאמר פותח בהצגת שאלות בסיסיות. האם התורה היא בעד או נגד עבדות?? האם עבדות היא עונש, קללה או תוצאה של חטא? האם התורה שואפת לבטל את העבדות או רק לצמצמה ולהסדירה? ואם השאיפה היא ביטולה של העבדות, מדוע היא לא נאסרת לחלוטין? מדוע רבים ההבדלים בין דיני עבר עברי לעבד נוכרי?

שאלות אלו אינן חדשות כמובן ומהוות את התשתית לדיון ארוך, שתחילתו בהשוואת המקורות בתורה עצמה. לאבות האומה, אברהם יצחק ויעקב היו עבדים והדבר מופיע במפורש וללא ציון כלשהו שיש בכך בעיה. בעשרת הדברות מודגש כי בני ישראל הם עבדיו של הקב”ה ובכך נראה שהתורה לא אוהבת מצב בו אדם הוא עבד של אדם אחר. כל בני האדם צריכים להיות עבדים של האל. השעבוד פרעה בוודאי מוצג כדבר שלילי ובתורה, ובפרט בפרשת משפטים דינים רבים הנוגעים לעבד ומצמצמים את זכויות בעליו בו.

מסקנות ההשוואה היא כי ישנם כמה סוגים של עבדים: עבדי בית, שהם כמעט כמו חלק מהמשפחה והיחס אליהם שונה. עבדים משועבדים לעבודות דחק, כזה היה שעבוד בני ישראל במצרים, עבדים שנכבשו כתוצאה מניצחון במלחמות, או חמור מכך ממסעות חטיפה וסחר, ויש עבדים שנמכרים לעבדות בתור עונש על חדלות פירעון. כל סוג כזה הוא שונה וגם יחס התורה אליו אחר.

מכאן עובר המאמר להשוואת חוקי התורה עם קבצי חוקים בעולם הקדום כגון חוקי חמורבי, ובעיקר מדגיש את השונה בין התורה ובפרט האיסור להסגיר עבד אל אדוניו. לאחר השוואה זו עוברים לתאר את העבדות המתוארת בתנ”ך, החל מהרדייה בעם לצורך המקדש בימי שלמה (ראו הפטרת פרשת תרומה), ועד לפרשת שחרור וכיבוש העבדים בימי צדקיהו (ראו הפטרת משפטים).

לאחר מכן היריעה מורחבת לתיאור העבדות בעולם העתיק. העבדות ביוון, העבדות ברומא, העבדות בישראל בתקופת בית שני והעבדות המודרנית, סיפור אוהל הדוד תום בראייה תורנית (!) ועד עבדות בת ימינו כולל נגיעה קלה, אם כי ללא הבעת דעה נחרצת, בנושא מהגרי עבודה/מסתננים/פליטים בעולם ובישראל, ובהתייחסות שונה לכל קבוצה.

תיאור תמציתי זה של המאמר אינו מחליף קריאה בו, אלא מהווה דוגמה מצוינת גם לרוחב היריעה, גם לעומקה, וגם לחיבור שלה לחיים שלנו היום.

הנה המאמר המלא:

Download (PDF, 782KB)

לסיכום אציין שוב כי זהו מפעל כביר, יחודי, מעניין מאד שתועלת רבה בצידו והוא יהווה סיוע למשך דורות לציבור לומדי התורה. יחד עם זאת, כמות החומר, שגם הוא רק טיפה מהים מחייבת עריכה וסדר מוקפדים בצורה בה הקורא לא יאבד את רגליו ואת ידיו ויצליח לשחות ולצלוח את ים התורה בשלום.

 

כריכת הספר מקראות משפטים

מקראות משפטים

מקראות – משפטים
יואל בן נון ושאול ברוכי
ידיעות ספרים 2018
מגב הספר

התחדשות לימוד התנ”ך בימינו היא חלק מהנס המופלא של קיבוץ גלויות ושיבת ציון, יחד עם התחדשות לשון התנ”ך בארץ התנ”ך. בצד ההתחדשות הגדולה הזאת נוצר צורך תורני ורוחני עמוק במפעל פרשני חדש לתורה, ומהדורה מודרנית ורב־תחומית שלה מוצעת כאן לראשונה.

מקראות הוא מפעל רב־תחומי העוסק בפרשנות היסודית לתורה, בפשט ובמדרש, בלשון ובריאליה וגם בסדר ובמבנה ובמשמעות. הוא מבקש לכסות כמה וכמה תחומים וערוך על פי כמה מדורים:

• דרישה בתורה – מדרשי חז”ל ופרשנים לפי נושאים.

• לשון התורה – ביטויים ומושגים בלשון המקרא ועיון במסורה ובפיסוק טעמים.

• מדע בתורה – רקע מדעי, היסטורי, גיאוגרפי וארכיאולוגי.

• בינה בתורה – סדר ומבנה, ופרשנות ספרותית ורעיונית המתמודדת עם שאלות חדשות.

מקראות מיועד לכל אוהב תורה וישראל, ללא הבחנה מגזרית או מגדרית, והוא מתאים לכל אחד ואחת, ללמדן הישיבתי, לאשת האקדמיה וגם למי שעושה את צעדיו הראשונים בעולם התנ”ך בין אם הוא מורה המכין שיעור, או סטודנט הכותב עבודת חקר. אופן הגשת החומר מאפשר ללומד או למעיין לבחור לו נושא אחד מתוך המדורים השונים וללמוד רק אותו, בעצמו, עם ילדיו או עם תלמידותיו, בבית המדרש, בכיתת לימוד או סביב שולחן השבת.

***

כרך זה כולל את פרשת משפטים: פרשיות עבד ואמה ובכללן דיון במאבקה של התורה בעבדות, פרשיות המשפט המותנֶה והמשפט המוחלט תוך השוואות לדיני המזרח הקדום ולמשפט במדינת ישראל, ופרשיות ‘ספר הברית’ עם חתימת מעמד הר סיני.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *