המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

עיניהם צופות באלוהים

29 באפריל 2018 גדי איידלהייט

לפני שבוע או שבועיים, שודרה בתוכנית רואים עולם, כתבה על מוזיאון חדש הנבנה במונטגומרי שבמדינת אלבמה לציון מעשי לינץ’ שנעשו באזרחים שחורים. בכתבה הסתבר שמעשים נוראיים אלו, לא רק שהיו שכיחים, אלא שבניגוד לתפיסה המקובלת, לא בוצעו בידי חברות קו קלוקס קלן מכוסי פנים בחשכת הלילה אלא לעתים נעשו בראש חוצות ולמעשה היוו את הבידור של העיירה, כאשר מועדם פורסם מראש והמוני נשים גברים וטף באו במיטב מחלצותיהם לצפות במחזה המזעזע בו שחור אומלל, לעתים גם אשה, הוצא להרוג ללא עוול בכפו. חשדות על גניבה, מבט לא זהיר לעבר נערה, או סתם בגלל שניסה לממש זכויות חוקיות שהיו לו. כל אלה היו עילה למוות אכזרי.

ועל רקע כתבה זו שקעתי לספרה של זורה ניל הרסטון, שנכתב בשנת 1937, באותו זמן בה נעשו חלק ממעשי לינץ’ מתועבים אלו וחשבתי לגלות בספר מעין קפסולת זמן. טעיתי. הספר כמעט ואינו עוסק ביחסי שחורים לבנים, וללינצ’ים אין כלל זכר. באחרית הדבר מובא שאכן הייתה על הרסטון ביקורת שהיא נמנעת מעניינים אלו, אולם במבט רחב לאחור, ייתכן שהרסטון הקדימה את זמנה ובחרה לעסוק בחיים הפשוטים. אולם חיים פושטים אלו, הם למעשה משאת הנפש לשיוויון, עצמאות ויכולת בחירה.

ג’ייני קרופורד צאצאית לעבדים משוחררים. סבתה זוכרת את תוקפת העבדות ומבחינתה, עם ג’ייני תעביר את חייה בבטלה, דיינו. אמה של ג’ייני כמעט ולא מוזכרת. אנו יודעים שהיא נאנסה ושהיא לא גידלה את בתה. אם כך אביה של ג’ייני אינו שחור, ולכן צבע עורה, החצוי, הופך אותו לנישט ההיר נישט האהר, לא פה ולא שם, ולעובדה זו דווקא יש השלכות בסיפור. ג’ייני רוצה יותר ולא מהססת לעזוב את בעלה הראשון כאשר ג’ו סטארקס מבטיח לה את הירח. סטארקס מגלם איש לא אופייני, לוקח את גורלו בידו, בונה ערים ועסקים, מתעשר ולמעשה נהיה מנהיג וראש עיר, אולם ג’ייני מכל זה לא רואה כלום. ככל שסטארקס מצליח יותר היא נהיית יותר כלואה בתפקיד הקטן שהוא מוכן לתת לה, ובסוף נמאס לה.

לאחר פטירתו של סטארקס, ג’ייני היא אלמנה מחוזרת, אולי בגלל עושרה, ובניגוד לכל מה שמצופה ממנה היא בוחרת במחזר הצעיר ממנה בהרבה, עני ואביון, וגם ללא מקצוע ועבודה. דווקא איתו מגלה ג’ייני את האפשרות לעצמאות ובזמן מועט עושה מה שלא הספיקה לעשות עשרות שנים. בכך יוצאת הרסטון מהמשבצת שאולי ציפו שתהיה בה וכותבת ספר אוניברסלי הרבה יותר, שחינו לא סר גם כיום, שמונים שנה אחרי צאתו לאור, והסוגיות שהוא עוסק בהן רלוונטיות, בצורה שונה מעט אמנם, גם לימינו.

את פרקיו האחרונים של הספר סיימתי בדיוק בסוף השבוע של סערת האביב. שקע ים סוף חזק הביא מזג אוויר סוער לאזורנו כאשר תאי גשם מקומיים המטירו כמויות עצומות של גשם בזמן קצרצר במקומות שונים בארץ. היה אפשר להנות ממזג אוויר זה ומהמראות המיוחדים שלו, ללא התבשרנו על האסון בנחל צפית בו נהרגו נערים ונערות. שם הספר לקוח מסצינה חזקה במיוחד בו מתואר מאבקם של ג’ייני ובעלה טי-קייק, בסופת הוריקן חזקה ובעוצמת הטבע. גם כיום, עם שמונים שנות טכנולוגיה מזמן כתיבת הספר, בשעת אירוע טבע עוצמתי, אין לאדם מה לעשות, חוץ מלהישיר מבט ולצפות באלוהים.

 

כריכת הספר עיניהם צופות באלוהים

עיניהם צופות באלוהים

עיניהם צופות באלוהים
זורה ניל הרסטון
מאנגלית: רעות בן יעקב
אחרית דבר מאת אפרת ירדאי
הוצאת הכורסא 2018

 

מגב הספר

“אוניות במרחק נושאות על סיפוניהן את משאלות ליבו של כל אדם.” זוהי שורת הפתיחה המפורסמת של יצירת המופת שלפניכם – מהיצירות החשובות במאה ה-20 – והיא אכן עוסקת במשאלות הלב, הקטנות והגדולות. הלב הוא ליבה של ג´ייני קרופורד, צאצאית לעבדים משוחררים, והסיפור הוא סיפור התבגרותה וסיפור אהבותיה, סיפור עיצוב זהותה ומציאת קולה.ג´ייני גדלה בבית סבתה בפלורידה, ומילדות בערה בה הכמיהה לחופש ולעצמאות. סיפור חייה הוא גם סיפור חיפושה אחר האהבה, כשסביבה נחשף הווי החיים האפרו-אמריקאי בדרום ארצות הברית של תחילת המאה שעברה. נקודת מבטה של ג´ייני יוצאת דופן – מבטה של אישה שחורה בעולם שייעד אותה לחיי פשרה אך היא לא נשמעה לו; “אם אתה יכול לראות את האור בזריחה,” אומרת ג´ייני, “לא אכפת לך למות בערב.”

עיניהם צופות באלוהים (1937) נכלל ברשימת ´טיים מגזין´ של מאה הספרים הטובים ביותר בשפה האנגלית מאז 1923. זהו  ספרה הנודע ביותר של זורה ניל הרסטון (1960-1891), סופרת, אנתרופולוגית וחוקרת פולקלור אפרו-אמריקאית, והראשון הרואה אור בעברית. הרסטון נחשבת לסופרת פורצת דרך, וספריה לקלאסיקה מודרנית. הספר מלווה גם במסה מאת הרסטון ובאחרית דבר מאת אפרת ירדאי.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *