המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

רות – מניכור למלוכה

9 במאי 2018 גדי איידלהייט

בערב ההשקה לספר חדש על מגילת רות, פתח הרב אמנון בזק את שיעורו בסקירה על הספר, שהיה נראה כאילו נלקחה מהטיוטה שכתבתי אני. אין לי אלא לשמוח שכיוונתי לדעתו ושההתרשמות משותפת לעוד אנשים. הופתעתי מעוביו של הספר. בתנ”ך קורן, מגילת רות תופסת חמישה עמודים בלבד. בספר יש מעל חמש מאות. גם אם נוריד את ההקדמות, המבוא וההערות נישאר עם כמאה עמודים לכל אחד מארבעת פרקי הספר. חמישה עמודים לפסוק!

האורך גם מנע ממני לקרוא את הספר במלואו, אולם חג השבועות מתקרב ובא ולכן התאמצתי לקרוא לפחות את ההקדמה וחלק קצר מהפרק הראשון על מנת לכתוב סקירה זו. התשובה לאורכו של הספר, כפי שגם הרב בזק ניסח, היא שהספר משלב בין שני סוגי כתיבה שלרוב מפרידים ביניהם. מצד אחד, ניתוח ספרותי מדוקדק, תוך שימוש בכל הכלים הספרותיים ומצד שני ניתוח מפורט של המדרשים השונים למגילת רות (ובראשם כמובן רות רבה), תוך הבאת השונה, אבל בעיקר המשותף למדרש ולמקורותיו עם הפשט.

מגילת רות עצמה, סיפור קצר, משעמם אפילו משהו. אין את הדרמה הענקית של מגילת אסתר, על ארמונותיה והתככים מאחורי הקירות, אין את הפואטיקה של שיר השירים או איכה. אין מלחמות גדולות, אין אויב. סיפור פשוט.

נדון בספר מנקודה אחת בלבד שמראה עד כמה הסיפור אינו פשוט, מיקומו הכרונולוגי על רצף הזמן. יש לנו אמירות ברורות. המגילה פותחת בביטוי “וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים”. אבל לא אומרת לנו מי השופטים. במקורות מובאות שלוש דעות. כבר בתחילה מעירה ציגלר שדעות אלו מקדימות מאוד את הסיפור ואינן עולות בקנה אחד עם השושלת המפורטת בסוף המגילה ובה ישנם רק עוד שני דורות בין עובד לבין דוד. לפי לוח זמנים זה הסיפור אירע בשלהי תקופת השופטים, אולם אליבא דציגלר, אין בכוונתה לברר בירור היסטורי, אלא להבין את מקורות המדרש ואת משמעותו.

שתי הדעות הראשונות דורשות את ריבוי המילה שופטים בניסיון למצוא תקופה שהיה בה יותר משופט אחד. הדעה הראשונה אומרת שהסיפור אירע בתקופת אהוד ושמגר, ממש בתחילת ימי השופטים, ומקור גישה זו הוא בייחוסה של רות שהייתה לפי המדרשים צאצאית של עגלון מלך מואב. המקור השני טוען שהסיפור הוא בימי דבורה ברק ויעל. זהו מקור נהדר, וציגלר מדגימה ביטויים רבים זהים בשני הסיפורים, אולם מעבר לכך, ואני אוסיף על דבריה, שאם ספרה עוסק בניכור שהיה באותה תקופה, אין ניכור גדול יותר מהניכור בין שבט יהודה ושבטי הצפון באותה תקופה. דבורה בשירתה משבחת שבטים שבאו להילחם וכועסת על אלו שלא באו לעזור. שבט יהודה כלל לא מוזכר. הניכור היה גדול כל כך שברור שכל העניין אינו נוגע לשבט יהודה. הוא לא יבוא לעזור וגם אין ציפייה שיבוא. הדעה השלישית מוכרת יותר וטוענת שבועז עצמו הוא השופט איבצן, עליו כמעט לא מסופר דבר, אולם המדרש כדרכו מוסיף ומשלים, ומראה שבועז נענש על התנהגות מסוימת שלו, ובמגילה עצמה רואים תיקון גדול להתנהגות זו, תיקון שגם מבטיח את המשך זרעו של בועז, דבר שלא היה מובן מאליו.

זו טעימה בלבד מהספר, ואפילו טעימה צדדית יחסית, מעט מפסוקו הראשון, אבל היא מדגימה איך מפסוק אחד יוצאים דיונים מרתקים הנמשכים כמה עמודים ומאחר וכל הספר גדוש ומלא, רואים שגם בסיפור פשוט, של עמודים בודדים צפונות תובנות רבות. אתם מוזמנים לעיין בעמודי הדוגמה להתרשמות נוספות מהספר, שמהווה תוספת נכבדה לחג השבועות ורעיון ללימוד מעמיק של המגילה במסגרת הלימוד הלילי.

Download (PDF, 332KB)

 

 

כריכת הספר רות מניכור למלוכה

רות מניכור למלוכה

רות מניכור למלוכה
יעל ציגלר
מאנגלית: ברוריה בן ברוך
הוצאת מגיד 2018

 

רות: מניכור למלוכה הוא קריאה מרתקת ומאירת עיניים במגילה האהובה – ובו בזמן מורה־דרך לקריאה רגישה ומעמיקה של סיפורי התנ“ך בכלל. הספר שוזר בידי אומן שיטות חדשות בניתוח ספרותי, מדרשים החושפים שכבות עומק נסתרות במגילה, ופרשנות קלאסית המגלה את מסריה הדתיים של המגילה. מתוך כל אלה מעלה המחברת בספרה תובנות באשר למנהיגות, לגאולה, לזהות ולמוסר חברתי. בעיקר מלמדת אותנו מגילת רות שיעור שהוא רלוונטי היום מתמיד: איך יכולים אנשים לפעול על פי צו מצפונם, ובמעשים קטנים של חסד ואנושיות לשנות את מהלך ההיסטוריה ולהשיב לאומה את התקווה ואת האחדות.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *