ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

צערו העתיק של הירח

15 במאי 2019 גדי איידלהייט

ספרה של נעמה דעי עוסק בלפני ובאחרי. משפחת קהן שלפני, היא משפחה גדולה, תוססת, חיה בהתנחלות, עם כמעט כל הסטריאוטיפים. האבא, ראש ישיבה כריזמטי, הבת הגדולה, בת 25, עדיין רווקה, הבן אחריה , 22 כבר נשוי, הבן החייל בקרבי, הבת בשירות או אחרי, ואריאל, גיבור הספר, נער בן 16 שמעריץ את אחיו הגדולים אבל בעיקר את בן דודו, יותם, שכבר שנים חי איתם במקום עם אימו, ועוד אחים קטנים לרוב.

הספר, והוא לא הראשון שעושה זאת דווקא על התנחלות, בא לסדוק את מעטה “החיים בהתנחלות מושלמים”. בנסיבות שילכו ויתבהרו במהלך הספר, אריאל נפגע קשות בתאונה עצמית כאשר הוא נוסע על האופנוע של יותם, על מנת להזעיק עזרה ליותם. אל תצפו מיותם להכרת טובה, הוא בעיקר מתעצבן שהאופנוע שקנה בכסף רב הפך להיות טוטאל לוס (אין ביטוח??), ושכולם מאשימים אותו. הוא מבחינתו לא אשם בכלום.
ואכן היחידי שלא מאשים כלל את יותם הוא דווקא אריאל, אבל בגלל התאונה הוא לא מצליח כמעט לדבר ולהוציא משפטים מפיו, רק שברי מילים.

פרק אחר פרק מספרת אחת הדמויות את סיפורה: האחיות, הסבתא, האח, ההורים, החברה, הידידה, החבר. יש ניסיון לתת לכל אחד מהן קול יחודי, אולם לפעמים התוצאה נראית מאולצת, כמו במקרה של שפיצר החבר, שכל משפט אצלו נפתח במילה “שבועה”. בלבול אחר נובע משמות שהם דומים מדי, ומרוב האחים הקטנים במשפחה, שאין להם תפקיד ספרותי אלא כנראה נועדו להדגיש את המשפחה המתנחלת עם המון הילדים.

הדמויות בוחנות את אחריותן לאותו אירוע, גם ברגעים הסמוכים לאירוע, וגם בפרספקטיבה של יותר שנים, בעיקר ההורים, דרך החינוך שלהם ומרחב האפשרויות הגדול או הקטן מדי שנתנו לכל ילד. את אריאל, לצערנו אנחנו כמעט ולא שומעים, הכל מגיע דרך אחרים. והדמות המסקרנת ביותר היא יותם, דמות שכולו תלישות, וחיפוש עצמי הנע במעגלים.

החיים אכן לא מושלמים. לא ביישובים קטנים, לא בישובים גדולים ולא בערים. אותן בעיות של יחסי הורים ילדים, חינוך, ילדים שיוצאים קצת אחרת ולא נכנסים למשבצת המיועדת, קיימות בכל מקום והן בעיות אוניברסליות. התאונה משמשת רק כקטליזטור, כי הבעיות עצמן היו קיימות עוד הרבה לפניה.

צורת הכתיבה הדורשת החלפת דמויות אינה פשוטה, והתוצאה טובה ומהנה. חלק מהקולות ברורים יותר, חלק מבולבלים, חלקם קשורים לאריאל יותר אחרים מדברים על עצמם, כמו קובלים שבגלל התאונה כל תשומת הלב הולכת לאריאל, והסיפור על אף שהוא בהתנחלות דתית לא ידועה, יוצא הרחק מגבולותיה ועמוק ללב הקורא.

כריכת הספר צערו העתיק שלי הירח

כריכת הספר צערו העתיק שלי הירח

צערו העתיק של הירח
נעמה דעי
עם עובד 2019

מגב הספר
בליל שבת חורפי מתרסק אופנוע ביישוב דתי, ורוכבו – בנו של רב ידוע – נפצע קשה ומאבד את כושר הדיבור. הקהילה כולה רוחשת. אוהביו צופים בייסורי החלמתו בעיניים כלות. אביו הנוקשה צופה בו בזעם. אימו – בחרדה וכאב. בן דודו מסב את עיניו, ואחיו וחבריו מחפשים בו לשווא את מי שהיה לפני התאונה. כל אחד מהם גם נושא בתוכו אשמה על מה שקרה שם וגם רתיעה ממה שנהפך להיות.


בספר ראשון מגלה נעמה דעי תעוזה מפתיעה ומצליחה להתמודד עם חומרים קשים ולתת להם ביטוי אמין ועמוק. בכישרון יוצא דופן היא נותנת לכל אחת מדמויותיה, בני משפחה וחברים שטלטלה גדולה משנה את חייהם, את קולה המיוחד ומכניסה את הקורא לתוך עולמן החרד, הכאוב, המתייסר, הזועם, המבקש נחמה.

One Comment

  • חתול 26 במאי 2019 at 13:33

    יש בעיה כללית להציג משפחות גדולות בספרים או בסרטים כי אי אפשר לפתח את כל הילדים. לדעתי זה מוביל לכתיבה על משפחות קטנות יותר מהמציאות.
    ינץ לוי צחק על כך קצת בספרו תוחלת החיים של אהבה (שלא אהבתי).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *