המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

שולחן השבת עם הרבי מלובביץ’

26 בנובמבר 2017 גדי איידלהייט

מטרתה של סדרת “שולחן השבת” היא להביא דברי תורה קצרים של גדולי ישראל לפרשות השבוע, וכרך זה מביא דברים מאת הרבי מלובביץ’. הרבי לא השאיר אחריו ספרים מסודרים אולם שיחותיו ואמרותיו נרשמו ולוקטו לעשרות ספרים, וכך למרות שכבר יצאו כמה ספרים של דברי הרבי על פרשות השבוע (למשל להחיות את היום) נראה שלא יחסרו מאמרים ודברים לעוד שנים רבות.

המאמרים קצרים, עד שני עמודים, ועונים על שאלות העולות מהפרשה, למשל לפרשת ויצא, כיצד נשא יעקב שתי אחיות? לאחר הבאת כמה דעות מקובלות מביאים את דברי הרבי, שיעקב הידר והחמיר על עצמו אולם הרבי סיים במסקנה החשובה  שגם אם רוצים להחמיר ולהדר, אסור שהדבר יבוא על חשבון אחרים, ולכן החומרה שיעקב טרם נצטווה בה לא יכולה לבוא על חשבון הבטחתו להינשא לרחל. במאמר נוסף דורש הרבי כי יעקב ויתר על שעות שינה “ותדד שנתי מעיני”, בעיקר בשביל לדאוג לחינוך ילדיו ומשפחתו הדבר שצריך להעסיק כל ראש משפחה יהודי.

בסיום כל פרשה מופיע, בגופן גדול וצבעוני אמרה של הרבי (או אחד מאדמורי חב”ד הקודמים) הקשורה למאמרים שנאמרו, וגם מנצלת היטב את המקום שנשאר בדף.

לסיכום, היתרון של ספר כזה בעיני, הוא שגם שמי שאינו נמנה על חסידי חב”ד יכול להנות וללמוד על פרשת שבוע מדברי הרבי. הספר מהודר, מעוצב יפה, ערוך בטוב טעם של עצם בחירת השאלות והנושאים שיעסוק בהם כמובן שהשאלות העולות מהפרשה יכולות לשמש גם נושא לשיחה ולדיון סביב שולחן השבת, ולעורר נסיונות פירוש ותשובות נוספות של הלומדים.

בסדרה כבר הופיע ספר עם דבריו של רבי נחמן, ובהחלט יש לצפות בשמחה להופעת ספרים נוספים.

על מנת שתוכלו להתרשם מהספר, הנה פרק דוגמה באדיבות ההוצאה והעורכים על פרשת וישלח:

“ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל” (בראשית לב, כט)
שניים מבין האבות קיבלו שם חדש מפי ה’: שמו של אברם שונה לאברהם, ואילו יעקב קיבל את השם ישראל. בגמרא נאמר (ברכות יג, א) שאסור לקרוא לאברהם בשמו הקודם, אברם, שכן מרגע ששונה שמו הוא נקרא בתורה רק בשם אברהם, אבל יעקב לעומתו ממשיך להיקרא לפעמים בשם זה גם לאחר שנקרא ישראל.

שואל הרבי (ליקוטי שיחות ג עמ’ 48) מדוע באמת זה כך? למה נשאר יעקב גם עם שמו הקודם ולא החליף אותו לגמרי בישראל?

התשובה היא, שהשמות יעקב וישראל מסמלים שני סוגים של עבודת ה’, ששניהם נחוצים לכל יהודי; לפעמים צריך להיות בבחינת יעקב, ולפעמים בבחינת ישראל.

ומה ההבדל בין השניים? השם יעקב מסמל עקבה ורמייה, משום שנאלץ להתחכם לעשו ולהשיג את הברכות ברמאות, ואילו השם ישראל מסמל מדרגה גבוהה יותר של ניצחון בצורה גלויה וישירה – “כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל”. בדומה לכך, לפעמים צריך היהודי לגשת לענייני העולם הזה, לדברים גשמיים כמו אכילה ושתייה, באופן של “רמאות”. הרמאי מתנהג כלפי חוץ בצורה אחת, אולם כוונתו הפנימית היא אחרת והוא מסתיר אותה עד לרגע הנכון. כך גם היהודי עוסק כלפי חוץ בענייני הגשמיות, מתלבש כביכול בבגדי עשו, אבל כוונתו הפנימית צריכה להיות לשם שמיים, להוציא את הניצוצות מתוך החומר ולהעלות אותם לקדושה. לעומת זאת, יש מצבים בהם עבודת ה’ אינה נעשית בהסתרה אלא בשררה וגילוי פנים; האלוקות שבתוך הגשמיות גלויה לפני האדם והוא יכול להשיג אותה בלי מאבק. גם כוחות הטבע וגם בני האדם המלעיגים עליו בעבודת ה’, אינם מצליחים להסתיר לו את האלוקות, ובסופו של דבר הם אפילו משלימים איתו ומברכים אותו, כפי שבירך שרו של עשו את יעקב.

בדרך כלל מדרגת ישראל שייכת לצדיקים, ואילו הבינוניים נמצאים במדרגת יעקב. אולם בכל יהודי נמצאות שתי המדרגות; יש מצבים בהם גם יהודי פשוט יכול לעבוד בבחינת ישראל, כמו בשבת, בה הסעודות והתענוגים עצמם הם עבודת ה’, ולעומת זאת גם לצדיקים יש בחינת יעקב שעליהם להשתמש בה לפעמים. מי שמצליח לעבוד את ה’ בתוך ההסתרה, יזכה להגיע למדרגה בה החושך הופך לאור והמציאות כולה עומדת לצידו.

“וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו” (בראשית לג, ד)
יעקב התיירא מאד מפני הפגישה עם עשו, אולם כאשר ראה אותו עשו בסופו של דבר לא התנפל עליו אלא דווקא חיבק ונישק אותו בהתרגשות. האם באמת חל מהפך ביחסו של עשו ליעקב? רש”י מביא שתי דעות של חכמים בנושא: יש הסוברים שבאמת לא נישק עשו את יעקב בכל לבו, ולכך רומזות הנקודות המופיעות מעל למלה “וישקהו”. לעומת זאת אמר רבי שמעון בן יוחאי: “הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו”.

הרבי מדייק מדבריו של רשב”י (ליקוטי שיחות כ שיחה א) ששנאתו של עשו ליעקב היא דבר קבוע שאינו משתנה. הלשון “הלכה היא בידוע” באה להדגיש שכשם שההלכה כפשוטה אינה יכולה להשתנות, כך גם שנאתו של עשו ליעקב, שהיא למעשה שנאתם של אומות העולם לדורותיהן כלפי עם ישראל.

אולם באופן מפתיע, דווקא רשב”י הרואה את שנאתו של עשו כמציאות קבועה, סבור שבפעם הזו נכמרו רחמי עשו והוא נישק את יעקב בכל ליבו, ללא הסתייגויות. איך יתכן הדבר?
התשובה לכך נמצאת בחייו האישיים של רשב”י עצמו. כידוע חי רשב”י בתקופה בה שלטו בארץ ישראל הרומאים, מלכות אדום, וגזרו על היהודים גזירות קשות. רשב”י לא נמנע מלהעביר על הרומאים ביקורת חריפה, ובעקבות זאת נרדף בידיהם ונאלץ להסתתר במערה במשך 13 שנה. הוא חווה על בשרו את שנאתם של בני עשו הללו ליעקב. למרות זאת מסופר בגמרא (מעילה יז, א) שכאשר היו צריכים ללכת לרומי כדי לבטל גזירות על היהודים, היה זה דווקא רשב”י שנבחר לשליחות, ובסופו של דבר הצליח עד כדי כך שהרומאים אפשרו לו להיכנס לבית גנזיהם ולקחת כל מה שירצה, וכך ביטל את הגזירה.

לכן ידע רשב”י ששני הדברים יכולים להתקיים כאחד. מצד אחד הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב, ומצד שני, יכול יעקב להביא את עשו לידי כך שיישקהו בכל לבו. ומכאן עלינו ללמוד על היחס הנכון כלפי אומות העולם: אמנם אי אפשר לסמוך עליהם, שכן גם כאשר הם מראים לנו פנים שוחקות, עדיין מתחת לפני השטח יכולה להסתתר שנאת ישראל ואנטישמיות; אבל בכוחו של היהודי להשפיע עליהם שיעזרו לו ויסייעו לו בדרכו. זאת באמצעות שמירה תקיפה על הזהות היהודית ועל קיום התורה והמצוות, כפי שעשו יעקב ורשב”י, והללו יגרמו לגויים לרחוש לו כבוד, עד שלבסוף גם אויביו ישלימו איתו.

כריכת הספר שולחן השבת עם הרבי

שולחן השבת עם הרבישולחן השבת עם הרבי מלובביץ
משה רט ואליהו טייב
הוצאת אלומות 2017

מגב הספר

רבי מנחם מנדל שניאורסון, המכונה “הרבי מלובביץ'” או בקיצור “הרבי”, היה האדמו”ר השביעי של חסידות חב”ד. הוא היה אחד המנהיגים הבולטים של היהדות בדורות האחרונים ואישיות מופלאה בכל קנה מידה: תלמיד חכם עצום הבקיא בכל חלקי התורה, מנהיג ציבור שמאות אלפים משחרים לפתחו, הוגה דעות מקורי, ומהפכן שפעל ללא ליאות להפצת היהדות ברחבי תבל. הרבי המשיך את המסורת המפוארת של החסידות, ולימד איך לחיות חיים יהודיים מלאי משמעות בעולם המודרני; איך לראות את האלוקות שבכל דבר ולהשתמש בכל האמצעים כדי להרבות אור וקדושה; איך לעורר בנשמה את הניצוצות של אהבת ה’ ואהבת ישראל, אמונה וביטחון, דבקות וציפייה לגאולה.

הספר “שולחן השבת עם הרבי מלובביץ'” מאת משה רט ואליהו טייב, בהוצאת אלומות ובהפצת דני ספרים, מביא לקורא מבחר רעיונות מתוך תורתו הרחבה של הרבי, על מנת שכל יהודי יוכל לטעום מהם ולהאיר את חייו באמצעותם. השיחות שבספר לוקטו מדברי התורה המובאים ב”ליקוטי שיחות” ובמקומות אחרים, ועובדו מחדש בשפה עכשווית וקלה להבנה. הן ערוכות לפי סדר פרשיות השבוע ומועדי ישראל,
ואפשר ללמוד אותן יחד בשולחן השבת והחג. באמצעות לימוד זה יכול כל אחד להתחבר לדרכה של החסידות, ולמצוא עצות והדרכות מעשיות כיצד לקדש את חייו ולהזמין את ה’ לתוכם.

סדרת שולחן השבת מביאה מתורתם של גדולי התורה בעם ישראל ומשיחותיהם על פרשות השבוע והמועדים. בשפה ברורה ובשילוב עצות ורעיונות הופך שולחן השבת המשפחתי למקום של לימוד ושיחה לכל בני הבית. עוד בסדרה: “שולחן השבת עם רבי נחמן”.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *