ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

סירות הדרקון

9 באפריל 2020 גדי איידלהייט

חרבין היא עיר גדולה שמספר תושביה גדול מתושבי ישראל וכיום ידועה בגלל פסטיבל הקרח השנתי בה מוקמים במהלך החורף עשרות מוצגי ענק, בניינים שלמים, מקרח ומוארים בצורה יפהפיה, אולם לפני מאה שנים היה זה “חור” בצפון מזרח סין, בשטח הידוע בשם מנצ’וריה, שטח מריבה שעבר בין הרוסים ליפנים, ובו הייתה קהילה יהודית קטנטנה שרצתה לברוח מהאנטישמיות הרווחת. מסית הרכבת הטרנס-סיבירית שהגיעה עד וולאידווסטוק הסמוכה, היוותה את הזרה להתפתחות העיר. גם בחרבין, שבה השלטון משתנה תדיר, היה על היהודים להיזהר, ואנטישמים הגיעו גם לשם.

הסיפור מתחיל בחטיפתו של בוריס, נגן פסנתר מחונן שהיה בעיצומו של מסע הופעות במטרה לדרוש כופר מאביו. משם האירועים חוזרים אחורה בזמן ליסוד הקהילה היהודית, לנטליה חברתו של בוריס וקורותיה, ואיך דרכי שני הצעירים הצטלבו, על רקע אהבתם וכישרונם למוזיקה.
על רקע חטיפתו של בוריס והעובר עליו בימי שביו בעוד אביו מנסה לנהל משא ומתן עם החוטפים ובעיקר לגלות היכן הם נמצאים ולהפחית את תשלום הכופר, אנו נחשפים לקהילה יהודית זעירה זו, אי שם באזורים נידחים של אסיה ועל דרכיה. הסיפור מבוסס על פרגמנטים אמיתיים וכך שמות שאין להם קשר ישיר מאד לסיפור, כמו ד”ר קאופמן מנהיג הקהילה הם דמויות אמיתיות. גם חטיפות היו ונטליה מייצגת בדרך כלשהי את אביו של הסופר שבעצמו היה נגן מחונן, אולם העלילות עצמן בדויות. יש גם ציונות בספר, אפילו טרומפלדר, גיבור רוסיה עבר דרך חרבין בדרכו לישראל ואפילו צאצאי יושבי הקהיל החיים היום בישראל מוזכרים בנספח.

אמנם עיקר הספר הוא סיפור יחסים של נטליה ובוריס, שידעו עליות ומורדות וניתוקים, אבל הספר עוד ממשיך הרבה מעבר לכך. נראה שהיה רצון לתאר את קהילת חרבין, גם בתקופות מאוחרות יותר, תקופת מלחמת העולם השנייה, תקופת סין הקומוניסטית, עד תקופת חידוש היחסים עם סין, והאפשרות של גיבורי הסיפור, שבינתיים היגרו, מי לארץ ישראל, מי לאמריקה ומי לאירופה, לשוב ולבקר שם. בעיני חלק זה של הספר מהווה מעין ריחים על צווארו, תורם לו באורך, אך רק מעט בבחינת העניין, והסתעפויות העלילה שם, שהן בעיקר רומנטיות, כבר לא היו לטעמי. ייתכן והיה צריך לסיים את הספר מוקדם יותר, אחרי שחלקו העיקרי מסתיים, בבחינת תפסת מרובה לא תפסת.

“סירות הדרקון” הוא מונח סיני המציין את הסירות שיצאו לשמור על גופתו של המשורר הסיני צ’ו יואן שהתאבד בקפיצה לנהר בשנת 278 לפנה”ס במחאה על שחיתות שלטונית. אין חדש תחת השמש. כיום חוגגים את חג סירות הדרקון לקראת אמצע יוני, בתאריכים משתנים במסורת לוח השנה הסינית. הסינים הם עם עתיק ובעלי מסורות עתיקות וקדומות ולוח שנה משלהם, ובכך הם דומים לנו.
אמנם מסורת זו לא מוזכרת בספר, אבל מוזכרות בו מסורת סיניות אחרות, ותיאור מרתק של קהילה יהודית זעירה. ולכן, למרות שהייתי מעדיף ספר קצר יותר, אולי אפילו נובלה, עצתי פושט לקרוא עד סוף החלק הראשו, בערך בשני שליש הספר, לא תתקשו לזהות את הנקודה ומשם לעבור לנספח המתאר מה אמת ומה בדייה. עדיין תצאו נשכרים מקריאתו ומהיכרות עם היסטוריה יהודית מעט נשכחת, במנצ’וריה הרחוקה.

סירות הדרקון
אריאל בר
ידיעת ספרים 2020
מגב הספר
“סירות הדרקון” הוא רומן היסטורי מפתיע ומקורי, שנכתב בהשראת סיפור אמיתי.
בראשית המאה הקודמת, בעיר חרבין שבצפון מזרח סין, מזעזעת פרשת חטיפה דרמטית את הקהילה היהודית. בוריס קפלן, פסנתרן מצליח ובנו של בעל מלון מפואר, נחטף בידי חוליגנים רוסים ומוחזק בשבי בכפר סיני נידח.
במציאות בלתי-אפשרית, בחסות הכיבוש היפני, דורשים עבורו החוטפים כופר עצום, בעוד אביו ממאן לשלם את סכום הכסף שיוכל להביא לשחרורו.
נטליה זוגתו, כנרת מחוננת, יוצאת למסע חייה כדי לאתר את אהוב לבה ולהשיבו לחיקה. בעוד נהר הסונגרי שבחבל מנצ’וריה קופא, היא מצטרפת לצוות חילוץ מטעם הקונסוליה הצרפתית הפועל לאיתורו של בוריס.
בשפה מרובדת, פיוטית ועשירה, מחיה סירות הדרקון את סיפורה המרתק של קהילת יהודי חרבין – קהילת מהגרים חולמים שהכתה שורש בקצה העולם, וניהלה חיי תרבות תוססים כחלק ממיעוט רוסי בעיר סינית, תחת כיבוש יפני.
זהו ספרו הרביעי של אריאל בר, מנתח עיניים פלסטי, הרפתקן, לשעבר מפקד הרפואה בפיקוד העורף, שהוביל משלחות הצלה רפואיות ברחבי העולם. הפעם הוא יוצא למסע אישי אל ילדותו של אביו בחרבין. במלאכת מחשבת טווה בר את סיפור חייו של אביו – שבדומה לגיבורת הספר, נטליה, היה כנר מחונן – עם סיפורה המיוחד במינו של הקהילה בחרבין.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *