ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הספרים המומלצים והסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

שלוק

22 בספטמבר 2019 גדי איידלהייט

כמו שהכריכה מראה, הספר מתחיל קצת לפני הפה (למעשה באזור האף) ומשם יורד ויורד למטה, עד לפה בצד השני, בלשון נקייה. כן, בסך הכל אנחנו צינור, ועוד נגיע לכך, אבל לא כזה שעוסקים בו יותר מדי. אמנם כבר כתבתי על ספר בנושאים דומים (“תחושת בטן“), אבל זה היה לפני שלוש שנים והרבה אוכל זרם במעי מאז. הנושאים, איך נאמר, פיקנטיים מספיק, ומשאירים מקום רחב לכתוב עליו, כך שלא הרגשתי זהות וחזרה בין הספרים, ואפילו התמקדויות מעט שונות.

אז מה קורה לאוכל עוד לפני שהוא מגיע לפה, לגרון לוושט ולקיבה, ובעיקר, כי בכל זאת החלקים העסיסיים יותר, נמצאים שם, אחרי שהוא יוצא מהקיבה. די הרבה, ותתפלאו גם כמה אנשים מקדישים את חיים לחקור את זה. אז רואץ’ מקווה שנחשוב שהספר לא ממש דוחה אלא יותר מעניין ואולי קצת דוחה, והיא בהחלט מצליחה. בפרק על הרוק למשל לא הרגשתי דחייה כלל. הרוק הוא אכן נוזל מופלא למדי שאנו מזלזלים בו. מכיל מאות חלבונים שונים ובעל שימושים רבים ומגוונים כולל כמה שלא הזוכרו כלל בספר (נכנסו לכם מי ים והעיינים שורפות? מעט רוק וזה עובר. אתם בפאב ולא רוצים שמישהו ישתה לכם מהבירה, יריקה קטנה לכוס והעניין סגור). אבל אין מה לעשות, האופי של הנושאים במעי הגס, מעוררים, תחושות שונות מעט, וכן, לפעמים זה מעט דוחה, אבל תמיד זה מעניין.

הזכרתי את הספר תחושת בטן, ושם מסופר לנו רבות על המוח השני שלנו, שהוא למעשה מערכת העיכול, שעובדת עצמאית מהמוח, אבל בתיאום כלשהו. בספר זה רק הוזכר המונח בלי יותר מדי הסברים, אולם לפי רואץ’, האם אנחנו בסך הכל הצינור שמזון נכנס מצידו האחד ויוצא מהשני? הרגליים התפתחו כדי להגיע למזון, העיניים כדי לראות אותו, והמוח כדי להשתלט עליהם, אבל בבסיס העניינים האם אנחנו כמו תולעת? לא נראה לי שצריך להגזים (בעיקר לא עם העיסוק בגזים, סליחה), אבל כדאי בהחלט ללמוד קצת יותר על המסע המופלא של המזון.

שלוק
מרי רואץ’
מאנגלית: עתליה זילבר
כתר ספרים

מגב הספר

כולנו אוכלים. הרבה או מעט, מתוק או מלוח, בשרי או טבעוני, דיאטטי או עתיר קלוריות.
אבל כמה מאיתנו עוצרים לחשוב על מה שקורה לאוכל רגע אחרי שבלענו אותו?

הסופרת מרי רוֹאץ’ לוקחת את הקוראים למסע מרתק, מפתיע, מצחיק ורציני לחלוטין בנבכי מערכת העיכול של האדם. בסקרנות אינסופית, עם הומור בריא ובלי שמץ של מבוכה, שואלת רואץ’ את כל השאלות שלא ידענו שרצינו לשאול: למה מזון פריך טעים לנו כל כך? למה הקיבות שלנו אינן מעכלות את עצמן? האם אפשר לשרוד בבטן של לווייתן? האם אפשר לאכול עד מוות? למה מחבלים מתאבדים אינם מבריחים פצצות בחלחולת? האם עצירות יכולה להרוג? האם הרגה את אלוויס? 

רואץ’ מנווטת בין רוצחים מורשעים, מגרשי שדים, מנהלי מוזיאונים, ואינספור מדענים בעלי תחומי מחקר מאוד לא שגרתיים, כדי לפרוש בפני הקורא, מקצה עד קצה, את נפלאותיה של מערכת העיכול.
“אני שופטת ספרים על מדע כפי שאני שופטת רומנים: אני רוצה שיהיו מבדרים מספיק כדי שאקח אותם איתי לטיסה… מרי רואץ’ היא מכותבי המדע הבודדים שעוברים את המבחן. ספרה החדש, שְלוּק, הוא תענוג מוחלט. ואם תרצו, אני מוכנה להגן על עמדתי לפני שתארזו אותו לחופשה הבאה שלכם.” – הוושינגטון פוסט

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *