המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

עיר בלתי נראית

23 באוקטובר 2017 גדי איידלהייט

ספר זה הוא מה שאני מכונה “רומן הצצה”. תעלומת מתח ובילוש ברקע קהילה סגורה ופחות מוכרת. לפעמים זו קהילת האיימיש בסרט “העד”, לפעמים הקהילה המורמונית באנגליה בספר “שיר לאיזי ברדלי” ולפעמים זו הקהילה החרדית. הפעם בברוקלין.

רבֶּקה, כתבת צעירה, פרילנסרית בעיתון טריביון, לא אחד מהעיתונים הגדולים אבל גם לא לגמרי צהובון, נשלחת לסקר גופה שנמצאה במגרש גרוטאות. כבר באתר מתגלים דברים מוזרים. הגיפה היא של אישה, קרחת, ובמקום פתולוג משטרתי, אוספים את הגופה חרדים ברכב שחור ומשונה (של חברה קדישא). רבקה ממשיכה לנסות לאסוף פרטים לעיתון ונתקלת בחומות הנובעות מאופיה הסגור של הקהילה. גם שמה של הנרצחת הוא רבקה, שכמובן כתוב בהיגוי העברי המקובל. דבר זה כמובן נועד ליצירת קשר והזדהות בין שתי הגיבורות של הסיפור. הנרצחת, וזו שאמורה לפענח ולהביא את סיפורה, שגורמים חזקים מנסים להשתיק.

היא נעזרת בשוטר בעל רקע חרדי, סול כץ, שמספק לה לא מעט פרטים ובקשתו היא אחת, שהמקרה הזה יישמר על סדר היום, ולא ייקבר, תרתי משמע. המשטרה עצמה לא חוקרת ביסודיות רבה מדי, ובאפה של רבקה עולה ריח חריף של טיוח פרשות פליליות חמורות, וסגירת עסקים בתוך הקהילה. אותו שוטר מכיר גם את אבא שלה וגם את אמא שלה, יהודייה בעצמה מברוקלין, שנעלמה לאחר שרבקה נולדה וגורלה אינו ידוע.

רבקה ממשיכה לחקור. לא חקירה נמרצת, אלא יותר מעקב אחרי טיפים שנזרקים לה ונפגשת עם דמויות נוספות, בעיקר כאלו שעזבו את העולם החרדי-חסידי, תוך תיאור של הקשיים שעומדים בפניהם. רבקה מתעקשת להמשיך עם הסיפור, ומתגלים עוד פרטים, שיוצרים תמונה עגומה למדי.

לספר מספר חסרונות . גם רבקה עצמה כועסת שהטורים שהיא שולחת מופיעים בקצרה חסרי עומק והקשר. נדמה שזו בעיה גם בספר עצמו המביא ממד די שטוח של הקהילה החרדית שבעצמה מורכבת מאוסף רחב ומגוון של קהילות ותתי-קהילות. בספר כולם מוצגים כמקשה אחת וככזו הקיצונית ביותר. אמנם, בשלב מסוים, יש מעט דברי סנגוריה על הקהילה ועל יתרונותיה אולם הם בטלים בששים. גם הניסיון להעמיד את הסגירות של הקהילה על רקע טראומת השואה, נראית לי מוקצנת למדי.

חסרון נוסף הוא שרבקה לא מנסה, לא מתאמצת ואפילו לא חוקרת את סול ומנסה להשיג עוד מידע על אמא שלה עצמה. הרי היא מנסה להתקרב אליה, גם אם בחשש מסוים, היא שאולת את עצמה שואלת, אבל לא ממש עושה משהו בעניין זה. הנושא של רבקה ואמה, למרות שאמור להיות ציר מרכזי בספר, לא מטופל בצורה מוצלחת.

מה שלא ניתן להכחיש או שתופעות של כיבוס הכביסה המלוכלכת בפנים, נפוצות וגם בישראל אנו נתקלים במקרים כאלו. בספר ביקורת רבה על כך. גם ביקורת כלפי הקהילה שיש בעיות שאינה יכולה, אינה רוצה ואינה מסוגלת להתמודד איתן בעצמה, וזהו דבר הנכון כמעט לכל קהילה וגם כלפי רשויות החוק, המעלימות עין מתי שרק אפשר, בתקווה להשגת הון פוליטי בבחירות הקרובות ובתרחיש הקיצוני המוצג בספר, מתעלמות אף מרצח.

בסופו של דבר, וכפי שקורה לא מעט בספרים מסוג זה, צעד חקירתי תמים, פותח את קרשנדו הסיום של הספר, זהות האשמים מתגלה, וכמה דמויות אחרות מנסות לספק מניעים למעשים שלהם. גם בסיום זה, הספר לוקה בפשטנות, אולי אין ברירה אחרת, הנושאים של קהילה והיחסים בינה לבין עצמה ובין הסביבה מתאימים יותר לספרי עיון בתחום הפסיכולוגיה והסוציולוגיה אבל כתוצאה מכך, ייתכן והיה עדיף לוותר על כמה נושאים ולהישאר רק עם עלילת המתח, עלילה מהנה ושלמה בפני עצמה.

 

 

כריכת הספר עיר בלתי נראית

עיר בלתי נראית

עיר בלתי נראית
ג’וליה דאל
מאנגלית: אילן פן
הוצאת פן 2017

מגב הספר

כמה חודשים לאחר שרבֶּקה רוברטס נולדה, אמהּ, אישה חסידית תושבת ברוקלין, נטשה את בן זוגה הנוצרי ואת בתה התינוקת כדי לחזור לדתהּ, ומאז רבֶּקה ואביה לא שמעו ממנה דבר. רבֶּקה, שסיימה לאחרונה את לימודיה באוניברסיטה, עוברת לניו יורק כדי לממש את חלומה להיות עיתונאית, וגם כדי להתקרב לאמא שלה, שאולי עדיין חיה בקהילה החסידית בברוקלין.

העיתונאית הצעירה נשלחת לסקר את סיפור רציחתה של אישה חסידית ונדהמת לגלות שבשל היחס המתרפס של משטרת ניו יורק בפני הקהילה החסידית רבת-העוצמה, לא רק שהאישה תיקבר מבלי שתבוצע בה נתיחה שלאחר המוות, אלא שייתכן כי הרוצח ימשיך להסתובב חופשי. רבֶּקה אינה מסוגלת להרפות מהסיפור, אבל גילוי האמת לא יהיה קל ופשוט – וכשהיא חודרת לעולם הסגור שבו גדלה אמהּ, ניכר שאינה רצויה ושלכל מי שהיא פוגשת יש סוד שברצונו לשמור מפני הזרה.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *