המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט [email protected]
מעונינים לקבל את כל הסקירות? הצטרפו לערוץ הטלגרם של ספרים מומלצים!

שרוכים

12 במרץ 2018 גדי איידלהייט

נתחיל את הסקירה בדברי שבח לאנשים שהם קצת מאחורי הקלעים. הראשונה היא אורנית כהן-ברק, עורכת הסדרה הקצרה של כתר שמלקטת אחלה של ספרים. בתעשיית הספרים אורנית היא שם מוכר, אבל בקהל הרחב קצת פחות, והבחירות שהיא עושה בסדרה זו מעולות.

השבח השני הוא לעיצוב הכריכות, גם בסדרה זו, אך כאן איני יודע עם אותה מעצבת אחראית לכל הכריכות. הכריכה של ספר זה עוצבה בידי עדה ורדי, מינמליסטית, יפה וקשורה תוכן הדוק לקשר הספר.

כוס נשברת – מזל טוב! חתונה! אמנם מנהג שבירת הכוס הוא לזכר החורבן ולכך שכאשר בית המקדש חרב, השמחה אינה יכולה להיות מושלמת, אבל נראה שטקס השבירה הוא האות למחיאות כפים, צעקות מזל טוב ולפתיחה במוזיקה סוערת חיבוקים ונשיקות. אולם הכוס השבורה יכולה לייצג גם את השבר בחיי הנישואים, מה שמתואר בספר זה.

חמש נקודות מבט שונות יש לנו על חייה של משפחה משנות השבעים ועד ימינו. הסיפור מתחיל במכתבים חד צדדיים שונדה כותבת לאלדו שנטש אותה ואת שני ילדיו לטובת מישהי צעירה ויפה. כל זה קרה בשנות השבעים. במערב מוסד הנישואין כבר היה בימי התפרקותו. בארץ המצב כנראה היה עדיין טוב יותר.  ונדה כועסת ונבגדת ומבטאת את זעמה. בחלק השני אנו פוגשים את ונדה ואלדו ביחד, וטעיתי לחשוב שהעלילה חזרה אחורה, עד שהגעתי לכך שמדברים על מטבע אירו, מה שכמובן הסביר שקפצנו לעתיד. הרבה לעתיד. למעשה לימינו. באופן מפתיע, ונדה ואלדו שוב ביחד.

ביחד? לכאורה. ועל זה הספר מדבר, בלשון חדה ונוקבת כאשר אלדו מגלה מחדש את אותם מכתבים, קורא בהם ארבעים שנה אחרי וכאשר גם הילדים מצטרפים בקולם (כאנשים שעברו מזמן את גיל הארבעים), המחיר המלא של אותו משבר אי שם לפני ארבעים שנה בא לידי ביטוי. הספר כתוב בלשון חדה ומושחזת, לעתים סטירית לעתים קומית ואפשר לומר שלמרות הנושא הרציני הוא יכול להיות אפילו משעשע, אולם מעטה הקלילות מסתיר ביקורת על התפרקות התא המשפחתי ומראה שאולי עוד יש ערך ומשמעות לחיי נישואין ומשפחה כמו של פעם, גם בימינו.

 

כריכת הספר שרוכים

כריכת הספר שרוכים

שרוכים
דומיניקו סטרנונה
מאיטלקית: יעל קריצ’וק
כתר ספרים 2018

מגב הספר

״אם שכחת, אדוני הנכבד, תרשה לי להזכיר לך: אני עדיין אשתך.״ במילים אלה פונה וַנדָה לאַלדוֹ, שיום בהיר אחד, אחרי 12 שנות נישואים מוצלחים, התאהב באישה צעירה ונטש אותה עם שני ילדיהם הקטנים. פגועה עד עמקי נשמתה ומובסת כלכלית וחברתית, היא מתקוממת נגד מר גורלה, בזה לאופיו ולחולשותיו של בעלה, ובאותה הנשימה אומרת ועושה הכול על מנת להחזירו הביתה. אלדו, שדווקא מרוצה מאוד מחייו החדשים עם בת זוגו המלבבת, משתומם על כך שאשתו מסרבת להפנים שאלו שנות השבעים; מוסד הנישואים בקריסה, נאמנות נחשבת כבר מזמן לערך בורגני, ורק היא בתמימותה עוד מקווה שדווקא הנישואים שלהם יהיו יוצאי דופן.

שְׂרוֹכים, הארוג כמלאכת מחשבת, הוא סיפור על דינמיקה זוגית, מוסד המשפחה והאתגרים החדשים שניצבים לפניו.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *