ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

רבנות בסערת הימים

18 בפברואר 2019 גדי איידלהייט

סיפור חייו של הרב הראשי לישראל, הרב יצחק הלוי הרצוג, ראוי להיות מוכר ומסופר ויש לשבח את משפחת הרצוג שיזמה את ההוצאה המוחודשת של ביוגרפיה זו. תולדותיו של הרב שנולד בפולין, עבר בכמה קהילות בעולם, שימש כרבה של אירלנד, עלה לארץ והיה הרב הראשי לאחר פטירתו של מרן הרב קוק מסופרות ביד אומן בידי שאול מייזליש. חלקים מהספר, כדוגמת מסעו של הרב באירופה לאחר השואה נקראים ממש כספר מתח ובסוף הספר מופיעה גם מעט מכתיבתו ההלכתית ומהשקפתו.

איני מכיר את מהדורת הספר הקודם, ואמנם מהדורה זו מחודשת, בסדר ודפוס נאים אולם האם נכתבו פרקים חדשים? האם צורפו יותר תמונות משהיו עבר? קשה לדעת. אולי מעט רמז לכך נמצא בדברי ההקדמה של הנכד, יצחק הרצוג, המכהן כיום כיו”ר הסוכנות: “החוויה שעבר הרב הרצוג בזמן קבלת העצמאות של אירלנד, עת כיהן שם כרב הראשי, עיצבה את תפישת עולמו לקראת כינונה של מדינה יהודית ודמוקרטית. אני מתפלל ומקווה שהרוח היהודית המתונה וההומניסטית ששיקפה את משנתו ואת סיפור חייו אכן תגיע באמצעות ספר זה לכל בית ישראל”.

נראה שכבר בשורה זו של יצחק הרצוג, אפשר למצוא רמזים להלכים בציבור, בוודאי החילוני, המחפשים יהדות ורבנות שונה מעט מהמקובל כיום, אולם איני רואה איך ניתן לתות אותה ברב הרצוג. הרב, שבוודאי היה אוהב אדם ובריות שאף לכונן את חוקת המדינה הצעירה וכמה שיותר מחוקיה על יסודות הלכת ישראל. התנגדותו לעונש המוות, לא נבעה מסיבות הומניסטיות אלא (עמ’ 204): “אסור במדינה יהודית שיהיה נוהג משפט מוות בזמן הזה. כל זמן שאין הסנהדרין הגדולה יושבת בלשכת הגזית ואין עבודת קורבנות במקדש, אין סמכות לדון דיני נפשות על פי דין תורה”. עונש המוות אפשרי, רק אם הוא נידון כפי דיני התורה, ובאין אפשרות כזו, הרי שאין להחיל אותו במסרת המשפט הפלילי האזרחי. בהמשך מופיעות התייחסויות לנושאי שמירת השבת הציבורית, וכמובן נגד תחבורה ציבורית בשבת, בזכות מערכת כשרות כוללת, ונגד נישואים וגירושים שלא לפי ההלכה.

די במספר דוגמאות אלו כדי לראות שדבריו של הרצוג הנכד, מבטאים יותר משאלת לב מאשר מציאות היסטורית על דמותו של סבו הדגול, אותו לא הכיר. ייתכן שבעיית ההבנה של המושג יהדות הומניסטית היא אצלי, אולם נראה שיש כאן התרפקות נוסטלגית, אולי אפילו מעט רומנטית לעבר, שהיה שונה למדי מהיום. שאלות של משפחות חד מיניות, פתיחת חנוית בגדים ובתי קולנוע בשבת, ונישואים עם לא יהודים, היו לחלוטין נושאים שוליים גם בציבור החילוני באותה תקופה.

אולם בדבר אחד, ניכר הרב הרצוג והוא בהיותו בקיא במדעים ותחומים ההומניים ונציין את מחקרו החשוב בתחום זיהוי התכלת המקראית. שילוב של תורה עם דרך ארץ, כפי המקובל אצל רבני גרמניה, ובכך שהשכלה כללית חיונית לצד ההשכלה התורנית. יש לא מעט רבנים בעלי תואר ד”ר, גם במדעים מדוייקים ולא רק במדעי הרוח, אולם בנסיבות הפוליטיות הנוכחיות, הם לא יתמנו לכהונת הרבנות הראשית בישראל, תפקידים האמורים לשרת גם קהל שאינו דתי, וייתכן שגם על כך מצר הנכד, ובכך אני מסכים איתו.

ולכן, למרות שהספר הוא על הרב הרצוג, דמות שאינה מוכרת מספיק כיום וחבל, אני בעיקר חושב על הנכד, שאמנם אינו דתי, אך בוודאי מושפע רבות מזכרון סבו וממורשתו אותה ינק מאביו ודודו, ומעניין אותי מה השפעה זו עליו, לאו דווקא כאדם פרטי אלא בתפקידו כיום, יו”ר הסוכנות היהודית, תפקיד הנושא עימו אתגרים לא פשוטים בעולם בו האנטישמיות גוברת, ההתבוללות  נפוצה, ותמיכתם של יהודים במדינת ישראל, כבר אינה עניין מובן מאליו.

אם נסכם נאמר שהספר כעומד בפני עצמו הוא מעניין וחשוב, אולם לפחות אצלי הוא עורר שאלות נוספות על תהליכי החילון של החברה הישראלית,  על המשמעות שיש לסבא דתי, ולא סתם דתי אלא הרב הראשי על נכד חילוני, משמעות שאולי עוד דור או שניים כבר לא תהיה קיימת. אלו שאלות שהספר כלל לא עוסק בהן, וגם לא מתיימר לעסוק בהן, אבל עצם העובדה שקריאתו העלתה אותן, הופכות אותו,לפחות עבורי, להרבה יותר מביוגרפיה.

 

 

כריכת הספר רבנות בסערת הימים

רבנות בסערת הימים

רבנות בסערת הימים
חייו ומשנתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג
שאול מייזליש
ידיעות ספרים 2019

מגב הספר

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ”ל תרמ”ט-תשי”ט (1888-1959), יליד לומז’ה שבפולין, נחשב בצעירותו כאוצר אדיר של תורה וחוכמה יהודית. במשך עשרים שנה שימש כרבה הראשי של אירלנד ומשם עלה ארצה בשנת תרצ”ז (1937) כדי לכהן כרבה הראשי של ארץ ישראל, תפקיד שבו שימש כחצי יובל שנים, בדור השואה והתקומה, ואף זכה להציל אלפי יהודים מן השואה, ובהם המוני ילדים.

הרב הרצוג, גאון הדור, רבה של המחתרת האירית ואחד ממבשרי העצמאות האירית, היה איש מדע בעל ידע עצום וניחן ביכולת לשלב ולחבר בין עולם היהדות לבין עולם התרבות הכללית. מדינאי ודיפלומט, שעיצב דמותה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית כאחד.

שאול מייזליש, העיתונאי שהפך לביוגרף המוביל של הרב הרצוג ואף הפיק סרט על חייו, פרסם את הביוגרפיה הזו לפני כשלושים שנה בעידודו הנמרץ של בנו של הרב הרצוג – נשיא המדינה השישי חיים הרצוג. כעת מוגשת לקוראים ביוגרפיה מעודכנת ומשודרגת, המתארת מסכת חיים ייחודית של דמות מופת מוסרית, לאומית ודתית. פוסק ההלכה הגדול, המדען בעל השם והמדינאי המשפיע שנאבק למען תקומתה של מדינת ישראל, שבה ראה את התחלת הגאולה ולמענה חיבר את התפילה האלמותית לשלום המדינה הנקראת בבתי הכנסת מדי שבת בשבתו. בספר גילויים מרתקים על חייו, הגותו, משנתו ופועלו של הרב הרצוג.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *