המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

נעורים ללא אל

26 בדצמבר 2017 גדי איידלהייט

אני  לא בטוח שהמילה גרמניה מופיעה בספר. היטלר בוודאי שלא מופיע. אבל לא צריך את שם הסופר – אדן פון הורבאט, שם הספר – “נעורים ללא אל”, או את תמונת הכריכה, לדעת בדיוק על מדובר. גרמניה בשנות השלושים, לאחר עליית היטלר לשלטון. המדינה כולה מגויסת לטובת הפיהרר, המנהיג העליון, שכולם נדרשים להקריב הכל בשבילו ובשביל המדינה.

הספר המצוין, שאני ממליץ עליו כבר בפתיחת הסקירה, מביא את סיפורו של מורה שמסרב להיות מגויס, בכיתת תלמידים בגילאי חטיבת ביניים שנמצאת בעיצומה של שטיפת מוח.

המורה מלמד היסטוריה וגאוגרפיה. הציונים לעבודות נקבעים לפי החזרה על מסרי התעמולה שמושמעים ללא הרף ברדיו. אסור לתקן שום דבר, אולי גבלס אמר את זה ברדיו, וכאשר נפלט למורה המשפט “בכל זאת גם הכושים הם בני אדם”, הוא מוזמן לבירור מיידי אצל המנהל לאחר שאחד התלמידים מספר להוריו, מלשין כמובן, על האירוע. המורה מסתבך ומבטיח לא להיגרר עוד לשערוריות כגון אלו. חס וחלילה להראות סימנים של אי נוחות מהשלטון. וכך הוא מתבונן מבחוץ במצעד הנערך לכבוד יום ההולדת של המנהיג

“ובעודי מהרהר, אני מבחין בסיפוק מה שגם מחוץ לחלוני מתנוסס דגלון. תליתי אותו שם עוד אתמול בערב. מי שמתעסק עם פושעים וטיפשים, מוכרח לסגל לעצמו התנהגות פושעת וטיפשית, ולא – הוא דן את עצמו לכליה. עליו לקשט את ביתו בדגלים, גם אם ביתו אבד לו. כשאין עוד מקום לחוט שדרה, אלא רק לצייתנות, תופסת הבדיה את מקומה של האמת.”

הכיתה יוצאת למחנה קיץ. בזמן החופשות הילדים נמצאים במחנה בהדרכתו של איש צבא במילואים, הכל על מנת לחנכם למלחמה הקרבה ובאה. במחנה שני ילדים נקלעים לעימות שתוצאותיו חמורות. למורה יש חלק בכך, ומאחר והוא לא פעל כמצופה ממונה, לדווח מייד לרשויות המוסמכות, הוא כבר חושש להודות על פשעו ולהסתכן באובדן עבודתו והפנסיה שלו. המורה אכן סיגל לעצמו התנהגות פושעת וטיפשית, האם הוא יצליח להיחלץ ממנה? האם בהיחלצו ממנה לפחות יתנהג כיאות אבל יחרוץ על עצמו כליה? האם יאבד את ביתו?

אוגדן ידע על מה הוא מדבר. הוא גלה מגרמניה, ספריו הוחרמו ומותו היה טראגי, ענף עץ נפל עליו כאשר הלך ברחוב בפריז, חודשים ספורים לאחר האנשלוס. הספר מהווה עדות למעט התנגדות תרבותית להיטלר, קלושה ככל שתהיה. התנגדות של אנשים בעלי מצפון שבחרו בגלות, במקום להכניע את עצמם לגחמות המשטר ולבגוד בכל ערך הומני.

הספר קצר, ומזמן קריאה מרתקת, מתח ודרמה. הספר נכתב בשנת 1937, בזמן אמת של האירועים, ומאפשר הצצה להתחבטויות הנפש שכול גרמני היה אמור לעבור באותם זמנים. לאסוננו, מעטים בלבד, עברו התחבטויות, ומעטים עוד יותר, הקשיבו לקול המצפון, לקול המוסר, לקול האלוהי, לקול האנושי.

 

כריכת הספר נעורים ללא אל

נעורים ללא אל

נעורים ללא אל
אדן פון הוברט
מגרמנית: שירי שפירא
הוצאת עם עובד 2017 (במקור 1937 – Jugend ohne Gott)

מגב הספר

הם רוצים להיות מכונות, ברגים, גלגלים, בוכנות, רצועות — אבל יותר משהיו רוצים להיות מכונות, הם היו מעדיפים לשמש תחמושת: פצצות, מטעני רסס, רימונים. כל כך היו שמחים להתפוצץ למוות באיזה שדה קרב! כשיהיו גדולים הם חולמים להיות שֵם על אנדרטת מלחמה!

אלה הם גיבורי הספר נעורים ללא אל – תלמידי בית ספר בגרמניה בשנות ה־30. במרכזו פרשת רצח על רקע סכסוך בין שני תלמידים. מורם של השניים ניצב על פרשת דרכים: האם לחשוף פרט מכריע שידוע רק לו ועשוי לשנות את הכרעת הדין וכך לסכן את משׂרתו ואותו עצמו? או לשתוק ולעמוד מנגד כאשר אחד מתלמידיו עומד לעשות את שארית חייו מאחורי סורג ובריח? מה שנדמה ראשית כמשפט רצח מתגלה כמשפטו של כל אדם, לא הרוצח הוא הניצב על דוכן הנאשמים אלא המצפון – מצפונו של האדם הרגיל, העומד מן הצד, הדואג לעורו, העוצם עין.

אדן פון הורבאט, מהסופרים הקלאסיים המודרניים בשפה הגרמנית, כתב את נעורים ללא אל בשנת 1937 מגלותו שבאוסטרייה לאחר שספריו ומחזותיו נאסרו לפרסום ולהצגה בגרמניה הנאצית. ספרו נקרא גם היום בנשימה אחת, נעתקת, ומציב לנגד עינינו ראי שבו על כל אדם ואדם לבחון את עצמו בכל תקופה.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *