ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

נערה מואבייה

13 במאי 2020 גדי איידלהייט

הספר נערה מואבייה, יצא כבר לפני שנה, אבל הגיע אלי רק סמוך ממש לחג השבועות, החג שבו עיון בספר כזה הוא מתבקש. השנה הזדרזתי עוד בפסח להתחיל את העיון, ומסקנתי שהספר, שעוסק במדרש רות רבה, מתאים לעיון בכל השנה, אולם באופן טבעי, העניין בו גובר לקראת חג השבועות.

הספר הוא עבודת הדוקטורט של תמר מאיר, וככזה הוא כתוב בסגנון אקדמאי מובהק, המניח את הנחת המחקר, ולאורך כל הספר בונה טיעונים בזכותה. ההנחה במקרה זה היא שמגמת עורכי המדרש, היא להצדיק את קבלתה של רות המואביה בעם ישראל. בתורה כתוב “לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה’גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה’ עַד עוֹלָם” (דברים כג ד), ורות כידוע מואבייה. יתרה מכך, דוד המלך הוא צאצא של רות ואי קבלה של רות מהווה גם איום על תקפותו של בית דוד. כל אלו לא מוזכרים בתנ”ך כלל, רק במגילת רות ברמזים (הגואל שלא רצה להשחית את נחלתו) ובמדרשים על פסוקים מהתנ”ך.

בספרים שהם עבודות דוקטורט אני בוחן גם האם הספר מונגש לקהל הרחב יותר שכן צורת הכתיבה צריכה להיות שונה. בספר זה, הכתיבה בהירה ומתאימה לציבור המתעניין בתחום ואינו מהאקדמיה, אולם לעיתים מופיעים מונחים מהז’רגון המקצועי, דבר שיכול לעכב את הקריאה לקוראים שאינם בתחום האקדמי ומשפטים המהווים הצדקה שמתאימה לבוחני העבודה, אך פחות לציבור הרחב. אמנם חלק ממונחים אלו יוסברו בהערות השוליים, אולם אלו מופיעות בסוף הספר, וקוטעות מעט את רצף הקריאה. ייתכן והיה עדיף לחלק את ההערות להערות אקדמאיות (מקורות ממחקרים אחרים) אותם ניתן להשאיר בסוף, ולהערות הנותנות מעט הסברים ואותן לשלב בטקסט עצמו.

הספר עוסק רק בחלק ממדרש רות רבה (חטיבות ד-ה), בהם נמצא עיקר החומר הרלוונטי להנחת המוצא, וכולל סיפורים ומדרשים ומעשי חכמים שחלקם עוסקים בדוד המלך עצמו, חלקם עוסקים ביכולת של חכמים לחדש הלכה, או לפרש הלכה לא ברורה בתורה.

לפיכך עיקר הספר אינו דווקא ברות רבה, המשמשת בעיקר אמצעי, אלא בסוגיית היסוד של הפילוסופיה והמחשבה ההלכתית, התגבשותה ושינוייה במהלך הדורות, והדגמה שלהם דרך מדרש רות רבה. אין לנו דרך לדעת, מה הייתה כוונת מחברי המדרש והאם ההנחה “נכונה”. ייתכן ויש עוד אפשרויות, ועל מנת להגיע אליהן יהיה צריך להכיר ולעסוק במדרש כולו ולא רק בחלקו, אולם הטיעונים מוצגים ומנומקים היטב והנחתה של מאיר סבירה ואפשרית בהחלט.

לספר שני חלקים עיקריים, האחד דן במדרשים בחטיבה הנבדקת באופן רציף ומסודר כעומדים בפני עצמם, והשני דן ביחידה כמכלול, ובחיבור שלהם אחד לשני. בכך מתבצע דיון של פרט וכלל. לשני חלקים אלו נוסף פרק קצר, שיכול להיות גם מאמר בפני עצמו, המתאר כיצד גם חלק נוסף במדרש, העוסק בסיפורי “אחר” – אלישע בן אבויה, מתחבר להנחה שהועלתה, ובכך מסייע לחיזוק הטענה.

נערה מואביה
תמר מאיר
רסלינג 2019

מגב הספר
במרכזה של מגילת רות עומדת הצטרפותה של אישה מואבייה לעם היהודי. הדבר מעורר בעיה חמורה, אשר הקובץ המדרשי הקדום “רות רבה” מתמודד עמה: לפי התורה, עמונים ומואבים פסולים מלהצטרף אל העם היהודי גם לאחר דורות. דרשת הפסוק “עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית”, אשר טוענת שהאיסור חל על גברים בלבד, עשויה להכשיר את התקבלותה של רות. אלא שהלכה זו מתוארת בסיפורי המדרש כמעוררת מאבק עז אשר לא שכך גם בתקופתו של דוד המלך, צאצאה המפורסם של רות. 

בספר “נערה מואבייה” מעיינת תמר מאיר באופן שיטתי בסיפורים שבליבת המדרש – סיפורים דרשניים ומעשי חכמים; היא בוחנת באמצעותם את האידאות שכיוונו את העריכה של “רות רבה”, מתוך ההנחה שדווקא הסיפורים, בהיותם טקסט החורג מהרצף הפרשני, משקפים את מגמותיו של העורך. המחברת מראה כיצד שאלות ההתקבלות של רות המואבייה ושל ההלכה כרוכות זו בזו, כמו גם זאת ששאלת התקבלותה של רות משמשת עבור חז”ל מקרה בוחן לשאלה של התקבלות הלכות חדשות, שאלה בעלת חשיבות מכרעת בעולמם של חז”ל.

אפשרות הקבלה של האישה החדשה, וכמוה של ההלכה החדשה, מבוססת על הדיאלקטיקה של מסורת מול חידוש. זהו אמנם חידוש, אך יש לו בסיס מוקדם ומוסמך. המדרש וסיפוריו מציגים התבוננות עצמית של חז”ל ביחס לאופנים שבהם מתבצעת עבודתם כמחדשים וכמשמרים. שאלות אלו, שהעסיקו את החכמים והפרשנים היהודים במאות הראשונות לספירה, הן משאלות היסוד של מחשבת ההלכה. העיסוק בהן בספר זה עשוי לתרום לדיון פרדיגמטי בשאלות של התחדשות ההלכה גם בדורנו.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *