המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

סודות היהדות

5 באוקטובר 2018 גדי איידלהייט

בילדותי היה בביתנו טקס קבוע פעם בכמה חודשים. אבא היה חוזר הביתה עם ספר בגודל ענק וכריכה ירוקה, בריח נפלא של דפוס טרי. כרך חדש בפירוש שטיינזלץ לתלמוד. הייתי ילד וגמרא לא הבנתי, אבל דפדפתי בכרכים ובעיקר חיפשתי איורים של חיות וצמחים וקראתי עליהם. כבר אז פירושו של הרב עדין שטיינזלץ, שבמהלך השנים עיברת את שמו לעדין אבן ישראל, היה מהפכני מכל הבחינות ומטרתו לפתוח לכלל ישראל את עולם הגמרא, עולם שהיה סגור מאות שנים והכניסה אליו חייבה מעבר בדרך חתחתים.

עשרות שנים לאחר צאת הכרך הראשון בסדרה עדיין קשה להבין את עוצמתה של מהפכה זו, שסדרת הספרים “סודות היהדות” ממשיכה אותה. פירוש הגמרא של הרב אבן ישראל הגיש לקורא גמרא מנוקדת ומפוסקת. אין צורך לקרוא בצורה שגויה ולא לדעת מה אמירה, מה שאלה ואיך הוגים את המילים בארמית. הקריאה נהייתה פשוטה יותר ואפשרה להתמודד עם הגמרא עצמה ולא עם עצם הניסיון לקרוא את הכתוב. גם פירוש רש”י ותוספות הופיעו בדפוס רגיל ונוח לקריאה וסימני דיבור המתחיל במפרשים היו מודגשים, והכרכים השתכללו משנה לשנה בהתאם להתפתחויות הדפוס הדיגיטלי.

בעוד המוני עם ישראל מקבלים בברכה את הפירוש החדש בו כולם יכולים ללמוד גמרא, לפחות ברמה הבסיסית, גם ביקורת לא אחרה לבוא. טענה אחת הייתה על כך שהגמרא לא מוגשת בדפוס וילנא המסורתי. טענה נוספת הייתה שהלימוד קל מדי ואילו בלימוד הגמרא צריך להתאמץ ולהשקיע. לתרגם את הארמית לעברית? מעשה נורא כמעט כמו מעשהו של התנא רבי יונתן בן עוזיאל שתרגם את הנביא לארמית ויצאה בת קול ואמרה: “מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם” (מגילה ג.), ולא נחה דעתם של המקטרגים עד שנהגו כפי הכלל “אם אינך יכול לנצח אותם הצטרף אליהם” והוציאו את מהדורת שוטנשטיין.

אבל גם הרב אבן ישראל, לא עשה לכבודו, אלא לכבוד אבינו שבשמים ולכבוד עם ישראל כולו ולכבוד אלו שאינם יכולים להתאמץ מדי ועדיין רוצים ללמוד. כרכיו יועדו לציבור הרחב, למי שאינו לומד מתוך מהדורות הגמרא עם כל הראשונים והאחרונים בסופם, אלא “לבעלי בתים” הלומדים בבקיאות וגם לציבור חילוני, שנים רבות לפני שציבור זה בכלל התחיל ללמוד גמרא.

אין דרך להפריז בגדלותו של הרב עדין אבן ישראל, אשר פתח את דלתות הגמרא לכל בית ישראל ואף לאומות העולם, ומאז מוציא פירושים רבים ולאחרונה השלים, בסיוע צוות עוזרים, פירוש מלא לתנ”ך ועוד היד נטויה עד מאה ועשרים לאורך ימים טובים.

נדרשתי להקדמה זו בבואי לדון בסדרת ארבעת הספרים המרכיבים את “סודות היהדות”, שכן הסדרה הזו מייצגת את כל עולמו של הרב אבן ישראל, ואותם עקרונות מהפכניים שיישם עד היום מיושמים גם בסדרה זו.
“יהדות בג’ינס” נכתב על הספרים. איני יודע מאיפה השימוש במילה ג’ינס החל. אולי מהתזמורת הפילהרמונית שברצותה לפנות לקהל צעיר יותר, שפחות מתעניין במוזיקה קלאסית, אינו לובש חליפות ושמלות ערב לקונצרט. ביטוי זה נהיה שם נרדף, לקהל שלא רגיל במשהו ומנסים למשוך אותו אליו או במילה המקובלת כיום, להנגיש.

וזו מטרתה המוצהרת של הסדרה: ספרים הראויים וצריכים להיות בכל בית יהודי, דרך רחבה עם גשרים ופתחים ליהדות לכל מי שיודע לקרוא בשפה העברית, ספרים מזמינים ללימוד עקבי או לקריאה אקראית.
לאור מטרה זו נתאר מעט את כרכי הסדרה וננסה לדון בהם פרט וכלל.

הכרך הראשון הוא “התורה”, ומכיל את חמשת חומשי תורה. החידוש הראשון הוא תוכן העניינים. לכל ספר תוכן עניינים קצרצר, הפרקים העיקריים בלבד, שורות בודדות. לאחר מכן מופיע תוכן מפורט וארוך יותר ואחריו תוכן מורחב הרבה יותר. בתורה התוכן הראשון כולל את החומשים בלבד, השני את הפרשות בשלישי מופעים כל הנושאים בכל פרשה. בכרך התורה יש גם תוכן רביעי, הכולל רק את החלקים הסיפוריים. בעיני תוכן זה מיותר מעט ובספר ויקרא מכיל ארבע נושאים בלבד ובספר דברים רק שניים.

לאחר התוכן מופיע מדריך למשתמש, ממה מורכב העמוד. לקורא הדתי סימונים אלו נראים טריוויאליים אולם לקורא החילוני נדרש לתת הסבר על החלוקה לפרקים לפסוקים, טעמי המקרא וכו’. בעניין טעמי המקרא, הם באים בנוסף לסימני פיסוק מודרני. גם כאן נראה לי שתפסת מרובה לא תפסת, בפרט שסימן הנקודתיים מופיע בשני כובעים שונים, או כמקובל בפיסוק לפני דיבור או כסוף פסוק. מערכות אלו מופרדות בצבען , אך הדבר יוצר עומס ויזואלי, גם לקורא הדתי שלא מורגל בפיסוק התורה וגם לקורא החילוני שמערכת הטעמים לא אומרת לו דבר.

כפי שהרב חילק את הגמרא בצורה שונה מהמקובל גם התורה מחולקת בצורה שונה, לפי עניינים ולא לפי פרשיות. וגם בקטע אחד לפעמים יש מעבר שורה בין הפסוקים לפי שיטה שלא הצלחתי לפענח עד תום. בצדי הדף, פירוש מתומצת, כדרכו של הרב, למילים קשות.

הספר השני הוא ספר “החוכמה” – תורה שבעל פה, לקט מדברי חז”ל, משנה תלמוד ומדרש, והוא מסודר לפי חז”ל על התורה, פירושים ומדרשים לתורה, חז”ל על המועדים, חז”ל מספרים – סיפורי חכמים ואגדות, וחז”ל על החיים – אמרות בנושאים שונים. בסוף הספר מופיעות כמה סוגיות תלמודיות בשלמותן – דף הגמרא בדפוס וילנא ולאחריו פירושו של הרב, מורחב יותר מפירושו בתלמוד ומעין סיכום שיעור על מנת לסייע לקהלים נוספים לחצות את הסוגיה.

הספר השלישי הוא ספר “המחשבה”, ליקוטים בתוספת פירושים קצרים מארבע תחומים עיקריים: קבלה, מחשבה, מוסר וחסידות בנושאים רבים ומגוונים: מעגל החיים, מעגל השנה, תורת חיים, וביוגרפיה. שני הנושאים הראשונים ברורים, הנושא השלישי כולל נושאים מגוונים מאוכל ואמונה, השגחה, זוגיות, תורה תפילה ועוד. החלק האחרון הוא ביוגרפיה של עשרות אישים באותה חלוקה של ארבעת התחומים, ביוגרפיה שהיא תמציתית מאוד וכוללת ציטוט אחד של אותה דמות אך כוללת עשרות רבנים.

בטרם נמשיך נתעכב מעט על החידוש שבתמציתיות. לא נדיר למצוא ספרים של מאות עמודים בנושאים אזוטריים. אני רואה בספרים אלו “מריחה”, ובעיני אין היא אומנות כלל, שכן אין קל יותר מלכתוב ולכתוב עד אין קץ. הרב אבן ישראל, בוחר את מילותיו בקפידה ובצמצום המרבי וזו מלאכה קשה. במהדורת וילנא של פירושו לתלמוד לא יהיה יותר מעמוד פירוש אחד לכל עמוד גמרא. ולא שהרב אינו יכול להרחיב, ומי ששמע את הרצאותיו יודע שעל כל עמוד הרב יכול להעביר שיעור מרתק וארוך, אלא שזו דרכו, וכתיבה תמציתית קשה הרבה יותר כפי שאמר מרק טווין: “הייתי כותב לך מכתב קצר יותר אבל לא היה לי זמן”.
הכרך האחרון הוא כרך ההלכה, שניתן לראות בו מעין “קיצור שולחן ערוך” חדש. הוא אינו מתיימר להיות כזה וגם לא להביא את כלל ההלכות אולם הוא מקיף מאוד וכולל נושאים המתאימים לימינו כגון – חשמל בשבת, בת מצווה, תרומת איברים, טקס חינה ועוד. מעבר להלכה עצמה, הספר גם מתאר את הפעולות השונות שעושים כדוגמת פירוט כל מהלך ליל הסדר. גם ספר זה מתומצת ואינו מיועד לפסיקת הלכה, אלא בעיקר להיכרות עם עולם ההלכה והמנהג היהודי.

בין הכרכים בסדרה ישנה חפיפה נושאית אך לא חפיפה תוכנית. פירושי חז”ל לתורה מופיעים בכרך השני ויכלו להופיע בראשון, החגים מופיעים בשלושה כרכים בסדרה וכך גם נושאים אחרים. הספרים עצמם מפנים לעתים מכרך אחד למשנהו, והחלוקה שנבחרה כזו המראה שלנושאים שונים אפשר לגשת מכיוונים שונים היא מאפיין נוסף של מפעלו של הרב אבן ישראל, המקיף את כל תחומי ארון הספרים היהודי.

נשאר לדון מעט בקהל היעד של כרכי הסדרה השונים, וגם כאן הקהל הוא מגוון, ובצורות מסוימות יכול אכן לשמש קהל רחב חילוני ודתי כאחד. אולם לא כל אחד בכל כרך ובאותו אופן. לדוגמא, למרות שניתן ללמוד את פרשת השבוע עם כרך התורה, הרי שלקהל הדתי הלומד לרוב עם מפרשים, ולמצער עם פירוש רש”י, הכרך פחות מתאים. גם לשימוש בבית הכנסת הוא פחות מתאים שכן לא כלולות בו ההפטרות. גם כרך ההלכה נחוץ פחות בציבור הדתי בו קיימת ספרות הלכה משוכללת יותר. לעומת זאת, כרכי החכמה והמחשבה מתאימים מאוד לשימוש הציבור הדתי, לדברי תורה ולדרשות בנושאים השונים המופיעים בהם.

בציבור החילוני קיימות שתי מגמות סותרות, צימאון ללמידה, שאמנם מנותקת מההלכה מחד גיסא, והתרחקות מכל מה שריח יהדות נודף ממנה מאידך גיסא. הראשונים כבר אינם נזקקים לכרכי הסדרה בשביל לגשת אל מקורות היהדות, והאחרונים, אולי אינם רוצים וקשה למצוא מסילה לליבותיהם. בין שתי מגמות אלו קיים גם ציבור עצום שדווקא היה שמח ורוצה לדעת יותר אולם נרתע מספרות בעלת אופי ישיבתי. זהו בהחלט קהל יעד גדול וראוי וכזה שחשוב להביא אליו את דבר הסדרה.

אולם לדעתי ישנו קהל יעד מפתיע נוסף לסדרה זו, בציבור הדתי והחילוני כאחד, והוא קהל היעד הצעיר. לכל מי שמסוגל לקרוא עברית, נאמר במבוא, וקבוצה זו כוללת גם ילדים בכיתה ב’ ואילך. אם אחזור לחוויית הילדות שלי בה פתחתי, הייתי שמח מאד לכרכים שבהם אוכל לחפש לא רק ציורים, אלא ספרים הנגישים גם לילדים, כדוגמת ספרים אלו, אולם אין הם ספרי ילדים, והייתי מוצא בהם עניין.

נסכם בכך שארבעת כרכי הסדרה, מהווים מיקרו מודל לכל מפעלו של הרב אבן ישראל. חיבור פשוט ובהיר, בצמצום רב, שיכול להיקרא על ידי גדולים וקטנים, דתיים וחילוניים. לא כולם את הכול, ולא כאולם באותו אופן, אבל יש משהו לכל אחד. זאת מתוך מחשבה עמוקה של הרב אבן ישראל על כלל ישראל ולאו דווקא על ציבור מסוים, ככזה שצריכה וחייבת להיות לו גישה לחוכמת ישראל. וגם בשל ראייה ואחריות כוללת זו ראוי בעיני הרב עדין ישראל לתואר גדול הדור.

 

סודות היהדות

סודות היהדות

סודות היהדות
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
הוצאת מרכז שטיינזלץ 2018

מגב הספר

סדרת הספרים ‘סודות היהדות’ היא ניסיון פורץ דרך, שנועד לאפשר לקורא הישראלי לגעת באורח בלתי אמצעי במקורות היהדות. הסדרה נערכה בידי כותבים בעלי ניסיון עשיר בהנגשת המקורות לציבור, בראשות הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ).
בסדרה ארבעה כרכים, שכל אחד מהם מתמקד בשכבה אחת בארון הספרים היהודי. התורה – חמשת חומשי התורה. החכמה – ספרות חכמי המשנה והתלמוד. המחשבה – הפילוסופיה היהודית, הסוד, המוסד והחסידות. ההלכה – מדריך הלכתי, המקיף את מעגל החיים, לוח השנה וחיי היום-יום.
בחירת החומרים, סידורם, והשימוש שנעשה בסדרה בעזרי הנגשה מגוּונים, מאפשרים לכל אחד ואחת לקרוא ולהתעמק במקורות של כולנו.

הרב עדין אבן–ישראל (שטיינזלץ) זכה להכרה בין-לאומית כאחד מהוגי הדעות היהודים החשובים בעידן המודרני. פרשנותו בשפה עכשווית ובהירה מקיפה את הקאנון היהודי – התנ״ך, המשנה והתלמוד בשלמותם. כתב עוד ספרים רבים בכל תחומי היהדות, ובפרט בחסידות. זוכה פרס ישראל למדעי היהדות 1988 ועיטור נשיא המדינה 2012.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *